במגמת חזל”ש: דברים שכדאי לדעת על השינויים בחוקי הגירת העבודה לגרמניה

העדכונים אמורים להקל על הגירה של אנשי מקצוע ומומחים לגרמניה, אבל בפועל יש חשש שיעשו בדיוק את ההפך

אף שמשבר הקורונה עדיין לא מאחורינו, אנחנו בחזרה הדרגתית לשגרה, מה שאומר ששינויים בחוקי הגירת אנשי מקצוע (מומחים) לגרמניה, שנכנסו לתוקף בחודש מרץ ונשטפו תחת עדכוני המגפה, עשויים שוב להיות רלוונטיים, בעיקר לאור העובדה שמשרד ההגירה (לשעבר הזרים) חזר לעבוד.   

הנה הדברים העיקריים שכדאי לדעת בנושא: 

  • המטרה המרכזית של השינויים היא לספק מענה למחסור באנשי מקצוע מוכשרים בתחומים ובתעשיות רבות בגרמניה, ולהסדיר הגירת עבודה בצורה שתקל על רילוקיישן של אנשי מקצוע מומחים ובעלי הכשרה למטרת עבודה בחברות גרמניות.
    בגרמניה כמו בגרמניה, הושם דגש משמעותי על תעודות, השכלה והכשרה מקצועית, כך שהשינויים בחוק אמורים להקל בעיקר על אנשי מקצוע בעלי הכשרה אקדמית או מקצועית מוכרת, שעובדים בתחום שאותו למדו. 
  • החוק קובע שאנשי מקצוע, הן בעלי הכשרה אקדמית והן בעלי הכשרה מקצועית, יוכלו להגיש בקשה לוויזת עבודה. זהו צעד מתקדם בהקשר הגרמני, שכן קבלת אשרת עבודה עבור אנשי מקצוע בעלי הכשרה מקצועית שאינה אקדמית היתה עניין מאתגר עד כה.
    עם זאת, החוק קובע שההכשרה צריכה להיות מוכרת בגרמניה, כלומר: אנשי מקצוע בעלי הכשרה מקצועית שאינה אקדמית יצטרכו להגיש בקשה להכרה בתעודות מקצועיות, דבר שניתן יהיה לעשות בלשכות מיוחדות שיוקמו במיוחד למטרה זו. קבלת אשרת עבודה תתאפשר רק אם התעודות אכן יוכרו.
    מנסיוננו עם הליכים מסוג זה, הם נוטים להיות ארוכים ומורכבים. כמו כן, בתהליך ההכרה נבחן כל מקרה לגופו, לפי הסטנדרטים הגרמניים להכשרה מקצועית, דבר שעלול להוביל לדחיית הבקשה להכרה בתעודה מפאת הבדלים בין שיטת ההכשרה בגרמניה לבין שיטת ההכשרה במדינות אחרות בעולם.
    הטיפ שלנו: אם עליכם להגיש בקשה להכרה בתעודות, ודאו שאתם מגישים אותה בצורה המדויקת והמלאה ביותר האפשרית, על מנת להקל על עיבוד הבקשה ולהגדיל את הסיכויים לתשובה מהירה. 
  • יש להוכיח קשר בין השכלתכם לבין העבודה שמצאתם בגרמניה: בדומה למדינות רבות בעולם, גם חוקי ההגירה המעודכנים בגרמניה שמים משקל רב על השכלה מקצועית. לצד העובדה שהשינויים שהוכנסו מקלים את המצב בכך שהם מאפשרים הכרה גם בהשכלה שאינה אקדמית,  הם למעשה גם מחמירות אותו בכך שחובה עליכם לעבוד בתחום שאותו למדתם.
    במילים פשוטות, אם למדתם מדעי המחשב ואתם מעוניינים לעבור לברלין כמפתחי תוכנה, סביר להניח שתקבלו אשרת עבודה בקלות יחסית. אך אם למדתם פסיכולוגיה או היסטוריה וברצונכם לעבור על מנת לעבוד כמפתחי תוכנה – בקשת הוויזה שלכם עלולה להיות מורכבת יותר.
    המשמעות החריפה ביותר של נקודה זו היא שאנשי מקצוע רבים, שהיו זכאים ל״בלו קארד״ בעבר, יאבדו את הזכאות שלהם לבלו קארד. מעבר לכך, התנאי הנוכחי מקשיח את התנאים גם עבור אנשי מקצוע שמגישים בקשה לוויזת עבודה “רגילה” ולא לבלו קארד. החשש שלנו הוא שהתוצאה תהיה הפוכה מזו שאליה כיוונו המחוקקים,  כך שבפועל גרמניה תהפוך להיות פחות אטרקטיבית לאנשי מקצוע מוכשרים רבים, שבמהלך הקריירה שלהם התפתחו לתחומים אחרים מאלה שלמדו. 
  • כדי לרכך את המכה בסעיף הקודם, ניסיון תעסוקתי משחק גם הוא תפקיד בתחומים מסוימים: החוק מאפשר התייחסות  מיוחדת לאנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה, המידע והתקשורת, שיוכלו לקבל אשרות שהייה ועבודה גם אם הם לא עובדים בתחום אותו למדו – כל עוד יוכלו להוכיח שלוש שנות ניסיון תעסוקתי וידיעת גרמנית ברמת B1 (למעט במקרים חריגים).
    הטיפ שלנו: למרות שעדיין לא ברור כיצד היישום של סעיף זה ייראה במציאות (כלומר: באיזו דרך יידרש להוכיח ניסיון מקצועי), זה רעיון לא רע להתחיל לאסוף הוכחות על ניסיונכם המקצועי, כמו לדוגמא מכתבי המלצה, אישורי העסקה או תעודות עבודה.
    כמו כן, היות שלא ידוע כמה קל יהיה להשיג החרגות מידיעת גרמנית ברמת B1, כדאי לשקול להתחיל ללמוד גרמנית בהקדם האפשרי. 
  • הקלה בקבלת אשרת חיפוש עבודה ומתן אפשרות למחפשי עבודה לעבוד במשרה חלקית (עד עשר שעות בשבוע): השינויים מקלים על קבלת אשרות לשם חיפוש עבודה כך שהם כוללים גם אנשי מקצוע המחזיקים בהכשרה מקצועית, וזאת בניגוד למצב הקודם שאפשר רק לאנשי מקצוע שהחזיקו בתואר אקדמי לקבל ויזת חיפוש עבודה.
    בנוסף, החוק קובע שהמחזיקים בוויזת חיפוש עבודה יורשו לעבוד במתכונת של עשר שעות בשבוע כדי להתנסות במשרות המוצעות להם לפני הגשת בקשה לוויזת עבודה. המטרה היא לחתור להימנעות מסיטואציה של פיטורים בתקופת העבודה הראשונית בשל חוסר התאמה, דבר שיוביל להגשת בקשות מרובות לויזות עבודה ולעומס על המערכת. 
  • ניתן יהיה לבקש תושבות קבע לאחר ארבע שנות עבודה: המחזיקים בוויזות עבודה העומדות בתנאים החדשים יוכלו להגיש בקשה לתושבות קבע כבר לאחר ארבע שנות עבודה ומגורים בגרמניה (ולא לאחר חמש שנים כפי שהיה נהוג עד כה). תקופות הזמן הנדרשות להגשת בקשות לתושבות קבע עבור בוגרי אוניברסיטאות גרמניות ועבור המחזיקים בבלו קארד לא השתנו.
    כפי שהיה עד כה, אחד התנאים היסודיים להגשת בקשה לתושבות קבע הוא ידיעת גרמנית ברמת B1.
  • חשוב לשים לב: השינויים לא נוגעים לפרילנסרים וליזמים אלא רק לשכירים.

בשורה התחתונה, למרות כוונות טובות בבסיס השינויים, ההערכה שלנו היא כי הם לא יובילו להקלה גורפת, אלא כפי שהיה עד כה, הפקידוּת תמשיך להתייחס לכל מקרה לגופו. אם כבר, ייתכן שיורגשו שני שינויים לרעה: הראשון טמון בעניין חיוב ההתאמה בין הלימודים לתחום העבודה, שלא צוין במפורש עד כה. 

הרעה נוספת עלולה להתרחש בשל שינוי ארגוני שבוצע במשרד ההגירה בברלין (לשעבר משרד הזרים): החל ממרץ 2020 בקשות ויזת עבודה ובלו-קארד מטופלות על ידי מחלקה אחת בלבד בברלין כולה, אותה מחלקת הסטודנטים הידועה לשמצה בחוסר זמינות של תורים לפגישות. מצב זה עלול להוביל להרעה במידת הגמישות של המחלקה, למרות השינויים בחוק, באופן שיקשה על קבלת אשרות עבודה מהירות ועל החלפת מקומות עבודה.  

נסיים בכל זאת באופטימיות, ובתקווה שלאחר תקופת ההסתגלות המערכת תיכנס לשגרת עבודה מבורכת, שבה אמנם תידרש הקפדה על כללים חדשים, אך יהיו לכך גם השלכות חיוביות.  

מיכלי — מייעצת ומלווה בבירוקרטיה הגרמנית

תגובות