מפלגה, את טובה לזרים? הבחירות בגרמניה מזווית המהגרים

אזרחות כפולה, זכות הצבעה, הקלות בקבלת תושבות קבע, הכרה בתעודות מקצועיות מחוץ לגרמניה ועוד — אלה עמדות המפלגות בנושאים שמשפיעים בצורה ישירה על מהגרים

גם אם הדיון הציבורי הקדחתני סביב משבר הפליטים נרגע מעט, מדיניות ההגירה היא עדיין אחד הנושאים החמים בבחירות הכלליות הקרובות בגרמניה, שייערכו ביום ראשון הקרוב, 24 בספטמבר. למעשה, גם בלי קשר למשבר הפליטים, הגירה היא נושא משמעותי בפוליטיקה הגרמנית, בעיקר ככל ששיעור הגמלאים במדינה הולך וגדל, ועמו גם הצורך בקליטת עובדים ועובדות בעלי הכשרה מקצועית.

מדיניות ההגירה הנוכחית של גרמניה, בהנהגת המפלגה השמרנית CDU-CSU בשותפות קואליציונית עם הסוציאל-דמוקרטים, היא מתירנית למדי ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי. ועם זאת, כצפוי, הנושא שנוי במחלוקת והמפלגות מציעות רפורמות מסוגים שונים כדי להתמודד בצורה נאותה עם הסוגיה המורכבת.

נתחיל דווקא מהקצה: מפלגת הימין הפופוליסטית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שמסריה קשורים בעיקר להתנגדות למדיניות קליטת הפליטים של הקנצלרית אנגלה מרקל, מעוניינת בסגירת הגבולות ובהפסקת הגירת הפליטים. בהמשך לססמאות בחירות כגון "אסלאם? לא מתאים למטבח שלנו״ או "אנחנו מעדיפים ביקיני על בורקה", המפלגה לא מכירה בזכות למקלט כזכות בסיסית, ומעוניינת לקדם הגבלות חמורות שמטרתן למנוע מפליטים להשתמש במערכת הסוציאלית בגרמניה. מעבר לכך, חשוב לדעת שב-AfD מדברים גם על הפסקת הזכות לאיחוד משפחות ועל מלחמה בהגירה של מי שאינם אנשי מקצוע בעלי הכשרה — נקודות משמעותיות גם למהגרים שאינם פליטים.

מפלגת השלטון מעוניינת על פי רוב רק במקצה שיפורים למצב הקיים, בעוד שאר המפלגות תומכות ברפורמות מקיפות ולעתים אף בשינויים רדיקליים. לפניכם הנושאים המרכזיים שעל הפרק, ועמדת המפלגות המרכזיות ביחס אליהם. 

שיטת הנקודות (Punktsystem)

הירוקים והסוציאל-דמוקרטים (SPD) מעוניינים ליישם שיטת נקודות, המבוססת על המודל הקנדי, שתשרת לטענתם את האינטרסים הכלכליים והחברתיים של גרמניה (הזקוקה כאמור למהגרי עבודה) ובו בזמן תעניק סיכויים שווים והוגנים למי שמעוניינים לעבור לגרמניה כדי לחפש עבודה.

שיטת הנקודות מתחשבת בנתוני המועמד ובסיכוייו למצוא עבודה. הכוונה היא להקצות מכסה שנתית של ויזות חיפוש עבודה למעוניינים, שהזוכים בהן יוכלו לחפש עבודה בגרמניה במשך שנה.

הקריטריונים שלפיהם ייקבע הניקוד משתנים בין שתי המפלגות התומכות בשיטה. שתי המפלגות מסכימות על הקריטריונים הבאים: השכלה אקדמית ו/או הכשרה מקצועית; ידיעת גרמנית ואנגלית; וניסיון תעסוקתי. מעבר לכך, הירוקים מציעים להתחשב גם בהגירת עבודה/לימודים קודמת בגרמניה או במדינה אחרת באירופה, ובסיכויי המועמד לשאת בתשלומי ביטוח פנסיוני בגרמניה. לעומתם, ב-SPD מציעים להתחשב בגיל המועמד ובהיבטים שונים שעשויים להשפיע על סיכויי האינטגרציה שלו, כמו למשל קירבה תרבותית לגרמניה. כמו כן, ההצעה של ה-SPD מחייבת את מגישי הוויזה להגיע למעמד בקשת הוויזה כבר עם הצעת עבודה אחת או יותר.

לפי הצעת הירוקים, במהלך השנה שתוקדש לחיפוש עבודה יזכו מבקשי הוויזה לגישה חופשית לשוק העבודה; לפי הצעת ה-SPD , מבקשי הוויזה יהיו זכאים לעבוד כשכירים במשך 120 יום או 240 חצאי יום במשך אותה שנה.

שתי המפלגות מסכימות על כך שמכסת הוויזות תיקבע על ידי הממשלה, ותהיה תלויה בצרכים של השוק הגרמני ובכמות ההגירה מתוך האיחוד. ב-SPD  מציעים להתחיל עם מכסה של 25 אלף איש בשנה הראשונה.

ה-CDU ומפלגת השמאל (DIE LINKE) מתנגדות לשיטת הנקודות, כל אחת ממניעיה שלה. בדי לינקה גורסים שהשיטה יוצרת אפליה בין קבוצות מהגרים שונות, ולכן אין לה מקום בתרבות ההגירה הגרמנית. ב-CDU סבורים  ששיטת הנקודות אינה נחוצה; לשיטתם, חוקי ההגירה של גרמניה מתקדמים וטובים מספיק, ומאפשרים כבר עתה הגירה לצורך חיפוש עבודה. כמו כן, שיטת הבלו-קארדס המוחלת כיום משמשת כסוג של שיטת נקודות, שכן ניתן לקבל את ויזת העבודה המועדפת רק אם עומדים בתנאי שכר מסוימים, ואם המועמד מחזיק בהשכלה המוכרת בגרמניה.

בנוסף, לדברי ה-CDU, שיטת הנקודות לא תשנה את מספר המעוניינים להגר לגרמניה, שכן אף מהנדס או מתכנת לא מקבל החלטה לחפש עבודה בגרמניה בגלל תקנות, רגולציה וחוקים, אלא בגלל איכות חיים, אפשרויות קריירה וגובה המסים והתשלומים הסוציאליים.

לפיכך, ב-CDU מציעים להמשיך את השיטה הנוכחית, שלפיה אנשים בעלי הכשרה מקצועית (עם תואר גרמני או תואר מוכר בגרמניה) יכולים לקבל ויזת חיפוש עבודה למשך חצי שנה, שבמהלכה אסור להם לעבוד; ואזרחיהן של כמה מדינות מועדפות (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב, דרום קוריאה, יפן — וישראל) מורשים להיכנס לגרמניה ללא ויזה ולשנות את המעמד החוקי שלהם מתוכה.

ההשפעות האפשריות של שיטת הנקודות על אזרחי המדינות המועדפות, בהם גם ישראלים כאמור, אינן ברורות עדיין. במצעי הבחירות לא מפורט אם הכוונה היא להפסיק את האפשרות של אזרחי המדינות המועדפות להיכנס לגרמניה ללא ויזה, ולחפש עבודה מתוך גרמניה, או ששיטת הנקודות תתקיים במקביל לתקנות הקיימות.

קבלת אישורי עבודה

אחד הקשיים הגדולים ביותר לזרים בקבלת ויזת עבודה כיום, הוא הבדיקה המקדימה (Vorrangsprüfung), שמטרתה לתת עדיפות לעובדים גרמנים ולמהגרי עבודה מתוך האיחוד האירופי. במסגרת בדיקה זו, מצליבים את דרישות המשרה עם נתוני מאגר המובטלים של גרמניה. במידה שנמצאו מובטלים גרמנים/אירופאים שמתאימים לעבודה, לא תינתן ויזת עבודה למהגר עבודה מחוץ לאיחוד.

במסגרת רפורמות שונות של חוקי ההגירה בעבר, בדיקה זו לא מתקיימת יותר במקרים מסוימים, מה שמקל על תהליך קבלת ויזת עבודה כשכיר ומקצר את אורכו משמעותית. הרפורמות המוצעות לרגל הבחירות מדברות על הקלה נוספת בכיוון הזה. לגישת הירוקים, הבדיקה המקדימה לא צריכה להתקיים כלל במקרה של מהגרי עבודה בעלי הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה. במקרים של בקשות לוויזת עבודה שאינן דורשות השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית, תיערך בדיקה קלילה ופשוטה. ב-SPD  מציעים לוותר כליל על הבחינה המקדימה, למעט במקרים שבהם שיעור האבטלה בקהילה שבה מוגשת הבקשה גבוה במיוחד.

הכרה בלימודים או בהכשרה מקצועית מחוץ לגרמניה

אחת המורכבויות בתהליך קבלת ויזת עבודה בגרמניה היא הצורך בהכרה בתעודות מקצועיות ולימודים גבוהים ממדינה אחרת. ללא תעודות מוכרות, פוחת הסיכוי לקבל ויזת עבודה. ההכרה אמנם אפשרית במקרים רבים, אך ההליך לוקח זמן והופך את הבקשה לוויזת עבודה למורכבת הרבה יותר.

ה-SPD, הירוקים והדי לינקה דורשים לפשט את הליך ההכרה בתעודות שנרכשו מחוץ לגרמניה, כדי להקל על הגישה של מהגרי עבודה פוטנציאליים לשוק העבודה הגרמני. כמו כן, ב-SPD מציעים לאפשר קבלת ויזת עבודה גם ללא הכרה בתעודות, כאשר למהגר תינתן שנה מעת כניסתו לגרמניה להשלים את תהליך ההכרה.

איחוד משפחות

במצב הקיים, על מנת לקבל אישור איחוד משפחות עם גרמנים או עם אזרחים זרים בעלי אשרת שהייה בגרמניה, על בן המשפחה להראות ידיעה פשוטה של גרמנית (רמת A1). הדבר מקשה על בני זוג רבים, ומסבך את תהליך קבלת האשרה. בהקשר זה חשוב לציין שבברלין מוותרים על מבחן זה לאזרחי מדינות מסוימות, בהן ישראל. הירוקים מבקשים לוותר על ידיעת השפה הגרמנית כתנאי מקדים לקבלת ויזת איחוד משפחות. ההסבר שלהם: רק מי שהמשפחה שלו נמצאת לצדו ובבטחה יכול להתפנות לאינטגרציה במדינה החדשה.

בדי לינקה  דורשים לאפשר איחוד משפחות גם לבני משפחה מורחבת, כמו הורים מבוגרים. כיום למהגרי עבודה קשה מאוד להביא את הוריהם המבוגרים לגרמניה.

קורסי אינטגרציה

עם הרפורמה בחוקי ההגירה בשנת 2005 הושק קורס האינטגרציה, שאמור להקנות לבוגריו ידיעת גרמנית מספקת, כמו גם הכרות בסיסית עם התרבות, הפוליטיקה וההיסטוריה של גרמניה (במסגרת קורס אוריינטציה הנערך בסיום קורס האינטגרציה), והכל במחיר מסובסד ועם תמריץ של החזר כספי לאחר סיום הקורס בהצלחה. קורסי האינטגרציה מיועדים למהגרים, ובכפוף לשורת קריטריונים סבוכים, בסמכותו של משרד הזרים לחייב מבקשי ויזה לעשות אותו. הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והשמאל מדברים על הרחבת קורסי האינטגרציה, ועל הצעת קורסים רבים ואיכותיים יותר. כמו כן, בדי לינקה מציעים גישה לכל המהגרים לקורסי האינטגרציה, ללא תלות בסוג הוויזה.

תושבות קבע

כיום ניתן לקבל תושבות קבע בגרמניה תחת מספר בסיסים חוקיים, כאשר הבסיס השכיח ביותר למהגרי עבודה כולל מספר תנאים, בהם שהייה רצופה של חמש שנים, 60 חודשי תשלום ביטוח פנסיוני ציבורי (או פנסיה פרטית שוות ערך), ידיעת גרמנית ותעסוקה.

הירוקים מעוניינים להקל את החקיקה הקיימת בנוגע לתושבות קבע, ולאפשר תושבות קבע כבר אחרי שנה במקרים מסוימים, כאשר מהגר העבודה מחזיק בחוזה עבודה לא מוגבל בזמן או במקרים של עצמאים בעלי עסק מצליח. ב-SPD מדברים על מתן תושבות קבע לאחר שלוש שנות עבודה ולאחר 18 חודשים של תשלום ביטוח פנסיוני. כמו כן, שתי המפלגות מדברות על הקלות לסטודנטים ועל מתן תושבות קבע בקלות רבה יותר לבוגרי אוניברסיטאות גרמניות.

התאזרחות

ככלל, חוק ההתאזרחות הנוכחי מאפשר קבלת אזרחות גרמנית אחרי שהייה של שמונה שנים בגרמניה, אף שקיימים תנאים יוצאים מן הכלל, שמאפשרים קבלת אזרחות לאחר שהייה קצרה יותר. כמו כן, החוק לא מאפשר אזרחות כפולה, וכידוע מאלץ את המתאזרחים לוותר על האזרחות הקיימת שלהם (יוצאי דופן הם אזרחי האיחוד האירופי, שווייץ, אזרחי מדינות שלא מאפשרות ויתור על אזרחות ומי שזכאים לאזרחות ששנשללה על ידי השלטון הנאצי).

הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים ומפלגת השמאל תומכים בהתרת אזרחות כפולה בגרמניה.

מאז שנת 2000, ילדים למהגרים ללא אזרחות אירופית או גרמנית שנולדו בגרמניה יכולים לקבל אזרחות גרמנית אם הוריהם שהו בגרמניה במשך שמונה שנים רצופות. הירוקים ודי לינקה מדברים על הקלה נוספת בחוקים, שלפיה ילדי מהגרים שנולדו בגרמניה יקבלו אזרחות גרמנית ללא תנאים נוספים, כפי שנהוג בארה״ב.

ה-CDU, מצדם, מבקשים דווקא להקשות על החזקת אזרחות כפולה לאורך זמן. החוק הקיים כיום מאפשר לילדים של הורים זרים, או לילדים של הורה אחד זר, להחזיק באזרחות כפולה ולהעביר את האזרחות הכפולה הלאה לצאצאיהם. ב-CDU מעוניינים להגביל את מספר הדורות בהם יוכלו אותם הילדים להעביר הלאה את הזכות לאזרחות כפולה.

השתתפות פוליטית

הירוקים ודי לינקה מציעים הקלות בהשתתפות הפוליטית, שהיא לשיטתם כלי חשוב לאינטגרציה ולתחושת שייכות בגרמניה. הירוקים מדברים על מתן אפשרות למהגרים מחוץ לאיחוד האירופי להצביע בבחירות המקומיות (שבהן זכאים כיום להשתתף רק אזרחי גרמניה והאיחוד), בעוד שדי לינקה מעוניינים לאפשר לכל הזרים השוהים בגרמניה כתושבי קבע להשתתף בבחירות בכל הרמות.

אחריות על נושאי הגירה

הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים ומפלגת השמאל מאוחדים בביקורת על מבנה האחריות הממשלתית  בסוגיית ההגירה. נושאים הקשורים להגירה מטופלים כיום על ידי מספר רב רשויות וגורמים שונים. המפלגות דורשות העברת האחריות לרשות אחת מרוכזת, שתטפל בכל היבטי ההגירה. הירוקים ודי לינקה מדברים על הקמת משרד ממשלתי חדש שיעסוק בנושאים אלה, בעוד שה-SPD  מעוניינים בריכוז האחריות בידי המשרד לענייני עבודה ולעניינים סוציאליים, או בידי המשרד לענייני משפחות ונשים.

האתר של מיכלי — מייעצת ומלווה בבירוקרטיה הגרמנית

תגובות