העבר קשה, ההווה מהנה

לא חסרים מקומות בברלין שמזכירים לנו את זוועות ההיסטוריה, אבל רק אחד מהם משתדל לגרום לנו להתענג על אמנות עכשווית ואוכל משובח

ברחוב אוגוסט מס׳ 13-11 ברובע מיטה, באיזור שהיה בעבר מרכז חשוב של יהדות ברלין, שוכן Ehemalige Jüdische Mädchenschule, מבנה גדול, מודרני, שבגלגוליו משתקפים קורותיה הסוערים של הקהילה. ראשיתו בשנת 1930, עת תכנן אותו האדריכל אלכסנדר בֶּר כמקום מושבו החדש של בית הספר לבנות של הקהילה היהודית (שפעל כבר משנת 1835).

צילום: אילה רייפן

צילום: אילה רייפן

באותה תקופה היתה נהוגה למעשה הפרדה בין המינים בכל בתי הספר בגרמניה, ובמבנה החדש, שהכיל 14 חדרי לימוד, אולם ספורט וגינת גג, ביקרו מדי יום כשלוש מאות תלמידות יהודיות. חלק גדול מהן לא היו בעלות אזרחות גרמנית. משפחותיהן הגיעו ממזרח אירופה בעשורים הראשונים של המאה העשרים כדי לבנות לעצמן חיים בברלין. הכרך התוסס היה אז מוקד חשוב של תרבות עברית, כאשר יוצרים דגולים כדוגמת חיים נחמן ביאליק, אורי צבי גרינברג, שמואל יוסף עגנון, לאה גולדברג ואחרים, שנולדו בתחום-המושב במזרח אירופה, עברו דרך ברלין בטרם השתקעו לבסוף בארץ ישראל. אולם מהגרים רבים מקרב יהודי המזרח, שבניגוד לסופרים המפורסמים לאו דווקא נמנו על העילית הרוחנית והאינטלקטואלית, בחרו להישאר כאורחים בלתי-רצויים בקרב העם הגרמני, גם כשאותות האזהרה החלו גוברים. מרכז החיים של אותם מהגרים, חלקם הגדול מפולין דאז, היה באיזור Spandauer Vorstadt, האיזור שבו עומד בית הספר.

החוק הנאצי נגד לימודי יהודים במוסדות גרמניים הוביל תחילה לעומס רב בבתי הספר היהודיים, ובהם בית הספר לבנות, שנאלצו לקלוט תלמידים רבים שגורשו מבתי הספר הגרמניים. במקביל, יהודים רבים החלו לברוח מגרמניה, בייחוד לאחר חקיקת חוקי נירנברג בשנת 1935, ששללו מהם, בין השאר, את אזרחותם הגרמנית. אך יהודים רבים באיזור בית הספר ממילא לא החזיקו באזרחות כזו. באוקטובר 1938, כחמש שנים וחצי לאחר עליית הנאצים לשלטון, החלו השלטונות לגרש יהודים כאלו, רבים מהם בעלי אזרחות פולנית, משטח הרייך הגרמני אל הגבול עם פולין, למרות שגם המדינה הפולנית סירבה לקבלם. אופי השכונה השתנה בקצב מהיר, ובד בבד עם גל הבריחה האחרון בעקבות ליל הבדולח בנובמבר אותה שנה, גם מספר התלמידות בבית הספר הצטמצם באופן משמעותי. כשלוש שנים אחרי פרוץ המלחמה, ב-30 ביוני 1942, כאשר מברלין כבר יצאו כמעט מדי יום רכבות מזרחה, הורו הנאצים על סגירת בית הספר, שממילא כבר בקושי תיפקד.

צילום: אילה רייפן

צילום: אילה רייפן

את מבנה בית הספר הפכו הנאצים לבית חולים צבאי. אחרי המלחמה השתייך לאיזור הכיבוש הסובייטי, ושימש כגימנסיה. ב-1950, כשנה לאחר הקמת המדינה המזרח-גרמנית, החל לפעול במבנה תיכון על שם המחזאי והמשורר ברטולט ברכט, שהחזיק מעמד עד 1996, אז נסגר מחוסר תלמידים (את דיוקנו של ברכט ניתן לראות גם היום במסדרון של קומת הקרקע). לאחר סגירת בית הספר, החל דיון ציבורי ארוך שנים (במיטב המסורת הברלינאית) בשאלת גורל המבנה. בינתיים, בשנת 2006, הוצגו במקום כמה תערוכות. בעקבות התערבות ועידת התביעות היהודיות נגד גרמניה, הושב המבנה בשנת 2009 לחזקת הקהילה היהודית. זו החליטה להשכיר את המקום לשלושים שנה ליזם הגרמני מיכאל פוקס, ששיפץ את המבנה הרעוע ופתח אותו מחדש בפברואר השנה כמרכז אמנות וגורמה, אם תרצו מרכז להנאה חזותית וקולינרית.

צילום: אילה רייפן

צילום: אילה רייפן

בקומות העליונות פועלות שלוש גלריות – מיכאל פוקס, CWC, והסניף הצעיר של הגלריה הברלינאית המיתולוגית אייגן אנד ארט. בקומת הקרקע פועלת מסעדת יוקרה בשם Pauly Saal, שאותה מפעילים בעליה של מסעדת הבשרים היוקרתית Grill Royal. האוכל משובח, יש להודות, אך המחירים גבוהים מאוד. בסופי שבוע, בעיקר בשבתות, פועל במקום גם מטבח כשר תחת השם The Kosher Classroom. תמצאו שם את האוכל הכשר הטוב ביותר שניתן לקבל כיום בברלין, אולם גם במחירים הגבוהים ביותר.

Ehemalige Jüdische Mädchenschule, Auguststraße 11-13, 10117 Berlin.

יואב ספיר חורש את ברלין גם להנאתו וגם כמדריך טיולים. ניתן ליצור עימו קשר דרך האתר שלו.

תגובות