סוכנים של שינוי: יוזמות משותפות נגד אנטישמיות ואסלאמופוביה בברלין

"אין סיבה לגרור את הקונפליקט לכאן" אומר ארמין לנגר, סטודנט לרבנות ותיאולוגיה יהודית באוניברסיטת פוטסדאם שהקים את "סלאם-שלום"

באוגוסט 2012 הותקף הרב דניאל אלטר על ידי נערים בעלי חזות ערבית, מול עיני בתו בת השש. התוקפים, שמעולם לא נתפסו, פצעו את אלטר בראשו, והידיעה על התקיפה האנטישמית באור יום בברלין היכתה גלים בתקשורת המקומית והבינלאומית.

בהפגנת סולידריות שהתקיימה בשנברג בעקבות האירוע הכריז אלטר על רצונו לפעול למען דיאלוג בין-דתי ולמען הבנה בין בני אדם ובין לאומים במנותק מהאירוע האלים שחווה. בהמשך הוא אף מונה לתפקיד הממונה על לחימה באנטישמיות מטעם הקהילה היהודית בברלין, וזכה בפרס "במבי" מטעם Hubert Burda Media, בקטגוריית אינטגרציה. אולם בראיון לעיתון ברלינר מורגנפוסט לרגל שנה לתקיפה, הצהיר אלטר כי בברלין קיימים "No-Go Areas" עבור יהודים חובשי כיפה או עונדי תליון מגן-דוד. אלטר גם פירט אלו אזורים, לשיטתו, אינם בטוחים ליהודים, וציין שמדובר בחלקים מהרובעים נויקלן וודינג, בהתעלם מכך ששנה קודם לכן הוא הותקף דווקא בפרידנאו. לטענתו, הסכנה במקומות אלה טמונה בריכוז הגבוה של מהגרים ערבים וטורקים, ששנאת היהודים בקרבם גבוהה פי שניים מאשר בקרב החברה הגרמנית הכללית. "מה שקרה לי אינו מקרה אלא תוצאה של התפתחויות אלה", אמר.

שוב התחוללה סערה תקשורתית. שר הפנים של ברלין, פרנק הנקל (CDU), שחרר את ההצהרה הקבועה שלפיה אין דבר כזה "No-Go Areas" בברלין, ואמר : "זו שאלה של תחושת ביטחון אישית. אם יהודים אומרים שבאזורים מסוימים הם חשים פחד גדול, לא ניתן לטאטא חשש זה עם נתונים סטטיסטיים". בנוסף העיר בדיפלומטיות: "יש לי הערכה רבה לכך שגם לאחר החוויה האישית השלילית שעבר הרב אלטר, הוא עדיין מסור בצורה כה חזקה למען דיאלוג והבנה בין הדתות". גם ראש עיריית נויקלן, היינץ בושקובסקי (SPD), הכריז שאין אזורים מסוכנים ליהודים ברובע שלו, והביע תרעומת על דברי אלטר. הוא הזמין את אלטר להליכה ברובע, אך למרות הצילום המשותף של השניים הפגישה הסתיימה בכך ששני הצדדים התבצרו בעמדותיהם.

באותם ימים הגיע לנויקלן פרח הרבנות ארמין לנגר. ארמין בן ה-24 נולד במינכן כבנם של מהגרי עבודה מהונגריה, וגדל בעיירה סופרון, על גבול הונגריה-אוסטריה. לברלין הגיע כדי ללמוד רבנות ותיאולוגיה יהודית באוניברסיטת פוטסדאם, לאחר שסיים לימודי פילוסופיה באוניברסיטת בודפשט. לנגר הופתע מדברי אלטר, שהיו מנוגדים למה שחווה ושמע מחבריו החדשים ברובע, והוא החליט להקים את "סלאם-שלום", קבוצה לדיאלוג בין יהודים ומוסלמים. תחילה היו כמעט כל הפעילים בקבוצה ישראלים ויהודים. כפעולה ראשונה צולמו בווידאו ראיונות עם יהודים המספרים על חוויותיהם החיוביות בנויקלן. הסרטונים, שפורסמו בערוץ היוטיוב של הקבוצה, זכו לסיקור תקשורתי נרחב. "כנראה שקיבלנו הרבה פרסום בגלל שהיינו חבורה של צעירים מנויקלן שיצאה נגד איש ציבור מוכר בקהילה היהודית", אומר ארמין, שהיווה אופוזיציה לקהילה הממסדית גם בבודפשט. "ארגנתי סדנאות והרצאות בהשתתפות משלחת פלסטינית במרכז הקהילה היהודית. בהתחלה ניסו לתבוע אותי בטענה שהפעילות שלי מעודדת אנטישמיות, אבל בסוף הם נסוגו מהתביעה, ואני מאמין שמשהו בנרטיב החל להשתנות שם".

בעקבות הפרסום קיבלו חברי "סלאם-שלום" פנייה ממסגד זהיטליק (Sehitlik) שברחוב Columbiadamm בנויקלן, מסגד ליברלי של יוצאי טורקיה. מנהל המסגד, אנדר סטין, הזמין אותם להציג את היוזמה בפני חברי הקהילה, ובהם בני נוער רבים. לאחר המפגש צולמו ראיונות נוספים, הפעם עם צעירים מוסלמים, שהגיבו בזהירות וברגישות להצהרה של אלטר. בחור בשם עבאס, למשל, אמר כי הוא אינו יודע כיצד מרגיש יהודי, אך כאיש חינוך הוא פועל למען פתיחות ודיאלוג, והיה שמח לקראת שכנים יהודים.

ארמין לנגר (משמאל) ואנדר סטין מציגים טיוטה לקמפיין הפוסטרים נגד אסלאמופוביה צילום: Ömer Sefa Baysal

ארמין לנגר (משמאל) ואנדר סטין מציגים טיוטה לקמפיין הפוסטרים נגד אסלאמופוביה
צילומים: Ömer Sefa Baysal

ביוני ארגנו פעילי "סלאם-שלום" מסיבת סולידריות בניצוחו של אורי יעקובי, דיג'יי-מוזיקאי ומפיק מסיבות ירושלמי במקור. במסיבה נוגנה מוסיקה אלקטרונית, ישראלית וערבית, בשילוב הופעות חיות. "הגיעו כ-300 איש, הרבה מעבר לציפיות", אומר ארמין. "הקהל היה מאוד מגוון והאנשים רוצים עוד. אנחנו חיים יחד בברלין, ואין סיבה לגרור את הקונפליקט לכאן".

את התשלום שגבו בכניסה למסיבה מתכננים חברי הקבוצה להשקיע בקמפיין פוסטרים נגד אסלאמופוביה. ארמין מזמין אנשים המעוניינים לפעול למען דיאלוג בין יהודים ומוסלמים, להצטרף ליוזמה (salaamschalom.de). הרב אלטר, ששמע על "סלאם-שלום" מפי כתב הברלינר מורגנפוסט, אמר כי הוא חש סימפטיה גדולה כלפי היוזמה הצעירה, אולם עדיין נשאר סקפטי. לדבריו, נויקלן עדיין מסוכנת עבור יהודים ההולכים בגלוי עם סממנים יהודיים, אך הוא ישמח לגלות שהוא טועה. אלטר עצמו מייצג בימים אלה את הקהילה היהודית בסדנת דיאלוג בין מוסלמים ליהודים שנפתחה ביוזמת הארגון הנוצרי גרמני-רוסי DRA, בשיתוף ה-IZDB, ארגון מוסלמי המקדם מפגשים בין-תרבותיים. לאחר המפגש הראשון דיווחו מארגני הסדנה שחסרים עדיין משתתפים יהודים וקראו למעוניינים ליצור קשר.

כ-30 אלף פלסטינים

KIGA (ראשי תיבות של "יוזמת קרויצברג נגד אנטישמיות") הוא ארגון ותיק נוסף הפועל מזה כעשור בקרב בני נוער ואנשי חינוך בקרויצברג ובנויקלן. היוזמה שמה לה למטרה להילחם בגזענות, באנטישמיות ובאסלאמופוביה, באמצעות סדנאות יומיות, שבועיות ושנתיות בבתי ספר, בעיקר בקרב נוער מרקע מוסלמי. לדברי אנה גולדנבוגן, מפתחת תוכניות החינוך של הארגון, על פי ההערכות חיים כיום בברלין כ-30 אלף איש ממוצא פלסטיני, המהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בקרב הקהילה הערבית בעיר, שמונה כ-64 אלף איש. באופן לא מפתיע, הקונפליקט במזרח התיכון משמש לדבריה כמצע מרכזי לליבוי תופעת האנטישמיות. "זה נושא מאוד מורכב. דרך ביטויים של דאגה וסולידריות לבני עמם, בני הקהילה מגבשים את זהותם כ'ערבים', 'מוסלמים' או 'מהגרים'. ברקע קיימות לעתים חוויות של אפליה ו/או מאבק למען הכרה. חשוב לנו לעסוק בגבול שבין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל לבין אנטישמיות, אבל במסגרת התוכניות איננו עוסקים בהגדרות אלא מנסים להגיע אל שורש המניעים של היחיד. 'מדוע אני מוצא דבר מה כחשוב עבורי?' 'מה מביא אותי לעמדה כזו או אחרת?'. התקווה שלנו היא להכשיר סוכנים של שינוי".

התקיפה בקרויצברג פגעה בעין של יוני יהב, אבל לא בתפישת העולם שלו

תגובות