מאנמלדונג ועד וו-גה: המילים שאין להן תחליף הולם בעברית
אילו מילים גרמניות מסתננות לעברית של ישראלים בברלין, ולמה דווקא הן? ישי רוזנבאום ניצל את הפאייראבנד שלו כדי לרקוח רשימה
תופעה מעניינת בתהליך ההתאקלמות של מהגר/ת במדינה חדשה, היא החדירה של מילים מהשפה המקומית, החדשה, אל תוך שפת האם של המהגר/ת. שמתי לב לתופעה הזאת עוד כשחייתי בישראל, והייתי קולט פה ושם מילים עבריות (או ישראליות) בתוך שטף הדיבור של עולים חדשים כאשר הם מדברים ביניהם.
התחלתי לחשוב על זה, אילו מילים גרמניות הסתננו לעברית שלי כאשר אני מדבר עם ישראלים אחרים שחיים בגרמניה? ולמה דווקא הן?
אני מניח שהמושגים הראשונים שאנחנו מאמצים הם כאלה שאין להם מקבילה עברית הולמת, או שהם טבועים עמוק בתרבות המקומית, או כה תלויי הקשר, עד שכל מקבילה עברית תישמע פשוט מגוחכת ותלושה. מושגים אחרים בגרמנית פשוט מתארים מגוון של מצבים שונים, ועל כן שימושיים מאוד ומחליפים ביעילות את מקביליהם העבריים (למשל: “טרמין”, ע״ע).
בנוסף, שמתי לב שרוב המושגים שמופיעים פה למטה מגיעים מעולם הבירוקרטיה והנדל”ן (לעיתים קרובות זה היינו הך), וזה כמובן לא מפתיע, בהתחשב בתועפות הזמן והאנרגיה הרגשית שאנחנו מוציאים עליהם.
שימו לב, אני לא מתכוון למילים ומושגים גרמניים/יידישאים שכבר נמצאים בעברית המדוברת, כמו “שפיץ”, “שפריץ”, “מאכער” או “קוגל-לאגר”, אלא לכאלה שנכנסו לשפה המדוברת שלנו רק אחרי המעבר לגרמניה.
Anmeldung
אנמלדונג (וגם אחותה הנחבאת אל הכלים אבמלדונג) שייכת לקטגוריית המילים השימושיות, שטובות למצבים שונים. בין אם זה רישום של הכתובת בעירייה, הרשמה לאירוע כלשהו, או רישום לקורס גרמנית. האנמלדונג מכסה את כולם. כי אף אחד לא הולך “לרשום את הכתובת בעירייה”; הולכים לבורגראמט (ע”ע) לעשות אנמלדונג, לא? רק אל תשכחו לעשות אבמלדונג אם אתם חוזרים לישראל.
Besichtigung
כאמור, בהמשך הרשימה תשימו לב שהרבה מהמונחים כאן קשורים לעולם הדיור, ולא במקרה. תהליך חיפוש הדירה והבירוקרטיה הכרוכה בו הם מרכיבים מרכזיים בחייו של המהגר (ולא רק שלו!), ולפחות כאן בברלין, עם מצוקת הדיור בעיר, זה בדרך כלל אחד מנושאי השיחה העיקריים בכל מפגש חברתי.
לבזיכטיגונג יש אולי פירושים מילוניים נאים (“ראייה”, “בחינה”, “צפייה”, “התבוננות”, אנא עארף), אבל ברור שאף אחד מהם לא מדויק מספיק כדי לתאר את הסיטואציה המעיקה הזאת, שבה אתה ועוד מאתיים איש מבזבזים את זמנכם כדי לבוא לראות איזו דירת חדר וחצי מסכנה בליכטנברג (וסליחה ממי שאשכרה גר שם), שאין לכם שום סיכוי לקבל.
דוגמה: “באתי לבזיכטיגונג, ראיתי תור של מאה איש לפחות בחוץ, הסתובבתי וחזרתי הביתה”.
Bewerbung
מגישים מועמדות לעבודה או לתפקיד חדש? לדירה חדשה? לא אם אתם חיים בגרמניה. מי שחי כאן מגיש בוורבונג. שיהיה בהצלחה.
דוגמה: “לא יודע מה קורה, שלחתי את הבוורבונג כבר לפני חודש לפחות ועדיין לא שמעתי מהם”.
Bezirk
לי באופן אישי תמיד הפריעה המילה העברית ״רובע״, שמקורה ב״ארבע״ או ״רבע״. ומה עושים כשבעיר שאני חי בה יש 12 רובעים? זו מן הסתם לא הסיבה מדוע אני מעדיף את הבצירק הגרמני על פני הרובע העברי, אבל זה הסבר נחמד.
דוגמה*: ״נראה לי שבמשך כל הסגר של הקורונה לא יצאתי מתחומי הבצירק שלי״.*
Bürgeramt
טוב, זה ברור, לבורגראמט אי אפשר לקרוא “בית העירייה” או “העירייה” כי כולנו יודעים שבגרמניה הוא ממלא פונקציות נוספות, שהעירייה העברית לא ממלאת.
דוגמה: “מחר בבוקר אני הולך לבורגראמט לעשות אנמלדונג לדירה החדשה”.
Doch
לטעמי אחת המילים החשובות בגרמנית, וללא ספק אחת השימושיות ביותר. התרגום המילוני יכול קצת להטעות. בתרגום לאנגלית: however. ״דוך״ אכן יכולה לתפקד כחלופה ל״אבל״ או ״עם זאת״ העבריות, אבל שימושיה נרחבים בהרבה. המילון הגרמני מונה שישה מופעים לפחות, שלא ניכנס אליהם כרגע (אפשר לראותם כאן). אחד מהם הוא היפוך או ביטול של מה שנאמר קודם, כמו בדוגמה הבאה: ״תגיד, לא הלכת אתמול לעבודה?״ ״דוך!״ (כלומר, ״דווקא כן הלכתי!״)
Egal
איך נתרגם? אולי ״לא אכפת״, ״לא משנה״, אבל זה לא מדויק. ״אגל״ היא המקבילה הגרמנית ל-whatever או nevermind האנגליות, שמפטירים אותה כדי לציין שמשהו לא אכפת לנו, לא חשוב, לא מעניין, לא קריטי, סתם. בקיצור, וו-א-ט-א-ב-ר. עם חיזוק ובגירסה למבוגרים בלבד: ״שייסאגל״ (Scheißegal).
Eigenbedarf
מילולית: ״שימוש אישי״, ״צורך אישי״. ובמופעו הנפוץ יותר והרלבנטי לענייננו: בגרמניה, שבה הדיור בשכירות מוגן, בעל הבית יכול לפנות דייר מהדירה השכורה רק במצבים ספציפיים הקבועים בחוק. אחד מהם הוא לצורך שימוש אישי של בעל הדירה או מי מבני משפחתו הקרובה. יש מעט מאוד דברים מלחיצים יותר בחיים בברלין מלקבל הודעה שמפנים אותך מהדירה בשל ״אייגנבדארף״. (ראו גם Kündigung בהמשך הרשימה).
Feierabend
ה”גארדיאן” פרסם לפני כשנתיים מאמר המציג עשר מילים משפות שונות, שלא ניתן לתרגם לאנגלית. זאת משום שהמילים הללו ייחודיות לשפה שבה הן נוצרו, ותלויות תרבות והקשר. מגרמנית נבחרה המילה Feierabend, ובצדק. בעיניי זו אחת המילים הכי גרמניות שיש, ומי שלא חי בגרמניה, אולי לא יצליח להבין אותה אף פעם לעומק. איך תתרגמו? אי אפשר (מילולית זה יהיה משהו מגוחך כמו ״ערב חגיגה״). אפשר אולי רק להסביר. בקצרה, זהו הזמן שמתחיל בדיוק כשיום העבודה נגמר. אני אוהב להגדיר אותה כ”השקט שאחרי העבודה”.
דוגמה: הבוס (הישראלי) מתקשר אלי ב-7 בערב. אני: “הלו, מה נסגר איתך, אני בפאייראבנד!”
Finanzamt
בין אם אתם שכירים או עצמאים, מתישהו תתקלו בו, בפיננצאמט, בדרככם להגיש את השטויירארקלרונג (ע”ע) שלכם. אם תלכו לערך Finanzamt בוויקיפדיה הגרמנית, ומשם תעברו לערך העברי המקביל, תגלו שמדובר ב”רשות המסים”, מונח שאף דובר עברית שחי בגרמניה לא השתמש בו מעולם.
Gesundheitsamt
הוא תמיד היה שם, אבל הקורונה הכניסה אותו לחיינו וללשוננו בגדול. אפשר לקרוא לו כמובן “משרד הבריאות”, אבל כאמור, בדרך כלל, כשזה מגיע לבירוקרטיה ורשויות ממשלתיות, המונחים נוטים להישאר גרמניים.
דוגמה: “ניסיתי להתקשר להוטליין של הגזונדהייטסאמט, לשאול מה הנהלים לגבי מי שחוזר מישראל, אבל אחרי שלושים דקות המתנה על הקו התייאשתי”.
Hausverwaltung
עוד נציגה של עולם הדיור המופלא, חברת הניהול של הבניין שבו אתם גרים. נו, זו שכבר חודשיים אומרת לכם שממש בקרוב יבואו לתקן את הדלת של הקלר (ע”ע) אחרי ששוב פרצו אליו וגנבו לכם את האופניים (סיפור אמיתי). אפשר לקטר כמה שרוצים על חברת הניהול, אבל אני חייב לומר שהסידור הזה עדיין עדיף על פני הרדיפה חסרת התכלית אחר בעל הדירה בתל אביב שבמשך חצי שנה מתחמק מלתקן את המזגן (גם סיפור אמיתי).
דוגמה: “את ההאוספרוולטונג שלנו לא מעניין שבלילה כבר 3 מעלות בחוץ. את ההסקה מדליקים ב-1 בנובמבר, ולא יום אחד קודם”.
Hof
ל״הוף״ משמעויות ושימושים שונים (בין היתר בחיבור עם מילים נוספות כמו ״באנהוף״ - תחנת רכבת; ״באוארנהוף״ - חווה, משק חקלאי; וה״ברגהוף״ הידוע לשמצה - מעון הקיץ של היטלר באלפים הבוואריים, המוכר גם כ״קן הנשרים״), אבל לענייננו, התרגום העברי המקובל הוא ״חצר״, ובאופן ספציפי יותר, החצר הפנימית של בנייני המגורים בעיר, שבנויים לרוב בצורת ריבוע שבליבו ההוף - מקום מושבם של פחי האשפה, אופניהם ו/או רכביהם של הדיירים, ובבתי מגורים משקיענים גם איזו פיסת דשא, שולחן, ספסל או שניים וגריל מחליד. איכשהו, המילה ״חצר״ פחות מתאימה כאן (אצלי לפחות היא מעוררת אסוציאציות פחות אורבניות), ועל כן חדרה גם ההוף לשפתנו.
דוגמה: ״הילדים שיגעו אותי כל היום ולא נתנו לי לעבוד, אז שלחתי אותם לשחק בהוף״.
Hygienekonzept
עוד מונח שנולד בעידן הקורונה וכנראה יישאר איתנו לעוד הרבה זמן. אפשר כמובן לתרגם אותו ל”עברית” כ”קונספט היגיינה”, אבל היות והמונח הספציפי הזה נולד בנבכי המנגנון הבירוקרטי הגרמני, ניתן לו את הכבוד המגיע לו ונישאר עם ה”היגיינקונצפט“. ולמי שטרם הכיר: כל בית עסק או משרד ממשלתי שמקבל קהל בגרמניה, או אירוע רב משתתפים, מחויב היום להציג במקום בולט את ההיגיינקונצפט שלו, המפרט את כללי ההיגיינה הרלוונטיים לאותו מקום או אירוע.
Kaution
הזהרתי מראש לגבי אינפלציית מילות הנדל”ן. קבלו את הקאוציון, הלוא היא הערבות שנדרש להפקיד כל שוכר דירה בעת החתימה על חוזה שכירות.
דוגמה: “בעל הבית המנוול הזה אמר לי שלא יחזיר לי את הקאוציון עד שלא אצבע את הקירות בצבע שבו הם היו כשנכנסתי”.
Keller
מרתף. כן, יש מילה עברית יפה. אבל כמי שבישראל מעולם לא היה לו מרתף, אני מאמץ בקלות את הקלר הגרמני.
דוגמה: “גנבו לי כבר פעמיים את האופניים מהקלר. מאז אני קושר אותם רק ברחוב” (עוד סיפור אמיתי!).
Kita
גן, מעון יום לילדים. קיצור של Kindertagesstätte. שיקום מי שלא הופתע ושמח לגלות את הדמיון ל”כיתה”. אז איך לא נאמץ? וכן, לצד מצוקת הדיור כאן, גם קיטות (יש לבטא במלעיל) הן מקור לתסכולים רבים מצד הורים, שחלקם נאלצים לנסוע כל יום לצד השני של העיר, כי רק שם נמצאה קיטה שהסכימה לקבל את הנסיך שלהם.
דוגמה: “כבר שנה שאנחנו לא מצליחים למצוא קיטה לילד”.
Krankenkasse
כן, אני יודע, גנבנו את המושג מהגרמנים ותרגמנו אותו ל”קופת חולים”, אז יש לנו ביטוי עברי כשר. ובכל זאת, “קופת חולים” זה כללית, מכבי, לאומית… TK, AOK וכו’? לא יעזור כלום, זה קראנקענקאסה.
דוגמה: “באיזו קראנקענקאסה את?”
Kurzarbeit
מודה, לא הכרתי את הביטוי לפני שפרצה הקורונה לחיינו. ולמה שאכיר? המשמעות: עבודה מקוצרת, או קיצור שעות העבודה, המכונה לעתים בתקשורת הישראלית “הגרסה הגרמנית לחל”ת”, אבל היא לא חל”ת. זה פרינציפ אחר. בכל אופן, בהיעדר חלופה עברית (וישראלית), קורצארבייט חדרה גם היא לשפתנו.
דוגמה: “האמת? עד עכשיו החברה שלי שורדת יפה את הקורונה. לא העבירו עדיין אפילו עובד אחד לקורצארבייט“.
Kündigung
עוד מילה גרמנית רב שימושית. בין אם מפטרים אותך מהעבודה, מוציאים אותך מהדירה השכורה, או שאתה רוצה להתנתק מחברת הסלולר המנוולת כדי לעבור לחברת סלולר מנוולת אחרת.
דוגמה: “בעל הדירה החרא הזה עשה לי קונדיגונג על אייגנבדארף (ע״ע). אני כבר חודשיים רץ בטירוף מבזיכטיגונג (ע”ע) אחד לשני”.
Lockdown
כן, אני יודע, לא גרמנית. אבל משום מה הגרמנים אימצו אותה בתקופת הקורונה כחלופה לגיטימית ל”סגר”. לפחות לטעמי, המונח העברי “סגר” בעייתי ומטעה, משום שלפחות פה בברלין מעולם לא היה סגר במובן הישראלי של המילה. ולכן, אם רוצים לדייק, משתמשים ב”לוקדאון”.
דוגמה: “הספקתי אתמול עוד לראות סרט בקולנוע לפני שהכניסו אותנו שוב ללוקדאון“.
Pfand
פיקדון. יש לו כמובן שימושים רבים, אבל הנפוץ ביותר הוא זה שמשלמים על בקבוקי שתייה, ושלא מעט אנשים פה משלימים בעזרתו הכנסה.
דוגמה: “שעה הסתובבתי בסופר ולא מצאתי את המכונות של הפפאנד“.
Systemrelevant
עוד תרומה של עידן הקורונה לאוצר המילים הפעיל שלנו. מי שחיוני, או רלוונטי, למערכת.
דוגמה: “אני הולך לעבודה כרגיל, אני זיסטמרלוונט״.
Roller
לא ממש גרמנית, אבל הגרמנים אימצו אותה. וזו דוגמה טובה למרכיב שנכנס לחיינו רק אחרי שעברנו לארץ החדשה, ועל כן אנחנו לא בטוחים איך מכנים אותו בישראל. הכוונה כמובן לקורקינטים החשמליים השיתופיים שמפוזרים ברחבי העיר. אני מניח שקוראים להם בישראל אהההה… קורקינטים? לא יודע, דברו איתי ברולרים.
דוגמה: “ראיתי שאני מאחר לטרמין (ע״ע) אצל הרופא, אז לקחתי רולר והגעתי תוך שתי דקות”.
Rosenkohl
טוב, זו בטח הסטייה הפרטית שלי בשל חיבתי העזה לירק הזה, אבל מאז שלמדתי איך קוראים לו בגרמנית, ככה אני קורא לו. תודו שזה הרבה יותר מעורר תיאבון מ”כרוב ניצנים”. ומי שלא טוב לו, יום טוב לו.
לצד הרוזנקול, יש עוד כמה ירקות ומאכלים שאופייניים לפינה הזאת של העולם, ועל כן אני נוהג לכנותם בשם המקומי גם כאשר אני מדבר עברית, למשל: Pastinak (גזר לבן), Grünkohl (קייל, כרוב עלים).
דוגמה: “הדבר היחיד שטוב בסתיו זה שיש סוף סוף רוזנקול טרי בסופרמרקט”.
Späti
למה, איך תקראו לזה, קיוסק? פיצוצייה? תעשו לי טובה.
דוגמה: “נשמה אני קופץ רגע לשפטי לקנות בירה. להביא לך גם משהו?”
Spielplatz
גן המשחקים או גן השעשועים השכונתי, איפה שהילד שלכם עושה קובבות מחול וגונב צעצועים מילדים אחרים.
דוגמה: “היינו היום כמעט שעתיים בשפילפלאץ, הילד לא רצה ללכת הביתה”.
Steuerberater
חברו הטוב של כל עצמאי, שתמורת כמה (וכמה) אירו יעזור לכם לצלוח את המבוך הבירוקרטי של הפיננצאמט (ע”ע) ויגיש עבורכם את השטויירארקלרונג (ע”ע) שלכם.
דוגמה: “אחי, אתה יכול להמליץ לי אולי על איזה שטויירבראטר?”.
Steuererklärung
הצהרת מס. המשחק המקדים שמתקיים לפני האקט המענג שבו המדינה, היא ולא אחרת, מחזירה לכם כסף.
דוגמה: “לא היה משהו, השטויירארקלרונג שלי השנה, קיבלתי רק 200 אירו בחזרה”.
Tante
דודה, שבגרמנית משתמשים בה בדומה לעברית — כינוי גנרי (מיזוגני משהו) לאישה לא-צעירה ובדרך כלל לא סימפטית. כמובן, אפשר להשתמש גם במילה העברית, אבל כל מי שנתקל בזעפנות ברלינאית מצויה יודע ש”טאנטע” הולם יותר את הטיפוס מ”דודה”, שלפחות בעיניי עדיין מקרינה קצת יותר חמימות ואנושיות.
דוגמה: “הייתי היום במשרד הזרים ואיזו טאנטע צעקה עלי שאני עומד בתור הלא-נכון”.
Termin
אחת המילים הכי שימושיות בגרמנית. תור? פגישה? מועד? הטרמין מכסה הכול. מאוד שימושי, מאוד יעיל. לא נאמץ?
דוגמה: “ססאממק, אני מנסה לעשות אנמלדונג (ע”ע) ולא הצלחתי למצוא טרמין אחד פנוי בבורגראמט (ע”ע) בחצי שנה הקרובה!”
WG
ווה-גה, קיצור של Wohngemeinschaft, “שותפות דיור” או דירת שותפים, שלרוב היא הפתרון היחיד העומד בפניו של המהגר/ת הנואש/ת לקורת גג. לא צריך להסביר למה נקלטה הווה-גה הקצרה והקומפקטית ומועדפת על פני “דירת השותפים” המסורבלת. אבל צריך גם להזכיר שלוונגמיינשאפט יש תפקיד שונה בתרבות ובחברה הגרמנית, וזה פתרון מקובל, כלכלי ואקולוגי, לא רק בקרב סטודנטים וצעירים.
דוגמה: “חבל על המאמץ והזמן שלך, אחי. אם אתה רוצה למצוא דירה, עדיף שתחפש ווה-גה“
מה שכחנו? מוזמנות כמובן להוסיף עוד מילים ומושגים בתגובות.