מגזין שפיץ - Spitz Magazine

טפו טפו טפו, שלא נדע: האם במקרה אסון המשפחה בישראל תקבל חזקה על הילדים?

מאת מערכת שפיץ •

במקביל לאיחולי בריאות ואריכות ימים לכו-לם, ביקשנו הבהרות חשובות מעורכי הדין והמגשרים שי אורדן ואלכסנדרה הורנונג

אנחנו הכי בעד לחשוב חיובי ולנסות להדחיק כמה שיותר מחשבות מטרידות על אסונות נדירים, אבל בעקבות דיון שהתפתח באחת מקבוצות הישראלים בפייסבוק הבנו שלצד האופטימיים הנצחיים יש גם הורים שמוטרדים לעתים בסתר מהשאלה מה יקרה אם חס וחלילה ילדיהם יתייתמו במהלך המגורים בגרמניה: האם הבירוקרטיה הגרמנית תשחרר את הילדים (הקטינים, כמובן) למשפחה בישראל? או ששני הצדדים יעברו שבעת מדורי גיהנום עד שהדברים יתבררו?

במקביל לאיחולי בריאות ואריכות ימים לכו-לם, החלטנו בכל זאת לא לטמון את הראש בחול, וביקשנו הבהרות בנושא מעורכי הדין והמגשרים אלכסנדרה הורנונג ושי אורדן, המתמחים בסכסוכי משפחה בינלאומיים.

מבחינה משפטית, מה קורה לילד כאשר ההורים אינם עוד בחיים?

אנחנו משתמשים במילה ״ילד״, אבל הכוונה לכל קטין וקטינה (בהבדלים שקשורים ליכולת שלו/ה להשתתף בקבלת ההחלטות). מטרת הרשויות היא להבין את הסיטואציה לעומקה, ועיקר הטיפול נמצא באחריות רשות הנוער (Jugendamt), אשר ביכולתה להפעיל את מערכת הרווחה ואת המערכת המשפטית.

כאשר לא נותרו לילד/ים אפוטרופוסים טבעיים, בית המשפט המוסמך לטפל בעניינם הוא בית המשפט למשפחה במקום מגוריהם הרגיל, כלומר במקרה ההיפותטי שלנו - בברלין או בעיר אחרת בגרמניה.

לאחר שמיעת רשות הנוער, בית המשפט ימנה לילד אפוטרופוס (Vormund), אחד או יותר. אם מוּנה אפוטרופוס, הוא יקבל אחריות על הטיפול בילד וברכושו ויפעיל כלפי הילד את האחריות ההורית (שהיא אוסף החובות המשפטיות שחלות על הורים כלפי ילדיהם). בית המשפט ימנה את מי שמצבו האישי והכלכלי מתאים לשמש בתפקיד הזה, ואשר יוכל להפעיל את האחריות ההורית בצורה ההולמת את טובת הילד. על בית המשפט לשקול בעת המינוי את רצונם המשוער של ההורים, יחסים אישיים וכן את דתו של הילד. בהליך כזה בית המשפט ישמע גם את קרוביו של הילד אם אין בכך כדי ליצור עיכוב ובמידה שהעלות של שמיעת הקרובים אינה חורגת מגבול הסביר.

האם ההורים יכולים להשפיע מראש על מינוי אפוטרופוס?

הדין הגרמני מאפשר להורים להכין מסמך הוראות לגבי מינוי האפוטרופוס (letztwillige Verfügung). מסמך כזה, אם הוכן לפי הוראות החוק, מחייב את בית המשפט. כלומר רצון ההורים זכאי לעדיפות על פני גורמי הרווחה ובית המשפט.

עם זאת, בית המשפט הבוחן את הסיטואציה יכול במקרים חריגים המוזכרים בחוק לדחות את רצון ההורים: כאשר ההורים מינו אדם שאינו מתאים להיות אפוטרופוס (למשל - אם הוא עצמו נזקק לאפוטרופוס); כשיש מניעה לקבל את המינוי (למשל - מדובר באדם חולה מאוד או שאינו נמצא בגרמניה); כשיש עיכובים במימוש המינוי; אם בית המשפט מזהה סיכון לטובת הילד; ואם הילד/ה, שמלאו לו/לה 14, מתנגד/ת. כלומר גם במקרה שההורים מינו את האדם המושלם, כדאי להם לנקוב במינוי חלופי למקרה שהאפשרות הראשונה תידחה על ידי בית המשפט מאותם נימוקים שהחוק מתייחס אליהם.

נקודת קושי עיקרית עבור ישראלים בגרמניה עלולה להופיע כאשר ההורים בוחרים אפוטרופוס בישראל, כלומר מחוץ לסביבת הילד, אשר לא יכול או לא רוצה לטפל בילדים בגרמניה - דבר אשר לפי החוק מאפשר לבית המשפט להתערב במינוי. מצב כזה עשוי להעלות בבית המשפט גם את השאלה האם נכון עבור הילד להגר. החשש הוא שבית המשפט יראה את המינוי כלא מתאים, בפרט כאשר יש אפוטרופוס מתאים אחר בסביבת הילד בגרמניה, והוא יבחר במועמד המתאים הנמצא בגרמניה ולא במינוי של ההורים שנמצא מחוץ לגרמניה.

קיימות מספר דרכים להתמודד עם החשש. בראש ובראשונה חשוב שהבחירה של ההורים תהיה מנומקת ותסביר לא רק את המינוי, אלא גם את מכלול התפישה של ההורים לגבי הטיפול בילד. כך, למשל, ההורים יכולים לציין שברצונם שהילד יעבור לישראל ויגדל אצל דודיו, ולנמק זאת בכך שהילדים נטועים בתרבות הישראלית, שהקשרים החברתיים והמשפחתיים הם בישראל, ושלמשפחה בישראל יש יכולת תמיכה טובה יותר, משפחתית וחומרית.

ככלל, העדיפות הראשונה לילד היא קשר עם משפחה ביולוגית המסוגלת לטפל בו ברמה נאותה, ומניעת הפרדה בין אחים/אחיות. אנו מאמינים שהעקרונות הטיפוליים בילדים, ודאי בפעוטות, יאפשרו להם ככלל להגר מגרמניה למשפחה ביולוגית נאותה בישראל.

מהן הסיבות להכין מסמך הוראות?

מסמך הוראות יקטין משמעותית את התערבות הרשויות. הוא יספק לרשויות את המידע (מי האנשים הרלוונטיים, איך ליצור קשר איתם וכו’) וינחה את פעולתם. כך שעריכת המסמך יכולה לחסוך זמן ובירוקרטיה מורכבת במקרה אסון.

כאשר יש יותר ממועמד אחד להיות אפוטרופוס, המסמך יכול למנוע מצב שבו בית המשפט נדרש להכריע בין שתי משפחות, בפרט כאשר המשפחה המועדפת על ההורים גרה בישראל והמשפחה האחרת גרה בגרמניה.

אפשרות נוספת שאפשר לחשוב עליה נוגעת למתבגרים, למשל כאשר הילדים נטועים גם בסביבה הגרמנית ועלול להתעורר ספק אם עליהם להגר או לא. מסמך ההוראות מאפשר להורים להבהיר את רצונם.

איך מנסחים את המסמך?

ראשית, על ההורים לגבש את בחירתם. אנו ממליצים להורים לשוות לנגד עיניהם את מכלול הטיפול בילדים. אם ישנה מחלוקת בין ההורים, חשוב ללבן אותה בצורה מכבדת. דיון כזה אפשר לקיים גם באמצעות איש מקצוע מתאים, כגון מטפל/ת משפחתי/ת, מגשר/ת, עורכ/ת דין.

לגבי המסמך עצמו, הכנו עבורכם טופס ראשוני באנגלית (קובץ וורד להורדה), שבו אפשר לראות את מבנה המסמך ואפשרויות שונות.

המסמך יכול להיות מנוסח באופן עצמאי או בידי עורכ/ת דין או נוטריונ/ית. רצוי כמובן להשתמש בייעוץ מקצועי כיצד לבצע את המינוי בצורה המיטבית.

את המסמך אפשר לכתוב כולו בכתב יד בעט, ועם ציון תאריך ומקום החתימה. לחלופין, אפשר לאשר את המסמך בפני נוטריון ואז אין דרישה לכתב יד. יש לשמור את המקור (או להפקידו אצל נוטריון), וליידע את המקורבים או אף לתת להם עותק. במקרה של הורים נשואים ניתן לערוך מסמך אחד עבור שני ההורים.

הבהרה: הכתבה עוסקת בנושא באופן כללי ואינה מהווה ייעוץ משפטי.

ליצירת קשר:

שי אורדן

אלכסנדרה הורנונג