העם דורש צדק חברתי: ראיון עם מייסד ה״סאמר סקול לאקטיביזם יהודי״ בברלין
פרופ׳ יונתן שורש עבר לברלין מניו יורק לפני כשנתיים, וחיפש כאן יהדות פתוחה וליברלית, שאכפת לה גם מצדק חברתי ומהומניזם. כשלא מצא את מבוקשו - החליט להקים תכנית שתכשיר את דור האקטיביסטים הבא
כדי להבין מהו בי״ס קיץ לאקטיביזם יהודי״ (JASS) שייערך השנה לראשונה בברלין (31 ביולי עד 20 באוגוסט), צריך להכיר את מי שיזם אותו ועומד בראשו, פרופ׳ יונתן שורש (Schorsch). נקודת פתיחה מועילה להכרות עשויה להיות משפט קצר אך חושף-תפישת-עולם שמופיע באתר שלו: ״עבדתי כמוזיקאי, כשיפוצניק, כאקטיביסט סביבתי, כדייג מסחרי, כמפעיל מעלית וכפרופסור להיסטוריה ודת״.
שורש, שנולד ב-1963 בניו יורק למשפחה יהודית בעלת שורשים גרמניים וחי בארה״ב את מרבית חייו, עבר לברלין לפני כשנתיים. הוא גר בשנברג ומשמש כפרופ׳ לדת ולהיסטוריה יהודית באוניברסיטת פוטסדאם. אם כישראלים ראש חבוש כיפה מתחבר לכם אוטומטית לשלל הנחות פוליטיות, ערכיות ואחרות, המפגש עם שורש ללא ספק מצריך חישוב מסלול מחדש. גם הוא עצמו מבין זאת היטב: ״כיפה זועקת כביכול איזושהי זהות, איזושהי עמדה. לצערי בישראל האפשרויות היהודיות התדרדרו. כמו שישעיהו לייבוביץ הבין כבר לפני עשורים, הקשר בין מדינה ודת מאיים גם על המדינה וגם על הדת. בגלל המצב הזה, הרבה ישראלים לא יודעים שיש הרבה גוונים ליהדות, שלמסורת היהודית יש כל כך הרבה מה לומר על צדק חברתי. הצד האוניברסלי וההומניסטי של היהדות, שאפשר למצוא בתלמוד ובמסורת, הלך ברובו לאיבוד בישראל. לא הכל, אבל הרוב״.
אבל היה זה דווקא מצב הקהילות היהודיות באירופה שהוביל (בין השאר) את שורש להקמת את הסאמר סקול לאקטיביזם יהודי. ״יש תופעה מעניינת בגרמניה ובעוד מדינות אירופיות, שלמרות שהאוכלוסייה היהודית לא כל כך דתית, הקהילות הרשמיות מכירות רק בצורה אחת של יהדות, כלומר אורתודוקסית. יש פער בין הקהילה היהודית והמקום שבו נמצאים באמת האנשים, ובעיקר הצעירים. בשנתיים שאני בגרמניה נוכחתי שקשה למצוא כאן יהדות פתוחה, ליברלית, שמבינה שיש דרכים רבות להיות יהודי. באירופה יש גם איזשהו פחד, שאני מבין שהוא נובע מההיסטוריה היהודית כאן ומהשואה, להשתתף בקהילה הרחבה, להיות בין לא-יהודים, להיות גם יהודי וגם מישהו שאכפת לו מנושאים אוניברסליים. מה שארגונים יהודיים באירופה קוראים לו ׳אקטיביזם׳ זה בעצם שני דברים: לחימה נגד אנטישמיות והסברה למען ישראל. שני הדברים האלה חשובים, אבל אני חושב שדווקא עכשיו הקהילה היהודית באירופה חייבת לצאת קצת מהגטו המנטלי ולהשתתף בחברה הרחבה. להשתתף בדברים שנוגעים לכולנו כמו אי השוויון המובנה, זכויות נשים, שינויי האקלים, קליטת מהגרים, עוני… כל אלה הם גם עניינם של יהודים. ראיתי שיש עדיין מקום רב לאפיקי פעולה כאלה באירופה וחשבתי שזו הזדמנות גם לחבר בין תחומי העניין שלי וגם לעשות משהו שיכול לתרום לנוף הארגוני היהודי פה״.
מניע בסיסי עוד יותר של שורש הוא הדאגה העמוקה שלו מההתפתחויות הפוליטיות העולמיות. ״אני רואה משיכה הולכת וגוברת לימניוּת, ואני דואג באמת לגבי הכוחות שעובדים חזק כדי להפיל את המבנה הדמוקרטי. זה נשמע אולי מוגזם, אבל אני חושב שזה המצב. יש הרבה צעירים שהם לא כל כך פוליטיים ולא חושבים על הדברים האלה, אבל גם צעירים שמכירים את הבעיות לא כל כך יודעים איך לפעול ומה אפשר לעשות. אחת המטרות של הסאמר סקול היא לעודד את עצם ההבנה העצמית שאני יכול לעשות משהו, שאני חייב לעשות משהו. כמובן שמעבר לכך גם להעביר מידע וידע על מה אפשר לעשות קונקרטית. יש ארגונים ואנשים שכבר פעלו מול בעיה מסוימת, כבר זיהו פתרונות אפשריים. זה לא קל כמובן, אבל יש כבר ניסיון, ואני רוצה שהמשתתפים שלנו יראו ויגידו לעצמם ׳אה, גם אני יכול לעשות את זה׳. בנאדם לא צריך להיות מלאך או גיבור על כדי להשתתף בתיקון עולם״.
אלה שעסוקים בתיקון פוליטי שוכחים לעתים קרובות שצריך גם להיות ׳מנש׳. אני לא רואה סתירה בין רוחניות ופוליטיות. במקום ללכת רק לאחד הצדדים, צריך להבין שבעצם אנחנו בעלי חיים מסובכים, כולנו ישויות מורכבות, ולהתעלם מזה זה לא כל כך בריא
למה באמת ״אקטיביזם״ ולא ״תיקון עולם״?
״אני מאוד משתדל לשלב את הפנים השונים שלי. מצד אחד, הערכים שלי באים מהתורה, ומצד שני אני גם אדם שגדל על התרבות המערב אירופאית, על הנאורות והספרות האירופית - ואני לא רואה סתירה בין הדברים. לְמה שאנחנו קוראים אקטיביזם בהחלט אפשר לקרוא גם תיקון עולם, אם כי תיקון עולם שוב מכניס אותנו לנקודת המבט הצרה מדי שלנו כיהודים. צריך לזכור גם שלצד תיקון עולם יש את תיקון הנפש ותיקון המידות. שלושתם מדוברים במסורת היהודית, ושלושתם חיוניים וקשורים זה בזה. האמת היא, שהבעיה שיש לי עם אקטיביזם לפעמים, היא ששוכחים שגם הוא חייב לבוא עם תיקון הנפש ותיקון המידות. אלה שעסוקים בתיקון פוליטי שוכחים לעתים קרובות שצריך גם להיות ׳מנש׳. אני הכי מעריך את השילוב בין רוחניות ופוליטיות. אני לא רואה אותם בסתירה זה לזה. אני רוצה לעודד את המשתתפים שלנו להבין את החשיבות של השילוב של כל הצדדים השונים האלה. במקום ללכת רק לאחד הצדדים, להבין שבעצם אנחנו בעלי חיים מסובכים, כולנו ישויות מורכבות, ולהתעלם מזה זה לא כל כך בריא. האקטיביסטים שאני הכי מעריך בעולם היו כולם אנשים ששילבו את הצדדים השונים האלה: גנדי, מרטין לותר קינג, מרטין בובר, ברטה פפנהיים, ברני גלסמן״.
התכנית, שתימשך שלושה שבועות במתכונת פנימייה (הלינה ורוב הלימודים יתקיימו במבנה של CIEE בקרויצברג), בנויה מארבעה מסלולים משולבים: לימודים עיוניים, סדנאות מעשיות, הכרות עם יוזמות וארגונים מקומיים ועבודת שטח.
מה זאת אומרת לעזור לזולת? לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שאנחנו עוזרים לאדם או לקבוצה מסוימת? ומה אם לא רוצים את עזרתנו? מה הסיבוכים האפשריים של עזרה למישהו אחר?
״בחלק העיוני״, מסביר שורש, ״נלמד מצד אחד מה התלמוד, חז״ל והתורה אומרים על סוגיות של צדק חברתי, אזרחות ביקורתית, התייחסות למבני הכוח, איכות הסביבה ועוד; ומצד שני זוויות שלא באות מנקודת מבט יהודית. אחד המורים, למשל, הוא המנהל לשעבר של בית כלא ניסיוני הומניסטי בנורווגיה. זה אחד מבתי הכלא עם שיעור המאסרים החוזרים הכי נמוך באירופה, והם קיבלו כמה פרסים על העבודה שלהם. נשמע על הניסיון האישי שלו וגם נעסוק בשאלות מהותיות כמו מה המטרה של מערכת בתי הכלא בכלל - להעניש? להרחיק? לשקם?.. מורה אחרת תלמד על המונח ׳עזרה׳ - מה זאת אומרת לעזור לזולת? לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שאנחנו עוזרים לאדם או לקבוצה מסוימת? ומה אם לא רוצים את עזרתנו? מה הסיבוכים האפשריים של עזרה למישהו אחר? המטרה היא גם להעביר למשתתפים ידע קונקרטי וגם לנהל שיחות עומק על המהות של אקטיביזם - מה המטרות שלנו? מה הסכנות שאנחנו צריכים לשים לב אליהן?״
ברמה המעשית, המשתתפים יקחו חלק בשתי סדנאות. הראשונה תלמד כלים של Deep Democracy, שיטה שנעשה בה שימוש בדרום אפריקה אחרי נפילת האפרטהייד ועוסקת באפשרויות למתן קול למיעוטים פנימיים וחיצוניים. הסדנה השנייה תעסוק בתקשורת לא-אלימה (Non Violent Communication). ״אלה כישורים מאוד חשובים לאקטיביסטים, אבל גם לכל אדם״, אומר שורש, ״איך אפשר באמת לשמוע בצורה עמוקה את הזולת, לשוחח עם הזולת. הרבה אנשים חושבים שהם יודעים איך להבין אחד את השני, אבל זה לא כל כך פשוט״.
לצד הלימודים, שורש מעוניין להפגיש את המשתתפים עם ארגונים שעושים בעיניו עבודה אפקטיבית וחדשנית, לרבות אקטיביסטים מוסלמים בברלין. ״מעניין לשמוע מאותם יזמים חברתיים למה יסדו את הארגון, מה המטרות שלו, מה הסיבוכים והאתגרים הכי גדולים שנדרשו להתמודד איתם, מה היו ממליצים לאנשים צעירים שרוצים להיכנס לזירה הזאת… אני מאמין שהתכנית חייבת להיות גם חווייתית. צריך להכניס את זה לקישקעס, זה לא רק תאורטי. אנחנו מדברים עכשיו על להיות מעורבים בחיים של מישהו אחר, זה בעייתי אם עושים את זה רק מבחינה אינטלקטואלית״.
המסלול הרביעי והקטן ביותר בהיקפו יהיה התנדבות בשטח. ״אני מבין שבשלושה שבועות לא כל כך פשוט לעשות עבודה התנדבותית״, אומר שורש, ״אבל אני חושב שזה חשוב. בגישת זן, חסידית, מבינים שלא כל מה שאנחנו עושים הוא תמיד גבוה או נשגב. הרבה ממה שאנחנו עושים וחייבים לעשות הם דברים נמוכים, קטנים, אבל אולי הכי חשובים. ללכלך את הידיים, לשטוף כלים - אלה פעילויות זן טובות. זה תרפויטי, זו הרגשה נפלאה שאפשר לנקות פינה קטנה של העולם ולעשות קצת סדר. וזה גם מדגים את הדברים הגדולים, את המוכנות לעשות הכל - ולא רק את הדברים שמהם עושים הון וזוכים לתהילה״.
הסאמר סקול לאקטיביזם יהודי ייערך באנגלית ומיועד לבני 18-35 מרחבי העולם. סטודנטים יכולים לקבל קרדיט אקדמי על ההשתתפות. סבסוד ומלגות זמינים למשתתפים שחיים באירופה (משתתפים מישראל צריכים לשלם את מלוא העלות: 650 אירו לשלושת השבועות). לפרטים נוספים
