לגדל ילדים דו-לשוניים: פוטנציאל אדיר לצד שאלות והתלבטויות

בעבר, הדעה הרווחת היתה כי דו-לשוניות יוצרת בהכרח עיכוב התפתחותי בשפה אצל ילדים. היום מבינים חוקרים בתחום כי התמונה מורכבת יותר, וכי יש צורך לדון בכל מקרה לגופו

"הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כל הָאָרֶץ" (בראשית, פרק י"א).

סיפור מגדל בבל מסמל כאז כן היום את החשיבות האדירה של השפה ככלי עצמתי להבנה או לחוסר הבנה בין בני אדם. אפשר רק לנסות לדמיין לעצמנו כמה שונה היה עולמנו אם כל האנשים כולם היו דוברים שפה אחת משותפת. הגירה מעלה כמובן ביתר שאת שאלות והתלבטויות רבות הקשורות בנושאים של שפה, ואלה מקבלות באופן טבעי דגשים ייחודיים כאשר מדובר בילדים.

מספרת אמא של עידו בן ה-6.5, שהתחיל השנה כיתה א׳ בבית-ספר בינלאומי (אנגלית-גרמנית) בברלין: ״עברנו לעיר חצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים, ועידו התחיל את השנה כשהוא רק מבין ו'מגמגם' מעט בגרמנית. בתחילת השנה שאלתי את המורה בדאגה איך הוא מסתדר והאם הוא מבין את המטלות הנדרשות, והיא השיבה לי בסבלנות: אני (המורה — אוסטרלית דוברת אנגלית בלבד) מסבירה את הדברים ל-יאן, שדובר אנגלית, גרמנית וספרדית; יאן מעביר את המידע בספרדית לדניאל, שדובר ספרדית ועברית; ודניאל מסביר בעברית לעידו. תשובה דומה, רק בסדר ילדים אחר, קיבלתי מהמורה לגרמנית". פשוט ויצירתי, נכון?

שרשרת התרגום האנושית הזו היא ביטוי אחד מני רבים לאופן שבו אתגרי הרב-לשוניות ויתרונותיה הרבים מתערבבים זה בזה במסגרות החינוכיות ובחיי היומיום.

במאמרים רבים העוסקים בנושא של דו-לשוניות ורב-לשוניות קיימת הבחנה מרכזית בין שני סוגים עיקריים:

דו-לשוניות סימולטנית: שתי השפות נרכשות בו-זמנית, מלידה או מגיל מאוד צעיר.

דו-לשוניות עוקבת: השפה השנייה נרכשת לאחר שכבר קיימות יכולות שפתיות בסיסיות בשפה הראשונה. דו-לשוניות עוקבת מאפיינת לעיתים קרובות ילדים שהיגרו עם הוריהם מחוץ לארץ המוצא לאחר שהשפה הראשונה כבר נרכשה.

בעבר, הדעה הרווחת היתה כי דו-לשוניות יוצרת בהכרח עיכוב התפתחותי בשפה אצל ילדים. היום מבינים חוקרים בתחום כי התמונה מורכבת יותר, והסברה השכיחה היא כי למעשה אין עיכוב גורף הנגרם כתוצאה מחשיפה לשתי שפות או יותר, אלא יש צורך לדון בכל מקרה לגופו.

חשוב להבין כי אוצר המילים של ילדים דו-לשוניים מכיל ייצוגים משתי השפות, ולפיכך הערכה של אנשי מקצוע בכל שפה בנפרד אכן יכולה להוביל למסקנה שקיים חסֶר. ההנחה כיום היא שמספר המושגים אצל ילדים דו-לשוניים בשתי השפות יחד נמצא בתחום הנורמה המקובלת לגבי ילדים חד-לשוניים, ואף מעבר לה.

בדו-לשוניות עוקבת, תהליך הרכישה התקין של השפה השנייה הוא הדרגתי ועשוי להימשך זמן רב. בניגוד לדעה הרווחת שלפיה ילדים רוכשים שפה מהר ו"כמו ספוג", בפועל התהליך הוא דווקא אטי והדרגתי, ושליטה טובה בשפה השנייה עשויה להופיע רק לאחר שנתיים עד חמש שנים מתחילת החשיפה. בהשוואה למבוגרים, ילדים צעירים אמנם זקוקים לזמן חשיפה קצר באופן יחסי לשפה השנייה כדי להגיע לתפקוד לשוני המאפשר השתלבות חברתית. אך עם זאת, כדי לבסס שליטה ממשית בשפה, ולהתקרב לנורמות המקובלות הן מבחינה שפתית והן מבחינה תרבותית ושימושית בקרב דוברי השפה של בני גילם, נדרש להם זמן רב יותר.

במפגש השני של "הורים בעברית" נעסוק בשלבים המרכיבים את תהליך רכישת השפה השנייה אצל ילדים בהתאם לשלבים ההתפתחותיים שבהם הם נמצאים. נבחן את הפוטנציאל הטמון ברכישת שפה שנייה להתפתחות השפתית הכללית אשר תבוא לידי ביטוי בשתי השפות, וכן את גורמי הסיכון האפשריים (עיכובים שפתיים, התנגדות לתהליך ההגירה שיבוא לידי ביטוי במוטיבציה נמוכה לרכישת השפה השנייה, קשיים רגשיים וחברתיים). המפגש, שיועבר על-ידי פסיכולוגית הילדים יערית ואלד, ישלב ידע תאורטי, דוגמאות מהקליניקה וכן זמן לדיון ולהעלאת שאלות, לבטים ובעיות מחיי היומיום. חובה להירשם מראש. לפרטים נוספים>>>

המלצות קריאה:

מורן ברנס-ינסן, קלינאית תקשורת המתגוררת בהולנד, כותבת על הטיפול, המחקר והעיסוק ברכישת שפה שנייה ודו-לשוניות

שרון ערמון-לוטם, "להיות ילד דו-לשוני: מיתוסים בראי המחקר"

מה ידוע לנו על דו-לשוניות? דנה סמילין, קלינאית תקשורת, דף האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת

להתראות,

רויטל, נועה ומירב

"הורים בעברית" בפייסבוק

הורים בעברית

תגובות