למען עתיד ילדינו – מדריך חינוכי להורים ברלינאים

התלבטויות לגבי בחירת גן ובית ספר אינן ייחודיות למהגרים. אבל תוסיפו לזה קשיי שפה, מערכת בירוקרטית מורכבת ורשת קשרים מצומקת – והנה לכם מתכון להרגיש קצת אבודים. שפיץ נחלץ לעזרה ומגיש: מדריך להורה הנבוך

בחירת מסגרת חינוכית לילד מלווה כמעט תמיד בהתלבטויות אינסופיות. בארץ זרה המשימה הופכת אף מורכבת יותר, הן בשל הקושי היחסי באיסוף המידע והן בשל רשת הקשרים המצומצמת יותר, על אחת כמה וכמה אם הגעתם לעיר לא מזמן או שאתם רק מתכננים לעבור אליה. בכל מקרה מדובר בתהליך לא תמיד קל, גם מבחינה רגשית, וחשבנו שיהיה יעיל לרכז את המידע הבסיסי שיסייע לכם להחליט באיזה כיוונים ברצונכם להמשיך ולהעמיק את הבירורים.

גני ילדים – ציבוריים ופרטיים

למען האמת, הזמן הטוב ביותר להתחיל בהרשמת העולל/ה לגן הילדים הוא פחות או יותר באמצע ההריון. לא קל למצוא מקום לפעוטות בעיר שכל כך הרבה צעירים חיים בה, אבל אסור גם להתייאש. על פי החוק הגרמני, כל ילד וילדה מחויבים להיות במסגרת חינוכית רק מגיל שלוש. אבל החדשות הטובות הן שעל פי החלטה של מדינת ברלין, החל מאוגוסט 2013 הרשויות מתחייבות לספק מקומות בגנים גם לבני שנה עד שלוש.

בגדול, שני סוגי גני ילדים עומדים לרשותכם: גנים ציבוריים (Städtische Kindertagesstätte – Kita) ופרטיים. גנים ציבוריים מחויבים לסטנדרטים ממשלתיים, ולמעשה בכולם יש פחות או יותר את אותה התוכנית (אם כי אין לשכוח כמובן שהצוות הוא משתנה משמעותי ביותר). גם הגנים הפרטיים כפופים למערכת הציבורית, אך יש להם יותר חופש פעולה בסוג החינוך (מונטסורי, ולדורף, אמנות וכו׳). הבדל נוסף טמון בכך שהגנים הציבוריים יהיו לרוב במתחם רחב ידיים עם מספר קבוצות לפי חתכי גיל או רב-גילאיות, החל מגיל שנה עד גיל שש, מה שמאפשר בין השאר למצוא מסגרת לאחים באותו מיקום. גנים פרטיים יהיו בדרך כלל קטנים יותר ויכללו פחות קבוצות. בגנים ציבוריים תמצאו סדר יום קבוע ויחס גננות למספר ילדים שנע בין גננת לכל שלושה או ארבעה ילדים ב-Krippen (פעוטון מתחת לגיל 3) עד גננת לתשעה ילדים ב-Kita (אחד היתרונות בגנים רב-גילאיים הוא שיחס הגננות/ילדים נקבע על פי רוב לפי הקטנטנים, כך שהצוות גדול יחסית). בגנים פרטיים זה נתון משתנה, אבל בכל מקרה מספר הגננות המינימלי לקבוצה קבוע בחוק.

כמובן שבחירת הגן המתאים כרוכה בשקלול של כמה וכמה פרמטרים כגון מרחק (חישבו על הדרך הלוך וחזור פעמיים ביום בחודשי החורף), זמני הפעילות, מעורבות ההורים (יש גנים שההורים מבשלים את האוכל או מכינים פעילות שבועית, למשל), האוכלוסייה, מקומות פנויים (יש גנים שמחזיקים רשימות המתנה ארוכות) ועוד.

שיקול נוסף הוא העלות כמובן. בגנים ציבוריים משלמים מגיל שנה עד שלוש אחוז מסוים מהמשכורת (כחמישים אירו לחודש לזוג שהכנסתו היא בסביבות 3000 אירו, כולל אוכל). החל מגיל שלוש תשלמו רק על 23 אירו על האוכל. בגן פרטי בדרך כלל האוכל יהיה יקר יותר (כ-40 אירו) וגם התשלום החודשי עד גיל 3 עשוי להיות גבוה יותר, לעתים פי שניים (כך שאותם הורים עם הכנסה של כ-3000 אירו שישלמו לגן ציבורי כ-50 אירו לחודש, ישלמו כ-100 אירו בגן הפרטי). החל מגיל שלוש העלויות קצת מצטמצמות גם בגנים הפרטיים, אבל זה תלוי בשעות הפתיחה, מספר הגננות, סוג הגן, האוכל וכו׳.

כמה טיפים לשלב החיפוש: כמובן שהכי קל ונוח להגיע לגן דרך משפחה שאתם מכירים שכבר נמצאת בו ומרוצה ממנו, ויכולה גם להמליץ עליכם. אם לא מצאתם סידור כזה, חפשו באינטרנט (צמד המילים Kita Berlin בגוגל יוביל אתכם לכמה וכמה אתרים שמציעים חיפוש גנים לפי חתכים שונים); הסתובבו בשכונה שאתם גרים בה או רוצים לגור בה. לעתים גנים נמצאים בחצרות פנימיות שלא ניתן לראות מהרחוב, אבל אם תראו הרבה הורים עם ילדים במקום מסוים בבוקר או בשעות האיסוף, או בשפילפלאץ השכונתי, שאלו בנימוס אם אתם יכולים להתעניין בגן שילדיהם מבקרים בו; אם התבייתתם על גן שמוצא חן בעיניכם, התקשרו וקבעו פגישה. זוהי הדרך המקובלת, וזו שתזכה אתכם ביחס הנעים ביותר מצד הצוות (להבדיל מהתפרצות בשעת מעגל הבוקר…).

חשוב לדעת שמציאת מקום בגן הרצוי היא רק זרוע אחת של התהליך. הזרוע השנייה מתבצעת מול היוגנדאמט, שאחראי על הנפקת ה-Kitaschein, כרטיס הכניסה שלכם למערכת החינוך המקומית. ילדים מעל גיל שלוש מקבלים את האישור כמעט באופן גורף. במקרה של ילדים מתחת לגיל שלוש, אתם צריכים להוכיח את הצורך בגן. סיבות ״מוצדקות״ לצורך העניין יכולות להיות שאינכם מדברים גרמנית בבית, ו/או שאתם עובדים/לומדים/מחפשים עבודה. בכל מקרה הטפסים הרלבנטיים אינם הכי פשוטים למילוי (רצוי להיעזר בדוברי גרמנית רהוטה), וכמו בכל פעולה בירוקרטית בגרמניה אתם מחויבים לצרף מסמכים שמוכיחים את כל טענותיכם. תתבקשו לצרף גם מסמכים המצביעים על הכנסותיכם, כדי לקבוע את רמת התשלום שתידרשו לה (אם אין לכם דוחות הכנסה משנים קודמות בגרמניה באפשרותכם לבקש לחתום על הצהרת הכנסות עתידית).

ניתן (ורצוי) להתחיל את התקשורת מול היוגנדאמט האזורי שלכם שישה חודשים לפני המועד המשוער של הכניסה לגן. אמנם אפשרי גם לטפל בהכל ברגע האחרון, אבל אז מומלץ להגיע ראשונים לפני שעת הפתיחה של המשרד ולצפות להמתנה לא קצרה. כדאי לדעת שאם לא הצלחתם למצוא מקום פנוי בשום גן, היוגנדאמט מחויב לעזור לכם גם בכך, וזאת אם פניתם לפחות שלושה חודשים לפני התאריך המשוער של הכניסה לגן. אם גם היוגנדאמט לא מצא עבורכם מקום בגן ציבורי במרחק של עד חצי שעה נסיעה, על המדינה לממן לכם גן פרטי.

צילום: בועז ארד

צילום: בועז ארד

גני ילדים יהודיים

בברלין פועלים כיום חמישה גנים יהודיים, כולם פרטיים ובכולם בני כל הגילאים נמצאים במתחם אחד. הגנים מציעים יום לימודים מלא של 9-8 שעות, ומתאפיינים בדגש על הדת היהודית ועל לוח השנה היהודי. העלויות דומות לגנים פרטיים אחרים (ראו לעיל).

ארבעה מהגנים היהודיים מציעים גם דגש על עברית (החמישי הוא גן דו-לשוני גרמנית-רוסית), אם כי בפועל רק אחד מהם (המסורתי, ראו בהמשך) הוא גן דו-לשוני מלא עברית-גרמנית, כלומר אחת הגננות מדברת תמיד עברית. בדרך כלל גם בגנים האחרים חלק מהצוות יודע עברית, אולם אין הדבר מחייב. בסופו של יום בכל הגנים מדברים גרמנית, והילדים אמורים לדעת גרמנית וקצת עברית. ההבדל העיקרי בין הגנים נעוץ ביחס אל הדת. בגנים של חב״ד ולאודר יש דגש גדול יותר על הדת היהודית, ואילו בזה של הקהילה המרכיב הדתי קטן יותר.

חשוב גם לזכור שהגנים היהודיים סגורים בחגים היהודיים. לעתים הגן מציע ״הורט״ (צהרון/מועדונית/קייטנה) בחופשות האלה, ובחלק מהגנים מחזירים את חלק מימי החופשה היהודיים בימי חופשה גרמניים רשמיים. בכל מקרה מומלץ לבדוק מראש מה הסידור, בעיקר אם אתם מחויבים למקום עבודה שפועל לפי לוח השנה המקומי.

הגן של הקהילה היהודית בגרונוואלד: מקיים לוח שנה יהודי ושיעורי עברית. יש גננות דוברות עברית, אולם קיים דגש חזק על גרמנית. ניתנת קדימות וגם הנחה במחיר לחברי הקהילה היהודית.

הגן המסורתי בשרלוטנבורג: מנוהל על ידי תנועה דתית שנמצאת בין הרפורמים לאורתודוקסים. למעשה מדובר בשני גנים שמחולקים לקבוצות. כאמור הגן היחידי שבאמת מציע תוכנית דו-לשונית, הן גרמנית-עברית והן גרמנית-אנגלית. נחשבים ליברלים יותר מאשר הגנים של חב״ד ולאודר.

גן לאודר במיטה: גן ילדים אורתודוקסי, לרבות תפילת בוקר, כיפות על ראשי הבנים וכו׳.

גני חב״ד בשרלוטנבורג ובווילמרסדורף: גנים אורתודוקסיים. הילדים מחולקים לקבוצות גיל, וההורים מעורבים בשגרת הפעילות. במבנה בשרלוטנבורג פועל גם בית הספר של חב״ד.

בתי ספר

השיקולים שהיו נכונים לכם בבחירת גן לא תמיד נשארים זהים כאשר מגיעה העת לבחור בית ספר. באופן עקרוני עומדות בפניכם שלוש אפשרויות: בית ספר ציבורי – שכונתי או אחר (פירוט בהמשך); בית ספר בינלאומי – ציבורי או פרטי; או בית ספר יהודי פרטי (ואם אחד ההורים דובר שפה נוספת מלבד גרמנית, אנגלית ועברית, יש בברלין גם אפשרויות של בתי ספר דו-לשוניים בשפות רבות אחרות).

בשלב בית הספר, הבדלי העלויות בין הציבורי לפרטי נהיים הרבה יותר משמעותיים מאשר בגנים, ובעוד שבית ספר ציבורי יעלה לכם כ-50 אירו בחודש כולל צהרון וארוחת צהריים (וגם זה לאחר עלייה במחירי האוכל שנכנסה לתוקף ב-2014), ההוצאה על בתי ספר פרטיים נעה בין מאות בודדות למאות רבות של אירו בחודש.

בתי ספר ציבוריים רגילים

למי שמורגל במערכת החינוך הישראלית, בתי הספר הציבוריים כאן עשויים להיראות כמו פרטיים. לא נדיר שבכיתה בבית ספר ציבורי יהיו פחות מ-25 תלמידים, עם שתי מורות, פעילויות העשרה מגוונות ועוד. כמובן שבאסיפות הורים המנהלת תקטר שאין לה תקציב, אבל כישראלים אתם רשאים להבליע חיוך.

עם זאת קיים גם שוני גדול בין הרובעים השונים, ולמעשה אפילו במקטע של 300 מטר בקרויצברג, תמצאו בית ספר אחד שנחשב מעולה ואחר שהורים עושים שמיניות באוויר כדי להתרחק ממנו. מה שמוביל אותנו לנקודה חשובה: לא משנה לאיזה בית ספר אתם מעוניינים לשלוח את ילדיכם, הפעולה הראשונה שעליכם לעשות היא לגשת לבית הספר שאליו אתם משויכים על פי כתובתכם בעירייה (Einzugsgebiet). תקופת ההרשמה הרשמית מתקיימת באוקטובר, אבל אם יש לכם סיבה טובה ניתן להירשם גם במועדים אחרים.

אם אינכם מעוניינים בבית הספר שאליו אתם משויכים, תצטרכו למלא טופס שבו תרשמו שלושה בתי ספר אחרים. העירייה אינה מתחייבת לקבל את בקשתכם, ובמקרה של בתי ספר מבוקשים תצטרכו לנמק היטב את הבקשה. נימוקים אפשריים: בית הספר שאליו אתם משויכים הוא בית ספר בשיטת יום לימודים ארוך (Gebundene Ganztagsschule) ואילו אתם מעדיפים בית ספר שניתן לאסוף את הילדים ממנו כבר בצהריים; אם בבית הספר שאליו אתם משויכים אתם לא מכירים אף אחד, ואילו קבוצת ילדים מהגן של ילדכם עוברת לבית הספר המבוקש על ידכם; אחים בבית הספר המבוקש; אי התאמה קיצונית למרקם התרבותי בבית הספר ועוד. רצוי שמישהו יכתוב עבורכם מכתב נלווה בגרמנית רהוטה, ועם זאת אין ערובה שבקשתכם תיענה. קדימות ראשונה ניתנת לילדים שרשומים באיזור בית הספר, ולעתים אפילו להם אין מספיק מקומות כך שלא נשאר מרווח לבקשות מיוחדות.

בשנים האחרונות החלה תופעה של הורים שנרשמים בכתובות פיקטיביות ואף ״נפרדים״ רק כדי להתקבל לבית ספר מסוים. העירייה הבינה את העניין וכיום הנושא נבדק בשבע עיניים. יש גם הורים שנעזרים בעורכי דין, אבל זכרו שלפעמים דווקא הגישה האנושית הפשוטה של פגישה אישית עם מנהל/ת בית הספר יכולה לחולל פלאים. לא תמיד זה עובד, אבל שווה לנסות.

צילום: אולף קונמן

צילום: אולף קונמן

בתי ספר ציבוריים ייחודיים

בית ספר ציבורי לא בהכרח אומר ללא דגשים מיוחדים, וברלין מציעה לא מעט בתי ספר יסודיים ציבוריים עם דגשים כמו חינוך ולדורף (אנתרופוסופי), מונטסורי, אינטגרציה (בית ספר שבו ילדים עם צרכים מיוחדים משולבים בכיתות רגילות. מלבד חינוך לסובלנות היתרון הוא שבית הספר זוכה לתקציבים מיוחדים) ועוד.

בתי ספר ציבוריים בינלאומיים

הם זולים יותר מבתי הספר הבינלאומיים הפרטיים (ראו בהמשך), ונמצאים לרוב גם במיקומים מרכזיים יותר, אך קשה להיכנס אליהם, בעיקר אם הילדים שלכם לא שולטים בגרמנית או באנגלית.

בית הספר על שם נלסון מנדלה בשרלוטנבורג (שהוא גם תיכון), למשל, רלבנטי בעיקר אם תוכלו להוכיח שהגעתם לברלין לתקופת זמן מוגבלת (למשל כדיפלומטים, כאקדמאים או כעיתונאים), שכן בעיקרון הוא מיועד למשפחות שלא חיות דרך קבע בברלין.

בית הספר על שם ג׳ון פ. קנדי בצלנדורף נותן עדיפות לתלמידים עם אזרחות אמריקנית או גרמנית, ובכל מקרה נדרשת רמת שפת אם בגרמנית או באנגלית. הסיכוי להתקבל אליו נמוך ביותר, אך אם הצלחתם להכניס ילד אחד, מקומם של שאר הילדים במשפחה מובטח.

Staatliche Europaschule הם בתי ספר דו-לשוניים ציבוריים, עם שני סניפים של גרמנית-אנגלית במערב העיר. גם כאן מדובר באופציה למי שילדיו שולטים לפחות באחת השפות ברמה של שפת אם.

בתי ספר פרטיים בינלאומיים

גם כאן מצופה להגיע עם רמה טובה של אנגלית מהבית, אם כי ההורים יכולים לשלם בנפרד עבור שיעורי עזר שיסייעו לילדים להגיע לרמה הנדרשת.

שני בתי ספר דוברי אנגלית במיטה, במרחק כקילומטר זה מזה, שלמיטב ידיעתנו יש בהם גם לא מעט משפחות ישראליות, הם Metropolitan (הוקם ב-2004, 850 תלמידים) ו-Cosmopolitan (הוקם ב-2006, כ-500 תלמידים). לצד הלימודים הילדים מקבלים גם חוגי שחמט, מדע, היפ-הופ, אקרובטיקה, רובוטיקה ועוד. שכר הלימוד תלוי הכנסה, אך כולל גם רכיבים לא מעטים נוספים. כולל מועדונית, חוגים וארוחת צהריים קחו בחשבון מינימום 250 אירו בחודש. מדובר למעשה בבית ספר אחד שהתפצל לשניים. בקוסמופוליטן יש גם גן ילדים מגיל שנה, במטרופוליטן רק שכבה צעירה מגיל 4. בשני בתי הספר יש רשימות המתנה, אך ניתנת עדיפות לזרים ולכן קיים סיכוי לא רע להתקבל.

ה-BBS – Berlin British School מתגאה באווירה הביתית שלו ולומדים בו כארבע מאות תלמידים. הכיתות קטנות, יש חובת תלבושת אחידה, וכעשרים אחוזים מהתלמידים מגיעים מהבית עם מבטא בריטי. כחמישים אחוז מגיעים ממשפחות גרמניות אמידות. בית הספר נמצא לא רחוק מהאיצטדיון האולימפי, ונחשב לאחד הטובים בעיר. המחיר בהתאם: שכר הלימוד עומד על לא פחות מ-15 אלף אירו בשנה, לא כולל הוצאות נלוות כגון דמי הרשמה (2050 אירו) ועוד.

ה-B.I.S – Berlin International School נמצא ברובע דאהלם בדרום מערב העיר וכולל בית ספר יסודי ותיכון. לומדים בו קצת פחות מאלף תלמידים שמגיעים משבעים מדינות. גם בו תמצאו כיתות קטנות והרבה ספורט ומוזיקה. הלימודים באנגלית, אבל יש לימודי גרמנית על בסיס יומי. התלמידים ניגשים לבגרות בינלאומית. גם כאן העלות לא בדיוק למשפחה עם הכנסה ממוצעת: כעשרת אלפים אירו לשנה, לא כולל דמי הרשמה (כ-800 אירו) והוצאות על ספרים (כ-300 אירו).

הוסיפו עוד B אחת בשם, ותקבלו את BBIS – בית הספר הבינלאומי של ברלין ברנדנבורג. הוא ממוקם בפאתי העיר, בכפר קטן צמוד לפוטסדאם. על מנת להתקבל יש לעבור מבחני רמה באנגלית, גרמנית ומתמטיקה, כמו גם ראיון וימי התנסות. כאן דמי ההרשמה מרקיעים כבר לשלושת אלפים אירו, והעלות השנתית נעה בין 13 אלף אירו ביסודי ל-17 אלף בתיכון.

בתי ספר פרטיים יהודיים

בהתחשב בכך שרוב הישראלים החיים בברלין אינם דתיים או אפילו שומרי מסורת, השיקול המרכזי בשליחה לבית ספר יהודי קשור ככל הנראה לשפה העברית. בהקשר הזה חשוב לציין, כי בתי הספר היהודיים אינם בתי ספר דו-לשוניים. הילדים מקבלים עד כעשר שעות שבועיות של לימודי עברית (תלוי בבית הספר), ושאר הלימודים מתקיימים בגרמנית (בניגוד לבתי הספר הבינלאומיים הדו-לשוניים שצוינו לעיל, שבהם אנגלית היא שפת ההוראה השנייה, ולעתים אף הראשונה). בכל בתי הספר שמצוינים להלן יש יום לימודים מלא (8:00 עד 16:00), הסעות וארוחת צהריים. למקבלי תמיכה ממשלתית העלויות כמעט אפסיות, אולם לבעלי הכנסה ממוצעת הן יכולות להגיע ל-400 אירו לחודש, כולל אוכל והסעות.

היינץ גלינסקי בשרלוטנבורג – בית הספר היסודי של הקהילה היהודית הוא הגדול ביותר מבין בתי הספר היהודיים בברלין. הוא ממוקם במבנה אדריכלי ייחודי בחלקה פסטורלית בשרלוטנבורג, ולומדים בו יותר מ-300 תלמידים מכיתה א׳ עד ו׳. לחברי הקהילה היהודית יש עדיפות בקבלה, אך בניגוד לבתי הספר היהודים האחרים, מתקבלים גם תלמידים לא יהודים. הכיתות קטנות, צוות ההוראה כולל ישראלים, וגם המנהלת, נוגה הרטמן, ישראלית (אם כי נמסר לנו בצער שהיא עוזבת בסוף השנה). למרות שיחסית יש לבית הספר אופי ״חילוני״, הדת היא עדיין חלק מתוכנית הלימודים, כולל תפילה בתחילת השיעורים בכיתות הגבוהות יותר.

בית ציון של לאודר בפרנצלאואר ברג – בית ספר יסודי שלומדים בו כ-15 תלמידים בכיתה. הדת הינה חלק חשוב מתוכנית הלימודים, כמו גם יהדותם של התלמידים. בניגוד לבתי הספר האחרים הוא מקפיד יותר על ניהול אורח חיים יהודי גם מחוץ לכתלי בית הספר. זהו בית הספר החדש ביותר מבין השלושה (כחמש שנים) וכולל כרגע לימודים עד כיתה ה׳.

אור אבנר של חב״ד בשרלוטנבורג – כיתות קטנות של כעשרה תלמידים. היחידי שכולל לימודים מכיתה א׳ ועד י״ב. הוכר השנה כגימנסיה ובשנה הבאה תיפתח בו כיתה י״א. החל מ-2016 יתאפשר לגשת בו לבגרות בעברית כשפה זרה. גם כאן יתקבלו בדרך כלל רק תלמידים יהודים, אם כי זהו בית הספר היהודי היחיד באירופה שהמנהלת שלו אינה יהודייה. גילוי נאות: כותב שורות אלה הוא מורה בבית הספר.

הגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון במיטה – בית ספר נוסף של הקהילה היהודית. ניתן להצטרף מכיתה ה׳ או מכיתה ז׳. הגימנסיה מוכרת על ידי משרד החינוך הגרמני וכל תלמידיה משתתפים בנוסף למקצועות הרגילים בשיעורי עברית ותנ״ך. תלמידים המעוניינים בכך יכולים לגשת לבחינות בגרות בעברית כשפה זרה ובפילוסופיה יהודית.

לסיכום נאחל הצלחה רבה בנפתולי מערכת החינוך הגרמנית. על פי נתוני ה-OECD יש לה עוד לאן להשתפר, אך היא נמצאת בכל זאת מעל הממוצע, וגם מעל מערכת החינוך הישראלית.

תודה רבה לתמר גבלינגר שסייעה בכתיבת הכתבה. מידע רב נוסף תוכלו למצוא בבלוג שלה.

תודה גם לרויטל סקלי ולכל שאר החברים האנונימיים שתרמו מניסיונם ומהמידע שצברו. קישורים רלבנטיים מופיעים באתר, ונשמח גם למידע נוסף, עדכונים והמלצות כאן למטה בתגובות.

 

החלום של ענבל: גן דו-לשוני חילוני

ענבל ימיני-אליה הגיעה מישראל לברלין לפני שנתיים עם בן זוגה ובתם יובלי, כיום בת 4, וקיוותה למצוא לילדה מסגרת עם זיקה לתרבות יהודית ו/או ישראלית. “לצערי, לא מצאנו משהו שהתאים לנו אידיאולוגית וחינוכית”, מספרת ענבל, שהרעיון להקים גן דו-לשוני עברית-גרמנית בעיר, שמתאים לצרכי הקהילה הישראלית, התבשל בראשה כבר אז.

בינתיים נולד גם נווה, כיום בן 8 חודשים, וענבל, שעבדה במשך כעשור בישראל כתרפיסטית, מנחה ומדריכה במסגרות רבות, לרבות בגני ילדים, החליטה להתמסר ליוזמה.

התוכנית היא להקים את “החממה”, גן לגילאי שנה עד שש, שמחצית מאנשי הצוות בו יהיו דוברי עברית ומחצית דוברי גרמנית, ושגם מבחינה תרבותית ישלב בין שני העולמות. “המטרה היא לאפשר לילדים מקום שבו יוכלו לחוש שייכות והזדהות עם המשפחה הגרעינית, כמו גם זרימה טבעית והרמונית בין הבית ומחוצה לו”, כדבריה. היא מדגישה שלא יהיה מדובר ב”בועה” ישראלית, אלא בגן שיקיים מגע יומיומי עם החיים המקומיים, ושיהיה בו למשל דגש גם על תנועה, אחת מהתמחויותיה.

ההתכווננות היא לאיזור מיטה-פרנצלאוור ברג, והחלו כבר ההליכים הפורמליים מול הרשויות כמו גם חיפוש אחר מקורות מימון. במקביל היא ממתינה לאשרור סופי של התעודות המקצועיות שלה, כדי להציע טיפול רגשי לילדים והדרכות הורים בעברית. inbalyam‪@‬yahoo‪.‬com

כתבות נוספות בנושא:

העבודה הכי חשובה מתחילה רק אחרי שקיבלתם החלטה

הילדים שלי יילכו אך ורק לציבורי. לא שזה ממש משנה

השפה יוצרת סוג של בית שהוא לא פיזי – שיחות עם הורים

 

 

תגובות