למה מתכוונים כשאומרים "אני מבין רק תחנת רכבת"

רגע של גרמנית עם המתרגם גדי גולדברג

לפעמים קורה שמדברים אלינו בשפה שאנחנו אמורים להבין, אולי אפילו שפת האם שלנו, ואנחנו בכל זאת לא מבינים כלום, אם מפני שמדובר בתחום שאנחנו לא מתמצאים בו, אם מפני שהמחשבות שלנו מרוכזות בדבר אחר, ואם מפני שהאדם שמדבר אלינו אומר דברים מוזרים במיוחד, או מדבר מהר מאוד או בצורה לא מובנת. בעברית אנחנו נוהגים לומר במקרים כאלה: ״זה נשמע לי כמו סינית״. הביטוי הזה מוכר גם בגרמנית, אבל בדרך כלל משתמשים בו דווקא בכיוון ההפוך, כלומר מצד הדובר. אם אתם מדברים ומישהו לא מבין אתכם, אתם יכולים לשאול: Spreche ich Chinesisch oder was?

אבל יש ביטוי יפה אחר בגרמנית כדי לומר שאנחנו לא מבינים כלום: Ich verstehe nur Bahnhof. מילולית הביטוי הזה אומר כמובן "אני מבין רק תחנת רכבת", אבל בעצם מה שמתכוונים לומר זה: אני לא מבין שום דבר. מגוון האפשרויות לשימוש בביטוי הזה רחב בדיוק כמו בעברית. אם אתם למשל מבקשים ממישהו להסביר לכם משהו בתחום שאתם לא מתמצאים בו, אתם יכולים לבקש ממנו: Aber erklär’s mir langsam, sonst verstehe ich nur Bahnhof (אבל תסביר לי לאט, אחרת אני לא אבין שום דבר).

בטח כבר קרה לכם שישבתם בשיעור גרמנית ודווקא הבנתם הכל, אבל אז יצאתם לרחוב ופתאום הבנתם רק תחנת רכבת. ואולי יום אחד עוד תספרו למישהו: In meinen ersten Monaten in Berlin habe ich nur Bahnhof verstanden (בחודשים הראשונים שלי בברלין לא הבנתי כלום).

הביטוי הזה היה מפורסם בעיקר בברלין בשנות העשרים של המאה הקודמת, אבל לאט לאט הוא התפשט לכל גרמניה, וכיום מכיר אותו כל אחד. אולי תרם בכך הסופר הנס פאלאדה (״לבד בברלין״) שהשתמש בו לא מעט ברומנים שלו בשנות השלושים, למשל בספר ״מי שאכל פעם מצלחת של פח״ או בספר ״זאב בין זאבים״.

ולמה דווקא תחנת רכבת? כמו בהרבה ביטויים, גם כאן המקור לא הובהר לגמרי, אבל מניחים שמקורו במלחמת העולם הראשונה. בתחילת המלחמה הגרמנים היו בטוחים שישיגו ניצחון קל ומהיר, אבל במציאות היא התארכה הרבה מעבר למצופה, והחללים והפצועים הלכו ורבו, במיוחד לקראת סוף המלחמה, כשהאספקה של הגרמנים לא הצליחה להתמודד עם כמויות הנשק והאספקה שהזרימה ארה״ב לחזית המערבית. הרבה דיווחים מספרים על מצבם העלוב של החיילים הגרמנים בחודשים האחרונים של המלחמה, ועל כך שהם לא היו מסוגלים לחשוב על שום דבר מלבד החזרה הביתה. ואיך חוזרים הביתה מהמלחמה בשנות העשרה של המאה הקודמת? רק ברכבת. עד כדי כך היה הרצון שלהם עז והמחשבות ממוקדות, שלא משנה מה אמרו להם ועל מה נסבה השיחה – הם הבינו רק תחנת רכבת.

איור: עתליה לאופר

איור: עתליה לאופר

תגובות