דברים שלמדתי על סצנת הסטארטאפים הגרמנית

הברקזיט העצים את האטרקטיביות של ברלין, אבל מי שרוצה לחדור לשוק המקומי חייב להבין כמה דברים מהותיים. פוסט אורח של שחר שמיר מ״ראנקי״

איפשהו באמצע יוני דיברנו, יואב ואני, על זה שצריך להרחיב את הפעילות של ראנקי ולנסות להגיע לעוד שווקים בעולם. כבר תקענו יתד בלונדון — שם נפגשנו עם לא מעט סטארטאפים, הדרכנו אותם מה ואיך כדאי לעשות בשביל הסטארטאפ שלהם מבחינה שיווקית — אבל הברקזיט עזר לנו מאוד להחליט על היעד הבא: ברלין.

כך יצא שבסוף יולי מצאתי את עצמי נוחת בעיר עם יומן מלא ימים עמוסים של פגישות והכרויות עם סטארטאפים ומאיצים (אקסלרטורים) שונים ברחבי ברלין. עשיתי גם גיחה קטנה למינכן כדי לבקר באחד המאיצים הגדולים באירופה.

לא משנה עם מי נפגשתי ועל מה דיברנו כולם היו מאוחדים בכמה עובדות:

השמועה נכונה: יותר ויותר סטארטאפים קמים בברלין

הרבה צעירים מסיימים לימודים ולא מחפשים עבודה אלא איזה סטארטאפ להקים או לאיזה סטארטאפ להצטרף. מתחיל להזכיר קצת את ישראל בקטע של הגדילה והצמיחה והרצון של כל אחד לעשות את ה״פריצה״ וה״מכה״ שלו.

ההבדל הגדול מהסצנה הישראלית

כשמדברים על סטארטאפים המחשבה הראשונה שקופצת לראש היא חדשנות והתפתחות ולכן הנקודה הזו היא סוג של קונפליקט עם מה שסטארטאפ מייצג. לגרמנים קשה לקבל דברים חדשים והם מעדיפים לזרום עם המשפט "אם זה לא נשבר למה לתקן" — גם אם הדבר החדש עשוי לעזור להם בחיי היומיום או לשפר את איכות חייהם. אומרים שהנטייה לשמרנות משתנה עקב בצד אגודל, אבל זה תהליך ארוך. 

אוהבים להיות בבית

השוק הגרמני ענק. למעשה, הוא כל כך גדול, שהרבה מהסטארטאפים בכלל לא חושבים לשווק את המוצר שלהם ל״חו"ל״. זה כמובן שונה מאוד מישראל הקטנה, והאמת שגם מסטארטאפים אחרים ברחבי העולם, שגם הם בדרך כלל רוצים לפרוץ החוצה ולא להישאר בגבולות המדינה שלהם. 

מעתיקים

אולי בעקבות הנקודה השנייה והשלישית, השוק המקומי מלא ב״קופיקטס״. כמה סטארטאפים שנפגשתי איתם אמרו לי שהם בעצם מעתיקים רעיון שעובד במדינות אחרות ומביאים אותו לגרמניה. למה? כי כאמור, גרמנים לא מתים על חדשנות, ואם מראים להם משהו שכבר עובד במקום אחר אז קל להם יותר לקבל את זה.

מבחינת תוכניות האצה ומה שהן מציעות, יש לגרמניה יתרונות:

למשל, המאיץ Plug n Play של אקסל שפרינגר: מלבד התמיכה שהסטארטאפים מקבלים, כמו מנטורים שבאים ועובדים איתם או הרצאות מאורגנות בהתאם לצורך והבקשות, האקסלרטור עצמו מעניק 25,000 אירו בתמורה ל-5% אחזקה בסטארטאפ. בנוסף, לבוגרים של התוכנית יש אפשרות לקבל משרד בבניין שבו היא יושבת, מה שמאפשר להם להישאר בקשר עם המנטורים שלהם ועם העזרה והתמיכה של האקסלרטור.

גם האקסלרטור/אינקובטור Hub:Raum (של טלקום), שיש לו גם נציגות בארץ, מרשים ביותר מבחינת סביבת העבודה והשירותים שהוא מעניק לסטארטאפים שלו. הרבה חשיבה ועבודה עיצובית ניכרות בבניין בן השלוש קומות, שנותן תחושה של מקום עבודה נעים ונוח. סטארטאפים בתוכנית מקבלים 100 ל-300 אלף אירו, כמו גם חלל עבודה, מנטורים וכמובן חיבור למשקיעים. בתמורה התוכנית לוקחת נתח של בין 10 ל-15 אחוז מהחברה.

גם באקסלרטורים אחרים שביקרתי בהם הקפידו על עיצוב נעים ואווירה כייפית. אם להשוות לתוכניות מקבילות בארץ, בברלין הגודל של המיבנים תמיד מורגש והתחושה היא שאתה בתוך חלל עבודה משותף ולא באקסלרטור.

אגב, האקוסיסטם המקומי רוחש כבוד לסצנת הסטארטאפים הישראלית, ובכמה אקסלרטורים שמעתי שממש היו שמחים למשוך אליהם יזמים מישראל. במיוחד במינכן, המנהל של Wayra נשמע נלהב והדגיש שהיה שמח מאוד לראות שניים-שלושה סטארטאפים ישראליים באקסלרטור. אז שימו לב סטארטאפיסטים ישראליים — מינכן מאוד מחכה לכם.

תגובות