וממה תחיו?

גם לדוברי גרמנית רהוטה מציאת עבודה טובה בברלין אינה עניין של מה בכך, אבל זה לא אומר שאתם צריכים להתייאש. ברלין ממצבת את עצמה כבירת הסטארטאפים של אירופה, ואם לא תצליחו להתברג למשרה באנגלית באחת החברות הנחשקות – ריכזנו לכם עוד כמה רעיונות לג'ובים שישלמו את שכר הדירה. מדריך

Arm aber sexy (ענייה אבל סקסית), הסלוגן המוכר שטבע ראש עיריית ברלין קלאוס ווברייט לעירו, משמש בדרך כלל כדי להתמקד בצידה השני של המשוואה, כלומר בהיבטים האטרקטיביים של ברלין. והם רבים כמובן. אבל מי שבוחר לחיות בעיר הזאת, חייב לקחת בחשבון גם את הצד האחר, זה של העוני היחסי, הגורם לכך שבמקביל ליתרונות הרבים של ברלין, אחד האתגרים הגדולים שהחיים בה מזמנים הוא מציאת מקורות פרנסה. ואם אקדמאים גרמנים בברלין נאלצים לבחור בעבודות "יוממות" – עבודות הדורשות נסיעה לערים אחרות (commuting באנגלית, Berufsverkehr בגרמנית), מה יגידו מהגרים עם גרמנית מפוקפקת? אין ספק שהעצה הטובה ביותר שניתן לתת למי שרוצה להתפרנס בברלין היא ללמוד גרמנית, וכמה שיותר מהר. ישראלים בעלי אזרחות גרמנית זוכים לעשות זאת בצורה נוחה, בתמיכת הג'וב סנטר. אבל אלו אפשרויות עומדות בפני מי שבאים לברלין ללא אזרחות, ללא קשרים ומבלי לדעת את השפה? ריכזנו עבורכם את הרעיונות הבולטים וכיוונים אפשריים לחיפוש.

 

הכי שווה: Silicon Allee

המיקום המרכזי באירופה, עלויות שכירת המשרדים הזולות יחסית, אוכלוסיה צעירה ובינלאומית וסקס אפיל שאי אפשר לכמת, הפכו את ברלין בשנים האחרונות לכר היי-טק פורה. חברות סטארטאפ צצות בזו אחר זו (Airbnb, SoundCloud, Wooga ו-6Wunderkinder הן רק כמה מהבולטות), ויותר ויותר חברות בינלאומיות מקימות משרדים בעיר (Google, Groupon ו-PayPal כבר כאן). בכל החברות שפת העבודה והתקשורת היא אנגלית, כך שאם אתם דוברי אנגלית ברמה גבוהה ויש לכם מה להציע בתחום – זה המקום עבורכם. השכר אמנם עשוי להיות נמוך ביחס לשכר במשרות מקבילות בארץ, וכמובן ביחס למשרות מקבילות בערים אחרות בגרמניה, אבל צריך לזכור שגם עלויות המחיה נמוכות יותר.

מבין החברות שהוזכרו, PayPal היא ללא ספק המעסיקה הגדולה ביותר כיום של ישראלים בברלין, והיא גם זו שיכולה להציע משרה גם למי שאינם באים מרקע של תיכנות/ניהול מערכות מידע/ניהול פרויקטים וכו'. הסניף הברלינאי של פייפאל כולל כ-150 עובדים, ובמחלקה הישראלית, שהוקמה באוקטובר2011, עובדים בין 25 ל-30 ישראלים. התפקיד היחיד המוצע בימים אלה לישראלים הוא שירות לקוחות. המועמדים נדרשים להציג אישור עבודה ולהגיע מוכנים להליך מיונים שלא היה מבייש שום סיירת: “עוברים הרבה ראיונות, צריך לספק שמונה ממליצים, ונערכת בדיקת רקע על-ידי חברה חיצונית", מספרת עובדת לשעבר. העבודה בימים א'-ה', בין 8 בבוקר ל-16:30 או בין 9 ל-17:30.

 

איפה לבדוק?

http://www.google.com/about/jobs/locations/berlin/

https://www.paypal-deutschland.de/jobs/

https://airbnb.com/jobs/

http://soundcloud.com/jobs

http://jobs.groupon.de/offene-stellen/

 

בנוסף לאתרי החברות, יש כמה אתרים כלליים שכדאי לבדוק:

חסאם לוי, יועץ SEO שוודי שנולד באיראן ועבד בגוגל, הקים בלוג המרכז משרות שוות מעשרות חברות בעיר (SoundCloud, Twago, Wooga, 6Wunderkinder ועוד רבות). המודעות מכסות את תחומי התוכנה, עיצוב, שיווק ויחסי ציבור, ניהול מוצר, מכירות, שירות לקוחות והתמחויות.

http://berlinstartupjobs.com/

 

האתר Toytown Germany, הרואה עצמו כבית של הקהילה דוברת האנגלית בגרמניה, מרכז לא רק משרות רבות לדוברי אנגלית, אלא גם פורומים פעילים שיעזרו לעושים את צעדיהם הראשונים במדינה. האתר הוקם בשנת 2002 כמאגר מידע לדוברי אנגלית במינכן, אולם עם הזמן וההצלחה, התרחב המיזם לגרמניה כולה, עם תת-אתרים המוקדשים גם לברלין, פרנקפורט והמבורג.

http://www.toytowngermany.com/berlin/

 

האתר הבא מתיימר להיות עם היד על הדופק הפועם של מה שזכה לכינוי "Silicon Allee", ולהביא את החדשות והמשרות החמות בסצנת הסטארטאפים הברלינאית. לצד כתבות שבועיות המסכמות את היצע המשרות, יש גם כתבות פרופיל עם יזמים מקומיים, מידע על כנסים, סקירות של אפליקציות וכו'.

http://venturevillage.eu/jobs/

 

בגרסה המקומית של craigslist, רשימת הדיוור שנוסדה כבר ב-1995 על-ידי קרייג ניומרק בסן פרנסיסקו והפכה ללוח מודעות אינטרנטי המככב ב-50 מדינות, תוכלו למצוא מגוון עבודות, מפוקפקות יותר ופחות, התמחויות תמורת גרושים והרבה אנשים הזויים. מודעות נוסח ”Artist looking for a muse” הן עניין שבשגרה, ולא כל המשרות המוצעות מסתפקות בידיעת אנגלית בלבד, אבל הוא בהחלט שווה פשפוש ביקורתי.

http://berlin.en.craigslist.de/

 

הכי זמין: מסעדנות

גרמנית מגומגמת בלבד תמקם אתכם אחר כבוד במטבח, בתפקיד בישול (זאת כמובן אם יש לכם הכשרה כלשהי. במקומות לא בררניים אולי אפילו שירות במטבח הצה"לי נחשב), או במקרה הסביר יותר – בשטיפת כלים. אם אתם מקווים לפגוש לקוחות פנים מול פנים ולגלות בעצמכם האם נכון המיתוס שהגרמנים מתקמצנים בטיפים, הרי שתידרשו להוכיח רמת תקשורת בסיסית לפחות. A2 פלוס היכרות עם מונחי המסעדנות הרלוונטיים יכולים להספיק, במיוחד אם מדובר במסעדות הידועות בהיותן דוברות אנגלית.

איפה לבדוק?

התחילו במסעדות ובבתי קפה באיזור הבית שלכם, בשתי החומוסיות בבעלות ישראלית בעיר (זולה וסבבה), ובשתי המסעדות האלה:

The Bird – http://www.thebirdinberlin.com/

White Trash Fast Food – http://www.whitetrashfastfood.com/

 

הכי ברלין: שווקי פשפשים ואוכל

אם אתם רוצים לצאת עם הכישורים הקולינריים או האמנותיים שלכם לדרך עצמאית, או שנאגרו לכם יותר מדי בגדים בארון, אתם בעיר הנכונה. ריבוי שווקי האוכל והפשפשים, והחיבה של המקומיים לוינטאג' ולכל מה שנראה מיוחד ונמכר מתוך דוכן, מאפשרים כמעט לכל אחד למצוא את מקומו, אם כי לא בטוח שכדאי להסתמך על ההכנסה הזאת לצורכי תשלום שכר דירה. מבחינת שפה, מספיק ללמוד כמה משפטים בסיסיים בגרמנית, שקשורים למחיר ולמה שאתם מוכרים.

כמובן שבכל השווקים צריך להזמין מקומות מראש, ואופן הצגת הסחורה יכול להיות על דוכן שכור מהשוק עצמו (כ-30 יורו, אפשר לחלוק עם כמה אנשים), שולחן מהבית (משלמים כ-7 יורו למטר) או שמיכה/מזוודה (חינם, אבל צריך להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום).

הכנסות גבוהות וסדירות יותר יכולות להיות ממכירת אוכל בשווקים, אבל זו מצריכה כמובן היערכות לוגיסטית מורכבת יותר, והוצאת אישור לממכר מזון מה-Buergeramt. בחלק מהשווקים ידרשו לראות את האישור עוד לפני שישכירו לכם דוכן, ייתכן שיש כאלה שפחות מקפידים. מה שכן, בטוח שלא תרצו להיתקל בביקורת של ה-Ordnungsamt בלי אישור. חובה שהדוכן יהיה על משטח שאינו הרחוב, שיהיה בו לפחות מגן יריקות (פלסטיק שקוף שמפריד בין האוכל ללקוחות), ולעתים דורשים גם חיבור למים זורמים או ג'ריקן גדול בהישג יד.

דוגמאות:

Mauerpark – הכי גדול והכי יקר (מבחינת עלויות דוכנים). אפשר להזמין דוכן במקום לשבוע העוקב, או לקרוא מידע באנגלית ולהירשם אונליין/בטלפון: http://www.mauerparkmarkt.de/anmeldung_en.html

NowKoelln – מתקיים ב-Maybachufer בימי שבת, אחת לשבועיים. http://www.nowkoelln.de/seiten/anmeldung

Boxhagenerplatz – קשה להשיג מקום משום שהרוב קבועים.

http://www.boxhagenerplatz.de/

Arkona Platz – שוק אוכל קטן בימי שישי ושוק יד שנייה בימי ראשון.

http://www.troedelmarkt-arkonaplatz.de/index.html

Kollvitzplatz – שוק אוכל בימי שבת.

 

הכי גמיש: עבודות לא קבועות

קטגוריה רחבה מאוד – החל מניקוי בתים, דרך בייביסיטר, מתן שיעורים פרטיים (עברית, כלי נגינה ועוד) ועד הדרכת טיולים בעברית ודוגמנות עירום לחוגי ציור – הישראלים בברלין עשו ועושים כמעט הכל. על העבודות שומעים בעיקר מפה לאוזן ובאתרים דוגמת קרייגסליסט (ראו למעלה), או שפשוט צריך להציע את עצמך במקומות כמו קבוצת ישראלים בברלין בפייסבוק ובלוחות המודעות של הקהילה היהודית.

 

הכי כחול לבן: שגרירות ואל על

עבור מי שמחפשים להישאר בקשר הדוק עם המדינה, עבודה בשגרירות ישראל או משרת אבטחה בתחנת אל על בברלין יכולות להתאים. השכר לא רע, כולם מסביב "אחים", ומדברים עברית רוב היום. אז מה הקץ'? המשרות הפנויות המעטות בשגרירות שזמינות לברלינאים מצריכות הפעלת קשרים כדי לשמוע עליהן בכלל, וכדי להתקבל אליהן בפרט, ואילו בתחנת אל על השעות קשות (לקום ב-5 בבוקר זה עניין שבשגרה), העבודה שוחקת והעובדים נדרשים להתחייב לשנתיים.

http://www.elal.co.il/elal/hebrew/elaljobs/he_jobs_iframe_200711.html

לבעלי רקע בהדרכת ילדים ו/או בהוראה, כדאי לבדוק גם אפשרויות תעסוקה במסגרת חוגים לילדים בעברית (במבינים, קומזיץ) ובמסגרת גנים ובתי ספר יהודיים.

רעיונות נוספים? שתפו בתגובות

ראו גם: לכבוש את העולם בין עשר לשש

קורות חיים – הגישה הגרמנית

קורנליה הופה (Hoppe), אחראית גיוס בחברת Springstar המספקת שירותי מעטפת לסטארטאפים בתחילת דרכם, חולקת כמה טיפים חשובים למגישים קורות חיים לחברות בגרמניה (גם אם באנגלית):

תמונת פספורט: לא חובה, אבל מאוד עוזרת. במיוחד אם מגישים מועמדות למשרות ייצוגיות כגון מכירות פרונטליות, שיווק, כוח אדם ועוד.

תחום: לציין תמיד באיזה תחום פועלת כל חברה שעבדת בה, כי בגרמניה לא מכירים את בזק ו-ynet.

פירוט סמכויות: רצוי בנקודות, וכמה שיותר מקיף. הגרמנים לא מפחדים מניירת.

שתי גרסאות לקורות החיים: לא חובה, אבל בהחלט מומלץ, בעיקר אם יש מאחוריכם קריירה עשירה. גרסה אחת יכולה להיות מקוצרת ולכלול רק תאריכים, שמות החברות, תחומי העיסוק שלהן והגדרות התפקידים, בעוד שהגרסה המורחבת תכלול גם את הסמכויות הספציפיות של כל תפקיד.

בלי חורים: יש לציין חודשים ושנים בתקופות העבודה. בסטארטאפים יהיו לרוב סלחניים יותר לגבי "חללים", בעוד שבחברות מעונבות יותר עלולים להרים גבה.

אם הגעתם כבר לראיון: הגיעו מוכנים – גם מבחינת שיעורי בית על החברה, וגם מבחינת השליטה שלכם בכתוב בקורות החיים שלכם (במקרה שמישהו אחר עזר "לשפץ" אותם).

תגובות