דיוויד בואי בברלין: Station to Station

הבניין בשנברג שבו חי בואי בשנות השבעים הפך לאחר היוודע דבר מותו לאתר זיכרון ועלייה לרגל. אבל זו לא התחנה היחידה בברלין שבה נותרו זכרונות מהאיש והאגדה

לדייוויד בואי, שהידיעה על מותו הרעישה והעציבה היום מעריצים בכל רחבי העולם, היתה השפעה על עיצוב הדימוי התרבותי העכשווי של ברלין לא פחות מאשר היא השפיעה בתורה על יצירתו. בואי שהה בברלין במשך כשלוש שנים החל מ-1976, ועד כמה היו השנים הללו משמעותיות עבורו ניתן היה להתרשם כשהוציא ב-2013, לאחר עשור של שתיקה, את השיר והקליפ Where Are We Now, שבו התבונן ממרחק השנים על התקופה שבילה בעיר, בשנות העשרים המוקדמות לחייו.

למי שרוצים להתחקות אחר עברו של בואי בברלין, הנה כמה מהתחנות המשמעותיות שלו בעיר:

דירת השותפים

בואי עבר לברלין בתקופה קשה בחייו והתגורר במקום כמעט סתמי: בניין אלטבאו ב-Hauptstrasse 155 בשנברג, בדירה מעל מוסך לרכב שפעל שם באותה תקופה. למעריצים דקדקנים: הדירה עצמה היתה בקומה הראשונה מצד שמאל. כמו ברלינאים רבים, גם בואי לא התגורר בדירה לבד אלא עם השותף איגי פופ, ורוב הזמן גם עם חברתו של איגי פופ, אסתר פרידמן (יהודייה-גרמניה, שלא תגידו שאין נקודה יהודית בסיפור!).

בשעות שלאחר מותו כבר החלו להיערם בכניסה לבניין, שבואי לא מתגורר בו כמעט ארבעים שנים, פרחים ופתקים לזכרו, ואנשים המשיכו להגיע למקום עד לשעות הערב. גם אתם יכולים לעלות לרגל לשם ולדמיין שאתם מצלצלים באינטרקום של דייוויד.

Bye Thin White Duke #davidbowie #berlin #schöneberg #hauptstrasse155

A photo posted by Stefan M. (@stema101) on


Hauptstrasse 155, 10827 Berlin
קו U7 עד Kleistpark (או M48 כמעט עד הדלת)

 

הסטודיו

את שלושת אלבומי "הטרילוגיה הברלינאית" שלו — האלבומים שהקליט ויצר במערב ברלין תוך שאווירת העיר החצויה משפיעה עליו — הקליט בואי באולפני "האנזה". האולפנים עדיין קיימים, בחלק של קרויצברג הקרוב ביותר לפוטסדאמר פלאץ, ויש אפילו סיורים מודרכים באולפנים, שמארגנת חברה שנקראת Music Tours Berlin. באולפנים לא הקליטו רק בואי או איגי פופ, אלא גם דפש מוד, U2 ואמנים ידועי שם אחרים.

A solitary rose in front of the Hansa Studios. #Berlin #davidbowie #hansastudios #heroes

A photo posted by Annix Lim (@annixmalx) on

Köthener Str. 38, 10963 Berlin
קו U2 עד Mendelssohn Bartholdy Park או פוטסדאמר פלאץ; או קווים S1/S2/S25 עד פוטסדאמר פלאץ.

המוזיאון

בואי לא שוטט רק ברחבי החלקים ה"קלאסיים" של מערב ברלין, וכשלא עבד, אהב להסתובב גם באיזור גרונוולד השקט — לאכול במסעדות שעל גדות נהר ההאפל או בלב היער, ובעיקר — לבקר במוזיאון הממוקם בשכונה ואשר מוקדש לתנועת הגשר Brücke Museum. בניגוד לאולפני האנזה, אין צורך לתאם מראש ביקור במוזיאון — אפשר פשוט להגיע.

Brücke Museum
Bussardsteig 9, 14195 Berlin
אוטובוס 115 עד .Pücklerstr

המסעדה

בניגוד להרבה מהמקומות שאותם נהג לפקוד בואי דרך קבע, אחת המסעדות האהובות עליו בתקופת שהותו בברלין עדיין קיימת. התפאורה של "פריז באר" בשרלוטנבורג לא ממש השתנתה בערוב השנים, רק נוספו פה ושם יצירות אמנות שתרמו סועדים קבועים במסעדה, שרבים מלקוחותיה הם אמנים. צרפתי, קצת יקר, אבל מי שם תג-מחיר על ארוחה שבה בצד השני של השולחן יושבת רוחו של זיגי?

Paris Bar
Kantstraße 152, 10623 Berlin
כל קווי ה-S והאוטובוסים שנוסעים ל-Savignyplatz

ה"ג'ונגל", המועדון (כבר לא קיים)

בואי, כמובן, נהג לבלות — והרבה. הוא גילה מוזיקה חדשנית לאותה תקופה ב-SO36 (שעדיין קיים); הוא חצה גבולות של מיניות ב-Anderes Ufer, בר גייז שנקרא כיום Neues Ufer אבל עדיין עומד באותו מקום (ממש ליד ביתו, ב-Hauptstr. 157); הוא חצה את החומה בגיחות למזרח ברלין (שהתבררו כדי מסוכנות לאיגי ולדייוויד חסרי הגבולות); בימות קיץ הוא נהג לבלות בחוף ואנזה עם כל הברלינאים. בואי נהנה מהיחס האדיש כלפיו, שנתן לו מרחב אמנותי, ונהג לשוטט לא רק עם הנהג שלו, אלא גם עם תחבורה ציבורית, כמו כל הברלינאים (איגי פופ כתב את The Passenger בהשראת הנסיעות ברכבת של ברלין).
אבל בואי בילה בעיקר במועדונים. מרכז המועדונים של ברלין בשנות השבעים היה, עד כמה שזה נשמע משונה היום, באיזור הקודאם. המועדון האופנתי ביותר היה ה"ג'ונגל", בנירנברגר שטראסה (שמוזכר גם בשיר Where Are We Now). כיום עומד במקום שבו עמד ה"ג'ונגל" מלון אלינגטון — מלון ארבעה כוכבים שמוקדש כולו למוזיקת ג'ז (כי לפני הג'ונגל פעל באותו מקום מועדון ג'ז מפורסם שבו ניגנו גדולי האמנים). הכניסה ללובי כמובן חופשית, פחות או יותר, והמלון, בניין קלאסי משנות ה-20, מרשים ביותר מבחינה אדריכלית.

Ellington Hotel Berlin
Nürnberger Strasse 50­ — בין התחנות Wittenbergplatz ו-.Augsburger Str של התחתית

חברת הטיולים של תמר ונדב גבלינגר

תגובות