אחרי ההתפרקות

נסיון העבר מלמד כי לסרטי דרמה תקופתיים המגיעים מגרמניה סיכוי טוב יותר לזכות בתשומת לב בתחרות האוסקר. הסרט Zwei Leben, שנבחר לייצג את המדינה השנה, ממשיך את המסורת

בחודש שעבר התכנסה האקדמיה הגרמנית לקולנוע לבחור את הסרט שיתמודד מטעמה בקטגוריית הסרט הזר באוסקר. גם השנה נבחר סרט דרמה תקופתי, כנראה לאור נסיון העבר שהראה כי סרטים העוסקים בעברה של גרמניה זוכים לתשומת לב רבה יותר מדרמות עכשוויות מסוגננות. הסרט Zwei Leben גבר אם כן על הפייבוריט Oh Boy!, שעליו כתבנו בגיליון הקודם. Zwei Leben, בבימויו של גיאורג מאאס, מבוסס על רומן של האנלורה היפה (Hippe), Eiszeiten (ימים של קרח).

הסרט עוסק בפרשייה אפלה מתקופת הנאצים, אשר נוצלה מאוחר יותר באופן ציני על ידי השטאזי במזרח גרמניה: פרויקט הלבנסבורן הנורבגי. לאחר השתלטות הנאצים על נורבגיה בראשית שנות הארבעים, "שודכו" חיילים גרמנים עם נשים נורבגיות למטרות "השבחת הגזע". כ-250 מהילדים שנולדו כתוצאה מכך נלקחו לאימוץ בגרמניה, ורק כ-80 מתוכם הוחזרו לנורבגיה לאחר המלחמה. בנורבגיה זכו ילדי הפרויקט ליחס משפיל, ואמהותיהם הוקעו כ"זונות גרמניות". על חלק מהילדים שנותרו בבתי יתומים במזרח גרמניה פרש השטאזי את חסותו, ועשה בהם שימוש במנגנוני הריגול שלו.

הסרט פותח בתיאור מפורט למדי של חייה של קתרינה, החיה עם משפחתה חיים פסטורליים בנוף הפיורדים עוצר הנשימה של נורבגיה. בעלה קצין בצי, ולבתם הסטודנטית יש תינוקת. אמה המבוגרת של קתרינה עוברת להתגורר עימם ומסייעת בטיפול בתינוקת. השלווה מופרת כאשר עו"ד צעיר (קן דוקן) מופיע במקום עבודתה של קתרינה ומבקש ממנה להצטרף כאחת מילדי פרויקט הלבנסבורן לתביעה ייצוגית נגד הממשלה. השנה היא 1990, ונפילת החומה מאפשרת לראשונה גישה למסמכים שיוכלו לסייע בגיבוש התביעה. קתרינה מסרבת לשתף פעולה, מסיבות שנחשפות בפנינו בהדרגה, בד בבד עם חשיפת זהותה האמיתית. העבר, שאותו ניסתה להשאיר מאחור, מסרב להניח לה, וחיים שלמים שנבנו על שקרים והונאה עומדים להתפרק.

את קתרינה מגלמת יוליאנה קוהלר (זכרונות מאפריקה, איימי ויגואר) במשחק עצור ומדויק, המחווה דווקא על פאניקה הולכת וגוברת. למרות שהסיפור מסופר מנקודת מבטה, ההזדהות עימה לא מובנת מאליה, משום שמהלך הסרט מגלה שיותר משהיא קורבן, היא משתייכת לצד "הרעים". זו בחירה מעניינת, שמשאירה את הצופה עם שאלות מסוג אחר לגמרי.

דמותה של קתרינה מעוצבת היטב כדמות הראשית, אולם באה על חשבון דמויות המשנה, שנותרות שבלוניות ופחות מעניינות. ליב אולמן, הכוכבת הקבועה של אינגמר ברגמן, מגלמת את אמה של קתרינה בהופעה אקספרסיבית מרשימה. פניה המאובנים ביגון הנורא נחרתים בזיכרון. עם זאת, ייתכן שנכון היה להקדיש בסרט יותר מקום להבנת הדמות שלה. גם דמויותיהם של אנשי השטאזי סטריאוטיפיות ולא משדרות את המורכבות המצופה בנקודה ההיסטורית הרגישה הזו.

ליב אולמן בתפקיד אמה של הדמות הראשית. למעלה: יוליאנה קוהלר בתפקיד הראשי. צילומים: Tom Trambow

ליב אולמן בתפקיד אמה של הדמות הראשית. למעלה: יוליאנה קוהלר בתפקיד הראשי. צילומים: Tom Trambow

על עבודת הצילום המרשימה היתה אמונה יודית קאופמן (4 דקות), שקיבלה גם קרדיטים על בימוי ועיבוד התסריט. נופיה החורפיים של נורבגיה משולבים בדרמטיות בעלילה, וניכר שהושקעה עבודת שחזור לא פשוטה על מנת לשוות שוב לברלין את המראה המוזנח של 1990 (אף שמספר ביקורות כאן כבר מיהרו להצביע על חוסר דיוק היסטורי בפרטים מסוימים).

Zwei Leben נע על התפר שבין דרמה משפחתית לסרט ריגול, ומתמודד עם מערכות שהתפרקו בעקבות תמורות היסטוריות, במקרה זה המשטרים הנאצי והמזרח-גרמני. שניהם הותירו לאחר קריסתם פרגמנטים של מנגנונים אימתניים שנפוצו לכל עבר. מה קורה לאחר ההתפרקות לנשים ולגברים שנוצרו בדמותה של המערכת? שהיו בשר מבשרה מכורח או מרצון? האם ראויים הם בכלל להזדמנות לברוא את עצמם מחדש ולהשתלב בחברה? אלה שאלות שהחברה הגרמנית עסוקה בהן מאז תום מלחמת העולם השנייה.

מבנה הסרט אינו אחיד. חלקו הראשון מוקדש ברובו לתיאור חייה של קתרינה, והניסיון להעביר בהדרגה ובאופן פרטני את המורכבות מייצר גודש ולא תמיד נוחל הצלחה. בארה"ב התלוננו שמי שלא בקיא בהיסטוריה האזורית ימצא עצמו מעט מבולבל. האפיזודות מן העבר הצצות כפלשבקים מצולמות באיכות עשירה ומגורענת, ותכיפותן הגוברת בחלקו השני של הסרט מייצרת מתח של ממש, וממחישה היטב את הצפתו של העבר המאיים להטביע את ההווה. לעיתים נדמה שהסיפור נתפר באופן מאולץ מדי, מה שפוגע באמינותו. גם הנטייה לבטא במפורש תחושות במקום להשתמש באמצעים קולנועיים משאירה רושם שנעשו קיצורי דרך על מנת לקדם את העלילה על חשבון התעמקות ברובד הרגשי של האירועים. הסיום הפתאומי, אם כי לא בלתי צפוי, משאיר את הצופה מעט בלתי מסופק. נדמה שהסרט עוצר איפה שהסיפור מתחיל באמת להיות מעניין: מה עושים עם מה שנשאר אחרי שהכל התפרק?

תגובות