טייסת ישראלית בברלין עונה על 10 שאלות שלא מפסיקים להפנות אליה

מסלול ההמראה של קורי אדיב לא עבר דרך קורס טיס בחיל האוויר — וחשוב לה שעוד בנות ונשים יידעו שגם הן יכולות

בערב הרצאות נשים של צוזאמן שהתקיים לאחרונה, עלתה על הבימה אישה מרשימה בשם קורי אדיב. היא סיפרה שכאשר אנשים שומעים שהיא טייסת, זה אף פעם לא נגמר ב"אה, אוקי", אלא תמיד גורר תגובות והרבה שאלות. לקורי בת ה-30 הבחירה להיות טייסת נראית "רגילה וברורה מאוד", אבל לאור ניסיונה היא סיפקה לקהל תשובות לכל השאלות הנפוצות, והרי הן לפניכן/ם: 

"להיות טייסת היה חלום ילדות שלך?"

לא. זאת לא היתה שאיפה גדולה או משהו שחשבתי עליו וידעתי שזה מה שאני רוצה והולכת לעשות. כילדה לא הטסתי טיסנים ולא הפרחתי עפיפונים. אבל ההורים שלי נתנו ואפשרו לי הכל, אז גדלתי להבין שאני יכולה לבחור ולעשות כל מה שאני רוצה. לא עברה בי מחשבה בכלל שמשהו הוא לא אפשרי. ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שמעניין אותי, משהו שאני אהיה טובה בו וירגש אותי.

"אז איך הגעת לטיסה? היית טייסת בצבא?"

בצבא הייתי בחיל האוויר, אבל לא טייסת אלא מש"קית חינוך. אז זה עוד בכלל לא היה במחשבה שלי. הקשר שלי עם עולם התעופה התחיל ממש במקרה. אחרי הצבא הרגשתי שהדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לחזור ללימודים. בתיכון לא הייתי מהילדים ששמחים ללכת לבית הספר, אמא שלי היתה צריכה למשוך אותי כל בוקר מהמיטה, רק חיכיתי להפסקות ולסוף היום, ובשיעורים עצמם לרוב הייתי מעופפת, מציירת או בכלל לא מגיעה. קצת אחרי שהשתחררתי, שמעתי על אפשרות לעשות מסלול של לימודים לתואר ראשון בשילוב עם רישיון טיס, וחשבתי לעצמי 'זה נשמע מגניב!'. זה נראה מתאים לי, משהו ששווה לעבור בשבילו את הלימודים. אז הלכתי לנסות ובאמת הייתי טובה בזה.

"מרגיש לי די טבעי להיות בשמיים". קורי אדיב

"נשים יכולות להיות טייסות?" (כן, מסתבר שזו שאלה נפוצה גם ב-2019)

עם הרבה השקעה, כוח רצון והתמדה, כל אחת ואחד יכולים להיות טייסים. אישית, אני לא מרגישה פורצת דרך או מנהיגת נשים בתחום, אבל להיות טייסת, ועוד בישראל, זה עדיין משהו שנחשב מיוחד ודי נדיר מהסיבה הפשוטה שאין מספיק נשים שמודעות לאפשרות שהן יכולות לעשות את זה בכלל. אז אני שמחה שאני מפתיעה נשים וגורמת להן להבין שהדלת הזו פתוחה גם עבורן. בחיל האוויר הישראלי רק 29 נשות צוות אוויר סיימו את הקורס מאז הבג"ץ של אליס מילר ב-1995. חיל האוויר סימן לעצמו יעד ש-10% מבוגרי קורס טיס יהיו נשים, אבל הוא לא עומד בזה. הנתונים עומדים על פחות מ-5% וזה נובע מכמה סיבות, אחת מהן היא שבנות לא מספיק רוצות ומתעניינות בזה — הן חושבות על מסלול ארוך, בסביבה גברית וזה מרתיע. נשים אחרות פשוט לא מודעות לכך שהדלת הזאת פתוחה גם בפניהן. גם בחברות תעופה מסחרית יש רק 3-5% נשים טייסות, ושיעור הנשים בתחום התעופה בעולם נמוך באופן כללי.

"איך משלבים זוגיות עם מקצוע כזה?"

זה לא מאוד שונה משילוב של זוגיות עם כל מקצוע אחר. נכון ששעות העבודה הן לא שגרתיות, אבל יש גם הרבה ימים פנויים וזאת פריבילגיה שאין להרבה נשים עם קריירה תובענית. יש הקרבה, ולא תמיד הכל עובר חלק, אבל זה שווה.

"את לא מפחדת?"

ממש לא. אפשר להגיד שזה מרגיש לי די טבעי להיות בשמיים, זה כיף ומרגש כל פעם מחדש. היו לי חוויות קצת פחות נעימות כמו מצבי חירום או טיסה במזג אוויר חריף, אבל גם אז לא הרגשתי פחד, כי ידעתי שאני בשליטה.

"זה קשה/מסובך? מה צריך כדי להיות טייס/ת?"

אני לא יכולה לומר שהדרך שלי היתה קלה. היא עדיין לא. זה תחום שדורש המון השקעה ומאמץ, התמדה בלימודים שלעולם לא נגמרים ונחישות לא לוותר כשיש מכשולים בדרך. מה שכן, הטיסה עצמה לא מסובכת בכלל. יש אנשים שיש להם יכולות מסוימות וזה בא להם בקלות ויש כאלה שפחות, אבל בסוף כל אחד/אחת יכול להיות טייס בדיוק כמו כל דבר אחר ששואפים אליו. כישורים נדרשים בסיסיים הם אנגלית ברמה טובה, מתמטיקה ופיזיקה, אבל לא משהו ברמה שאי אפשר ללמוד או שצריך לבוא עם ידע מוקדם. אפשר לומר שמה שטייס/ת צריכים זה יכולות למידה, תפישה ואינסטינקטים מהירים שמאפשרים קבלת החלטות תחת לחץ, התמצאות במרחב, קואורדינציה גבוהה, חלוקת קשב, שיקול דעת ומנהיגות.

"כמה זמן הלימודים וכמה הם עולים?"

בדומה ללימודי נהיגה, כל אחד/אחת עושה את זה בקצב שונה ובמסלול שונה. אני התחלתי לפני כשמונה שנים בהרצליה, עשיתי רישיון פרטי ומכשירים. בהמשך עברתי לארה״ב וגרתי בפלורידה כמעט שנה, שם עשיתי רישיון מסחרי ודו-מנועי וצברתי שעות טיסה. משם חזרתי לישראל והמרתי את הרשיונות האמריקאיים לישראליים. גם מבחינת עלויות כל אחד יכול לבחור לעשות את המסלול בדרך אחרת אז אין תשובה מדויקת. בהערכה גסה הייתי אומרת בסביבות מאה אלף דולר, אבל זה באמת תלוי באיזה קצב לומדים, כמה שיעורים צריך לקחת ומהן הוצאות המחייה אם בוחרים ללמוד בחו"ל.

"האפשרויות לתעופה הרבה יותר מפותחות באירופה מאשר בישראל"

"אלו אפשרויות עבודה יש במקצוע?"

יש המון אפשרויות חוץ מלהיות טייס/ת באיירליין. רוב הטייסים מתחילים לעבוד בתור מדריכים, אפשר לעבוד בהצנחות של צניחה חופשית, יש טיסות משטרתיות, טיסות דיווחי תנועה, טיסות מחקר, זריעת עננים, בישראל יש המון טיסות מתנה בשמי הארץ, טייס ליום אחד והצעות נישואין, בהמשך אפשר להיות טייסת פרטית על ג׳ט מנהלים למשל, או בחברת תעופה קטנה יחסית, וכשצוברים מספיק שעות וניסיון אפשר להתקבל לחברת תעופה מסחרית. היום מדברים על מחסור הולך וגדל בטייסים. גם כרבע מהטייסים באל על הם טייסים שאינם בוגרי חיל האוויר, וזה במגמת עלייה. בארץ יש תפישה שטיס זה משהו שקשור ומחובר לצבא, אבל בשאר העולם מתייחסים לזה בדיוק כמו לכל מקצוע אחר.

"למה את בברלין?"

עברתי לברלין יחד עם בעלי, בניסיון להתקדם כל אחד בתחום שלו. הוא עובד בהייטק, ומבחינתי האפשרויות לתעופה הרבה יותר מפותחות באירופה מאשר בישראל. כרגע אני בתהליך הסבה של הרישיון שלי כדי שאוכל לעבוד כאן בחברת תעופה מסחרית. ההסבה כוללת מעבר של 14 מבחני תיאוריה, סימולטור ומבחן מעשי בסוף.

"איך גם אני יכולה להתחיל?"

כדי להוציא רישיון טיס צריך לעמוד בבדיקות רפואיות. אלה לא בדיקות ברמה של חיל האוויר — למשל, אפשר לעבור אותן גם אם את מרכיבה משקפיים, ולמעשה כל מי שנמצאת בבריאות תקינה יכולה לעבור אותן. כל טייס/ת עוברים בדיקה רפואית מקיפה פעם בשנה ואפילו פעמיים בשנה בתנאים מסוימים, זה מה שבעצם משאיר את הרישיון בתוקף. כדי להתחיל לטוס עושים טיסת ניסיון לראות אם אתן בכלל בעניינים, ואם הכל מתאים לכן אז מתחילות ללמוד. רישיון פרטי כולל שבעה מבחני תיאוריה ושני מבחנים מעשיים. נשים לא מקבלות הקלות בכניסה לתחום הזה — אם כבר להיפך, לפעמים הן צריכות להוכיח את עצמן אפילו יותר מגברים, למרות שעל פי רוב הכישורים שיש לנשים טובים ומתאימים יותר לתעופה. חשוב לדעת איך לסנן את קולות הרקע שמפריעים לנו בדרך ולדעת להקשיב לקול הפנימי כדי להגיע למטרה.

תגובות