האם המהגרים הישראלים בברלין ובגרמניה שונים מישראלים במקומות אחרים?

על אף העיסוק האובססיבי בישראלים בברלין ובגרמניה, ד"ר דני קרנץ וקטיה חרבי מאוניברסיטת וופרטל משוכנעות שיש עוד הרבה מה לגלות: "מיתוסים וסטריאוטיפים נטחנו בעיתונות, אבל המחקר האקדמי בתחום דליל"

"הסיפור שלך חשוב לנו!" — אולי כבר נתקלתם במודעה האינטרנטית, הקוראת לישראלים להשתתף בסקר על ההגירה הישראלית לגרמניה. מי עומד מאחורי הסקר? ולמה צריך אותו בכלל? תשובות לשאלות אלה ואחרות קיבלנו מהצלע הגרמנית של המחקר הישראלי-גרמני, ד"ר דני קרנץ וקטיה חרבי.

המחקר, הטוען לכתר "הנרחב ביותר שנערך עד כה על ישראלים בגרמניה", נערך במשותף על ידי אוניברסיטת וופרטל והאוניברסיטה העברית בירושלים, במימון הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ולפיתוח מדעיים (GIF). הסקר המקוון (שבנוי כשאלון "אמריקאי") אמור להוות בסיס נתונים לחלק הכמותי של המחקר, שעליו מופקדים החוקרים הישראלים — הסוציולוג והדמוגרף פרופ' עוזי רבהון, מאיה קפלן-שורר ונדיה ביידר; במקביל, ראיונות עומק ישמשו בסיס לחלקו האיכותני של המחקר, שעליו מופקדים החוקרים הגרמנים — קרנץ וחרבי כאמור, שעובדות תחת ניהולו של פרופ' היינץ סינקר.

צוותי המחקר מגיעים מדיסציפלינות שונות, אך חולקים עניין משותף בהגירה ובישראלים. רבהון חקר בעבר בין השאר את הקהילות הישראליות בארה"ב, ואילו לקרנץ ולחרבי — מלבד עניין סוציו-אנתרופולוגי בנושא — יש גם חיבורים אישיים שונים אליו (חרבי נשואה לצלם הישראלי כפיר חרבי, שמצלם גם עבור שפיץ).

שאלת המפתח

השאלה המרכזית המעסיקה את החוקרים היא אם למהגרים ישראלים בגרמניה יש מאפיינים שונים מאלה של מהגרים ישראלים במדינות אחרות, בעיקר כאלה שכבר נחקרו (כמו ארה"ב ואנגליה), בדגש על מניעי ההגירה מצד אחד וההשתלבות במדינה החדשה מצד שני.

"שאלת המפתח שלנו היא איך ישראלים משתלבים או לא משתלבים בגרמניה, ואיך ההשתלבות הזאת נראית. אנחנו תוהים אם ישראלים בונים זהות קבוצתית בגרמניה, אף שאנחנו מודעים לכך שעצם ההגדרות של זהות ישראלית שנויות במחלוקת. אנחנו יודעים שאנחנו עוסקים בקבוצה מאוד מגוונת, ואנחנו גם לא מניחים שהגירה זה לתמיד".

כדי לצאת לדרך, החוקרים נדרשו ראשית להבין מה גודלה של אוכלוסיית המחקר שלהם — משימה לא פשוטה בכלל כפי שידוע למי שמחייך לעצמו בכל פעם שהערכות מופרכות לגבי מספר הישראלים בברלין ו/או בגרמניה מתפרסמות בתקשורת. "אספנו נתונים גם מהצד הגרמני וגם מהצד הישראלי, אבל כידוע, הסטטיסטיקות האלה בעייתיות במיוחד. מצד אחד, ישראלים רבים רשומים כאן עם הדרכון האירופי הלא-גרמני שלהם בלי שהצהירו על האזרחות הישראלית (הרשומות הגרמניות מתעדות אזרחות שנייה רק לאזרחים גרמנים). מצד שני, ישראלים שלא מוותרים על התושבות שלהם וממשיכים לשלם ביטוח לאומי לא נספרים כמהגרים בסטטיסטיקה הישראלית. בכל זאת, אחרי שהצלבנו את כל הנתונים הקיימים אנחנו מעריכים שבין 10,000 ל-15,000 ישראלים חיים בברלין ועוד כ-10,000 מפוזרים בשאר גרמניה".

מיהו ישראלי

השאלה הבאה היא כמובן "מיהו ישראלי" מבחינת המחקר. "כיוון שהסטטיסטיקות הקיימות מוטות מכיוונים שונים, היינו צריכים לפתח הגדרה על סמך משתנים שניתן לבדוק אותם. ההגדרה שהגענו אליה בסופו של דבר היא שישראלי לצורך המחקר הכמותי הוא מי שמחזיק באזרחות ישראלית, דובר עברית, חי לפחות חמש שנים בישראל אחרי גיל 14, ועבר דרך מוסד ישראלי כלשהו (בית ספר, צבא, אוניברסיטה). אנחנו יודעים שההגדרה הזאת בעייתית, אבל כדי לזהות מגמות במחקר הכמותי אנחנו צריכים קבוצה שניתנת להגדרה על ידי משתנים מסוימים. בחלק האתנוגרפי-איכותני אנחנו שמחות לראיין כל אדם שמגדיר את עצמו כישראלי, כי אחת המטרות היא לתת ביטוי למגוון הרחב של הישראלים החיים בגרמניה. שילוב הגישות הכמותניות והאיכותניות במחקר נעוצה ברצון שלנו ללכוד גם את התמונה הגדולה וגם את הניואנסים".

עם זאת, המחקר עוסק רק ביהודים ישראלים. לדבריהן, כדי לבדוק ברצינות הגירה של פלסטינים אזרחי ישראל לגרמניה נדרש מחקר נפרד, שכן רבות מהסוגיות והשאלות הרלבנטיות יהיו שונות לחלוטין.

השאלון המקוון נחלק לנושאים: רקע ביוגרפי כללי, לימודים והשכלה, תעסוקה, קשרים חברתיים ומשפחתיים, מניעי הגירה, יחסי גומלין ושייכות, רקע ואווירה בבית, שביעות רצון, איכות חיים ורווחה אישית, ולקינוח — השקפת עולם פוליטית, הגדרה דתית ואורחות חיים. נדרשות בין 15 ל-20 דקות כדי להשיב על כל השאלות.

חרבי (מימין) וקרנץ  צילומים: כפיר חרבי

חרבי (מימין) וקרנץ
צילומים: כפיר חרבי

עד כה השתתפו בסקר כ-350 איש, ועוד כשלושים רואיינו בראיונות עומק פנים אל פנים. "זו היתה הפתעה נעימה לגלות כמה האנשים היו פתוחים כלפינו, הכניסו אותנו לחיים שלהם ולבתים שלהם". אולם בהתחשב בעובדה שהיעד של החוקרים הוא לאסוף 2500 שאלונים מלאים וכ-50 ראיונות עומק, מצפה להם עוד דרך ארוכה.

מעבר חלק

עבור מי שמכיר את הקהילה הישראלית מבפנים, חלק מממצאי הביניים של המחקר די מובנים מאליהם: "אנחנו יודעים שרבים מהישראלים הם בעלי השכלה גבוה, דוברי אנגלית מצוינת ושמספר משמעותי מהם בעלי אזרחות אירופית. מהמידע שאספנו עד כה המהגרים הישראלים בגרמניה דומים יותר למהגרים אמריקאים או מערב-אירופים מאשר למהגרי עבודה קלאסיים: הם מתבססים על ההשכלה הגבוהה שלהם ואינם מסתמכים על רשתות אתניות, אף שהם בהחלט משתמשים בהן, כי הן בכל זאת מקלות על החיים. לישראלים רבים מרקע אשכנזי ולכאלה שחיים עם בני זוג גרמנים התרבות אינה זרה כלל והם לומדים גרמנית בקלות מפתיעה".

מנגד, כבר עתה יש נתונים שגם סותרים חלק מהסטריאוטיפים המקובלים: "רוב המרואיינים שלנו עד כה עובדים קשה בצורה שלא תיאמן. מהנתונים שלנו בינתיים עולה ש'בטלן-המסיבות' הישראלי שחי על קיצבה סוציאלית הוא סוג של מיתוס. אגב, זאת גם ההתרשמות של פקידה גרמנייה בכירה שראיינו בנושא".

לדבריהן, למעט תלונות חוזרות על הבירוקרטיה הגרמנית, רוב הישראלים שהשתתפו במחקר עד כה מרוצים מהחיים בגרמניה: "הופתענו לגלות כמה הרמוניים החיים של רובם, וכמה המעבר נחווה על ידם בצורה חלקה. נדהמנו גם מכמות העסקים והפרויקטים הרבים שישראלים הקימו כאן בזמן קצר מאוד".

רוב המרואיינים שלנו עד כה עובדים קשה בצורה שלא תיאמן. מהנתונים שלנו בינתיים עולה ש'בטלן-המסיבות' הישראלי שחי על קיצבה סוציאלית הוא סוג של מיתוס

ללא שיפוט

בניגוד לתחושה של רבים שכל דבר שיכול היה להיאמר על "ישראלים בברלין" כבר נאמר, ואולי אפילו כמה פעמים יותר מדי, קרנץ וחרבי סבורות בדיוק ההיפך: "הנושא נטחן עד דק בעיתונות, אבל באופן מפתיע המחקר האקדמי בתחום מאוד דליל. ספרו של פרופ' גד יאיר, 'אהבה זה לא פרקטיש', שמסתכל על גרמניה בעיניים ישראליות, ייצא לאור בתחילת 2015, אבל מלבד זאת יש מעט מחקר אקדמי עדכני על ישראלים בברלין ובגרמניה. זה מעניין שכולם מניחים שקיים אינסוף מידע, כשבעצם זה לא המצב. הרעש התקשורתי פשוט מטעה. מלבד זאת חשוב לזכור שאנחנו חוקרים את כל גרמניה ולא רק את ברלין. כך נוכל גם להבין אם ברלין אכן שונה בהקשר הישראלי מערים אחרות, ואם כן באיזה אופנים".

חשוב להן להדגיש שהאנונימיות של המשתתפים נשמרת במלואה, גם בראיונות העומק שבהם יטושטש כל מידע שעלול לגרום לזיהוי. "אנחנו לא חולקים את המידע הגולמי עם שום גורם נוסף, ובאופן מודע המחקר שלנו עוסק ב'מהגרים' ולא ב'יורדים'. אנחנו מאמינים שכאנשי מחקר המשימה שלנו היא להבין אנשים ולא לשפוט אותם".

למה שישראלים ישתפו פעולה עם המחקר?

"יש כל כך הרבה הנחות שגויות מסביב. סיפור המילקי היה דוגמה טובה. אנחנו מאמינות שלישראלים כדאי להשתתף במחקר כדי שהשיח על המניעים שלהם להגר לגרמניה, כמו גם על הסיבות שלהם להישאר בה, לא יהיה מבוסס על מיתוסים שגויים. המחקר מהווה הזדמנות ייחודית להשתתף בתיעוד המציאות האמיתית של חיי הישראלים בגרמניה, ולהשמיע קול שהוא מעבר לסטריטואיפים תקשורתיים".

להשתתפות בסקר

תגובות