דרושים: מתרגמים מאנגלית לעברית ומגרמנית לעברית

דרושים: מתרגמים מאנגלית לעברית ומגרמנית לעברית

חברת SDL, אחת מספקיות שירותי התרגום והתוכן המובילות בעולם, מחפשת מתרגמים פרילנסרים בתחומים כמו רכב, טכנולוגיה, שיווק, בריאות ועוד. למתרגמים קבועים מובטח היקף עבודה משמעותי

שנתיים לאחר חתימתו — הסכם חופשת העבודה בין ישראל לגרמניה יוצא לדרך

שנתיים לאחר חתימתו — הסכם חופשת העבודה בין ישראל לגרמניה יוצא לדרך

ההסכם, שייכנס לתוקף בסוף פברואר, מאפשר לבני 18 עד 30 לשהות בגרמניה למשך שנה

טרגדיה בהתהוות: הסיפור הסורי בקולנוע התיעודי

טרגדיה בהתהוות: הסיפור הסורי בקולנוע התיעודי

ביחס למבול התחקירים והדיווחים התקשורתיים, יש לסרטי התעודה יתרון בכך שהם מספקים תמונה מפורטת וממוקדת של מושא הסרט, תוך שהם מלווים אותו לאורך תקופה סוערת בחייו האישיים והפוליטיים

לגדל ילדים דו-לשוניים: פוטנציאל אדיר לצד שאלות והתלבטויות

לגדל ילדים דו-לשוניים: פוטנציאל אדיר לצד שאלות והתלבטויות

בעבר, הדעה הרווחת היתה כי דו-לשוניות יוצרת בהכרח עיכוב התפתחותי בשפה אצל ילדים. היום מבינים חוקרים בתחום כי התמונה מורכבת יותר, וכי יש צורך לדון בכל מקרה לגופו

זכרון המקום

זכרון המקום

פליטים בגרמניה הם לא תופעה חדשה. גם הקריאה לדחותם אינה כזו. בשנות החמישים היא הושמעה אפילו כלפי פליטים גרמנים. כאז כך היום הדיון המתנהל בנושא ברחוב, בתקשורת ובבונדסטאג לא חף ממניעים נסתרים

המדריך לטבעוני בברלין: הוייאטנמית שמשחקת אותה סודית

המדריך לטבעוני בברלין: הוייאטנמית שמשחקת אותה סודית

Chay Viet הצמחו-טבעונית היא ההוכחה שגם בימינו אפשר לנהל מסעדה מצליחה עם מינימום נוכחות ברשת. פוסט שני בשת"פ עם הבלוג הטבעוני "חציר"

Willkommenskultur: הגירסה הגיקית

Willkommenskultur: הגירסה הגיקית

עזרה לפליטים לא חייבת להתבטא רק בתרומה, חלוקת אוכל או התנדבות במרכזי קליטה: ה-Migration Hub בשנברג הוא בית ליוזמות שונות שמבקשות לסייע לפליטים באמצעות כלים אינטרנטיים. גם אתם יכולים להצטרף למתנדבי המקלדת

פליט סורי יקר, בבקשה אל תעשה לי בושות

פליט סורי יקר, בבקשה אל תעשה לי בושות

אמנם אני לא מסכן כמוך, אלא רק מהגר שמנסה את מזלו במקום אחר, אך מכיוון שאני כאן כבר יותר משנתיים, אשמח אם תרשה לי לתת לך כמה עצות

"ממשיך לעשות סרטים למרות ולצד הייאוש": ראיון עם הבמאי אבי מוגרבי לקראת הפרמיירה של "בין גדרות" בברלינלה

"ממשיך לעשות סרטים למרות ולצד הייאוש": ראיון עם הבמאי אבי מוגרבי לקראת הפרמיירה של "בין גדרות" בברלינלה

סרטו החדש של מוגרבי מתעד פרויקט תיאטרון ייחודי של פליטים וישראלים, שבסופו נולדה ההצגה "תיאטרון מחוקק חולות". לקראת הבכורה בפסטיבל הסרטים של ברלין שוחחנו איתו על פליטוּת, אקטיביזם — ואובדן התמימות

"גרמניה מסוגלת לקלוט גם עוד שני מיליון. אך האם בסופו של דבר הקהילה היהודית לא תסבול מכך?"

"גרמניה מסוגלת לקלוט גם עוד שני מיליון. אך האם בסופו של דבר הקהילה היהודית לא תסבול מכך?"

ד"ר יוסף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, עורר סערה כשאמר כי במוקדם או במאוחר לא יהיה מנוס מהגבלת כניסתם של פליטים/מהגרים ממוצא ערבי המביאים עימם מארצות מוצאם דעות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות. בראיון ראשון בעברית הוא מסביר מדוע הוא עומד מאחורי דבריו

"לאט לאט, עם סקרנות גדולה והרבה פוטנציאל": היוזמה שמחברת בין ישראלים לבני נוער מוסלמים מהרובע הכי עני בנויקלן

"לאט לאט, עם סקרנות גדולה והרבה פוטנציאל": היוזמה שמחברת בין ישראלים לבני נוער מוסלמים מהרובע הכי עני בנויקלן

בטור חדש תספר הגר לוין, הישראלית מאחורי פרויקט "שלום רולברג", איך לצד החששות, הדיסטנס והעוינות הקרירה – אפשר גם להצליח לסדוק את החומות

לקראת הברלינלה ה-66: כל היוצרים הישראלים בפסטיבל הסרטים

לקראת הברלינלה ה-66: כל היוצרים הישראלים בפסטיבל הסרטים

לא פחות משישה סרטים של קולנוענים ישראלים יוקרנו בקטגוריות החשובות "פנורמה" ו"פורום". הפסטיבל ייפתח ב-11 בפברואר

לא סקסי אבל חשוב: כל מה שאתם צריכים לדעת על תקנות האנמלדונג החדשות

לא סקסי אבל חשוב: כל מה שאתם צריכים לדעת על תקנות האנמלדונג החדשות

חדשים בברלין? עוברים דירה? עוזבים את העיר? קבלו עצות מעודכנות מהאישה שמדלגת בקלילות בנבכי הבירוקרטיה הגרמנית

"הורים בעברית": סדרת מפגשים בברלין וערוץ תוכן חדש בשפיץ

"הורים בעברית": סדרת מפגשים בברלין וערוץ תוכן חדש בשפיץ

"הורים בעברית הוא בית לשאלות ודילמות בנושאי הורות, זוגיות ומשפחה, המעסיקות אותנו מדי יום כהורים בברלין ובכלל"

המדריך לטבעוני בברלין: פיאסקו לתפארת

המדריך לטבעוני בברלין: פיאסקו לתפארת

פוסט ראשון בסדרת פוסטים בשת"פ עם הבלוג הטבעוני "חציר": המלצות, טיפים וגם אזהרות למבקר הטבעוני בברלין

"להביא לכם משהו מהארץ?": כל מה שחיפשתם ולא ידעתם איפה למצוא בברלין

"להביא לכם משהו מהארץ?": כל מה שחיפשתם ולא ידעתם איפה למצוא בברלין

מטחינה ועד ערק, מסקוצ' לשטיפת כלים ועד טמפונים עם מוליך – וכמובן מביסלי ועד במבה: המדריך השלם לצרכן המזרח-תיכוני

הסקר המקיף ביותר בקרב ישראלים בגרמניה מאשש את הדימוי: חילונים, משכילים — ושמאלנים

הסקר המקיף ביותר בקרב ישראלים בגרמניה מאשש את הדימוי: חילונים, משכילים — ושמאלנים

כ-85% מהישראלים (היהודים) בגרמניה הם חילונים (לעומת 46% מהיהודים בישראל); כ-62% בעלי תואר אקדמי (לעומת 46% בישראל) — ולא פחות מכ-70% הגדירו את השקפת-עולמם בהקשר הישראלי כ"שמאל"

מסעדות יוקרה עם כוכבי מישלן בברלין — דירוג מעודכן ל-2016

מסעדות יוקרה עם כוכבי מישלן בברלין — דירוג מעודכן ל-2016

הסצינה הקולינרית בברלין רותחת: לא פחות מחמש מסעדות ברלינאיות הצטרפו לדירוג החדש, אף מסעדה לא נושלה מכוכבה – ומסעדה אחת אף שודרגה מכוכב אחד לשניים

“Wie der Umzug von einer 40- in eine 160-Quadratmeterwohnung“

“Wie der Umzug von einer 40- in eine 160-Quadratmeterwohnung“

Warum haben sie Israel trotz ihres Erfolgs verlassen? Und worin liegt der wesentliche Vorteil ausländischer klassischer Musiker in Deutschland gegenüber anderen Künstler-Migranten? Ein Gespräch mit Alma Sade und Amihai Grosz

"כמו לעבור מדירה של 40 מ״ר לדירה של 160 מ״ר"

"כמו לעבור מדירה של 40 מ״ר לדירה של 160 מ״ר"

למה החליטו לעזוב את ישראל למרות ההצלחה? ומה היתרון המובנה של מוזיקאים קלאסיים זרים בגרמניה על פני אמנים-מהגרים אחרים? שיחה עם הזוג הקלאסי אלמה שדה ועמיחי גרוס

„Israel ist einfach nicht mehr *das* Thema“

„Israel ist einfach nicht mehr *das* Thema“

Welche Themen brennen ihnen unter den Nägeln? Wie beeinflusst die Fremdsprache die künstlerische Produktion? Bevorzugen sie die Zusammenarbeit mit Israelis? Und wem gelingt es nicht, emotional darin involviert zu sein, was in Deutschland geschieht? Ein Gespräch mit Niva Dloomy und Sivan Ben Yishai

"ישראל היא פשוט כבר לא ה-נושא"

"ישראל היא פשוט כבר לא ה-נושא"

באיזה נושאים בוער להן לעסוק? מה ההשפעות של יצירה בשפה זרה? האם הן מעדיפות לעבוד עם ישראלים? ומי לא מצליחה להיות מעורבת רגשית במה שמתרחש בגרמניה? שיחה עם ניבה דלומי וסיון בן ישי

„Jeder soll für einen Moment fühlen, dass er nichts versteht“

„Jeder soll für einen Moment fühlen, dass er nichts versteht“

Wie möchten sie lieber vorgestellt werden – als Künstler aus Deutschland oder aus Israel? Was für eine neue Sprache haben sie für ihre Performance erfunden? Und worin besteht die neue Energie, die sie in der israelisch-berlinerischen Kultur erkennen? Ein Gespräch mit Matan Zamir und Gal Naor

"רצינו שכל אחד ירגיש לרגע שהוא לא מבין״

"רצינו שכל אחד ירגיש לרגע שהוא לא מבין״

איך הם מעדיפים שיציגו אותם — כיוצרים מגרמניה או מישראל? איזו שפה חדשה המציאו לצורך המופע שלהם? ומהי האנרגיה החדשה שהם מזהים בתרבות הישראלית-ברלינאית? שיחה עם מתן זמיר וגל נאור

"כמיהה לגירסה יותר מורכבת"

"כמיהה לגירסה יותר מורכבת"

היא עסוקה בישראליוּת שלה, אבל מרגישה שמיצינו. הוא חוקר את היהדות שלו, אבל מעדיף להימנע מהגדרות. למה ישראלים ויהודים בברלין הם לעתים כמו קווים מקבילים? שיחה עם הקולנוענים יעל ראובני ומיקי ויינברג