כשמתכנת אמריקאי מומחה לפטריות ואמן ישראלי חובב איוואסקה מארגנים ועידה פסיכדלית בברלין
דקס דה פרנקו ועמית אילן עיצבו את Altered כשילוב היברידי בין כנס, פסטיבל ומסיבה, אירוע שמשך אליו בחודש שעבר כ-500 מטפלים, מדענים, גיקים, קלאברים וסתם סקרנים מרחבי העולם. דיווח מחזית הרנסנס הפסיכדלי
מה שהתחיל באוקטובר 2016 כיום עיון צנוע על חומרים פסיכדליים והשפעתם על התודעה, בחנות הספרים טופיקס בנויקלן (שנסגרה בינתיים), גדל בחודש שעבר לכנס בהשתתפות כ-500 איש, שכלל עשרות הרצאות, סדנאות ומפגשים עם דמויות בקהילת הפסיכדליה הברלינאית והבינלאומית. המארגנים, דקס דה פרנקו ועמית אילן, כבר עמלים בימים אלה על ועידת Altered הבאה, שתתקיים בברלין בקיץ 2018.
אף שמוסגר כוועידה/כנס (conference), מהדורת 2017 של Altered היתה שילוב היברידי מעניין - כראוי לאירוע פסיכדלי - בין כנס, פסטיבל ומסיבה, מגמה שעמית ודקס מעוניינים להעמיק ולחקור בפעמים הבאות (ומשום כך בין השאר מכוונים לקיץ, כדי לשלב גם אירועים בחוץ).
בשונה מוועידת Drugscienece 2017, שהתקיימה בשאריטה בספטמבר, וכשמה כן היא עסקה בהתפתחויות המחקר המדעי בתחום השימוש בחומרים פסיכדליים לצורכי טיפול רפואי, Altered עוסק בהיבטים שונים ומגוונים של החוויה הפסיכדלית ונגזרותיה, ועל כן משך אליו קהל מעורב מאוד של גיקים, קלאברים, מטפלים, מדענים, ״אזוטרים״ וסתם סקרנים. לדברי המארגנים, כמחצית מהמשתתפים באירוע, שנערך במשך יומיים מלאים במלון אקולוגי בדרום מזרח העיר, הגיעו אליו במיוחד מחוץ לברלין, בעיקר מגרמניה ומאירופה, אבל גם מרחבי הגלובוס, לרבות מישראל, ארה״ב ואפילו דובאי.
אין זה סוד שסמים ממלאים תפקיד משמעותי בתרבות הברלינאית בכלל ובתרבות המסיבות והמועדונים שלה בפרט, אולם את Altered ניתן לראות גם בהקשר הרחב יותר של מגמה שזכתה לכינוי ״הרנסנס הפסיכדלי״, אשר מתייחסת לחזרתם לשיח על-הסף-המיינסטרים של חומרים כמו MDMA, לסד, פסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות הזיה), איוואסקה/DMT ואחרים, בעיקר בהקשרים של מחקר פסיכיאטרי ורפואי, אבל גם כתופעה חברתית שתופסת תאוצה (דוגמה עברית מהעת האחרונה היא למשל כתבה על שער מוסף הארץ שעסקה בזוגות ישראליים שלוקחים MDMA ביחד לשיפור הזוגיות). ״חזרתם״ לשיח ולא ״כניסתם״ לשיח, משום שהחומרים האלה התחילו את דרכם בעולם הטיפולי ובאפיקים חוקיים ולגיטימיים, ורק בעקבות תהליכים סוציולוגיים והיסטוריים, שיש המכנים אותם בפשטות כבהלה ממסדית, הוגדרו בשנות השישים כסמים מסוכנים והוצאו מחוץ לחוק (ראו למשל סרט תיעודי בנטפליקס בשם The Sunshine Makers. טריילר).
אבל עם כל הכבוד ל״רנסנס הפסיכדלי״, החומרים שבהם עסקינן עדיין אינם חוקיים לשימוש בגרמניה או בברלין, כך שלמעשה ארגון כנס גדול בנושא מעורר גם סוגיות משפטיות. ״בהחלט שקלנו השלכות משפטיות אפשריות״, אומר דקס, ״אף שאנחנו מקווים שזה דבר שישתנה. השלכות משפטיות של מה? של הרצון לדבר על מודעוּת? זה לא ממש סוד שפסטיבלים ומועדונים מלאים באנשים שעושים סמים. אז מה הופך את זה בסדר במקרים מסוימים ולא בסדר באחרים? בכנס שלנו כולם היו רגועים, פתוחים, מלאי כבוד למרחב ואחד לשני. זו היתה קבוצת אנשים שרוצים לתקשר ולשתף, לא ערימה של מסוממים״.
את אירוע Altered הראשון בברלין, שהתקיים כאמור כבר ב-2016, יזם דקס, יליד ארה״ב המתגורר בעיר בשנים האחרונות, בעקבות חשיפה להגותו הפסיכדלית של טרנס מק׳קנה, דמות מפתח בשדה, גם הוא אמריקני. דקס אמנם עובד לפרנסתו כמפתח תוכנה, אך במקביל הוא מתמחה בתחום המיקולוגיה (חקר הפטריות) ואף מלמד קורסים בנושא במרכז הכלכלה המעגלית של ברלין. באופן מפתיע, דקס מעיד שהוא עצמו אינו משתמש בחומרים פסיכדליים באופן תדיר. ״אני נוטה להתכונן לקראת החוויה ואז לקחת זמן לעבד אותה. זה גם לא שאני עושה דברים מאוד רוחניים או עמוקים, את רוב הטריפים שלי אני מעביר בצחקוק או בהתבוננות דרוכה על חרקים. אבל חומרים פסיכדליים פותחים את הדמיון המטפורי והנרטיבי שלך, ואף שלהתבונן בחרקים זה מאוד כיף, פתאום אתה מוטרד מההשלכות המדאיגות של איך התייחסת לאמא שלך, אני באמת לא מתקשר אליה אף פעם, ואיך היא התייחסה אליך, ואיך כל זה משתקף ביחסים שלך עם מוכר הדגים הנחמד מאוד שתמיד נראה קצת עצוב אבל אתה אף פעם לא מדבר איתו, אפילו שאתה קצת רוצה לעשות את זה. אני חושב שזה בדיוק העניין עם חומרים פסיכדליים - אתה לא צריך לעבוד קשה כדי שיהיו לך חוויות מיסטיות בעלות השפעה, ואתה ממש לא צריך לצאת לחפש אותן. הן יגיעו אליך, ורק אז מתחילה העבודה. החוויה שהחומרים מאפשרת גישה אליה קיימת מחוץ לשפה והיא עמוקה ביותר״.
השותף הישראלי של דקס, עמית אילן, נולד גם הוא בארה״ב, אך הגיע עם משפחתו לישראל כבר בגיל שלוש. ההתנסות שלו עם סמים התחילה בגיל צעיר. כשהיה בן 12 כבר התחיל לעשן גראס, בגיל 14 התנסה בפעם הראשונה בפטריות הזיה. ״מאז ומתמיד הייתי פסיכונאוט, התעניינתי בחיפוש תודעתי וניסיוני, בחלימה מודעת (lucid dreaming)״, הוא מספר. כפסיכונאוט שגם חולה במחלת קרוהן, בעבר הוא נע בין תקופות של משמעת גבוהה מאוד, תרגול יוגה, תזונה מוקפדת ומדיטציות, לבין תקופות פרועות של סמים והתנסויות מסוגים שונים. בשנים האחרונות החומר המועדף עליו הוא איוואסקה, חליטה הזייתית מהאמזונס שנלקחת בטקס קבוצתי בהנחיית מדריך/שמאן. גם לו חשוב להדגיש, ש״האיוואסקה היא לא שיקוי קסמים, אלא מורה נבוכים, היא נותנת לך אינפורמציה שבאמצעותה אתה יכול לעשות העבודה״. במשך זמן רב רצה להיות שותף בפלטפורמה שתאפשר להעביר את הידע וליצור קהילה, כך שהחיבור עם דקס הגיע בדיוק בזמן הנכון. ״אני נדהם כל פעם מחדש לגלות שלמרות שחוויתי כל כך הרבה חוויות פסיכדליות והייתי בכל כך הרבה מקומות, ממדים, ישויות - עדיין יש עוד מה לגלות, זו אינפורמציה אינסופית״.
כאמן שחי בברלין כבר כתשע שנים (אם כי בחורפים הוא נמלט בדרך כלל לאתרים חמימים יותר בבאלי, בפיליפינים ובאמזונס), עמית הוא גם האחראי לצד היצירתי והאמנותי של Altered, אותו הוא מקווה להמשיך לפתח באירועים הבאים. לצד זאת, השאיפה שלו היא להיות מטפל פסיכדלי. ״הייעוד שלי הוא לטפל באנשים באמצעות הכלים האלה״, הוא אומר.
באופן טבעי, המעורבות של עמית פתחה את הדלת גם לקהילה הפסיכדלית הישראלית, וב-Altered השתתפו בין השאר ד״ר גליה תנאי, שהרצתה על הטמעת התרפיה הפסיכדלית ברפואה המערבית; בן זוגה בועז יניב, ששיתף מניסיונו הרחב בהתמודדות עם משברים פסיכדליים (ראו בהמשך); ויואב שביט הישראברלינאי, שדיבר על ״הסיפורים הבלתי-מסופרים של הנשמה״.
הכנס היה כאמור עשיר בחוויות, מידע ומפגשים, הנה כמה דוגמאות נבחרות:
מיקרודוזינג: דיווחים עדכניים מפרויקט המחקר הגלובלי
מיקרודוזינג, למי שעדיין לא שמע, הוא שימוש במנות מזעריות של חומרים פסיכדליים, שאינו גורם להזיות או לטריפים (״אם יש סימפטומים פסיכדליים, סימן שהמינון גבוה מדי״), אלא משפיע לטובה על התפקוד היומיומי באופנים שונים. החוקר האמריקאי ד״ר ג׳יימס פדימן (אחד השמות המיתולוגיים בתחום) ועמיתתו הצעירה והמרשימה ד״ר סופיה קורב, דיווחו בשיחת וידאו על התפתחויות מרתקות במחקר רחב ההיקף שלהם על מיקרודוזינג במספר חומרים: לסד, פסילוסיבין, איבוגה ואיוואסקה. המחקר מבוסס על דיווחיהם העצמאיים של כ-1500 מתנדבים מכל רחבי העולם. רוב המשתתפים לוקחים את הסם פעם בשלושה ימים (יום כן, יומיים לא). החוקרים מתעניינים במיוחד בהשפעות המיקרודוזינג על אנשים עם רקע של שבץ, פגיעות מוח טראומטיות, כאבי ראש חמורים, תופעות חמורות הקשורות למחזור החודשי, אנשים שאובחנו כלוקים בדיכאון וגם בעלי הפרעה דו-קוטבית, אך נעזרים גם בקבוצת השוואה/ביקורת של אנשים ללא בעיות מיוחדות. החוקרים אינם ממליצים להתנסות במיקרודוזינג למי ששייכים לקבוצות הבאות: בעלי עיוורון צבעים (שמדווחים על ליקויי ראייה מתמשכים בעקבות השימוש), בעלי הפרעות פסיכוטיות ואנשים על הספקטרום האוטיסטי.
פדימן וקורב סיפרו בכנס, שמהנתונים שאספו עד כה מסתמן שמיקרודוזינג משפיע היטב על הסובלים מדיכאון מלווה בחרדה, אך לא מסייע למי שחרדה היא הרכיב המשמעותי יותר במצבם הנפשי; כאבים כרוניים לא פוחתים, אבל התחושה הכללית וההתמודדות עם הכאב משתפרות; לאיש מהמשתתפים בניסוי לא היו התקפים או בעיות פסיכוטיות בעקבות המיקרודוזינג; יש סימנים ראשונים שגם לאחר הפסקת השימוש כעבור חודש ההשפעות המיטיבות נמשכות, אולם החוקרים זהירים עדיין בהסקת מסקנות בנושא. אגב, ד״ר פדימן לא פוסל כליל את האפשרות שמדובר בפלסיבו, אבל לטענתו מה שהרפואה מגדירה כפלסיבו הוא למעשה יכולת הריפוי העצמי של האדם, וייתכן מאוד שחומרים פסיכדליים משפרים משמעותית את היכולת הזו. לאתר המחקר
סופ״שים של התנסות פסיכדלית (חוקית) בהולנד
סיארה שרלוק וסטפנה בוסה סיפרו על סופי שבוע שהן מארגנות בהולנד, שמטרתם ליצור סביבה אופטימלית להתנסות בפסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות הזיה (שהשימוש בהן חוקי בהולנד, כך שכל האירוע לגיטימי לחלוטין). בכל סופ״ש משתתפים 10 עד 20 אנשים, עם מנחה אחד/אחת לפחות על כל חמישה משתתפים. המנחים (המכונים sitters או facilitators) נותרים ״סחים״, בין השאר למען תחושת הביטחון של אלה שעבורם זו התנסות ראשונה. הסופ״שים מתוכננים בדקדקנות עד לפרט האחרון, כולל פלייליסט שפתוח גם לשימוש הציבור.
משבר פסיכדלי: עזרה ראשונה בתיאוריה ובמעשה
בועז יניב, מנהל שותף בפרויקט ״אנשים טובים״, הפועל למזעור נזקי סמים בסצנת מסיבות הטראנס בישראל ועורך שותף במגזין לפסיכונאוט, הרצה על משבר פסיכדלי. לפני הכל הוא הדגיש, כי חוויה קשה לא חייבת להיות חוויה ״רעה״. לדבריו, ״כשמצפים לצלצולים ולחזיונות ומגלים שבסופו של דבר גם עם חומרים פסיכדליים אנחנו פוגשים את עצמנו, לפעמים זה קשה, אבל זה לא בהכרח דבר רע. אנשים מגיעים לחוויה הפסיכדלית מלאי סקרנות, אבל ברגע שנהיה קצת קשה הם רק רוצים שזה ייגמר. צריך להישאר סקרנים ולזכור שהטריפ זמני והזמן יעשה את שלו״. לדברי בועז, ברוב מוחלט של המקרים, סביבה תומכת ומכילה זה כל מה שצריך, ודווקא נחיתה בהולה במחלקה סגורה עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים.
בועז שיתף בכמה כללי אצבע אם נקלעתם למצב שאתם צריכים לסייע לאדם במשבר פסיכדלי: כבדו את המצב, אתם לא באמת יודעים מה קורה; אל תעודדו, אל תאמרו מה לעשות, פשוט תהיו עם הסיטואציה והאדם, אפשרו מרחב בטוח; אל תשדרו היסטריה, שדרו מחויבות; שימו לב אם אתם עצמכם זקוקים להפסקה. מניסיונו של בועז, התמודדות נכונה בזמן המשבר מונעת ברוב מוחלט של המקרים נזקים בלתי הפיכים.
מאגר מידע על סמים והשפעותיהם החיוביות והשליליות
רוזלינד סטון סיפרה על פרויקט Drugs and Me, שמכוון בעיקר לבני נוער וצעירים ומציע מידע מהימן על סמים שונים והשפעותיהם, כחלק מגישת ״מזעור נזקים״ (harm reduction), שלפיה במקום להתמקד בהסברה לא אפקטיבית נגד שימוש כולל בסמים, יש לחנך לשימוש אחראי ומושכל בהם.
