יומן קורונה ברלין: ״לקח לי כמעט 40 שנה ליהנות מחברת עצמי ולא להיות זקוקה לקהל״
נעה רפאלי, בברלין מ-2014, סוכנת הזמנות בלופטהנזה
מי אני, מאיזו שנה אני בברלין ומה אני עושה בעיר?
אני נעה רפאלי, משנת 2014 בעיר, עברתי מיד בסיום תואר ראשון בתלדות האמנות ואמנות התאטרון באוניברסיטת תל אביב. בשש השנים שאני כאן למדתי גרמנית, עבדתי שלוש שנים וחצי כמדריכת טיולים, והחל מאוגוסט האחרון אני סוכנת הזמנות כלליות בלופטהנזה, שזה בעצם סוג של שירות לפני הטיסה - הזמנות, שינויים, הזמנות מיוחדות - אני מאוד נהנית מזה כרגע ומקווה שהשמיים ייפתחו כדי שאוכל לחזור לשגרה אמיתית.
לגבי העיר, אני מקווה שעשיתי מספיק, אני מאוד אוהבת את ברלין, לטייל בה, ללכת למוזיאונים, לקולנוע, ללכת בקיץ לאגם ולשבת בפארק לפיקניק. מנסה לעשות את ברלין נכון, נראה לי שכרגע עושים באיזי, מכניסים להילוך ראשון.
איך תקופת הקורונה השפיעה ומשפיעה עלייך ברמה האישית?
התחלתי לעבוד מהבית, אני נחשבת לקבוצת סיכון מכיוון שיש לי מחלות רקע, עשיתי בדיקות ולא נדבקתי בנגיף, אבל אני עדיין שומרת על עצמי. אני שמחה שיש לי פרנסה ואני יכולה לעבוד מהבית, אבל אני אדם חברותי ומתגעגעת לחברים ולקולגות שבמשרד.
בדרך כלל אני בסדר עם לנסוע בתחבורה ציבורית, אבל בתקופת הקורונה זה משהו שאני לא אוהבת ומנסה להימנע ממנו. אם אני צריכה להגיע לאנשהו, אנסה לעשות לפחות צד אחד באחת מהמכוניות השיתופיות שיש בעיר, אני מאוד אוהבת לנהוג כאן.
מה שכן, ממש נדלקתי על אופנת המסכות, יפה לראות את המסכות הרב פעמיות ברחוב, יש לזה קטע בעיניי.
איך תקופת הקורונה השפיעה ומשפיעה עלייך ברמה המקצועית?
הקורונה תפסה אותי אחרי חצי שנה כעובדת חברת תעופה. התחום הזה מן הסתם מאוד מאוד נפגע, ואני יכולה להגיד שזה חישל אותי מקצועית, אני מבינה עכשיו יותר טוב את המערכת. אני עובדת מהבית כ-60 אחוז משרה ו-40 אחוז קורצארבייט. אפילו יצא לי לחסוך כי אין בדיוק איך להוציא את המשכורת. התחלתי טיפול שיניים יקר שעכשיו אני יכולה להרשות לעצמי.
נכון לכרגע עוד יש לי עבודה, אבל אני עדיין בחששות לגבי העתיד. אני שמחה שאני גרה בגרמניה, ומרגישה קצת יותר מוגנת בעקבות זה. אני יודעת שלחברים שלי בארץ יותר קשה עכשיו.
מה הדבר הכי מבאס שהתבטל לך בגלל הקורונה?
היה מתכונן לי ולחבר גרמני טיול לישראל ולירדן, שכלל פגישה עם כל החברים והמשפחה, כולל אחותי שגרה במקסיקו והיתה אמורה להגיע לחודש בישראל. מיותר להגיד שזה בוטל. גם טיול עתידי לאחותי במקסיקו ולארצות הברית עם המשפחה שתכננו לעשות בוטל, לפחות אליו עוד לא קנינו כרטיסים, זה רק היה רעיון. אני מחכה שאוכל להיפגש עם המשפחה והחברים שלי בארץ ובעולם.
הייתי אמורה לראות כמה הופעות הקיץ, כולל ברי סחרוף שאני מאוד מאוד אוהבת והיה אמור להגיע לברלין, ובלי קשר רציתי לראות גם את הפו פייטרס ואת גרין דיי ו-ויזר. עוד שנה, אולי קצת יותר, נוכל לחזור ליהנות מהופעות באיצטדיונים ובפארקים ברחבי העולם.
מה הדבר הכי משמח שקרה לך בזכות הקורונה?
משמח אותי שהקורונה גרמה לי להיות מסוגלת להיות לבד, להעביר שעות ארוכות עם עצמי ואפילו ליהנות מזה. זה שה-FOMO כרגע בפאוז עוזר לכך שאין תחושת החמצה.
אני יכולה לקום בשקט עשר דקות לפני שאני מתחילה לעבוד, לצחצח שיניים ולעבוד מהבית עם הנוף לבית עיריית שנברג.
מכיון שכרגע המצב הכלכלי שלי מאפשר לי, אני נהנית לצרוך את הפירות והירקות ואת ארוחת הצהריים שלי בעסקים המקומיים ובשוק האיכרים שמתחת לבית שלי. אני מרגישה שהשווקים באוויר הפתוח מאפשרים לי לקבל את הסחורה הכי טובה שיש, להשקיע קצת בעצמי - וכל זה במרחק של פחות ממאתיים מטר מהבית.
באיזו מידה את מרגישה שחזרת לשגרה? אלו היבטים הכי מאתגרים בתהליך החזרה לשגרה?
אני לא מרגישה שבאמת חזרתי לשגרה - אני אוכל להגיד שחזרתי לשגרה כשאשב שוב במשרד עם הקולגות, כשאוכל לבקר את המשפחה וכאשר השמיים ייפתחו והתיירות תחזור. יש עוד לא מעט מקומות שאני רוצה להספיק לראות.
מאתגר אותי לחשוב על כמות העבודה שתהיה כשהטיסות יחזרו בצורה מלאה, ואני מקווה שאוכל לנסוע בתחבורה ציבורית בלי מסכה בקרוב, כי לא הולך להיות כיף עם זה בקיץ. אני רק חושבת על נסיעה ב-U2 ובא לי למות.
חוכמה בדיעבד: מה את מבינה כעת על החודשים האחרונים ועל עצמך בתוכם שלא יכולת להבין או לדמיין בתחילת התקופה?
לקח לי כמעט ארבעים שנה ליהנות מחברת עצמי ולא להיות זקוקה לקהל, לא חשבתי שאוכל להיות כל כך הרבה עם עצמי וליהנות מזה.
הספקתי לראות לא מעט סדרות שתכננתי בנטפליקס, קצת לבשל ולהתנסות במטבח, מצאתי את עצמי פותרת בעיות בעבודה שלא חשבתי שאתקל בהן, אבל אף אחד לא ידע או יודע מה יהיו ההשלכות של הקורונה.
לא האמנתי שזום וחבריו אשכרה יגרמו לכך שאנשים יעבדו בצורה מושלמת מהבית, אני חושבת שזה ישנה את העתיד. הזום גם שינה לי את תקופת הקורונה, כי באמצעותו יכולתי להשתתף בשיחות עם חברים מכל מיני מקומות, ראיתי אותם בקורונה יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז שעברתי לברלין, ויכולתי גם להשתתף באירועים כמו הקרנות סרטים ושיחות עם במאים, וכל זה יחד עם אחותי שיושבת בצד השני של העולם, במקסיקו - בהחלט התקדמנו.
המלצות (מכל סוג) לתקופה?
המלצות נטפליקס יש לי לא מעט:
״הוליווד״ של ראיין מרפי, סדרה קלילה כיפית, צבעונית, מלא חתיכים והוליווד של פעם, עם פטי לופון, דארן כריס, דילן מקדרמוט ועוד מלא שחקנים מעולים. בינבנג’תי אותה מהר מאוד, יש לה איזה שבעה פרקים של 45 דקות.
״פשע אמריקאי״, גם של ראיין מרפי, שתי העונות מעולות, כל עונה עוסקת בפשע אחר.
״המדינה נגד או ג׳י סימפסון״, שיחזור המשפט, עשוי מעולה ועם שחקנים מעולים (ג׳ון טרבולטה, קובה גודינג ג׳וניור, סלמה הייק ועוד רבים). מומלץ בחום, בעיקר כדי לראות את דיוויד שווימר משחק את רוב קרדישאן, שהיה חבר טוב של או ג׳י ואחד הפרקליטים שייצגו אותו.
״רצח ורסצ׳ה״, דארן כריס משחק את אנדרו קונאנן, שרצח חמישה אנשים, האחרון שבהם היה ג׳אני ורסצ׳ה, בכניסה לביתו במיאמי ביץ׳ לאור יום, ואז התאבד. סדרה עשויה היטב, עם לא מעט חופש אמנותי שהופך אותה ליצירת מופת בעיניי וגרם ולי להתאהב בדארן עוד קצת.
ואחרון קליל: ״בשבילי אתם מתים״, כריסטינה אפלגייט בתפיד שונה לחלוטין מקלי באנדי ואני לא אספר יותר כי זה יכול לספיילר.
