מדוע איני יכול לעמוד מנגד

כל מה שהפליטים והפליטות הרבים שהכרתי במסגרת ההתנדבות שלי מבקשים לעצמם, הוא לחיות בשלום ובביטחון

"הישראלי והערבים עובדים יחד בחלוקת אוכל, מי היה מאמין?", אמר אחד המתנדבים כשעבר בחטף בחדר האוכל. הבטתי לשמאלי וראיתי שאכן, היום בערב מנוהלת חלוקת האוכל ליותר ממאתיים מבקשי מקלט על-ידי שלושה פליטים ופליטות מסוריה — ואני. במטבח שמאחוריי, חדר קטן שהכניסה אליו מותרת רק למתנדבים ולפליטים שעובדים בחלוקת האוכל, תלוי ציור של ילד; זה הציור היחיד מאוסף ציורים של ילדי המעון שאינו תלוי בחדר האוכל עצמו, אלא במטבח: מצוירת בו עיר הולדתו של הילד בסוריה, ומטוס מטיל עליה פצצות מהשמיים.

הפליט והפליטות הראשונים שהכרתי בחיי היו סבי וסבתותיי, אשר ברחו בסוף שנות השלושים מגרמניה ועשו את דרכם לפלשתינה של ימי המנדט הבריטי. סבי הנוסף, דור חמישי בפלשתינה של אז וישראל של היום, עזר לפליטים ולפליטות — מעפילים ומעפילות בשפה הציונית — להפר את חוקי המנדט הבריטי ולהגיע בבטחה לחופי פלשתינה בחסות החשכה. משפחתו אף אירחה כמה מ"ילדי טהרן" בביתה.

במידה מסוימת, בשל ההיסטוריה המשפחתית שלי ולאור העובדה שאני היחיד במשפחה שמצא את דרכו שמונים שנה לאחר מכן לגרמניה, וחי בברלין מזה כשמונה שנים, איני יכול לעמוד מנגד כשמצבם של פליטים ופליטות — באירופה, בגרמניה, בברלין ובשכונתי פרידריכסהיין — הופך לאסון הומניטרי.

יותר מכך, איני יכול לעמוד מנגד, כאשר נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה נוקט בעמדה מהקצה הימני של הקשת הפוליטית באירופה, מצדד בהגבלת מספר הפליטים, עושה אינסטרומנטליזציה לאנטישמיות, הומופוביה וסקסיזם — ובו בזמן מתיימר לייצג את "היהודים" בגרמניה. טיעונו של שוסטר הוא אתני, לא דתי. הוא מתייחס למדינות ולתרבות שמהן מגיעים הפליטים והפליטות, ללא התייחסות לכך שהעולם הערבי פזור מהאוקיינוס האטלנטי ועד לאוקיינוס ההודי, והנו הטרוגני מבחינה פוליטית, תרבותית, דתית וכלכלית.

עם כל הכבוד ובכנות מלאה, מר שוסטר: לא, אנטישמיות — וכמוה גם קסנופוביה, סקסיזם והומופוביה — אינן בעיות בלעדיות לעולם הערבי או לתרבות הערבית

שוסטר אמנם עשה מאמץ להסביר את דבריו ולהכניסם לפרספקטיבה, אולם הדברים נאמרו כפי שנאמרו, והתקבלו בתקשורת ובחברה כפי שהתקבלו. ההשפעה על השיח הפוליטי בגרמניה כבר נעשתה, ובהתחשב בהלך הרוח המדאיג גם ככה בנושא הפליטים — זהו מסר הפוך מזה שיש לצפות לו מנציג הקהילה היהודית.

נכון להיום, כ-95% ממעשי השנאה והאלימות האנטישמיים בגרמניה מבוצעים על-ידי גרמנים לבנים ללא רקע הגירה, מה שנקרא בחוגים מסוימים "Biodeutsch". מחקרים שונים מהשנים האחרונות מראים ש10-25 אחוז מאוכלוסיית גרמניה פתוחים לעמדות אנטישמיות ו/או ימניות קיצוניות ברמות שונות. במהלך 2015 בוצעו בגרמניה 924 מעשי תקיפה (תקריות אלימות, פרופגנדה והסתה, איומים והשחתת רכוש) נגד מגורי פליטים. ב-76 מקרים המקומות הועלו באש, חלקם נשרפו עד היסוד, מתוך כוונה לפגוע גם בדיירים ובדיירות המוצאים בהם מקלט. ימים בודדים לפני הדפסת גיליון זה נזרק רימון חי לעבר מגורי פליטים בבאדן-וירטמברג. ובל נשכח כי תא הטרור הניאו-נאצי NSU ביצע פיגועים כלפי אזרחים ממוצא טורקי ברחבי גרמניה במשך שנים ללא מפריע, וכמו שוועדות החקירה של הבונדסטאג ושל מדינת תורינגיה הראו, אף זכה לשיתוף פעולה של שירות הביון Verfassungsschutz.

עם כל הכבוד ובכנות מלאה, מר שוסטר: לא, אנטישמיות — וכמוה גם קסנופוביה, סקסיזם והומופוביה — אינן בעיות בלעדיות לעולם הערבי או לתרבות הערבית. ולא, אלה לא הפליטים אשר ברחו ממלחמות, עוני ורעב, שמביאים בעיות אלה לאירופה ולגרמניה. אני מניח שאנחנו יכולים להסכים שהמאבק באנטישמיות ובשנאת זרים בתוך החברה האירופית חשוב לא פחות מאשר האינטגרציה של הפליטים. ודווקא לגבי האחרונים, אני אישית מעט יותר אופטימי:

כבר עשרות פעמים שהתנדבתי לצדם של פליטים ופליטות מסוריה, אפגניסטן, תימן ומדינות נוספות — באיסוף, מיון וחלוקת תרומות, בחלוקת אוכל, בהקמה ובפירוק של מבני מגורים. ביליתי זמן בחברתם, שיחקתי עם ילדיהם וילדותיהם. מעולם לא ציינתי מיוזמתי את מוצאי, דתי, או זהותי המגדרית — מדוע שאעשה זאת? — ומצד שני מעולם גם לא הסתרתי אותם (וממילא זו משימה קשה בהתחשב בעובדה שיש לי קעקוע בעברית על היד וששמי העברי כתוב באנגלית ובערבית על תג). רבים מהאנשים שלצדם עבדתי ידעו בשלב כזה או אחר מאיפה אני בא ולאיזו דת אני משתייך. ובכל הזמן הזה לא אירעה לי אפילו תקרית אנטישמית בודדת אחת. נהפוך הוא: הכרתי אנשים נהדרים, אשר חוו בשנים האחרונות מסעות וחוויות שלא ייאמנו; אשר כל מה שהם מבקשים לעצמם הוא לחיות בשלום ובביטחון. אני שמח לברכם בעיר ובשכונת מגוריי.

אולי רק באופן מקרי לא יצא לי להיפגש עם אלה אשר מחזיקים בדעות קדומות כאלה ואחרות. אולי הם פשוט נמנעו בשקט ממגע איתי. אבל בשבילי הניסיון הזה מייצג ומכריע יותר מכל אמירה אשר לא נאמרה בשמי.

תגובות