האם איום הטרור יגרום לגרמנים להסכים לבדיקות ביטחון במקומות ציבוריים?

בברלין לא יבקשו מכם לפתוח תיק בכניסה לקניון או לעבור דרך גלאי מתכות לפני תחנת רכבת. אבל הפיגועים האחרונים באירופה העלו לשיח הציבורי את השאלה אם הגיעה השעה להעדיף שיקולי ביטחון על פני פרטיוּת

בישראל מדובר במראה שגרתי ומוכר: מאבטח מחוץ לכל קניון, גלאי מתכות בכניסה לכל תחנת רכבת. אבל בגרמניה, רגישות מוגברת לפרטיות ומסורת של התנגדות לביקורות משטרתיות ברחוב הובילו עד כה להעדפה של זכויות פרט על פני שיקולים של ביטחון כללי. בהשפעת פיגועי הטרור האחרונים באירופה, עלתה שוב בתקשורת הגרמנית השאלה האם הגיע הזמן לבחון את סדר העדיפויות הזה מחדש.

"עבור ישראלים, זה מובן להקריב חירויות קטנות בצל איום הטרור היומיומי", כתב עיתונאי ה-Süddeutsche Zeitung טורסטן שמיץ בעקבות הפיגוע בבריסל, במאמר שפורסם תחת הכותרת "מה אירופה יכולה ללמוד מישראל".

"בלי תלונה, הם פותחים את התיק מחוץ לכל מרכז קניות, נותנים שיחפשו בכיסים שלהם בכניסה לקולנוע, ולוקחים בחשבון את התורים הארוכים לעתים בנמל התעופה בן גוריון. ישראלים הבינו", כתב שמיץ, "שקצת פחות פרטיות יכולה להביא להם קצת יותר ביטחון".

"כולנו צריכים להתאים את עצמנו ולהיות מוכנים לוותר על כמה הרגלים נוחים", הסכים עיתונאי אחר, קלאוס שטרונץ, בתוכנית הבוקר של הערוץ SAT1. לגרסתו, כעת חיים גם הגרמנים "בנסיבות ישראליות" — חשים פחד וחווים את איום הטרור — ועל כן צריכים לאמץ גישה יותר ישראלית: להשקיע יותר כספים בכוחות הביטחון ובביקורת גבולות, להעצים את סמכויות התובעים וגופי המודיעין, ואפילו להקים נקודות ביקורת במקומות ציבוריים.

יש הסבורים כי ביקורות שגרתיות כאלה יוכלו למנוע לא רק מקרי טרור אלא גם מקרים פליליים, כמו התקיפה האחרונה בפרברי מינכן, כאשר חשוד מעורער בנפשו דקר למוות אדם ופצע שלושה נוספים בתחנת S-bahn.

אולם מומחים חלוקים בדעתם בשאלה האם גרמנים יסכימו לקבל מציאות שבה הם וחפציהם יהיו נתונים לחיפוש דרך קבע. "אנשים אולי יוכלו להבין את זה בנסיבות מסוימות על בסיס זמני, כמו בעקבות התרעה ספציפית, אבל אחרת הם פשוט יפסיקו להגיע למקומות האלו", העריכה מריט הנסן, נציבת הגנת המידע במדינת שלזוויג-הולשטיין.

הנסן, שמשרדה מקבל על בסיס יומי עשרות תלונות על פגיעה בפרטיות, סבורה שגרמנים נוטים להעריך את הפרטיות שלהם יותר מאזרחי מדינות אחרות, ככל הנראה בהשפעת עברם כמדינת מעקב תחת הנאצים והמשטר הקומוניסטי.

"אם יוחלט להנהיג בדיקות ביטחון כאלו, משמעות הדבר היא ששומרים חמושים יעמדו ברחוב. זה עשוי להיראות נורמלי בישראל, אבל גרמנים מיד יחשבו שהם נמצאים בסכנה", המשיכה הנסן, מפקפקת ביכולתן של ביקורות תדירות להגביר את תחושת הביטחון בקרב הציבור. "ואם אנשים עם רקע של הגירה יצטרכו לפתוח את התיקים שלהם לעתים קרובות יותר, או יהיו נתונים לחיפוש קפדני יותר, האפליה הזו לא תתקבל היטב בציבור".

"ייתכן גם, במצבי קיצון, שזה יוביל לפיגועים שמטרתם תהיה התורים שנוצרים בנקודות הביקורת, כמו שקורה בעיראק", ציין ד"ר אלכסנדר דיקס, סגן יו"ר האקדמיה האירופית לחופש המידע ולביטחון מידע, מוסיף ספקות לגבי יעילות הבדיקות במניעת טרור.

למרות זאת, דיקס, לשעבר נציב הגנת המידע בברלין, אינו פוסל את האפשרות שאמצעי ביטחון כאלה יהפכו לחלק מהנוף בגרמניה, אולי אפילו תוך שנה-שנתיים. לדעתו, הדיון הנוכחי, שמתמקד בשאלה אם להגיב למתקפות טרור על אדמת אירופה בהרחבת אמצעי המעקב הטכנולוגיים, הולך בכיוון הלא נכון. "יש אנשים שטוענים כי איסוף יותר מידע עשוי לאפשר לנו להציץ לתוך ראשם ולבם של אחרים ולשלוט בהם, אבל זו טעות. אמצעי ביטחון ׳לואוטק׳ חשובים לפחות באותה המידה".

דיקס מאמין, כי הציבור בגרמניה הפך פתוח יותר לרעיון של בדיקות מנע בעקבות איום הטרור הגובר, אבל להערכתו יישומן בפועל עדיין רחוק מסדר היום של הממשלה בברלין. "אחת הסיבות לכך היא שפוליטיקאים מאמינים, באופן מוטעה, שביקורות פיזיות נתפשות כיותר פולשניות בעוד שלאנשים לא מפריע להיות תחת פיקוח כשהם גולשים באינטרנט או משוחחים בטלפון. אבל האמצעים החבויים האלה פולשניים באותה מידה כמו בדיקות גלויות ומוגבלות. יכול להיות שגרמנים יסתגלו בקלות רבה יותר לרעיון שמישהו מסתכל בתוך התיק שלהם מאשר למחשבה שכל קליק שלהם נרשם ומנוטר".

דיקס סבור, כי הבנת היקף הפיקוח הממשלתי במדיה הדיגיטלית, המתפשטת בעיקר בקרב הדור הצעיר, וההכרה כי אינו יעיל, יובילו בסופו של דבר להעדפה של אמצעי ביטחון פיזיים. עם זאת הוא מסכם בצער: "פוליטיקאים יחששו ליישם אמצעים כאלה — עד שיקרה משהו נורא".

IMG_5451

הכתבה פורסמה לראשונה באנגלית ב-i24news, ערוץ חדשות בינלאומי המשדר מיפו בצרפתית, אנגלית וערבית

תגובות