מסע הסברה תמידי

הזהות של טל קיטאוקה, שנולד בתל אביב לאם ישראלית ולאב יפני, חצויה ממש כמו השם שלו: "ככל שאני אוהב את החיים ביפן, לעולם לא אהיה יפני – המראה החיצוני שלי זר, דרך המחשבה שלי שונה ושפת האם שלי היא עברית"

על זהותו המורכבת של טל קיטאוקה (37) ניתן ללמוד כבר משמו. הוא נולד בתל אביב לאם ישראלית ולאב יפני, ועד גיל 22 חי וגדל בארץ, "כמו ילד ישראלי ממוצע", כהגדרתו: בית חילוני שמציינים בו את החגים היהודיים. אחרי שסיים שירות צבאי בארץ, נסע לנסות את החיים ביפן, והתאהב בה. הוא למד יפנית והתחיל לעבוד במסעדה הישראלית "שמיים", שכיום הוא בעליה.

הקהילות היהודית והישראלית ביפן קטנות, וההערכה היא שכיום חיים בה דרך קבע כאלף יהודים וכמאתיים ישראלים בסך הכל. "הייתי מחלק את הישראלים בטוקיו לשלוש קבוצות", מספר טל. "הראשונה היא קבוצת 'תושבי הקבע', שמורכבת בעיקר ממשפחות שהפכו את יפן לביתן. חלק מהאנשים חיים פה כבר שנים רבות, חלקם בעלי עסקים, אחרים התמחו בעבודה הקשורה לתרבות היפנית, או עובדים בחברות ובעסקים מקומיים. הקבוצה השנייה היא של ישראלים שבאים בשליחות, בעיקר דרך חברות הייטק, והקבוצה השלישית היא של סטודנטים שמגיעים ללמוד כאן, על פי רוב את השפה היפנית, אמנויות לחימה או אמנות יפנית".

אילו קשרים, אם בכלל, מקיימים הישראלים בעיר עם הקהילה היהודית?

"בכל הנוגע לדת ולמסורת, הקהילה הישראלית יודעת שהיא תמיד מוזמנת לאירועי הקהילה היהודית או לבית חב"ד (יש שניים כאלה בטוקיו), שם נערכת קבלת שבת בכל שבוע, וכמובן ארוחות חג. בליל הסדר, למשל, שנערך באולם במלון בטוקיו, ניתן לראות הרבה ישראלים. רבים בוחרים להישאר קשורים לקהילה היהודית, וגם שולחים את ילדיהם לסאנדיי-סקול של הקהילה, ומצד שני חברי הקהילה היהודית גם מגיעים לאירועים של השגרירות הישראלית. בסך הכל הקהילה הישראלית והקהילה היהודית חולקות מסורת וערכים משותפים, ואני לא יודע על קיומם של קונפליקטים בין הקהילות. במקרה הפרטי שלי, ובגלל סוג העבודה שבחרתי בה, אינני מעורב בקהילה היהודית. אבל כשלקוחות במסעדה שואלים אותי היכן ניתן לפגוש ישראלים אחרים, אני פורש בפניהם את כל האופציות".

האם אתה מרגיש שהחיים מחוץ לישראל שינו את התייחסותך למכלול הזהויות שלך כיהודי/ישראלי?

"אני חי מחוץ לישראל כבר תקופה ארוכה, ובשנים הללו הקשר והזהות שלי כישראלי/יהודי התחזקו יותר ויותר. אולי הדבר נובע מכך שבמסעדה שלי רוב הלקוחות הם יפנים, ואני מוצא את עצמי במסע הסברה תמידי על יהדות ועל ישראל. לצערי כל מה שהיפני הממוצע יודע על ישראל מגיע מהחדשות המקומיות, שלא כל כך אוהדות את הצד הישראלי. את עצמי אני מגדיר יותר כישראלי מיפני. גדלתי בישראל, וביפן לעולם לא אהיה יפני – המראה החיצוני שלי זר, דרך המחשבה שלי שונה ושפת האם שלי היא כמובן עברית. ככל שאני אוהב את יפן והחיים בה, שום דבר לא יוכל לנתק את הקשר ההדוק שיש לי לישראל. אני שמח שנולדתי בארץ וגדלתי בה, זה מה שבנה את האופי שלי וזה מי שאני, לא משנה באיזה מקום בעולם אהיה".

כיצד ההורות השפיעה על התייחסותך לחיבור או להפרדה בין הזהות הישראלית והיהודית שלך, ואיזו מהן חשובה לך יותר בהקשר הזה?

"אחרי שנים ארוכות של חיים ביפן, הקשר שלי ליהדות ולארץ מסתכם בחגים ובאהבת הארץ. לבני בן השמונה אני חושב שאעביר יותר ערכים כלפי ישראל מאשר כלפי הדת. אני אחשוף אותו למסורת היהודית וכשיגדל הוא יחליט בעצמו באיזו דרך לבחור".

טל קיטאוקה מכין פלאפל ביפן צילום: בועז ארד

טל קיטאוקה. צילום: בועז ארד

סדרת הראיונות עם ישראלים בתפוצות היא פרויקט משותף של שפיץ עם JCCcenters.org

תגובות