יומן קורונה ברלין: “כמי שגרה עם בת זוג בקשר פוליאמורי היה לי איזון מעולה בין זמן לעצמי וזמן ביחד”

דקלה לוינגר, בברלין מ-2012, מסיימת תואר בעבודה סוציאלית, יוצרת ויזואלית ומרכזת את פעילות קן ברלין של השומר הצעיר

מי אני, מאיזו שנה אני בברלין ומה אני עושה בעיר?

דקלה לוינגר, בברלין מ-2012, מסיימת תואר בעבודה סוציאלית, יוצרת ויזואלית ומרכזת את פעילות קן ברלין של השומר הצעיר.

איך משבר הקורונה השפיע ומשפיע עלייך ברמה האישית?

בסוף פברואר סיימתי את עבודתי עם ארגון נוער גרמני סוציאליסטי (בנוסף לפעילות השומר הצעיר) ואחרי שנה אינטנסיבית התוכניות שלי החל מחודש מרץ היו להוריד הילוך, לסיים פרויקטים ולצאת להרפתקאות. אני מניחה ששתיים מתוך שלוש זה יחסית בסדר. הזמן המאולץ בבית התגלה כגורם מקדם וחיובי עבורי, מלבד כאבי הגב מהישיבה הממושכת מול המחשב. כך למשל היה לי זמן להתמסר לפרויקט שאני עובדת עליו כבר בערך שנה: זין (בחיריק, כמו קיצור של “מגזין”, המוכר גם כפאנזין, כלומר חוברת בהכנה עצמית) על קומיקס בעבודה סוציאלית, עבודה סוציאלית בקומיקס, ועל חיבורים בין אקדמיה, אקטיביזם ותרבות. אני בשלבי סיום ומתרגשת להתחיל להפיץ אותו בקרוב. 

שגרת החיים שלי השתנתה עוד לפני שהחוק חייב זאת — נכנסתי לבידוד בשלבים המוקדמים כיוון שאני אסטמטית ובמהלך החודשים האחרונים חברה שלי (ושותפתי לדירה) דאגה לבקר ולדאוג לסבתה שחלתה, לא בקורונה אך בכל מקרה היתה בקבוצת סיכון גם כן, כך שבאופן כללי שמרנו על עצמנו בצורה מוקפדת. כמי שגרה עם זוגתי בקשר פוליאמורי הרגשתי פריווילגית בתקופת הריחוק החברתי. בעוד ששמעתי אנשים שגרים לבד שחוו בדידות, ועל זוגות ומשפחות שחיות ביחד שחוו אינטנסיביות עד לכדי מועקה, החלוקה אצלנו היתה כמה ימים ביחד וכמה ימים בנפרד. היה לי איזון מעולה בין זמן לעצמי וזמן ביחד. שתינו צמצמנו את המגעים החברתיים שלנו עד לכדי מפגשים עם עוד פרטנר*ית אחתד (של כל אחת מאיתנו בנפרד), שגם היו בבידוד. היתה גם פרידה אחת במהלך הסיפור, אמנם עיתוי קצת משונה אך בחוויה שלי עבר בשלום.

הרצליש וילקומן למשרד שלי. דוגמה לפעילות שומרית בינלאומית

איך משבר הקורונה השפיע ומשפיע עלייך ברמה המקצועית?  

תקופת הקורונה התחילה בביטולים של סמינרים תנועתיים כמו המסע לפולין, וברמה המקומית נאלצנו לבטל אירוע נטוורקינג שהקן הכין לכבוד פסח עבור קהילת הקן ושותפויות מרחבי גרמניה. פעילות השומר הצעיר עברה למתכונת דיגיטלית, ואני גאה לספר שהסתגלנו למציאות החדשה די מהר. היה לצוות ההדרכה שלנו חשוב לתמוך בחניכותים שלנו ובהורים, כך יצא שקן ברלין עבר משתי פעולות לחודש לפעולות שבועיות והוספנו חוג ציור במהלך השבוע, שהוא אגב חינמי ופתוח לקהל הרחב מגילאי 5 ומעלה לפחות עד סוף יוני (ואח”כ נראה בהתאם להתפתחויות). 

כתנועת נוער בינלאומית, הקורונה הציתה שיתופי פעולה ופרויקטים מגניבים כמו פעולה דוברת גרמנית יחד עם הקנים בווינה ובציריך ואירועים תנועתיים בינלאומיים בזום כמו חוגים, שירה בציבור, חגיגת שבועות ופעילות לאחד במאי. יצאו מזה דברים שאני מאוד שמחה עליהם, באופן אישי התבקשתי להעביר סדנאות בינלאומיות על קוויר ועל אקטיביזם (בנפרד, למרות שיש חפיפה) וזה נתן הזדמנות לשיח מעמיק ולקשרים שכנראה לא היו נוצרים אחרת.

מה הדבר הכי מבאס שהתבטל לך בגלל הקורונה? 

באמצע מאי היה אמור להתקיים הקוויר זינפסט ברלין (Queer Zinefest Berlin), אירוע שנתי שאני מארגנת יחד עם עוד 3-4 אנשות. משהו בסגנון פסטיבל קומיקס עצמאי עם דוכני זינים (שוב, בחיריק), סחורה בתוצרת עצמית, דוכני אוכל, סדנאות וכו’. עבדנו על הכנת האירוע תקופה רצינית מראש כי מדובר בהפקה עצמאית די גדולה. כרגע טרם ברור אם נדחה לחורף או לאביב הבא. 

שבץ-נא בפארק: מצאנו שיטה לשחק ועדיין לשמור על ריחוק

מה הדבר הכי משמח שקרה לך בזכות הקורונה?

אחה”צ אחד ראיתי באינסטוש סטורי בלייב של זוג חברים שרקד בביתם התל-אביבי. תוך כמה דקות קיבלתי הזמנה למסיבה ממש כיפית בזום וכך הצטרפתי לקרחנה באופן הכי ספונטני אבר. עשה לי את היום.

באיזו מידה את מרגישה שחזרת לשגרה? אלו היבטים הכי מאתגרים בתהליך החזרה לשגרה? 

אני עדיין נשארת בבית רוב הזמן ונפגשת עם חברותים רק במרחבים פתוחים, לרוב בהתניידות עם אופניים ורק ממש בימים האחרונים התחלתי לחזור להשתמש בתחבורה הציבורית. אתמול נפגשתי עם חברה בשוק הטורקי בקרויצברג והרגשתי כאילו יצאתי לנופש של כמה שעות. מעבר לזה החזרה לשגרה מורגשת כרגע בעיקר ברמה הרעיונית, בתכנון מחנה הקיץ של הקן שעומד להיות השנה בסימן חופשה קהילתית עם ההורים בברנדנבורג.

שער ה-ZIN הדנדש שלי. עובדת עליו במרץ ומתרגשת להוציא אותו בקרוב

חוכמה בדיעבד: מה את מבינה כעת על החודשים האחרונים ועל עצמך בתוכם שלא יכולת להבין או לדמיין בתחילת התקופה? 

גיליתי שכמות הזמן שאני יכולה להיות בבית מבלי לצאת החוצה מיוזמתי כשאני נשאבת למשימות ופרויקטים שאני מחויבת אליהם היא ארוכה מאוד עד לכדי מוגזמת. חברה שלי היתה צריכה לתמרץ אותי כדי להוציא אותי לסיבוב רגלי בשכונה או ישיבה קצרה בשמש בגינה שליד הבית, ואני מאוד שמחה שהיא הצליחה.

השבוע הפעולות שלנו מוקדשות לתנועת Black Lives Matter ולשיח על גזענות והתפקיד שלנו בחברה.
התמונה מוגשת כשירות לציבור

המלצות (מכל סוג) לתקופה? 

ספר: „21 מחשבות על המאה ה-21“ של יובל נח הררי. סגנון דומה לשני הספרים הראשונים שלו, גם הפעם קיבלתי ממנו תובנות ומחשבות מעניינות.

פודאקסט: „חושבים טוב” של יהודית כץ, נותן כלים של פסיכולוגיה חיובית (יותר בקטע מדעי מאזוטרי) לחיי היום יום.

קומיקס קצר ודיגיטלי באנגלית על “המצאת המונוגמיה” מאת איזבלה רוטמן.

ארגון: International Women* Space Berlin — קבוצה פמיניסטית, פוליטית, אנטי-גזענית של נשים מהגרות ופליטות בברלין, הפועלות ביחד, בין היתר דרך תיעוד של מקרי דיכוי, אלימות, סקסיזם וכו’. ממליצה לשמוע את הנרטיבים שלהן ולהביאן לקדמת הבמה, במיוחד בתקופת הקורונה.

תגובות