האגדות של אילזה מספרות על אורחותיה, שאיפותיה ואמונותיה של קהילה שהיתה ואיננה עוד

אילזה הרלינגר ובר מוכרת בזכות שירים שכתבה במחנה הריכוז טרזינשטט, אולם לאחרונה יצאה לאור בברלין מהדורה חדשה גרמנית-עברית של קובץ אגדות לילדים שכתבה כבר ב-1929. דוד אברמוב, שתרגם את האגדות לעברית, על קורותיה של אילזה בחיים ובספרות, ועל הערך התרבותי וההיסטורי של ההוצאה המחודשת

“באוויר תלויות כל מיני הצעות מבטיחות בעניין הספרים שלי. אבל למרבה הצער דבר עדיין לא סגור. שוב יש דיבורים על תרגומם — לצ’כית, עברית ואנגלית”. 

מילים אלו נכתבו על ידי אילזה הרלינגר (שם נעורים) ובר (שם נישואיה) במכתב שכתבה בשישה בפברואר 1933 לידידתה ליליאן פון לווַנדֵר. אילזה, יהודייה ילידת ויטקוביץ-אוסטרבה צ’כיה, היתה מחזאית, פזמונאית, אשת רדיו, סופרת ומשוררת לילדים. ככל  הידוע, תרגומים אלה לא יצאו לפועל באותה עת, אולם בתחילת מרץ השנה יצאה לאור בברלין מהדורה חדשה ודו-לשונית (גרמנית ועברית) של ספרה משנת 1929, קובץ האגדות לילדים ״מנדל רוזנבוש — סיפורים לילדים יהודים״, בהוצאת Gans Verlag ובעריכת אולריך ליינץ. 

אילזה הרלינגר ובר

בזמן הכיבוש הנאצי היו אילזה, אישהּ ובנה טומי במחנה הריכוז טרזינשטט. בטרם נשלחו למחנה, הצליחו ההורים להבריח את בנם השני מפראג במסגרת הקינדרטרנספורט ולהצילו. בשישה באוקטובר 1944 נרצחו אילזה (בהיותה בת 41) ובנה טומי בתאי הגזים באושוויץ. עד לאחרונה ניתן היה למצוא את ההספר שהודפס לראשונה בעיר אוסטבה, אז עיר רב לשונית עם חיי תרבות יהודיים עשירים, בספריות גדולות בלבד וללא אפשרות להשאלה. לפני כשנתיים נחשף ליינץ לקובץ המעשיות של מנדל רוזנבוש, התאהב בו מייד והחליט לקחת על עצמו את הפרויקט להנגיש מחדש את הספר לקורא הגרמני, ולראשונה גם לתרגמו לקורא העברי. 

המעשיות בספר מתרחשות בשטייטל יהודי כלשהו בעיירה כלשהי במרכז אירופה אי שם בשליש הראשון של המאה ה-20. מנדל רוזנבוש הוא חכם שגילו אינו ידוע, פניו מכוסות זקן לבן וארוך והוא גר בבקתה קטנה וצנועה מאחורי בית הכנסת. למנדל יש סוד — יכולת להיות רואה ובלתי נראה שהוענקה לו על שום מעשיו הטובים ורוחב לבו. את ימיו הוא מעביר בין לימודי קודש ודאגה לילדים ולנזקקים. המעשיות ברובן מתרחשות על רקע ימי חג ומועד וריטואלים יהודיים (פורים, פסח, הכנות יום שישי לקראת שבת, הכנות לקראת טקס בר מצווה). למרות האלמנט העל טבעי, עולם האגדות של אילזה הוא ריאליסטי (בסיפור “אורי הפרחח” קבוצת ילדים גדולים לא יהודים רודפת אחרי חבורת הילדים גיבורי הספר ועושה להם אמבוש). כל פרק מתמקד באחד או באחת מבני הקהילה, ילדיה וקשישיה, הניצב מול משבר אישי ונדרש להתמודד עם בעיה שלא סובלת עיכוב. 

מנדל רוזנבוש — סיפורים לילדים יהודים,

באמצעות סגנון כתיבה שיש שיגדירו כאופייני לכתיבה יהודית באירופה של לפני מלחמת העולם השנייה, טווה אילזה דמויות הומוריסטיות על רקע אורח חיים לא תמיד קל, שבהן ניתן לזהות אנושיות מוכרת, לא מושלמת, רב ממדית. אפילו דרכיו של מנדל רוזנבוש החכם טוב הלב, בעל כוחות הקסם, נוטות להיות על פי רוב עקלקלות למדי (בסיפור “ברוך הנדבן” גורם מנדל לבעל דירה עשיר לחתום על כתב ויתור מטעמו על חוב שכר דירה של חייט עני שאיבד את כושר העבודה שלו, והן על תשלומי שכר דירה עתידיים של שלושה חודשים). מוסר ההשכל העיקרי המאחד את מעשיות מנדל רוזנבוש הוא ערבות הדדית בחברה שבה מתקיים פער חברתי וכלכלי בין חבריה. מנדל משתמש בכוחותיו כדי להתל בדמויות השונות במטרה “לעזור” להן לתמוך זו בזו. 

תהליך ההתגלות מחדש של אילזה ובר הרלינגר הוא איטי אך עקבי. ב-1964 פורסם ספר שירים שלה מטרזינשטט בישראל על ידי המשוררת ברטה קראוס-רוזן (Berta kraus rosen) שגם הלחינה אותם. ב-1978 פורסם ספר שירים שלה מטרזינשטט בשוודיה עלי ידי בנה הנוש (גם האב שרד. השירים שנמצאו נשלחו אליו ואל בנו על ידי שורדים). ב-1991 הוא יצא לאור בגרמניה וזכה לפרסום נרחב. 

המהדורה החדשה מציבה את הטקסטים בעברית ובגרמנית זה לצד זה

לאחר ששמה התבסס כמשוררת של שירי שואה (אם כי אין עדיין ערך על שמה בויקיפדיה בעברית), הוצאתו מחדש של “מנדל רוזנבוש”, שנכתב לפני השואה ולפני עליית המשטר הנאצי, תורם נדבך נוסף בבניית שמה ככותבת רבגונית לילדים. אגדותיה של אילזה משתייכות לסוגה פופולרית בזמנו של אגדות לילדים יהודים בשפה הגרמנית, שכותביה, כגון לודוויג שטראוס, אירמה זינגר, זיגפריד אבלס והרלינגר עצמה, כמעט נשכחו. כתביהם מהווים קורפוס — שטרם שוחזר במלואו — שמיוחסת לו חשיבות גדולה בקרב חוגי חקר הספרות והתרבות מכמה טעמים, בהם כוחו לספר לנו על אופן התפתחות התרבות היהודית האירופית לפני השואה ואפילו על ההשפעה של הספרות היהודית גרמנית לילדים על העברית המודרנית (רבים מאותם ספרים תורגמו עוד בשעתם לעברית). 

דרך האגדות של אילזה לומד הקורא על אורחותיה, שאיפותיה ואמונותיה של קהילה שהיתה ואיננה עוד. בולט בהן האידיאל שאנשים יכולים להשתנות לטובה, ומי שעושה מעשים טובים יוצא נשכר מהם, גם אם הסיבה למעשה היא לא תמיד רצון טוב. 

הספר כולל אחד עשר איורים של האמן הטורקי ברלינאי אזגור ארקור מורודר, אחרית דבר (בגרמנית) על אילזה ובר הרלינגר, פועלה ויצירותיה מאת חוקרת ספרות הילדים ד”ר אנגרט פולפל, ולקט ביקורות ספרותיות שפורסמו עם צאת המהדורה הראשונה בעיתונים שונים במרחב הדובר גרמנית. 

אחד האיורים של האמן הטורקי ברלינאי אזגור ארקור מורודר

ככל שהקריאה בספר מתקדמת, נדמה שכך גם הסיפורים נעשים מורכבים יותר, ותואמים לילדים גדולים יותר. למרות השנים שחלפו והתמורות שחלו עימן, בשל הכתיבה הקומית והמסרים החברתיים האוניברסליים, הקריאה בספר תעניין לא רק חוקרי ספרות, אלא גם ילדים — בעיקר בשילוב הקראה מודרכת של מבוגר. 

עריכת תרגום עברי: רחל גלוקמן

את הספר ניתן להשיג: 
בכל חנות ספרים באמצעות מספר ISBN  978-3-946392-16-3 
ישירות דרך הוצאת הספרים 
באתר שהוא לא אמזון
באמזון

תגובות