מהיר, אבל בסטייל: שילובים מנצחים בין אוכל רחוב ללוקיישנים בברלין

אם אתם כבר מתכוונים לזלול משהו על הדרך – כדאי לחבר אותו עם זוּלה עירונית משובחת

עשרה קבין של אוכל טוב ירדו לעולם. חמישה נטלו האיטלקים והיתר התפזר בין מדינות וערי בירה שיש בהן יותר מחודשיים של קיץ בממוצע. ברלין, אני מהדק את האחיזה במטריה ונאנח לעצמי תוך כדי קפיצה מעל שלולית גשם טרי — היא לא אחת מהן. צריך לומר את האמת, לא טעים פה במיוחד. זה לא שאין מה לאכול. יש אוכל, והוא בסדר. פה ושם יש גם ניצנים של גאווה מקומית גרמנית. אבל בכל הנוגע לקולינריה, ברלין היא שערורייה קטנה, ואנחנו נוטים לסלוח לה.

מה שבכל זאת מציל את העיר מלהפוך למדבר קולינרי הוא האימביס (Imbiss), אוכל רחוב, המזון המהיר האולטימטיבי. האימביס פוצע את חזית הרחוב הגרמנית האחידה, קורע בה חלונות זכוכית חצי פתוחים ומעיר את הסביבה בצורה חריפה, צבעונית, קולנית לעיתים. בחמישה אירו גג, אפשר לסגור ארוחת צהריים, ערב, לילה, נשנוש ספונטני. האימביס הוא חיה רבת פנים. מה שנראה כמו שווארמה סטנדרטית עשוי להתגלות כחאמרה קווקזית עם תנור לבנים מסורתי (או כסתם שווארמה); נקניקייה בפינת הרחוב עשויה להתברר כעסיסית להפתיע; וסמוסה ניידת בתוך סל נצרים עלולה להכריע את מערכת העיכול שלך ליותר מיום. בברלין, בכל מקרה, האימביס הוא אחת האופציות המשתלמות.

אבל כאן צריכה לבוא גם אזהרה: לא לכולם הוא מתאים, האימביס הברלינאי. אתם, שאוהבים קצת פחות רוטב או טיפה יותר סלט, קודם את הכדורים ואחר כך את הטחינה, דווקא דיאט קולה או כל דרישה פרטנית, כמו כל מסעדה ברלינאית אחרת, גם האימביס הוא לא בשבילכם. אניני טעם, אנשים עם העדפות, מחפשי פינוקים, בנים או בנות לאימהות דואגות שהורגלו בטעם מסוים, אפשרויות בחירה או נטייה לבררנות — עדיף שתחפשו מקום אחר לשבוע בו. עד היום אני נאלץ להדיר את רגליי ממקומות מסוימים שבהם ביקרתי עם חוכמולוגית שכזו. הגבה שהתרוממה בעקבות בקשתה לשנות את צורת סידור הפלאפלים בתוך הפיתה — לא בקלות חזרה למקומה. תודות לאלוהי המזון המהיר, נותרו רק עוד בערך אלף אימביסים אחרים שאפשר להשביע בהם רעבון פתאומי ומהיר מבלי להשאיר עקבות.

הדבר היחידי שנמצא בברלין באותה דרגת שפע הוא זוּלות עירוניות שנעים לשבת בהן. כמה מהן נמצאות ממש ליד אימביס נהדר או שניים, וכאן מתגלגלת לפתחנו הזדמנות נהדרת לצרוך שניים מהאלמנטים הייחודיים לברלין בכפיפה אחת. לוקחים את האוכל מהאימביס, מביאים אותו אל פינת החמד — ומקבלים פיקניק זול, מהיר וטעים. כדי להקל עליכם את מלאכת התכנון, הנה כמה שילובים אפשריים:

גוזלמה עם ברבורים

מבלי להעליב אף אחד מאלפי האימביסים בבעלות טורקית, מי שמגיע מהטוענת לכתר ארץ השווארמה העולה קצת מתקשה להתרשם. אולי באיסטנבול הדברים מקבלים טעם שונה, אבל שווארמה היא לא הצד החזק של הטורקים הגרמנים ולא הייתי מבזבז עליה את שני האירו האחרונים שלי. גוזלמה (Gözleme), לעומת זאת, זה סיפור אחר. עדין יותר מבורקס, עסיסי ומלוח יותר מפנקייק — גוזלמה הוא הגירסה הטורקית לקרפ הצרפתי. מרובע של בצק עדין מטוגן שעוטף כל מיני דברים טעימים. מה בדיוק? למי אכפת. זה טעים. מצידי שישימו בפנים טיפות משמן המנוע של המאווי מרמרה. אין הרבה דברים שמשתווים לגוזלמה פריך שמשחרר בכל נגיסה אנרגיה של נחמה רוגעת, ומרגיש כאילו שעשו אותו מאותו חומר שעושים אהבת אם. אלא שאת הגוזלמה מומלץ לצרוך טרי. גוזלמה בן חצי שעה הוא גוזלמה מת. הבצק מתייבש, התרד מתעייף והוא מקבל טעם של מגבון לח ממולא בגבינה חמה. מרוב דיכאון, הדבר היחיד שמתחשק לך לעשות זה לצאת לטיול ב-Maybachufer על התעלה, לבהות בברווזים, ללגום אייראן, משקה יוגורט קריר שקנית בדרך, ולפנטז על גוזלמה החלומות. אם התמזל מזלך ומדובר ביום שלישי או שישי, הימים שבהם פועל השוק הטורקי ברחוב — הרי שגוזלמה החלומות נמצא ממש מטרים ספורים ממך! זה הזמן לקום, לפלס דרך בין ההמון ולהגיע אל ממלכת הגוזלמה האלוהי. שוחה בשמן, מטוגן על הפלטה, עולה שני אירו בלבד ומשתלב נהדר עם רביצה חסרת תכלית על גדת התעלה, מוקף בשלושה ארבעה ברבורים רעבים לאותו הדבר בדיוק. תהיה בן אדם, תן להם ביס.

Türkischer Markt am Maybachufer

ימי שלישי ושישי 18:30-11:00

(הוראות הגעה לדוכן הגוזלמה: הוא קרוב יותר לקצה המזרחי של השוק, כך שאם מגיעים מכיוון רחוב Ohlauer יש לחלוף על פני במת הנגנים המתחלפים ולצעוד כשלושים מטר בפרוזדור השוק שקרוב למים. הדוכן יהיה לימינכם).

barburim

פיצה קנדית על גשר הרביצה

העצה בנוגע לברבורים לא היתה מוצלחת. לכו תדעו מה עובר בראש של ברבור. אם הוא בקטע של גוזלמה כמו שאני בקטע של גוזלמה, אתם עלולים לגלות את הנחישות המפורסמת של הברבורים, שתשאיר אתכם רעבים. אין מה לעשות, דברים קורים בחיים. במקרה כזה יש לנוע לכיוון Dieffenbachstraße הסמוך, לפיצה הקנדית רון טלסקי. אז יש כזה דבר פיצה קנדית? אפשר לשאול את רון טלסקי, אבל אי אפשר לצפות שהוא יענה בחזרה מכיוון שהוא לא בן אדם אלא פוחלץ של אייל צפון שמעטר את קירות הפיצריה הזעירה, שממוקמת מתחת לפני הרחוב. מי שהביא אותו מקנדה ואולי יענה ביתר יעילות הוא הבעלים, גרמני שהתארח בארץ המייפל לחילופי סטודנטים והביא איתו בחזרה פיצה מעולה ותוספות פיוז'ן קנדו-גרמניות כמו כרוב כבוש, בטטות, בצל מקורמל וכמובן מייפל חם. הפיצה נמכרת במשולשים (כמו שצריך) או במגשים של 60 ס"מ.

עם הפיצה הנבחרת מומלץ לשים פעמיכם לגשר אדמירל (Admiralbrücke), שהופך בכל יום יפה למעין מרכז רביצה המוני ומגניב (לפעמים הוא הומה כל כך עד שכשמחשיך המשטרה מגיעה לבקשת השכנים לפזר את המסיבה). אם אתם עצלנים מדי או חוששים שהפיצה תתקרר לכם בהליכה של כ-350 מטרים, הפיצה הקנדית עושה גם משלוחים לגשר(!). על אופניים עם התקן ייעודי למטרה, היא אמורה להגיע בטמפרטורה סבירה.

Ron Telesky
Dieffenbachstraße 62, 10967 Berlin
שני עד שישי: 22:00-12:30, שבת וראשון: 22:00-13:30

admiral

חצי תרנגולת בתוספת עננים

יש שלושה סוגי עננים בגורליצר פארק: עננים שמגיעים מלמעלה ומסתירים את השמש, ענני הסמים הקלים שמתאבכים כל ימות ולילות השנה, ועננים בריח של תרנגולת צלויה, שמגיעים מהאימביס הנהדר שנמצא בכניסה מכיוון רחוב Skalitzer, הלא הוא ה-Hühnerhaus. בית התרנגולת הוא בעצם בקתה קטנה שרובה מאוכלס בתנור צלייה עם כמה עשרות תרנגולות מסתובבות ומקרר שתייה (סניף חדש ומבורגן יותר הוקם בצדו השני של הכביש, למי שמעדיף לשבת במסעדה ממש). בתור דור שלישי למשפחת קצבים, גדלתי עם הסיפורים על מתקן הצלייה המפורסם בחנות הבשר של סבא שלי על גדת נהר ההדסון המזרחית, בעיירה הקטנה שבה נולד גם דון דרייפר. באופן טבעי, תרנגולת צלויה, פריכה ועסיסית נראית לי תמיד כמו הכרעה קולינרית מתבקשת, אלא שלפעמים, אפילו לקרניבור, תרנגולת שלמה זה באמת יותר מדי. הפתרון האלגנטי נמצא בתפריט והוא נקרא חצי תרנגולת. עם סלט, עם צ'יפס, עם אורז או קומפלט עם שלושתם — בית התרנגולת מציע כמה מנות שמורכבות מתרנגולת צלויה וחצויה עם תוספות שמשלימות אותה יפה. אחרי שהצטיידתם, אפשר לקפוץ מטר פנימה דרך השער ולהתיישב בתוך הפארק, לנסות להשתמש בסכו"ם הפלסטיק העדין, ואז, כשאף אחד לא מסתכל, לוותר ולחזור למקורות.

Hühnerhaus 36
Görlitzer Str. 1, 10997 Berlin
כל יום, 03:00-10:00 (לפנות בוקר)

hh36

פלאפל עם לַבּנה ושני פארקים לבחירה

אמנם יש בגיליון כתבה שלמה על פלאפל, אבל כאן מדובר על פלאפל בקטגוריית "האימביס שמזקק לכדי שלמות את יחס הזהב בין תמורה למחיר", ולוקח אותו עוד צעד קדימה. הפינה של Boddinstraße ו-Flughafenstraße היא משולש הברמודה של האימביסים. משהו לא ברור גורם למחירים ברדיוס של 500 מטר מהצומת לצנוח מתחת לטווח שהולם את האיזור שהם נמצאים בו ולרמה הסבירה של המנות המוצעות. אותו אלמנט כנראה גם מרחיק משם את הרשויות למיניהן, אחרת אי אפשר להסביר את הצריפים הרעועים עם המראה הלא חוקי בעליל שממלאים את האיזור בריחות שונים. בכל פעם שאני מזדמן לשם אני מופתע מחדש, ובודק אם "פלאפל לבנון" עדיין שם. "תפאדל, יא שבאב", מברכים אותי בכניסה ואני ממלמל "אהלן וסהלן" בחזרה ומפשפש בכיס כדי למצוא איזה מטבע. אירו בודד, אירו אחד בלבד עולה הגרסה המקומית לפלאפל, שדומה יותר לסיגר שהשמין מאשר לכדור, ומגולגל בתוך הפיתה הרזה והקצת יבשה שאפשר למצוא בכל מקום. מה שעושה את הפלאפל מוצלח במיוחד היא הלבנה המצוינת שמכינים באימביס הכל כך קטן הזה, וסלט כרובית מטוגן ברוטב השמן של עצמו שמצטרף אליה ומזכיר לי יותר מהכל את הפלאפלייה הירושלמית המצוינת של משפחת רופא השיניים הערבית מהר הצופים. במחיר הזה, אפשר בהחלט להרגיש טוב עם עצמך ולקחת חמש מיני-מנות פלאפל לאחד משני הפארקים המצוינים הסמוכים — טמפלהוף או האזנהיידה.

Libanon Falafel
Flughafenstr. 66, 12053 Berlin

לסיום, למרות שהוא כבר הומלץ יותר מפעם אחת בשפיץ, אם מדברים על אוכל רחוב ומקום נעים לשבת בו אי אפשר שלא להזכיר את שוק האוכל התאילנדי הבלתי רשמי ב-Preußenpark שבווילמרסדורף (ליד Fehrbelliner Platz), פשוט משום שזה אחד המקומות האהובים עלי בעיר. בסופי שבוע (וגם בסתם אחרי-צהריים יפים ובחגים), מתיישב מעל הפארק הקטן ענן שמדיף ריח חמוץ–מתוק–חריף ומעושן, ומתחתיו נאספים כמה מאות אנשים רעבים עם ארנק ביד וסבלנות לחכות בתור. על חצי מהדשא מתמקמים עשרות דוכני אוכל תאילנדי: פותחים שולחן, גזייה פשוטה, כמה סירים ושמשייה — ומתחילים לבשל. החצי השני מלא בשמיכות פיקניק ועליהן אנשים שבעים, חצי ערומים, עם חיוך אידיוטי שהוא ככל הידוע תופעת הלוואי השלילית היחידה של אוכל תאילנדי. המגוון עצום. נודלס מוקפצים עם ירקות, פירות ים על אש חיה, חטיפי בננה ואורז מטוגן, שייקים מכל מיני סוגים ועוד.

Thaiwiese im Preußenpark
Brandenburgische Str. 10707 Berlin
ימי שבת וראשון 21:00-10:00

תגובות