במראה מצודד: מצודת שפנדאו, חריג בנוף הברלינאי

בהתחשב בהפצצות הכבדות שהיו מנת חלקה של ברלין, אין פלא שיש בה יחסית מעט מבנים מרשימים מן העבר. מצודת שפנדאו היא דוגמא חריגה שהשתמרה ללא פגע

ברלין היא עיר מודרנית בעיקרה, שלא שיחקה תפקיד חשוב במיוחד בהיסטוריה הגרמנית לפני המאה ה-19. בהתחשב בהפצצות הכבדות שהיו מנת חלקה לפני שבעה עשורים, מובן מדוע מועטים בה ביותר המבנים המרשימים מן העבר. אחד החריגים הוא המצודה בשפנדאו, עיר נפרדת למעשה, שצורפה לברלין רבתי ב-1920. אמנם היום אין שפנדאו אלא מעין ספיח לברלין ורוב האנשים קושרים את שמה עם הלהקה הבריטית שפנדאו בלט, אך קיומה המרשים של המצודה מעיד על תפקידה החשוב של העיר בעבר, שלמעשה האפילה על ברלין שכנתה מאות בשנים.

ראשיתה של שפנדאו במאה השביעית, כאשר האיזור כולו היה מיושב בשבטים סלביים. רק במאה ה-11 נכבשה בידי הנסיך הגרמני ״אלברט הדוב״, שסיפורו ייקשר לימים גם לברלין. באותה תקופה שימשה שפנדאו כמאחז קדמי של ההתנחלות הגרמנית – אם תרצו, היה זה הקצה המזרחי של גרמניה ההיולית באותם ימים. זכר לגבולות המקוריים של הגרמנים נותר עד היום בשם האיזור ״מארק ברנדנבורג״: מארק (Mark) הוא המונח לשטח ספר, גבול. מכאן שם העיתון הנפוץ Märkische Allgemeine, המאפייה Märkisches Landbrot וכו׳.

כעיר גבול חשובה בין המרחב הגרמני למרחב הסלבי, משכה שפנדאו גם יהודים. הקהילה היהודית במקום, שהיתה החשובה ביותר באיזור, מתועדת החל מהמאה ה-13. בניגוד לקהילה היהודית בברלין באותם ימים, פעלו בשפנדאו בית כנסת, מקווה טהרה ובית קברות יהודי. היהודים הוסיפו לשגשג בעיר עד גירוש כל יהודי ברנדנבורג ב-1510, בעקבות עלילת דם. רק ב-1671 הותר ליהודים להתיישב שוב במחוז, אך מאז חוסה קהילת שפנדאו בצילם של יהודי ברלין ולא שבה מעולם לחשיבותה מקדם. בית הקברות העתיק, שעמד כנראה באיזור רחוב Hasenmark דהיום, נהרס עם הגירוש. כך גם בית הכנסת, שפעל ברחוב היהודים (Jüdenstraße), שדווקא קיים עד היום בעיר העתיקה של שפנדאו.

העדות המרכזית לתפקידה של שפנדאו באותם ימים היא המצודה שנבנתה במהלך המאות. המתחם הקיים היום צפונית-מזרחית לעיר העתיקה נבנה במאה ה-16 כמצודה צבאית. קשה למצוא אתרים בברלין וסביבותיה שיוכלו להתחרות בחומות המרשימות המחברות את ארבעת המבצרים בקצות המצודה. חדי עין ישימו לב לתכנון המוקפד, שאינו מאפשר לחיילי האויב למצוא מסתור בנקודה כלשהי לצד החומות המפותלות. המצודה עצמה מוקפת, כראוי באותה תקופה, בחפיר שאינו מאפשר גישה אלא דרך הגשר הייעודי והשמור היטב.

אולם זמן קצר יחסית אחרי השלמת המצודה, היא כבר איבדה בהדרגה את משמעותה הצבאית. עם התפתחות הטכנולוגיה הצבאית באירופה ושכלול השימוש באבק שריפה, בתותחים ובפגזים, תם זמנן של מצודות מעין זו. בהמשך היא שימשה למטרות שונות, בהן בית כלא, אם כי בניגוד לדעה הרווחת, מעולם לא נכלאו בה פושעי המלחמה הנאציים רודולף הס ואלברט שפר (שהוחזקו בבניין אחר שאינו קיים עוד).

המצודה נפגעה בכמה קרבות, כך למשל בימי נפוליאון, אך שופצה לאחר מכן. דווקא במלחמת העולם השנייה היא לא ניזוקה כלל, ומכאן חשיבותה ההיסטורית בימינו.

מלבד העניין ההיסטורי, הארכיטקטוני והאמנותי-צילומי, מושכת המצודה מבקרים רבים לאירועים מיוחדים הנערכים בה מעת לעת: אופרות לנוף החומות, מוזיקה קלאסית בחללי המצודה, שווקים ופסטיבלים בסגנון ימי הביניים ועוד. רוב חללי המצודה משמשים כמוזיאון, המציג בין השאר את המצבות היהודיות העתיקות ביותר באיזור, שמקורן בבית הקברות היהודי של הקהילה המקורית מימי הביניים. שאר החדרים משמשים למטרות ציבוריות שונות: חללי סטודיו לאמנים, מסעדות ואולמות אירועים לאלו שחשקה נפשם להתחתן בסגנון אבירי.

zitadelle-spandau.de

המצודה בשפנדאו צילום: Auriocus

המצודה בשפנדאו צילום: Auriocus

 

יואב ספיר חורש את ברלין גם להנאתו וגם כמדריך טיולים

תגובות