נכנסים לפוקוס: פסטיבלי הקולנוע הישראלי והיהודי של ברלין

הפסטיבלים, שיתקיימו השנה בסמיכות זה לזה, מספקים הזדמנות לצפות במיטב היצירה הקולנועית הישראלית של השנה החולפת

השבועות הקרובים מזמנים לנו, יושבי הדיאספורה בברלין, הזדמנות לצפות במיטב היצירה הקולנועית הישראלית של השנה החולפת. פסטיבל הקולנוע היהודי והפסטיבל לקולנוע עצמאי ישראלי יתקיימו השנה בסמיכות, ולמעשה משלימים זה את זה. יתרונם בכך שהם מאפשרים צפייה בסרטים שאף שהצליחו בארץ, לא מגיעים להקרנות מסחריות כאן.

פסטיבל הקולנוע הישראלי השני, שיתקיים בסוף השבוע של 23-20 במרץ, מבקש אמנם להתמקד ביצירה עצמאית, אולם כבר בסיבוב הראשון הבינו מארגניו, יורגן ברונינג ומיכאל הפנר, שההגדרה המסורתית של קולנוע עצמאי לא מספקת בהקשר הישראלי וכי לעתים קרובות גם סרטים שזכו לתמיכות ציבוריות והופצו מסחרית מתאימים מבחינת הגישה והתוכן.

בקטגוריה "יוצרים בפוקוס" יתארחו הדוקומנטריסטים הוותיקים דן ונואית גבע (ראו ראיון) ואמן הקולנוע אבישי סיוון, שסרטיו הייחודיים משתתפים באופן קבוע בפסטיבלי קולנוע עצמאי. בפסטיבל יוקרן מבחר מסרטיהם הבולטים של האמנים ובתום ההקרנות ייערכו דיונים בהשתתפותם.

כמחווה לקולנוענים שהשתתפו בפסטיבל הקודם בקטגוריה זו, יוקרן מקבץ סרטים קצרים של ליאור שמריז (תושב ברלין) וכן הסרט העלילתי "אחות זרה" של דן וולמן, פנינה קולנועית מ-2001 על חברות שנרקמת בין אישה ישראלית לעובדת זרה מאתיופיה. הסרט הקדים את זמנו בכל הקשור להתייחסות לנושא העובדים הזרים בדרום תל אביב. מקבצי סרטים קצרים נוספים יוקדשו לבימאי דניאל קרסנטי, למכללת ספיר ולפסטיבל TLV לקולנוע גאה.

חלק ניכר מהסרטים העלילתיים בפסטיבל עוסק באופן ביקורתי בנושאים נפיצים ובטאבו במרחבים הפוליטיים והחברתיים של ישראל. "אליס", סרטה האמיץ של דנה גולדברג הפותח את הפסטיבל, עוסק במצוקה נשית בצל האימהוּת; "בית לחם" של יובל אדלר, הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר האחרון והנציג הישראלי לאוסקר, מספר את סיפורם של משת"פ פלסטיני והמפעיל הישראלי שלו; סרט נוסף בנושא הכיבוש הוא "רוק בקסבה" של יריב הורוביץ, על התמודדות חיילי מחלקה בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה. הסרט זכה בפרס במסגרת "פנורמה" של הברלינלה בשנה שעברה.

לפחות שני סרטים עוסקים באלימות המתגברת בתוככי החברה הישראלית, ובמיוחד כלפי נשים: "הנוער" המצוין של תום שובל (שאף הוא הוקרן ב"פנורמה" בברלינלה 2013) ו"שש פעמים" המטלטל של יונתן גורפינקל, על נערה המנוצלת מינית על ידי בני כיתתה. מעבר לפרסים ולשבחים הרבים בהם זכה, השתלב הסרט בשיח הציבורי בישראל ואף הוקרן בכנסת בפני ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. כל הסרטים יוקרנו בנוכחות היוצרות והיוצרים.

יש גם הבלחות קלילות יותר, למשל הסרט Hanna's Reise, קומדיה רומנטית מתוקה על התפר שבין ברלין לתל אביב (קופרודוקציה גרמנית-ישראלית); והסרט התיעודי "המרכיב הסודי", העוקב אחר מסעם להודו של אורי ונטע, הבעלים של מסעדת "24 רופי" הצמחונית בתל אביב.

את הפסטיבל הישראלי מארח גם השנה קולנוע "מובימנטו" הוותיק בקרויצברג (Kottbusser Damm 22), שסיים למרבה המזל את השיפוצים מאז הפעם הקודמת. בשבת בצהריים יוצע בבית הקולנוע בראנץ' צנוע למשתתפי הפסטיבל, שיהיה פתוח בתשלום סמלי גם לקהל הרחב.

1_pk1o_iffb

פסטיבל הקולנוע הישראלי של ברלין

פסטיבל הקולנוע היהודי חוגג עשרים שנה

בסוף השבוע שלאחר מכן יחל פסטיבל הסרטים היהודי, שהוקדם מעט השנה. הפסטיבל חוגג עשרים שנה להיווסדו (ראו ראיון עם ניקולה גלינר, המייסדת והמנהלת), ויציג בברלין ובפוטסדאם תוכנית מגוונת של 33 סרטים, בהם גם לא מעט ישראליים.

גם כאן, מטבע הדברים, משחקת האקטואליה הישראלית תפקיד מרכזי. הסרט "תחת אותה השמש" של הבמאי סאמח זועבי מספר את סיפורם של שני אנשי עסקים, שאול כהן הישראלי (יוסי מרשק) וניזאד אחמד הפלסטיני (עלי סולימאן), המקימים יחד חברת אנרגיה סולארית שתספק חשמל לכפרים ערבים שאינם מחוברים לרשת.

"שרקייה", סרטו של הבמאי עמי ליבנה, מספר על נסיונו של בדואי מאחד הכפרים הבלתי מוכרים בנגב לבטל צו הריסה שהוצא לאחד הבתים בכפרו. הסרט עטור השבחים הוקרן בברלינלה לפני שנתיים ואף זכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל ירושלים.

שתי הקרנות בכורה של בימאים חשובים עוסקות בדרמות משפחתיות. "פלסטלינה", סרטה של וידי בילו, מתרחש בבית משפחה ירושלמית בשנות השישים. אם המשפחה, המבלה את ימיה במיטה מחליטה לצאת ממנה ומפרה בכך את האיזון בבית. סרטה הקודם של בילו, "קרוב לבית", הצליח בארץ ובחו"ל ונחשב לאחד הסרטים הישראליים הראשונים המשרטטים אהבה נשית. ב"מעל הגבעה", סרטו של הבמאי הישראלי-צרפתי רפאל נדג'ארי (הוקרן בפסטיבל קאן 2013), מנסה גבר גרוש להיחלץ מבדידותו באמצעות ביקור אצל אביו. יצירתו של נדג'ארי מאופיינת בריאליזם חברתי וסרטיו הקודמים עסקו בחיים בשולי החברה.

דוגמאות לסרטים עלילתיים נוספים שיוקרנו בפסטיבל: "מי מפחד מהזאב הרע", מותחן אימה של אהרון קשלס ונבות פפושדו; "בננות", דרמה קומית של הבמאי איתן פוקס; ו"כידון", קומדיית ביון של עמנואל נקש על טירוף הביטחוניזם הישראלי.

בזירה התיעודית כלולים גם כן כמה סרטים של יוצרים ישראלים. "לשכה 06" של יואב הלוי מספר את סיפורה הדרמטי של קבוצת החוקרים המשטרתית שקובצה ב-1960 במטרה לחקור ולהכין את כתב התביעה נגד אדולף אייכמן. הסרט זכה בציון לשבח על מצוינות קולנועית בפסטיבל ירושלים 2013.

"היה שלום פטר שוורץ" של יעל ראובני מתחקה אחר פגישה שהוחמצה בנסיבות מסתוריות ב-1945 ופיצלה משפחה לשניים. שני אחים שורדים את מחנות הריכוז אולם השתלשלות מקרים מפרידה ביניהם והבחירות שעשו ישנו מסלולי חיים שלמים, ויחלחלו אל תוך חייהם של ילדיהם ונכדיהם. הצד הישראלי משתקף בצד הגרמני מבלי שאלה יהיו מודעים אחד לקיום של השני במשך יותר מחמישים שנה.

"החיים כשמועה" היא אוטוביוגרפיה מרתקת של אסי דיין, עמוסה ברפרנסים פנים ישראליים, רכילות, הומור עצמי ואירוניה קומית-טרגית. לקהל דובר העברית שאינו זקוק לכתוביות המיני-סדרה זמינה לצפייה גם באתר הוט/ויינט, אך למי שיגיע להקרנה בפסטיבל תהיה הזדמנות גם לשיחה עם היוצרים השותפים של דיין, עדי ארבל ומויש גולדברג.

בגזרת הסרטים הקצרים נציין שתי עבודות של יוצרים ישראלים החיים בברלין: "כוכבים שחורים" האוטוביוגרפי של הצלם בנימין רייך, שגדל במשפחה אורתודוקסית; ו"שבת עגומה" של עמית אפשטיין.

הסרט "Anderswo", שעליו כתבנו בגיליון שפיץ הקודם ואף זכה בקטגוריית הכישרונות הצעירים בברלינלה האחרון, נחשב אמנם להפקה גרמנית, אך במידה רבה הוא סרט "ישראלי". הבמאית אסתי עמרמי, שזהו סרטה הראשון באורך מלא, יצרה סיפור עדין ומרגש, רלבנטי במיוחד לישראלים שחיים בברלין.

JFFB_Plakat_schlau_oL_140228

פסטיבל הקולנוע היהודי של ברלין

תגובות