הגירה מליגה אחרת

מי אמר שכל הישראלים בברלין הם אמנים ויוצרים מיוסרים? על השער של גיליון 11 של שפיץ מככב הכדורסלן בר טימור (22), שהגיע לעיר לפני שנה בעקבות חוזה חלומי עם אלבה ברלין

מה הביא אותך לכאן?

חוזה לשלוש שנים באלבה ברלין.

כמה זמן אתה כבר פה?

כמעט שנה.

איפה אתה גר?

במיטה, בבניין שבו גרים עוד כמה שחקנים מהקבוצה.

איפה שיחקת קודם?

בהפועל חיפה ובהפועל קריית טבעון. בגיל 19 עברתי להפועל תל אביב ושיחקתי שם שנתיים עד שקיבלתי את ההצעה לבוא לברלין.

רזומה מרשים לגיל 22.

כן, היה לי הרבה מזל. עברתי להפועל כמה עונות אחרי שהיא הקימה את עצמה מחדש כקבוצת אוהדים והיתה צריכה לעלות מהליגה הכי נמוכה ללאומית. במצב הזה היה לי יותר קל להיכנס כשחקן לא מנוסה יחסית.

מה הרגשת כשקיבלת את ההצעה מאלבה?

מאז שהייתי בן 18 קיבלתי הצעות שונות לבוא ולשחק בקבוצות בגרמניה. תמיד היה לי בראש שזאת אופציה. העובדה שיש לי דרכון גרמני בהחלט גם עזרה. לשחק באירופה זה חלום של כל אחד שמשחק כדורסל בארץ. ובניגוד לכדורגל, לא הרבה מצליחים לצאת.

איך היה המעבר לעיר?

בגדול היה ממש בסדר. היה לי הרבה יותר קשה כשהייתי צריך לעבור בגיל 19 לתל אביב. אז הייתי ילד די מפונק ולא ידעתי אפילו איך לבשל. אבל אחרי שנתיים שגרתי לבד בתל אביב המעבר לברלין לא היה כל כך קיצוני.

והרושם הראשוני שלך מהקבוצה?

השחקנים מאוד נחמדים והרמה המקצועית גבוהה משמעותית מזו שבארץ. בסך הכל ההתרשמות שלי היתה מאוד חיובית. למרות שהיו גם קשיים כמובן. אפשר להגיד שהמנטליות פה קצת שונה מזו שבארץ. הייתי אומר שהגישה הכללית של הקבוצה היא מאוד גרמנית.

מה הכוונה בגישה גרמנית?

איך שהגעתי לקבוצה קיבלתי ספר חוקים עבה. על הספר הזה הייתי צריך לחתום. שחקן שעובר על אחד החוקים נקנס.

איזה חוקים לדוגמה?

מי שמגיע באיחור לאימון מקבל חמישים אירו קנס. על איחור שני מאה אירו, ועל איחור שלישי מאה וחמישים אירו. על איחורים למשחקים הקנסות כפולים. איחור גם יכול להיות בדקה אחת. פעם אחת הגעתי למפגש ב-9:31 במקום ב-9:30 ושבועיים אחר כך קיבלתי הודעה על קנס. לא היה לי מושג שזה בכלל קרה. מי שמאחר לאימון בהפועל תל אביב אגב, קונה פיצה. זה הבדל.

וחוץ מאיחורים?

את זה אף אחד לא בודק, אבל בגדול אסור לצאת עד אחרי אחת בלילה במהלך השבוע, או אחרי חצות ביום לפני משחק. ויש עוד המון חוקים. כאמור הספר די עבה.

ואיך זה מרגיש לחיות תחת כל החוקים האלה?

זה אחלה. משמעת זה דבר חשוב וחבל שאנחנו לא יכולים לעשות את זה גם בקבוצות בארץ. אבל אנחנו לא כאלה.

"היה לי הרבה יותר קשה כשהייתי צריך לעבור בגיל 19 לתל אביב". צילומים: בועז ארד

"היה לי הרבה יותר קשה כשהייתי צריך לעבור בגיל 19 לתל אביב". צילומים: בועז ארד

טוב, האמת גם שקנסות של חמישים או מאה אירו זה לא הדבר הכי נורא למי שמרוויח 200 אלף אירו לעונה.

אני לא אשקר, להרוויח הרבה כסף זה באמת משהו מדהים וכיפי. התחושה שכל דבר שיש לך בחיים הוא באמת בזכות עצמך ובזכות מה שהשגת, זה כיף ועושה הרגשה טובה. אבל משתדלים להישאר על הקרקע. אני לא מסתנוור וממשיך לעבוד קשה. אני במקום כרגע בקריירה שאני אדון לעצמי. אין לי מחויבויות, אני לא נשוי ואין לי ילדים. זה שלב בחיים שלא צריך לרדוף אחרי הכסף אלא להיות במקום הכי טוב מקצועית.

במדורי הספורט כתבו שעד עכשיו לא הלך לך כאן כל כך טוב מבחינה מקצועית.

לא ידעתי כל כך לקראת מה אני הולך כשבאתי לפה. ונכון, לא כל כך הצלחתי להשתלב עדיין בקבוצה ולהיות שחקן משמעותי. עברתי גם ניתוח בירך בסוף פברואר, וההחלמה ממנו היא בין שלושה לארבעה חודשים. יצא לי לשבת לא מעט על הספסל בעונה הנוכחית, ואף אחד לא אוהב לשבת על הספסל. אבל אני אמור לחזור לאימונים מלאים תוך שבועיים-שלושה ואני מאמין שבעונה הבאה יהיה בסדר.

ברמה החברתית השתלבת?

החבר'ה ממש נחמדים ונטולי אגו אבל לא בהכרח חברים לחיים. לכולם פה יש משפחה ואין להם הרבה זמן. אבל הם מאוד עזרו לי בהתחלה להתארגן והסבירו לי הכל. אפילו באו איתי לסופר לקניות ודברים כאלה.

היתה איזו התייחסות לכך שאתה ישראלי או יהודי?

רק פעם אחת נכנסתי לוויכוח על המדיניות של ישראל עם הפיזיותרפיסט של הקבוצה ואז מצאתי את עצמי מתווכח עם בן אדם שלא היה בישראל בחיים ולא יודע כלום על המצב. זה היה די מתסכל.

נתקלת בתגובות לא אוהדות על כך שעברת לברלין?

לא ממש. אני חושב שנחסכת ממני הביקורת הזאת בגלל שיש לי סיבה טובה להיות כאן. זאת אומרת בגלל שקיבלתי את החוזה עם אלבה.

אז אם לא היתה לך "סיבה טובה" הביקורת נראית לך מוצדקת?

לא. ברלין מציעה איכות חיים מאוד גבוהה. וכל העניין עם ההיסטוריה מרגיש לי קצת מחוץ לפרופורציה.

איך נראה יום ממוצע בחייך?

כמעט כל יום יש לי אימון בוקר של שעתיים או שלוש. אבל אף אחד לא ממהר לחזור הביתה אחריו, כולם נשארים במגרש ועובדים על דברים שונים שהם צריכים לשפר. בערב יש אימון נוסף של כשלוש שעות. אז ביום רגיל מה שנשאר זה בעיקר לחזור הביתה לאכול משהו בין האימונים, לישון וקצת לדבר עם החברה או החברים מהארץ.

מי המאושרת?

האמת שבמקרה זאת די הבחורה הראשונה שהכרתי פה. היא גרמנייה יהודייה בת 20. נוצר חיבור טוב.

ובסוף השבוע יש לך זמן?

בסוף השבוע יש משחקים. ביום של משחק יהיה בדרך כלל גם אימון בוקר. מי שמשחק מקבל למחרת יום חופשי. מי שלא, צריך להגיע לאימון נוסף כדי לשמור על הרצף.

ברלין ידועה כעיר של בילויים ומסיבות, איך זה מתחבר עם אורח החיים שלך פה?

זה לא ממש מתחבר.

אז מה אתה עושה ביום החופשי שלך?

אני ממש אוהב ללכת לפארק ביום שמשי ולקרוא ספר. זה משהו שבארץ פחות קורה. ועשיתי כבר את כל האטרקציות בעיר חמש פעמים.

איזה אטרקציות?

שער ברנדנבורג, המוזיאונים, גן החיות וכו'. אני נהנה כל פעם מחדש כשבאים לפה אורחים ואני יכול להראות להם את כל המקומות האלה. אני מרגיש ככה קצת כמו מדריך תיירים. זאת עיר די מדהימה, כמו תל אביב רק פי 15. יש תחושה מאוד גדולה של פתיחות וחופש. תחושה שהכל מותר. אני מגיע במקור מחיפה ושם הרחובות שוממים רוב הזמן. פה יש תחושה של חיים. בכל מקום יש גלריות ובתי קפה ומסעדות. זה מאוד יפה בעיניי.

מה אתה לא אוהב בעיר?

כמי שנוהג פה באוטו, ממש קשה לי עם רוכבי האופניים על הכבישים. גם ככה מסובך לנהוג בגרמניה, ורוכבי האופניים הופכים את הכל להרבה יותר כאוטי. מצד שני זה אחלה שאנשים יכולים לנסוע לכל מקום באופניים כמו כל כלי רכב. וזה גם אידיאלי כי העיר ממש שטוחה. אבל כבר מצאתי את עצמי נוסע 30 קמ"ש מאחורי רוכב אופניים ושואל את עצמי אם אני אי פעם אגיע.

מה אתה מאחל לעצמך?

אני מקווה שאחרי ההחלמה מהפציעה אני אוכל להשתלב ולהצליח בקבוצה. לשחק בברלין מאוד עזר לי לראות את המקומות שבהם אני צריך להשתפר. וזו חוויה ממש חיובית. עכשיו רק נשאר באמת להשתפר.

ומה הלאה?

החוזה הוא לשלוש שנים. אני לא ממהר לחזור לארץ, למרות שזה לא יהיה כזה נורא. בגדול אני מעדיף להישאר ולשחק באירופה.

לא בארה"ב?

זה תמיד החלום. זה יכול להיות מאוד מעניין. אבל זה קודם כל צריך לעניין אותם.

מסר לאומה?

תעבדו קשה.

צילומים: בועז ארד

צילומים: בועז ארד

 

תגובות