אנה פרנק חוזרת הביתה

איזו הצדקה יכולה להיות להפקת סרט חדש על אנה פרנק, אחרי אינספור סרטים, סדרות ומחזות שכבר נוצרו בהשראת יומנה המפורסם?

לאחרונה ראיתי בקולנוע את הסרט הגרמני החדש על אנה פרנק. בית הקולנוע נמצא במרכז בָּאלִינְגֶן, עיירה קטנה בקרבת העיר שטוטגרט ומזה כשלושה חודשים מקום מגוריי.

לפני שהלכתי לצפות בסרט, קראתי מאמר עליו בעיתון ישראלי. הטוקבקים בסופו ביקרו בחריפות רבה את העובדה שהסרט נעשה בגרמנית, ״השפה של הנאצים״, בעוד ש״אנה פרנק היתה בכלל נערה הולנדית״. קוראים אחרים הגיבו לדברים, וכתבו שמשפחת פרנק היתה משפחה גרמנית שמוצאה מהעיר פרנקפורט. חשבתי לעצמי שזה מעניין שעד לאותו רגע מוצאה של אנה פרנק לא היה לגמרי ברור גם לי. מיד צלצלתי לכמה חברים כדי לעשות סקר קטן בנושא. כל הנשאלים ענו בספונטניות שאנה פרנק היתה הולנדית, וכולם התפלאו כאשר התגלתה להם האמת בנוגע למוצאה. נזכרתי שהמקום שבו משפחת פרנק התחבאה מהמשטרה הנאצית, ומאז 1960 משמש כמוזיאון, נקרא ״בית אנה פרנק״, כאילו היא באמת גרה שם ולא רק התחבאה שם.

DADDY'S HOME

בדרך לקולנוע הרהרתי, האם יהיה זה ראוי ומתאים בזמן הקרנת סרט שואה לנשנש פופקורן (רק מלוּח!) וללגום יין אדום או בירה. לצערי לא הצלחתי להיזכר איזו החלטה קיבלתי בנוגע לדילמה הזו בפעם האחרונה שראיתי סרט שואה בקולנוע גרמני. זו לא היתה הדילמה היחידה שהטרידה אותי כשצעדתי לכיוון הקולנוע ברחובות הריקים והשקטים של באלינגן, שכמו בעיירות קטנות אחרות, אין בהם נפש חיה אחרי שש בערב. הרהרתי גם בשאלה איזו הצדקה יכולה להיות להפקת סרט חדש על אנה פרנק. מה, אם בכלל, סרט כזה יכול לחדש. אם לומר את האמת, לא היה לי מושג. ועל כן שמחתי מאוד שאיש לא מינה אותי לבמאי הסרט.

מובן מאליו שהיו לי גם פחדים. הגורל נהג רע מאוד בנערה הזו. ממולדתה הגרמנית נאלצה משפחתה להימלט; בהיותה נערה צעירה שרדה עשרים וחמישה חודשים בעליית גג קטנה ודחוסה שחלונותיה אטומים, מעל מפעל שהמכונות שבו מקרקשות לאורך היום כולו בקולי קולות; אחר כך נשלחה לאושוויץ ולברגן-בלזן; ובגיל 15 נפטרה במחנה ממחלה נוראית. אלה חומרים לסרט אימה. יש לי ניסיון רע משנות ילדותי בישראל, שבהן נאלצתי לראות בכל יום זיכרון ממלכתי סרטי שואה בשחור לבן, שבהם מוזלמנים ריקי מבט בפיג'מות פסים עומדים על שפת בור מלבני שזה עתה נחפר, יורים בהם והם נופלים לתוכו. איש במשפחתי אינו יודע באיזה מחנה, טרנספורט או יער נידח הוצאו להורג הקרובים שלנו, ומבחינתי כל אחד בסרטי השואה הישנים האלה יכול היה להיות קרוב משפחתי.

למרות הפחדים החלטתי להיות אמיץ. נכנסתי אל בית הקולנוע, קניתי כרטיס, והחלטתי לא לוותר גם על הפופקורן המומלח ובקבוק קטן של יין אדום.

DADDY'S HOME

הסרט על אנה פרנק אינו סרט גאוני, פורץ גבולות או חלוצי. ויחד עם זאת, הכל בסרט הזה מצטיין: המשחק, הסט, הדיאלוגים. בסרט אין אלימות ואין ברוטליות. הכל זורם בו בעדינות ובנועם. העובדה שכמעט כל הסצנות צולמו במחבוא, והעובדה שמזה שנים רבות אנה פרנק מוטבעת במודע ובתת-מודע הקולקטיבי שלנו כמיתוס מכונן של קורבנות הנאצים, מהוות אתגר עצום שאיתו יוצרי הסרט צריכים היו להתמודד, על מנת שהצופים, שבוודאי רובם מכירים פחות או יותר את הסיפור של אנה פרנק, יחוו חוויה משמעותית. ואכן, הסרט עומד בהצלחה באתגרים. גם מבחינה ויזואלית הסרט מהימן ביותר — בדיוק כך הייתי מדמיין משפחה גרמנית טיפוסית בשנות החמישים.

אנה פרנק

אנה פרנק

מעבר לכל, בלטה במיוחד עבורי הגרמניוּת של הדמויות. איני יודע אם צופים גרמנים שמים לב לכך, שכן עבורם מאפיינים אלה נתפשים אולי כמובנים מאליהם, אבל במהלך הסרט פתאום הבחנתי שזו הפעם הראשונה שאני רואה ייצוג ״נכון״ של אנה (!Anne) פרנק. מדברת גרמנית, שרה שירים גרמניים ומפגינה הרגלים ונימוסים גרמניים. היא באמת נערה גרמנייה! נזכרתי בייצוגים המגוחכים והאבסורדיים שלה בסרט האמריקאי הנודע יומנה של אנה פרנק מ-1959, שבו היא מדברת אנגלית ומתנהגת כנערה אמריקאית-הוליוודית, וכן בסרטים, סדרות ומחזות אחרים שבהם אפשר לשמוע את אנה מדברת באנגלית, עברית, יפנית וצרפתית — אך לא בשפת אמה.

הגם שהסרט מנסה להיות ריאליסטי ככל הניתן, דמותה של אנה ניצבת על הגבול שבין דמותה ההיסטורית לזו המיתית, והאהבה שהסרט רוחש לה גדולה מספיק כדי לחבוק את שתיהן. בסרט אין מחנות ריכוז, צלבי קרס, הצדעות במועל יד או נאומים של היטלר. אין בו כמעט נאצים, ובצדק. זה אינו מניפסט לזכרה של אנה או של האשמה ההיסטורית הגרמנית הלאומית. במשך יותר משבעים שנה נותרה אנה פרנק בגלות. היא הוכרחה לדבר בשפות זרות ולהתנהג באופנים זרים ומוזרים. רק עכשיו, בזכותם של יוצרי הסרט ומתוך אהבה גדולה, אנה חזרה סוף סוף הביתה.

הקרנות הסרט בבתי קולנוע בברלין

טריילר:

 

צילומים:

למעט הצילום האמיתי של אנה פרנק בשחור לבן כל הצילומים מאתר הסרט

תגובות