במוזיאון היהודי של ברלין רוצים להפוך את הסרטונים הביתיים שלכם לחלק מההיסטוריה

אחרי עשורים ארוכים עם הפנים לעבר, במוזיאון מנסים עתה ליצור אוסף עכשווי ופונים לעזרת הציבור: ״גם אם חלק מהחומרים נראים בנאליים או משעממים כיום, בעוד 20, 30 ו-40 שנה יהיה להם ערך עצום כמקורות היסטוריים ותרבותיים״

כשמדובר על ״היסטוריה יהודית בגרמניה״, התודעה שלנו נזרקת באופן אוטומטי לפחות שבעים שנה לאחור, ועל פי רוב יותר מכך. אבל ההיסטוריה היהודית בגרמניה נכתבת גם ברגעים אלה, למשל כשאתם קוראים מגזין בעברית שנכתב מברלין. החיים העכשוויים שלנו כאן גם הם חלק מ״ההיסטוריה היהודית של גרמניה״.

במוזיאון היהודי של ברלין הבינו מעט באיחור, שלמעשה משימת תיעוד החיים היהודיים בגרמניה הוזנחה מאז 1945, והתמקדה בעבר המפואר של יהדות גרמניה וכמובן בשנות הנאציזם והשואה. במוזיאון, שנמצא בתהליך של שינוי והרחבת האוסף הקבוע שלו, מחפשים כעת דרכים יצירתיות לתעד את ההיסטוריה של שבעת-שמונת העשורים האחרונים — וגם את זו שמתהווה כעת.

אולם דווקא בעידן של תיעוד אינסופי ואובססיבי, מוזיאונים היסטוריים נדרשים לשאלה שנדמית פשוטה אבל מסתבכת מעט כשצוללים לעומקה: איזה אובייקטים מההווה שלנו כיום רלבנטיים לתיעוד ולמחקר עתידי?

כשמדובר על העשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אפשר עדיין לחשוב על מגוון חפצים, מסמכים ותמונות שיכולים להוות חלק מהאוסף. האובייקטים עצמם לא חייבים להיות מעניינים במיוחד, אבל הם צריכים לספר סיפור (וגם כאלה מחפשים כעת במוזיאון).

kasten

נדרשת יצירתיות. אובייקט מתוך אוסף המוזיאון היהודי Japanisches Dildo-Kästchen mit Dildos aus Jade und Horn © Magnus-Hirschfeld-Gesellschaft Berlin, Foto: Jens Ziehe

מכיוון שככל שמתקרבים להווה הדיגיטלי שלנו, קשה יותר לשים את האצבע על חפצים ומסמכים בעלי משמעות סמלית או סיפורית, צוות המוזיאון החליט לפנות לציבור כדי לנסות ולאסוף גם סרטוני וסרטי וידאו ביתיים.

"גם אם חלק מהחומרים נראים בנאליים או משעממים כיום, בעוד 20, 30 ו-40 שנה יהיה להם ערך עצום כמקורות היסטוריים ותרבותיים לתיעוד החיים היהודיים היומיומיים בגרמניה״, אומרת תמר לוינסקי, האחראית על הרחבת האוסף של המוזיאון כך שיכלול גם את ההיסטוריה היהודית בגרמניה מאז 1945 ועד היום. ״לחומרים אודיו-ויזואליים יש פוטנציאל גדול גם כחומרי גלם לתערוכות וגם לצורך מחקר תרבותי-היסטורי. גם אם רבות מהקלטות הווידאו לא מרהיבות מבחינה אסתטית, הן מהוות ירושה אודיו-ויזואלית ופותחות חלון משמעותי לחיי היומיום — החל ממסורות אזוריות ומשפחתיות ועד לעיצוב של המרחב הפרטי״.

פתק משאלות של קורט מיכלסקי ליום הולדתו ה-14, 9 בנובמבר 1922 © Jüdisches Museum Berlin, Schenkung von Marlies Danziger, Foto: Jens Ziehe

כאלה, אבל חדשים יותר: פתק משאלות של קורט מיכלסקי ליום הולדתו ה-14, 9 בנובמבר 1922
© Jüdisches Museum Berlin, Schenkung von Marlies Danziger, Foto: Jens Ziehe

איזה חומרים יכולים להיות רלבנטיים למוזיאון?

במוזיאון מעוניינים בחתונות, בר מצוות, סרטונים מחופשות בגרמניה או בישראל, סרטים קצרים מבוימים, תיעוד של שיעורים או פרויקטים, חומרי גלם לסרטים דוקומנטריים רלבנטיים לנושא של חיים יהודיים בגרמניה שלא נעשה בהם שימוש ועוד. תיעוד מתערוכות ומהופעות יכול גם הוא להיות רלבנטי, אך לא בכל המקרים. בכל מקרה במוזיאון ישמחו לשמוע מכם ולהתייעץ ביחד מה מתאים ומה פחות.

איזה פורמטים מתאימים?

במוזיאון מתעניינים בכל הפורמטים המרכזיים של המאה ה-20 וה-21: 16 מ״מ, 8 מ״מ, סופר 8, קלטות וידאו וקבצים דיגיטליים מכל הסוגים.

הבונוס עבורכם הוא שבמוזיאון מתחייבים לדאוג לטיפול ולאחסון נאות לפורמטים הישנים, שבדרך כלל הולכים ומתכלים בסביבה הביתית. בתמורה גם תקבלו עותק דיגיטלי של החומרים שמסרתם.

למי לפנות?

תמר לוינסקי (ניתן לפנות באנגלית או בגרמנית)

zeitgeschichte@jmberlin.de

טלפון: 49-30-25993458

תגובות