נציגי תרבות-הנגד בעולם הטכנולוגי: ברלין כבירת ההאקרים

במקביל למירוץ אחר התואר "בירת הסטארטאפים של אירופה" נראה שברלין כבר הפכה ל"בירת ההאקרים של אירופה"

נקודת המפגש המעניינת ביותר בין תרבות-הנגד של ברלין לעולם ההיי-טק שלה היא ללא ספק קהילת ההאקרים, ההאקטיביסטים (האקרים + אקטיביסטים) ואנשי הקוד הפתוח הפועלת בעיר.

כבר בספטמבר 1981, כלומר הרבה לפני נפילת החומה, נוסד בברלין ארגון ה-Chaos Computer Club, המוכר יותר בשם CCC ומהווה כיום את ארגון ההאקרים הגדול והמשפיע באירופה. מטרת הארגון היא לספק מידע בתחומי המעקב, חופש המידע, ההאקטיביזם ואבטחת המידע, ולשמש רשת תומכת להאקרים ולהאקטיביסטים ברחבי היבשת וגם מחוץ לה.

ארגון ההאקרים המשפיע באירופה, CCC

הלוגו של ארגון ההאקרים הגדול והמשפיע באירופה, CCC

במילים אחרות, במקביל למירוץ אחר התואר "בירת הסטארטאפים של אירופה", נראה שברלין כבר הפכה ל"בירת ההאקרים של אירופה". מי שתרם להתחזקות המגמה הזו במידה רבה הוא אדוארד סנודן, איש סוכנות הביטחון האמריקאית NSA שחשף בקיץ 2013 את תוכנית המעקב Prism, אשר ריגלה בין השאר גם אחרי תושבי גרמניה, ואף צותתה לשיחות טלפון של פוליטיקאים גרמנים בכירים ובהם הקנצלרית אנגלה מרקל. סנודן הפך לדמות נערצת בברלין, וכהוקרה על מעשיו אף הוענק לו פרס על שם קרל פון אוסייצקי (Carl von Ossietzky, עיתונאי ופציפיסט גרמני זוכה פרס נובל לשלום ב-1935) על פועלו למען זכויות אדם.

סנודן אף בחר בבמאית האמריקאית תושבת ברלין Laura Poitras לתעד בסרט דוקומנטרי את הימים הדרמטיים שבמהלכם חשף את הידוע לו בפניה ובפני שני עיתונאים בחדר מלון בהונג קונג. הסרט עוצר הנשימה, Citizenfour, זכה בטקס האוסקר האחרון בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר.

ב-2013 קיבלה סצנת ההאקרים בברלין גם חיזוק בדמותו של ג'ייקוב אפלבאום האמריקאי, אחד הדוברים המוכרים ביותר נגד ההשלכות של האופן שבו מעוצב ופועל העולם הדיגיטלי על זכויות הפרט ואובדן הפרטיות. אפלבאום, עיתונאי, האקר וחוקר אבטחת מחשבים, שהיה מעורב בין השאר בתכנון תוכנת הגלישה האנונימית Tor Project ובפרשת ויקיליקס, הפך ליעד מועדף של סוכנויות המודיעין האמריקאיות. בעקבות הטרדות חוזרות ונשנות שלו ושל הקרובים לו החליט לצאת לגלוּת מרצון בברלין. בראיון ל-Exberliner (מגזין באנגלית היוצא לאור בברלין) שפורסם באוקטובר 2014, אמר כי הוא "מרגיש יותר בטוח כמהגר במזרח ברלין מאשר חש אי פעם כאזרח בארה"ב" (הגיליון כולו עוסק ב"מרד הדיגיטלי של ברלין" ומומלץ כחומר קריאה נוסף למעוניינים). בכתבה אחרת באותו גיליון חושף עובד בתעשיית הסטארטאפ הברלינאית (שמתראיין תחת שם בדוי) כיצד למרות חוקי הפרטיות המחמירים לכאורה בגרמניה, מצליחות חברות רבות לנצל פרצות שונות כדי לאסוף כל מידע אפשרי על הגולשים.

אגב, חלק מהסטרטאפים הברלינאיים מנסים לתרגם את החשש ממעקב אינסופי של "האח הגדול" גם להצלחה עסקית. כך, למשל, ZenMate מציעה שירות VPN לגלישה אנונימית ומאובטחת (גייסה 3.2 מיליון דולר באוקטובר האחרון);  Blippex הוא מנוע חיפוש ברלינאי שססמתו היא "by the people, for the people"; ו-Arriver היא אפליקציית ניווט חברתית שמתחייבת לא לאגור מידע על משתמשיה. השאלה הגדולה היא האם חברות מסוג זה יצליחו לפתח מודלים עסקיים מצליחים שמתיישבים עם העקרונות של אפלבאום ועמיתיו.

כתבות נוספות בפרויקט

תגובות