קו ה-U-Bahn האבוד

הוא תוכנן במשך שנים ארוכות וחלקים ממנו נבנו בהשקעה גדולה, אבל ה-U10 מעולם לא יצא לדרך

היום קל מאוד להשתמש בתחבורה הציבורית בברלין: קונים כרטיס אחד ויודעים שהוא תקף לכל אמצעי התחבורה השונים במסגרת איגוד התחבורה האזורי. אבל עד איחוד העיר, המצב היה הרבה יותר מסובך.

בעקבות חלוקת ברלין אחרי המלחמה, התפצלה גם חברת התחבורה שלה, זו האחראית על קווי ה-U, לשתי חברות נפרדות: ה-BVG, המוכרת לנו גם היום, פעלה במערב העיר, בעוד שאת התשתיות במזרח הפעילה ה-BVB. עוד יותר מסובך היה המצב בקווי ה-S, שהיו מלכתחילה באחריות חברה נפרדת, רכבת הרייך הגרמני (Deutsche Reichsbahn) הנודעת לשמצה מימי המשלוחים למחנות. רשמית לפחות, רכבת הרייך הגרמני הוסיפה להתקיים אחרי המלחמה באיזור הסובייטי. באותם ימים, בעלות הברית המערביות עוד לא ממש ראו את הנולד, ובהסכמתן נמסרה האחריות גם על קווי ה-S במערב ברלין דווקא לחברת הרכבות של איזור הכיבוש הסובייטי.

ארבע שנים מאוחר יותר, בעקבות פיצול גרמניה לשתי מדינות, יצר המצב המסובך הזה הרבה כאב ראש לשני הצדדים. חברת הרכבות של מזרח גרמניה נאלצה להישאר עם השם ״רכבת הרייך הגרמני״ כדי לא לאבד את הזכויות שהוקנו לה בעיר המערבית, שהיוו בתחילה מקור הכנסה חשוב וגם שימשו את השלטון הקומוניסטי לצרכי תעמולה. חישבו על האבסורד: דווקא בזמנים שבהם המילה ״רייך״ כבר נאסרה לשימוש רשמי, ודווקא בצד הקומוניסטי שביקש להדגיש את השוני מול העבר, נתקעו עם המילה הטעונה הזו. גם מחאות כוחות הכיבוש הצרפתים לא הועילו, ובמשך שנים ארוכות, את רכבות ה-S במערב ברלין הפעילה החברה המזרח גרמנית.

המצב הסתבך עוד יותר בעקבות הקמת החומה ב-1961. מלבד פיצולם הבלתי-נמנע של קווי רכבת שחיברו בין שני חלקי העיר, הפכו לא מעט תחנות רכבת לתחנות רפאים (Geisterbahnhöfe): קווי הרכבת שהתחילו והסתיימו ברובעי הצפון והדרום של מערב ברלין, אך עברו בדרכם תחת מרכז העיר שהשתייך למזרח ברלין, הורשו להמשיך לפעול, אך לא לעצור באותן תחנות שנמצאו בסקטור הסובייטי. תחנות אלו נאטמו בסופו של דבר וכך זכו לכינוי ״תחנות רפאים״. עד היום אפשר לזהות כמה מהן על פי הגופן המיוחד (טננברג) שבו נכתבו שמות התחנות בתקופה הנאצית – שהשתמר רק בהן (למשל בתחנת Oranienburger Straße).

בעקבות הקמת החומה, החלו תושבי מערב העיר להחרים את התשתיות שהפעילה ״רכבת הרייך הגרמני״ של מזרח גרמניה במערב ברלין, כדי לא לתמוך כלכלית במשטר שביתר את העיר. החברה המזרחית החלה להפסיד כסף בצד המערבי, ובכל זאת התעקשה לשמור על מעמדה ועל זכויותיה בקווי ה-S. מאחר שקווי ה-S היו כמה מעורקי התחבורה המרכזיים במערב ברלין, היה צורך בחלופות, וכך זכתה מערכת קווי ה-U של מערב ברלין להשקעות חסרות תקדים בשנות השישים והשבעים. אותה תקופה הורישה לנו בעיקר את הקווים המכונים כיום U7 ו-U9, שלמעשה איפשרו לתושבים להימנע מקווי הטבעת של ה-S ובצורה זו לפגוע במקורות ההכנסה של הצד המזרחי.

כך אנו מגיעים לסיפור של ה-U10, שנולד מתוך הכאוס של המלחמה הקרה. תכנון הקו החל כבר בשנות העשרים, אבל רק בשנות השבעים נעשה קונקרטי, כחלק מחזון מסילות רכבת של כמאתיים קילומטרים, המרשתות את העיר כולה. הגורם שהפך את התיאוריה למציאות ושלח את הפועלים לעבודות בשטח, היה הפיצול העמוק של מערך הרכבות: ההחרמה הפוליטית של קווי ה-S הצריכה פתרון חלופי גם לציר הצפוני-דרומי (בעיקר הקו המכונה כיום S1). על כן הוחלט לבנות את החלק המרכזי בתכנון הדמיוני של ה-U10 במסלול מקביל לציר צפון-דרום של קווי ה-S. כך נבנו בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים קווי רכבת ורציפים תת-קרקעיים, שקיימים עד היום בתחנות כמו קלייסטפארק, אינסברוקר פלאץ, שלוסשטראסה וראטהאוס שטגליץ. אך למרות ההשקעה הגדולה שכבר נעשתה, גם המקטע המוכן מעולם לא הופעל: אחרי יותר משני עשורים של חרם, ובעקבות הפסדים כלכליים ניכרים, ויתרה ״רכבת הרייך הגרמני״ של הצד המזרחי על זכויותיה בצד המערבי. ב-1984 עברו קווי ה-S במערב ברלין לחזקת ה-BVG המערבית. החרם הארוך על אותם קווים הסתיים, וממילא כבר לא היה צורך במקטע המוכן של ה-U10.

רציף רפאים באינסברוקר פלאץ, מתוך Kronos-Projekt" של האמן רולנד בודן שהוכן במסגרת הפרויקט "U10 - from here to the imaginary and back again"

רציף רפאים באינסברוקר פלאץ, מתוך Kronos-Projekt של האמן רולנד בודן, במסגרת "U10 – from here to the imaginary and back again" צילום: F. Queimadela

לאחר איחודה מחדש של העיר, נמסרו קווי ה-S לרכבת הגרמנית של היום (Deutsche Bahn), היורשת למעשה, גם אם לא להלכה, של רכבת הרייך הגרמני. גם החברה המזרח גרמנית נבלעה בתוך הרכבת הגרמנית של ימינו, כאילו לא היו דברים מעולם. ובכל זאת, המשוטט במחילות התת-קרקעיות של ברלין, ימצא אינספור רמזים למלחמה הקרה.

יואב ספיר חורש את ברלין גם להנאתו וגם כמדריך טיולים

התמונה למעלה צולמה על ידי Dirk Ingo Franke

תגובות