Willkommenskultur: הגירסה הגיקית

עזרה לפליטים לא חייבת להתבטא רק בתרומה, חלוקת אוכל או התנדבות במרכזי קליטה: ה-Migration Hub בשנברג הוא בית ליוזמות שונות שמבקשות לסייע לפליטים באמצעות כלים אינטרנטיים. גם אתם יכולים להצטרף למתנדבי המקלדת

לאחר ההתלהבות הראשונית מה-Willkommenskultur (תרבות קבלת הפנים), הוסטה תשומת הלב הציבורית והתקשורתית לשלל הדרמות והאתגרים הנלווים לקליטת הפליטים. אולם בשטח ממשיכות עדיין לפעול אינספור יוזמות והתארגנויות חברתיות-אזרחיות, המבקשות לסייע ולהקל על הבאים. מלבד התנדבות במרכזי קליטה, תרומות בגדים, חלוקת מזון וכד', מתגייסים למאמץ גם לא מעט נשים וגברים בעלי רקע יזמי וטכנולוגי, שהבינו כי באפשרותם למלא תפקיד משמעותי במציאת פתרונות לצורכי השעה.

קתרינה דרמוהל (Katharina Dermühl) ופאולה שוורץ (Paula Schwarz) התנדבו יחד עם חבורה של 16 צעירים במהלך הקיץ בנקודת הכניסה הראשונה של הפליטים אל תחומי האיחוד האירופי ביוון, שם עסקה הקבוצה בפיתוח כלים אינטרנטיים ראשוניים לעזרת הפליטים. כששבו לגרמניה החליטו השתיים כי יש צורך בהקמת פלטפורמה שתשדרג ותאגד את כל המידע הדרוש לצורך קליטת הפליטים. הן קראו לה Migration Hub Network.

"כשהתחלנו לעבוד על הפלטפורמה הבנו, שאם נרצה לבנות משהו גדול יותר — שיכול לעבוד בכל אירופה או בכל העולם — יש דברים שחסרים לנו", מספרת דרמוהל בת ה-27, המובילה כיום את המרכז הברלינאי. "קל למצוא אנשים שיודעים לבנות אתרים, אבל יש פחות אנשים שמסוגלים לפתח פלטפורמה חזקה. כשהתחלנו לחפש את האנשים האלה הבנו שיוזמות אחרות סובלות מאותן בעיות וחשבנו כמה נפלא יהיה אם נקים מקום אחד שאליו אנשים יכולים לבוא, להציג רעיונות ולקדם אותם ביחד״.

בניגוד למקומות עבודה קונבנציונליים, שיא הפעילות מתחיל כאן אחר הצהריים, כאשר ל-Hub זורמים עוד ועוד מתנדבים שסיימו את יום עבודתם

דרמוהל חברה לאוניברסיטת Kiron, המספקת חינוך ולימודים אקדמיים ללא תשלום לפליטים, ומאפשרת בשנתיים הראשונות של התואר לימודים מקוונים גמישים. שותפתה שוורץ חזרה לאתונה כדי לקדם את הקמת ה-Hub בבירת יוון.

אל משרדי ה-Hub ב-Potsdamer Straße 144 מגיעים מדי יום כמה עשרות מתנדבים — חלקם פעילים ב-Hub עצמו, אחרים ביוזמות שונות ללא קורת גג קבועה, שמשתמשות בחלל לצרכיהן (בעל הנכס, שמבקש להישאר אנונימי, נתן את המקום בחינם). המרכז פועל בשני מסלולים מקבילים: הראשון מקדם יוזמות של אזרחים לתמיכה בפליטים. כך, למשל, volunteer-planner.org, פלטפורמה לניתוב מתנדבים למקומות שבהם הם נדרשים החלה את דרכה ב-Hub, וה-refugeesonrails.org, בית-ספר תיכנות לפליטים, עורך במקום אירועים. המסלול השני נועד לעודד פליטים להקים עסק שיאפשר להם להשתלב בשוק העבודה הגרמני, ובין השאר פועל מהמקום גם ה-Syrisches Haus, ארגון שמתמקד בסיוע לפליטים מסוריה.

החיבור בין היוזמות השונות נועד לחסוך לכולם זמן וכסף. ״נניח שאת רוצה להפגיש בין פליטים למקומיים", מסבירה דרמוהל, "הגיוני שהפלטפורמה שתחבר ביניהם תותאם לאזורים שונים, אבל תפעל על גבי אותה התוכנה״. לדבריה, השאיפה היא לחבר בין המערכת המסורתית — ארגונים לא-ממשלתיים, גופים מהמגזר הציבורי ופוליטיקאים — לבין המערכת החדשה, הכוללת יזמים ומתנדבים שפועלים בזמנם החופשי. בעוד שחלק מהפוליטיקאים מסתפקים בטפיחה על השכם, אחרים מגיעים ל-Hub ומספקים הסברים על נבכי המימון הציבורי והעבודה מול הרשויות.

בניגוד למקומות עבודה קונבנציונליים, שיא הפעילות מתחיל כאן אחר הצהריים, כאשר למקום זורמים עוד ועוד מתנדבים שסיימו את יום עבודתם. באמצע השיחה עם דרמוהל, שאנחנו מתקשות לנהל בגין תנועת האנשים הגוברת, נכנסים אם ושני ילדיה מסוריה, שמשתמשים באחד החדרים לטובת שיעור גרמנית שמעבירה להם אישה בשנות השישים לחייה. ״אנחנו מארחים אנשים שעושים פגישות עזרה 'אחד על אחד', אבל הפוקוס יותר ארגוני והכוונה היא לבנות פלטפורמה שתארגן את המתנדבים האלה — אחרת לא יהיה להם איפה להיפגש", אומרת דרמוהל.

"מאמינה בזכיינות חברתית". קתרינה דרמוהל צילום: Kristina Steiner

"מאמינה בזכיינות חברתית". קתרינה דרמוהל
צילום: Kristina Steiner

מדי שבוע מתקיימים במקום אירועים שונים, החל מפגישות בפורמט מצומצם לטובת עבודה על פרויקט, דרך אירועים ודיונים רחבים יותר, וכלה בסדנאות. באמצע ינואר התקיים למשל מפגש פתוח בנושא "Yallah Deutschland" — יוזמה לפיתוח אתר עם סרטוני וידאו חדשותיים בגרמנית ובערבית. בסוף המפגש נערכה סדנה הבוחנת את הסיכויים והמכשולים בקבלה ללימודים אקדמיים, שכללה בין השאר מידע על התהליכים הבירוקרטיים הנדרשים. הדגש על ההיבט החינוכי זוכה לחיזוק בעקבות שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת קירון, שנציגיה יושבים בחדר הסמוך. ״המקום שלנו הפך בזמן קצר לשם דבר בקרב אנשים שפועלים בתחום וידוע כמקום שאפשר להיפגש בו״, מתגאה דרמוהל. ״אני חושבת שאחד הכשרונות שלי הוא ליצור נטוורקינג ולעורר באנשים השראה להצטרף. אנחנו בונים קהילה; דרושה עבודה רבה כדי לשכנע אנשים לבוא ולהפוך את המקום הזה למובן מאליו, לבנות אמון, לגרום להם לומר 'זה מקום שאני יכול לבוא אליו והוא לא מבזבז את זמני' — הן עבור הפליטים והן עבור המתנדבים״. דרמוהל מבהירה שהמטרה העיקרית כרגע היא לעודד אנשים נוספים להצטרף לקהילה ולפתוח מרכזים מקומיים: ״אני מאמינה בזכיינות חברתית (social franchising). אני לא מעוניינת בארגון ריכוזי, כך שההזמנה פתוחה לכל אחד. יש כרגע קבוצות של סטודנטים שפועלים להקמת Hubs בלונדון, באמסטרדם ובמקומות נוספים בגרמניה — במינכן, קיל, פסאו והאלה״. בקרוב אף צפוי להיפתח Hub בדרום תל-אביב, שם התארגנה קבוצה מקומית כדי לסייע לפליטים מאפריקה.

הפליטים הם אמנם האתגר הדחוף ביותר, אך דרמוהל מאמינה שהמרכזים שיזמה יתרחבו בהמשך. זו גם הסיבה לבחירה בשם Migration Hub ולא Refugees Hub: ״באיזשהו אופן כולנו מהגרים, חלקנו מרצון, אחרים בכפייה. ההתמקדות בפליטים נקודתית, כי זהו צורך השעה״.

צילומים: David Warmbold

צילומים למעלה: David Warmbold

ה-Migration Hub הוא כמובן רק דוגמה ברלינאית ססגונית אחת לפרויקטים נוספים ששואפים להשתמש בתקשורת ובטכנולוגיה על מנת לסייע בקליטת הפליטים. הנה עוד שלוש יוזמות שכבר פועלות בשטח:

הרשמית:

הממשלה, שזיהתה כי מרבית הפליטים מצוידים בסמרטפונים, תמכה בפיתוח אפליקציית Ankommen שנועדה להקל על ההשתלבות בסביבה החדשה ומציעה למשתמשים אלמנטים של לימוד שפה, תרבות, מנהגים וטיפים למציאת עבודה. Ankommen, הזמינה למכשירי אנדרואיד, תושק בחודשים הקרובים גם בגירסה ל-iOS.

החברתית:

הפלטפורמה fluechtlinge-willkommen.de מחברת בין חדרים פנויים בדירות לבין פליטים (המארחים מקבלים סיוע בקבלת מימון). האתר refufy.de, שהושק באוקטובר, שואף לחבר בין פליטים ומתנדבים מקומיים, בעיקר לטובת תרגול השפה הגרמנית, אבל גם לפעילויות אחרות. נכון לכתיבת שורות אלה רשומים באתר כ-620 משתמשים מערים שונות בגרמניה.

התקשורתית:

יוזמה מענייינת אחרת, גם אם לא ממש טכנולוגית, היא הירחון בערבית Abwab (״דלתות״). היזם מאחורי הפרויקט הוא רמי אל-אשק (Ramy al-Asheq), עיתונאי סורי שמתגורר בקלן. בראיון שפורסם עמו ב-Deutsche Welle סיפר, כי לצד טורי ייעוץ ומדריכים מעשיים (כמו "10 צעדים לקראת אינטגרציה", שמציע בין השאר לרכוש ספר ללימוד יסודות השפה ולגשת לשוחח עם פנסיונרים בפארק במקום לחכות שיתפנה מקום בקורס שפה חינמי), המגזין כולל גם מאמרים — אחד מהם מסביר מדוע הגרמנים רגישים לגילויי גזענות ושנאת מיעוטים ומנסה לערוך לקוראים היכרות מזורזת עם התרבות וההיסטוריה הפוליטית של גרמניה.

 

תגובות