מסע אחר: מדריך לחיפוש שורשים באירופה
אם החיים בברלין עוררו בכם סקרנות ורצון לחקור את העבר של משפחתכם - בגרמניה או במדינות אחרות - אינספור אפשרויות עומדות בפניכם. צח אוריין-אוראץ׳, עיתונאי שנתפס בחיידק המחקר הגנאולוגי, מסביר איך עושים את זה
רחל ורד גרינשפן מתל אביב נולדה כבת יחידה בגרמניה לאחר המלחמה. אמה אסתר, ילידת פולין וניצולת אושוויץ, לא דיברה כלל על עברה והיתה משוכנעת ששרדה לבד בעולם מכל משפחתה הענפה. רק לפי כשנתיים, לאחר פטירת אביה, העזה רחל להתחיל לחקור את שורשיה. היא ביקרה ביד-ושם, נסעה לפולין, שכרה שם את שירותיו של חוקר מקומי, אך חזרה בידיים ריקות.
פגשתי אותה באקראי, חודשים ספורים לאחר שנדבקתי בחיידק הגנאלוגי (חקר היוחסין ותולדות המשפחה). הנושא ריתק ומשך אותי תמיד, בעיקר בשל אובדן משפחת אבי בשואה, אבל רק לפני כשנתיים לקחתי פסק זמן מרוב עיסוקיי השוטפים (בעיתונות) והתחלתי לבנות את העץ המשפחתי שלי. הצלחתי לשחזר את שורשי המשפחה מהצד הפולני שלי כתשעה דורות לאחור, ובינתיים גיליתי עולם מרתק, שאני מקדיש לו זמן ואנרגיה רבים יותר ויותר, בין השאר כיו״ר סניף דן בהתנדבות של העמותה לחקר שורשי משפחה בישראל וכעורך ערוץ Genealogytv ביוטיוב.
כשפגשתי את רחל, היתה זו הפעם הראשונה שהחלטתי לערוך מסע גנאלוגי שאינו קשור למשפחה שלי עצמי, ולאור המידע המועט שעימו התחלתי - שם המשפחה של אמא של רחל, והעובדה שנולדה בלודז’ ב-1921, ללא מסמכים או קרובי משפחה חיים ידועים כלשהם - הציפיות שלי היו נמוכות.
למרבה המזל, כבר אחרי שבועיים, גיליתי שלאסתר לבית האוסשפיגל בת התשעים מתל אביב יש אח בן 86 המתגורר בסיאטל ארה״ב תחת השם וולף הל, שאף קרא לבתו אסתר על שם אחותו שהיה משוכנע במותה.
אז איך מצאתי את וולף, למרות שכלל לא ידעתי שאני מחפש אותו? בסופו של דבר היה זה דף-עד שמילא ביד-ושם במהלך ביקור בישראל בתחילת שנות השמונים, במטרה להנציח את אחותו ובני משפחה נוספים, שסגר את המעגל. אולם למרבה הצער, הוא חתם על העדות בשם המשפחה שאימץ לאחר שהיגר לארה״ב, ולכן בני המשפחה לא איתרו אותו בחיפושים קודמים שביצעו במאגרי המידע של יד ושם. אילו היה מציין את השם האוסשפיגל, ייתכן שהמפגש המשפחתי היה נערך לפני שנים רבות, כשאחותו עוד היתה במצב בריאותי שהיה מאפשר לה להבין שמצאנו את וולווה, אחיה הצעיר. במקום זאת הוא זכה לפגוש את אחייניתו רחל, שטסה לפגוש אותו בסיאטל, ואני ליוויתי אותה במסגרת סרט דוקומנטרי שאני מצלם על עולם חקר השורשים.
אך עד לאותה נקודה מרגשת, המחקר עבר דרך כמה צמתים, בהם שיחזור ובניית העץ של משפחת האוסשפיגל בעזרת מנוע החיפוש JRI-POLAND שיסד סטנלי דיימונד הקנדי, ושימוש בכלים גנאלוגיים רבים נוספים שחלקם יפורטו בהמשך.
אם החיים בברלין עוררו בכם סקרנות ורצון לחקור את השורשים שלכם (בגרמניה או במדינות אחרות), המיקום שלכם יכול ללא ספק להקל, וזאת למרות שחלק גדול מהמחקר ניתן היום לבצע באינטרנט, בעזרת שלל מאגרי מידע נגישים, ארכיונים סרוקים מכל העולם ורשתות חברתיות שמתמחות בנושא.
אז איך מתחילים?
אם אתם רוצים לצאת לדרך, חשוב להחליט ראשית מה המטרה שלכם. האם אתם מבקשים לחשוף זהות אבודה? לאתר קרובים שנספו בשואה? למצוא את הקשר שלכם למגילת יוחסין של אישיות ידועה או רב מיוחס? להשיג הוכחות משפטיות? (למשל הוכחת קרבת משפחה כדי לטעון לזכאות בירושה, או לצורך השבת רכוש לבעלי נכסים אבודים). בכל אחת מהמטרות יש לטפל בדרך אחרת.
אם אתם פשוט מתעניינים בחקר העבר המשפחתי שלכם, החליטו איזה ענף של המשפחה הכי מעניין אתכם. התחילו באדם שאתם יודעים עליו כמה עובדות מוצקות, ועשו את דרככם אחורה. בשלב ראשון מומלץ לאסוף מידע מקרובי משפחה. הציגו בפני בני משפחה מבוגרים תמונות משפחתיות ישנות ונסו לעורר את זיכרונם. הכינו רשימת שאלות על אנשים שהייתם רוצה לדעת עליהם יותר. לאחר מכן נסו להרחיב את האינפורמציה באמצעות בני דודים רחוקים, יוצאי אותה העיר וכדומה. רשמו את המידע שקיבלתם, אך זכרו ששום דבר לא ודאי בחקירות משפחתיות, ותמיד עדיף להיות ספקן: יש המון מיתוסים שאינם קשורים למציאות ורבים נוטים לשכתב את ההיסטוריה המשפחתית שלהם.
תיעוד וארגון חשובים לא פחות. כמות המידע הולכת וגדלה, ולכן חשוב לשמור על סדר. קיבלתם תמונה מהעבר? רשמו על גבה את הפרטים שידועים לכם על האנשים והסיטואציה. נהלו יומן מחקר עם רישום של כל שיחה שערכתם, אחרי מה צריך לעקוב, מה עוד יש לעשות - כל אלה יקלו עליכם בהמשך הדרך.
המלצה נוספת היא להוציא את החומרים מהמגרה ולבנות עץ משפחה ברשת. העץ הגרפי מסייע לרכז ולשמור את המידע שתאספו, וגם לקבל תמונה רחבה וברורה יותר. לעתים העלאת המידע לרשת גם עשויה לסייע לאתר קרובים שלא ידעתם עליהם כלל, למשל באמצעות ״התאמה חכמה״ שמציעה הפלטפורמה הפופולרית MyHeritage.com.
מאגרי מידע ברשת
מבחינת מאגרי מידע ברשת, כדאי להתחיל מכמה בולטים: ה-Jewish Gen הוא מנוע מרכזי לחיפוש, וכמות המידע שמצויה בו היא עצומה. הוא כולל, בין השאר, מאגר שמות משפחה, ערים ועיירות הנחקרים על ידי החוקרים הרשומים באתר (JGFF), וכן מידע על בתי עלמין עתיקים, לרבות פירוט המצבות, שמהוות מקור מידע אמין ומרתק, ולעיתים אף צילומים שלהן (JOWBR).
ראוי להזכיר גם את המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה ביד ושם, האתר של מוזיאון השואה בוושינגטון, אינדקס הרשומות של יהודים בפולין שהוזכר לעיל (JRI-Poland), מאגר המידע של אליס איילנד, שמציע מידע מקיף על מהגרים רבים שנכנסו לארצות הברית בין השנים 1924-1892, לרבות כתובת המהגר בהגיעו לארה״ב, מידע גנאלוגי על המהגר, שם מלא, גיל, מצב משפחתי, עיסוק, שפה, ארץ מוצא ועיר לידה, מידע על בני משפחה בארה״ב וכתובותיהם, וכן - לעתים הכי חשוב - מידע על בני משפחה שנשארו בארץ המוצא; ומנוע החיפוש של Ancestry.com (בתשלום), המכיל אוסף מאגרי מידע רבים וחשובים, בעיקר למחפשים בארצות הברית.
בפורום שורשים משפחתיים בתפוז גולשים יסייעו לכם בהכוונה מקצועית; בבית התפוצות תוכלו לאתר מידע אודות קהילות, פירושם של שמות משפחה, אילנות יוחסין ואוספי מולטימדיה; באתר של העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה (IGS) ושל העמותה לחקר המשפחה היהודית (IGRA) תגלו מידע רב על מאגרים מארץ ישראל, ובין הארכיונים הבולטים בארץ אמנה את הארכיון הציוני, ארכיון המדינה והארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, שטומן בחובו אוצרות רבים, בעיקר לגבי יהדות גרמניה. שווה לבדוק גם את האוספים הדיגיטליים של המרכז להיסטוריה יהודית והארכיון של מכון לאו בק.
אם שורשי המשפחה שלכם מברלין, צפויים לכם חיים קלים באופן יחסי, משום שכמות המידע שנשמרה על יהדות ברלין היא עצומה. באתר JewishGen שהוזכר לעיל תמצאו ״קבוצת עניין״ בשם GerSIG, המיועדת לבעלי שורשים יהודיים בגרמניה. רבים יוכלו לסייע לכם שם, ואולי אפילו תגלו שמישהו אחר כבר עשה חלק מהעבודה עבורכם. חפשו באותו אתר עצי משפחה בתוך פרויקט ה-FTJP, וחיפוש דומה שווה לבצע גם בגוגל ובאתרים מרכזיים לבניית אילנות יוחסין כמו Geni ו-MyHeritage.
אם ברשותכם מידע על הכתובות שבהן התגוררו הקרובים שלכם לפני מלחמת העולם השנייה ואתם מבקשים לדעת היכן נמצאת כתובת זו כיום, האתר berlingeschichte.de/strassen יסייע לכם בכך. כאן תוכלו לברר על חברות בבעלות יהודית בברלין, וכאן תמצאו ריכוז של אתרים לחיפוש חומרים מתקופת השואה.
זהירות, זה ממכר!
למרות שפע המידע ברשת, במקרים רבים כמובן תידרשו גם לכתת רגליים. ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, בתי עלמין - כולם מקומות שחוקרי שורשים מגיעים אליהם לעתים תכופות.
בעיירה באד ארולסן בגרמניה ממוקם שירות האיתור הבין לאומי (ITS) שהוקם בעקבות מלחמת העולם השנייה ומנוהל על ידי הצלב האדום וועדה בינלאומית, שבה חברה גם ישראל. השירות אסף תיעוד היסטורי רב ממקורות שונים, כמו מסמכים שנמצאו על ידי חיילי בעלות הברית, וכולל בין השאר מידע עצום של רישומים ממחנות שונים, שמות ניצולים ופרטים נוספים לגבי יותר מ-17 מיליון איש ואישה.
מקור מידע איכותי נוסף הוא ארכיון המדינה בברלין (מומלץ לפנות ישירות לגב’ ארלר erler@larch.verwalt-berlin.de), שהמידע האצור בו כולל שם מלא, שמות ההורים, תאריכי לידה, מקום לידה, תאריכי פטירה ומקום הפטירה (אם התרחש בגרמניה), תאריך הגירה מגרמניה, יעד הגירה ואף בני משפחה נוספים. במונחים של חקר גנאולוגי זה המון.
בעיריית ברלין תוכלו לבקש תעודות לידה של קרובי משפחה, וייקל עליכם אם תדעו באיזה איזור בברלין הקרובים נולדו. מקור מידע מרכזי נוסף הוא הארכיב בבית הקהילה היהודית באורניינבורגר שטרסה (archiv@centrumjudaicum.de).
אם עדיין לא תגיעו למבוקשכם, בביקור הבא שלכם בארץ שווה לקפוץ לארכיון המשפחות במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית - מרכז מורשת הייקים בתפן. בארכיון המשפחות שמורים חומרים מעזבונותיהם האישיים והמשפחתיים של יוצאי מרכז אירופה דוברי גרמנית. עבודת הארכיון נעשית תוך שמירה על המסגרת המשפחתית ובמטרה לפענח את ההקשרים המשפחתיים, החברתיים וההיסטוריים, כדי שהסיפור האישי/משפחתי יהיה שלם ונגיש ככל שניתן. בארכיון שמורים מסמכים, מכתבים, תמונות, יומנים, ספרי זיכרונות, פרטי טקסטיל ועוד. עובדי הארכיון מסייעים לחוקרים ולתלמידי מחקר באיתור החומרים הרלבנטיים (נילי דוידסון, מנהלת הארכיון: nili@omuseums.org.il).
לסיכום, כדאי אולי להתריע: זהירות, זה ממכר! אבל באותה נשימה אפשר גם להבטיח: כל מי שייצא למסע הכרת השורשים שלו ושל משפחתו, יכיר טוב יותר בסופו של התהליך גם את עצמו.
ניתן ליצור קשר עם צח ב-zackoryan@gmail.com או בפייסבוק
טעם חמצמץ
ניירות מתפוררים, מסמכים דהויים, חותמות וחתימות שיכולות לצמרר - התחושה שאנחנו חלק מההיסטוריה, לוקחים חלק כמעט ממשי באירועים שעיצבו את העולם, העובדה שיש לנו דריסת רגל משפחתית במקומות שלא ידענו, מעוררת לפעמים התרגשות רבה. מה התוצר של אותה התרגשות? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
מעולם לא התכוונתי לעשות מחקר שורשים כלשהו, ומלבד אותה פעם, בכיתה ד’, ששאלתי את סבי וסבתי על העלייה באוניית מעפילים, הפחד מהבריטים וחיי המחתרות - מעולם לא חקרתי יתר על המידה בנושא. ידעתי שסבי הגיע מברלין, ידעתי שהוא וסבתי לא מדברים על כך, וידעתי שמסיבות כאלה ואחרות - אין ברשותו מסמכים ועדויות כלשהן לחיים שהיו לו שם. רק לאחר שהלך לעולמו, במסגרת עשיית הסדר במגירות השונות, התגלה אוצר קטן - בתוך חוברת הפעלה של רדיו ישן נושן, הסתתר מסמך שהעביר בי רעד - דרכון. דרכון גרמני. משנות השלושים. עם צלב הקרס ועם חותמת ה-J המפורסמת. דוקומנט פיזי, פשוט ומצמרר.
זמן לא רב לאחר מכן, יצאתי למסע שורשים קטן בברלין. המחקר הוכתר בהצלחה, אולם הופתעתי לגלות שבסופו המתינה לי תחושת ריקנות וסתמיות, במקום הסיפוק שציפיתי לו. מצאתי את עצמי עומד מול בית דירות, שנראה דומה לבתי דירות אחרים, ולמרות שידעתי בוודאות שכאן, באחת הדירות הללו, סבי העביר את ילדותו ונעוריו - נותרתי עם טעם חמצמץ.
ניר נון נוה, תל אביב