לחיי הנוער: איך נשיקה אחת של קיץ משפיעה על יחסים בין מדינות

בחודש מאי יציינו בברלין מאות צעירים ישראלים וגרמנים שישים שנה לפרויקט חילופי הנוער בין שתי המדינות, שהיה אחד השלבים הראשונים בדרך לכינון היחסים בין גרמניה וישראל ומהווה עד היום חממה חשובה להעמקת הקשרים בין שני הצדדים

הביקור הראשון שלי בגרמניה היה במסגרת משלחת נוער של הפועל רעננה (שום קשר לספורט במקרה הזה) שהוזמנה לעיר ברמן (Bremen). היינו 15 נערות ונערים, ושמחנו לנסוע לחו"ל לשבועיים בלי אמא ואבא. אני זוכרת טיולים, שחייה באגם, ביקורים בהמבורג ובקלן, דיסקו, נשיקה של קיץ עם אחד הגרמנים, שלוק בירה פה ושם, לחמניות טריות בארוחת הבוקר, וכמובן טקס זיכרון משותף באתר ההנצחה במחנה הריכוז ברגן-בלזן (הקרוב ביותר לברמן).

עם סוונטיה, המארחת שלי בקיץ 1994, משפחתה ומעגל החברים הקרוב שלה, אני בקשר עד היום. ובעצם, מאז אותו קיץ השתתפתי במשלחות חילופי נוער עם גרמניה כמעט בכל שנה, ובהמשך גם יצאתי כראש קבוצה עם משלחות של צעירים ממני, ומפה לשם אני חיה בגרמניה כבר כמעט עשור ועדיין ממשיכה לתמוך בפרויקטים של חילופי נוער. כך שזה כנראה לא מפתיע שבעיניי, חילופי בני נוער הם אחת הדרכים העוצמתיות והטובות ביותר ליצור קשר אנושי ומתמשך בין שני עמים.

***

במסגרות השונות של חילופי צעירים בין ישראל לגרמניה השתתפו מאז 1955 יותר מ-600,000 בני נוער. מאז 1955 — כלומר המשלחות החלו כבר עשור לפני כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, כסוג של תהליך "הכשרת לבבות", במטרה ליצור הזדמנויות לבניית חברויות וקשרים אישיים. המשלחות הראשונות הגיעו ב"הסוואה" וכמובן באופן לא רשמי. כאשר נושא הביקורים עלה לדיון בכנסת ב-1958, הוחלט כי בשל המצב המיוחד לא ייצאו משלחות רשמיות לגרמניה. אולם על אף הקשיים, קבוצות שונות של צעירים מגרמניה המשיכו להגיע לישראל, מגמה שהלכה וגברה בעקבות הדיווחים על משפט אייכמן ב-1961, שעוררו עניין רב בקרב הדור הצעיר בגרמניה. עד לכינון היחסים הרשמיים בין המדינות ב-1965 כבר ביקרו בישראל יותר מ-40,000 צעירים גרמנים. אגב, רבים מאותם קשרים ראשוניים נוצרו בעזרת יהודים ממוצא גרמני שנמלטו מאירופה לפני המלחמה וראו חשיבות בהחייאת היחסים. בחודש מאי הקרוב, במסגרת חגיגות יובל החמישים ליחסים הדיפלומטיים ושישים שנה לחילופי הנוער בין המדינות, ייערך בברלין קונגרס הנוער הגרמני-ישראלי 2015 (חלקו השני ייערך בנובמבר בישראל). לאירוע הוזמנו כ-300 צעירות וצעירים בגילאי 18 עד 30, שהשתתפו ומשתתפים במשלחות נוער בשנים האחרונות, כמתנדבים או כמארגנים. הנושאים שיעמדו במרכז הכנס מעידים הן על המשכיות הרעיונות של מפעל החילופים והן על האתגרים החדשים שנוצרים עם השנים. לצד עיסוק בנושאים כמו "לחיות עם העבר" — המשמעות של ההיסטוריה בחיים העכשוויים של בני הנוער, לקיחת חלק בחיים הפוליטיים ונושאי דמוקרטיה וסובלנות, יעסוק הכנס גם באתגרים נוספים. לכריסטינה מאהלר, העומדת בראש ארגון ConAct, שאחראי מאז שנת 2001 על חילופי הנוער מהצד הגרמני, אין ספק בקיומם של אתגרים חדשים: "הצעירים שמארגנים היום את תוכניות החילופים הם בני 30, והם מביאים עימם דרכים אחרות להתמודד עם ההיסטוריה". מאהלר דוברת עברית שוטפת, והנושא קרוב ללבה עוד מאז ילדותה בדיסלדורף. אמה היתה פעילה ב-DIG (Deutsch-Israelische Gesellschaft) ושיחות על ישראל התקיימו בבית לעתים קרובות. אחרי התיכון התנדבה מאהלר בקיבוץ ובמקביל למדה עברית. בהמשך למדה פסיכולוגיה והנושא שחקרה במסגרת לימודיה היה השפעת השואה והמלחמה על הדור השני בשני הצדדים. ב-25 השנים האחרונות עסקה ביחסי ישראל-גרמניה מאינספור זוויות: כפסיכולוגית וכמגשרת מוסמכת, כיו"ר הפורום הצעיר של DIG, במסגרת עבודתה באתר הזיכרון זקסן-האוזן ובהמשך גם בסניף הברלינאי של ארגון "אות הכפרה והשלום" (הארגון ששלח את קבוצת הצעירים המתנדבים הראשונה לישראל ב-1961 ונותר עד היום המוביל בתחום). "צריך לזכור שהאוכלוסייה היום בגרמניה הרבה יותר מגוונת", היא מוסיפה, "ואנחנו נדרשים למצוא דרכים לחבר לנושא גם צעירים שמוצאם מטורקיה למשל, או מיוון. כמובן שהסיפור הגרמני-יהודי הוא הסיפור המרכזי מבחינתנו, אבל אירופה היום היא רב-תרבותית והאתגר הוא לתקשר את היחסים הייחודיים בין גרמניה לישראל גם למי שלא גדל לתוך ההקשר הזה. חשוב להבין איפה אנחנו מתחברים, אבל לא פחות מכך חשוב גם להבין איפה אנחנו לא מתחברים".

ועדיין, הרעיון הבסיסי והפשוט של יצירת שיח בין בני נוער ישראלים וגרמנים וקשירת חברויות שיהוו בסיס לקשרים בהמשך החיים נותר בליבת תוכניות החילופים. ואכן, למפגש הבלתי אמצעי ולקשרים האישיים הנוצרים במסגרת משלחות הנוער יש לעיתים השלכות שניכרות גם עשרות שנים מאוחר יותר. כך, למשל, סגן הקנצלרית ויו"ר ה-SPD זיגמר גבריאל ביקר ברעננה כמה פעמים בהיותו נער, במסגרת שיתוף פעולה ארוך שנים שמתקיים בין עיר הולדתו גוסלר לבין רעננה. היום הוא אחד ממקבלי ההחלטות החשובים בגרמניה ואפשר להיות בטוחים שהוא מכיר את ישראל היטב, לא מעט בזכות חילופי הנוער.

מתוך סדרת גלויות שעוצבו לרגל 60 שנה לחילופי הנוער בין ישראל לגרמניה

מתוך סדרת גלויות שעוצבו לרגל 60 שנה לחילופי הנוער בין ישראל לגרמניה

המשלחות פתוחות בפני כל נער ונערה שמעוניינים לקחת חלק בתוכנית החילופים, גם אם משפחתם אינה יכולה מסיבות שונות לארח בעצמה. כלומר אירוח הגומלין הוא אפשרות ולא חובה. משפחה מארחת בגרמניה מתוגמלת בסכום מסוים שמכסה את ההוצאות הנלוות לאירוח בבית, עובדה שמסייעת לצד הגרמני לצרף משפחות חדשות למעגל המארחים. בישראל, גיוס משפחות מארחות שלא במסגרת חילופים מבוסס בעיקר על קשרים אישיים של המארגנים. זו אחת ההשלכות הנובעות מכך שחילופי הנוער והצעירים משני הצדדים מומנו וסובסדו מראשיתם ועד היום בעיקר על ידי הצד הגרמני. הגורם האמון על הנושא בגרמניה הוא המשרד למשפחה, פנסיונרים, נשים ונוער (Bundesministerium für Familie, Senoiren, Frauen und Jugend) והתקציב המוקדש כיום לטובת מפעל חילופי הנוער עִם ישראל עומד על כ-2.2 מיליון אירו לשנה.

במקביל לתוכניות חילופי נוער, פועלות גם כיום כמה תוכניות המאפשרות לצעירים גרמנים להתנדב במסגרות שונות בישראל. כאמור, הארגון הוותיק ביותר בתחום הוא אות הכפרה והשלום, אולם לצדו פועלים גם ארגונים נוספים כמו הגושרים, JGD, ZEDAKA ואחרים.

מאז 2010 החלה גם תוכנית הפוכה, קום-מתנדב, המאפשרת לישראלים להתנדב בגרמניה (כתבה על הארגון התפרסמה בגיליון שפיץ מס' 2). בין מטרותיה לאפשר לצעירים ישראלים לבצע עבודות קהילתיות בחברה רב-תרבותית, לשלב פנים ישראליות בפרויקטים שונים בגרמניה וכן לעודד החלפת רעיונות בין ישראלים לגרמנים בתחומים קהילתיים וחברתיים.

***

ואם התחלנו בנימה אישית, גם נסיים בה: ההזדמנות להכיר את גרמניה בגיל צעיר תרמה לי רבות, ואני יכולה רק לקוות שמשלחות כאלה יהיו נגישות לכמה שיותר בני נוער משתי המדינות. החלום האישי שלי הוא שיום אחד יהיו חילופים כאלה לא רק עם גרמניה או מדינות אירופיות אחרות, אלא גם עם השכנים הקרובים במזרח התיכון. כי בסופו של דבר, אין חוויה יותר מקרבת מאשר לגור בביתו של האחר.

למי שמעוניין להכיר קצת יותר את התוכניות הקיימות ואולי לקחת חלק באירועים שארגונים אלה מקיימים לעתים, כדאי לבדוק את האתרים הבאים:

www.conact-org.de

www.kom-mit-nadev.org

www.asf-ev.de

בתמיכת מינהלת חגיגות היובל ליחסי ישראל גרמניה: de50il.org

תגובות