העתיד האקלימי של ברלין: מה שצריך לדעת על משאל-העם ב-26 במרץ
מטרת המשאל היא לכפות על הדרג הפוליטי לשאוף לכך שברלין תהיה נייטרלית אקלימית כבר ב-2030
משאל העם ״ברלין נייטרלית אקלימית עד 2030״ יתקיים ב-26 במרץ בעקבות יוזמה אזרחית. מטרת היוזמה היא לכפות על הדרג הפוליטי לפעול בכל האמצעים כך שברלין תהיה באפס פליטות נטו כבר ב-2030, לעומת היעד הנוכחי שהוא ב-2045, וזאת תוך שמירה על עקרונות של צדק חברתי ומבלי לגלגל עלויות על שוכרי הדירות בעיר. עמדת הסנאט הברלינאי, כמו גם חלקים נרחבים מהמגזר העסקי, היא שהיעד אינו בר-השגה מבחינות שונות ולכן ייצור יותר נזק מתועלת.
ועכשיו באופן יותר מפורט:
מי יכול להשתתף במשאל-העם?
בני 18 ומעלה, שרשומים כתושבי ברלין והנם בעלי אזרחות גרמנית.
מתי הקלפיות פתוחות?
ביום ראשון, 26 במרץ, בין שמונה בבוקר לשש בערב.
האם אפשר להצביע בדואר?
כן. בהודעה על המשאל שמגיעה הביתה יש ברקוד שאפשר לסרוק. שימו לב להוראות ההפעלה של ההצבעה בדואר (יש מעטפה פנימית ומעטפה חיצונית וגם טופס שצריך לחתום עליו) כך שההצבעה לא תהיה פסולה. לא מומלץ לשלוח מעטפת הצבעה בדואר אחרי 21 במרץ. מעטפות שיגיעו באיחור לא ייספרו. אפשר גם להצביע לפני 26 במרץ בבית העירייה של הרובע שלכם בשעות קבלת הקהל.
מי עומד מאחורי היוזמה?
ברית של ארגוני סביבה וחברה, את הרשימה אפשר לראות בתחתית עמוד הבית של אתר היוזמה. באתר מודגש שהיוזמה אינה מזוהה עם אף מפלגה פוליטית.
מה פירוש ״כן״ ו"לא" בהקשר למשאל העם?
סימון ״כן״ בפתק ההצבעה מהווה תמיכה בהצעת החוק של משאל העם. סימון ״לא״ הוא התנגדות להצעת החוק.
כמה אנשים צריכים להצביע ״כן״ כדי שמשאל העם יתקבל?
2,431,772 איש ואישה זכאים להצביע במשאל העם. כדי שמשאל העם יתקבל צריכים להצביע ״כן״ לפחות 25% מהם, כלומר כ-613,000 איש
משאל העם הקודם, על הלאמת חלק מהדירות בברלין, התקבל ברוב גדול אך לא יושם, למה שהדרג הפוליטי לא יתעלם גם ממשאל העם הנוכחי אם יעבור?
בניגוד למשאל העם בנושא הדיור, המשאל הנוכחי הוא למעשה הצעת חוק מחייבת. עם זאת, מכיוון שהצעת החוק משנה רק את היעד לנייטרליות אקלימית ואינה פורטת בצורה מחייבת את האמצעים (ראו בשאלה הבאה), עדיין יש מקום תמרון רב לדרג הפוליטי.
אילו אמצעים לנייטרליות אקלימית מציע משאל העם?
בגדול, לפי היוזמה ההגעה לנייטרליות אקלימית עוברת דרך שלושה תחומים עיקריים: ייצור אנרגיה מתחדשת לברלין באמצעות שיתוף פעולה עם ברנדנבורג, שלה שטחים רבים; מעבר לחימום בתים ומים בשיטות נייטרליות אקלימית; ושינוי סדרי העדיפויות בתחום התחבורה העירונית.
טיוטת החוק שמהווה את הבסיס למשאל העם בכוונה אינה פורטת את האמצעים המדויקים שיינקטו על מנת להפוך את ברלין לנייטרלית אקלימית, אלא רק משנה את היעדים. המטרה, לפי היוזמה, היא להשאיר מרחב פעולה מספיק למשא ומתן בין הדרג הפוליטי לאזרחים. עם זאת, נקודת מוצא ראשונית היא המסקנות של ועדה שהורכבה ממאה אזרחיות ואזרחים שנבחרו באקראי ומשורה של מומחים ומדענים שדנו ביחד בין אפריל ליוני 2022 על אמצעים אפשריים.
מהו האתגר המרכזי בהפיכת ברלין לנייטרלית אקלימית?
40% מהזיהום בברלין נוצר כיום כתוצאה מחימום בתים ומים. העברה של כל תשתיות החימום של הבניינים הישנים (אלטבאו) בברלין לטכנולוגיות מתקדמות ולאנרגיות מתחדשות, לרבות שיפור הבידוד, הוא פרויקט ענקי ומאתגר. גם ביוזמה מודים שהשלמת שיפוץ בקנה מידה כזה אינה אפשרית עד 2030, אך נוקבים בפתרונות טכניים אפשריים כדי להגיע לנייטרליות אקלימית עוד לפני השלמת הפרויקט. לטענת היוזמה, ללא הצבת היעד השאפתני של נייטרליות אקלימית עד 2030 כחוק מחייב, דבר לא ייעשה בעתיד הקרוב וגם היעד של 2045 לא יתממש.
מה עמדת היוזמה כלפי נהיגה במכוניות בעיר?
לפי אתר היוזמה, נהיגה במכוניות עם מנועי בעירה לא תיאסר, אולם המטרה היא לגרום לכך שפחות אנשים יצטרכו לנהוג במכוניות פרטיות. כדי לעמוד ביעד, הפליטות מענף התחבורה יצטרכו להצטמצם משמעותית. בין האמצעים המוצעים: הקצאת משאבים לשיפור התחבורה הציבורית, צמצום מקומות החניה, הכרזה על מרכז העיר כמקום אסור למכוניות המופעלות עם מנוע בעירה, הרחבת תשתית שבילי האופניים ועוד. האתר מציין כי שימוש במנועי בעירה בתוך העיר הוא מזהם במיוחד, משום שיעילות השימוש באנרגיה עומדת על 10% בלבד.
האם ברלין יכולה לייצר באופן עצמאי אנרגיות מתחדשות בכמות הנדרשת?
לפי היוזמה, ברלין בכל מקרה תלויה כבר היום במדינות מחוז אחרות בכל הקשור למשק המים שלה, לחקלאות, וגם למשק האנרגיה. לצורך הגעה ליעד יידרש שיתוף פעולה עם מדינת המחוז השכנה ברנדנבורג, שלה שטחים גדולים, ואולי גם עם מדינות מחוז נוספות ואפילו פולין. באתר היוזמה מפנים למחקר של Energy watch group שהראה כי גם רק בשת"פ עם ברנדנבורג הדבר אפשרי. הרעיון הוא ליצור שותפות שגם ברנדנבורג תרוויח ממנה.
בניגוד לעמדת היוזמה, בסנאט הברלינאי סבורים שתוכנית כזאת אינה יכולה לצאת לפועל כיוזמה ברלינאית נקודתית ללא הסכמה פדרלית ואירופית רחבה. כלומר ששינוי היעד ל-2030 מבלי ששאר הגופים הרלוונטיים יעשו זאת, אינו בר ביצוע.
ומי ישלם?
עלויות ההשקעה בהפיכת ברלין לעיר נייטרלית אקלימית הן כמובן אדירות. עם זאת, לפי היוזמה, השקעה באנרגיות מתחדשות יקרה בהתחלה, אך לאחר מכן ייצור האנרגיה הופך לזול מכיוון שלא נדרשים חומרי גלם לבעירה. זאת בניגוד לשימוש בפחם, נפט וגז, שגורר כל הזמן עלויות גבוהות וגם מעביר את הכסף על פי רוב לדיקטטורות ולתאגידים גדולים. בנוסף, לטענת היוזמה אם לא נשקיע עכשיו הרבה, זה יהיה אפילו יותר יקר. אנו נמצאים כיום בהתחממות של 1.1 מעלות בממוצע עולמי, והמשרד לאיכות הסביבה חישב נזקים בהיקף של 80 מיליארד אירו בגרמניה בלבד, שנגרמו מאסון השיטפונות ומאירועי מזג אוויר קיצוניים של השנים האחרונות. אם ההתחממות רק תמשיך, הנזקים יהיו גבוהים הרבה יותר. לשם השוואה, ההצפה ב- Ahrtal לבדה גרמה לנזק בהיקף של 15 מיליארד יורו. לעומת זאת, מעבר לחימום מרכזי נייטרלי אקלימית בברלין יעלה כארבעה מיליארד אירו. כלומר לטענת היוזמה במחיר עלות של אירוע אקלים קיצוני אחד אפשר להפוך את כל מערכת החימום של ברלין לנייטרלית אקלימית. ביוזמה מציינים גם שככל שמשבר האקלים העולמי יחריף, גם עלויות ההמרה לאנרגיות מתחדשות יהיו יקרות יותר בשל ביקוש גובר.
ביוזמה מדגישים עוד, כי מדיניות חברתית ואקלימית חייבות ללכת יד ביד, ולכן טיוטת החוק המובאת למשאל העם קובעת פיצוי על עליית שכר הדירה מתקציב הסנאט. לדבריהם, העלויות יתחלקו בצורה הוגנת חברתית.
מה לגבי כוח אדם ליישום המעבר?
העברה של כל תשתיות החימום של הבניינים הישנים (אלטבאו) בברלין לאנרגיות מתחדשות דורשת לא רק סכומי עתק, אלא גם כוח אדם נרחב. בסנאט הברלינאי משוכנעים שאין שום סיכוי לגייס את כוח האדם הנדרש לפרויקט בסדר גודל כזה בחלון זמנים כל כך צפוף. מנגד, טוענים ביוזמה כי המימון הממשלתי שיובטח במשאל העם יאפשר להגדיל משמעותית את זמינותם של עובדים מיומנים, יעד אקלים שאפתני ימשוך פוטנציאל יזמי רב לעיר, וגם: הבייבי בומרז עומדים לפרוש משוק העבודה וככל שנחכה יותר, כך יהיו פחות בעלי מקצוע מיומנים. ונימוק אחרון מטעם היוזמה: רק חלק קטן מהפעולות הדרושות צריך להתבצע על ידי אנשי מקצוע בעלי מומחיות גבוהה.
מהן הסיבות המרכזיות שבגללן הסנאט הברלינאי מתנגד להצעת החוק המובאת למשאל עם?
הסנאט הברלינאי מדגיש כי הוא מחויב לאותן מטרות של יוזמי משאל העם. יחד עם זאת, הצבת יעד לברלין שאינו מתואם עם הממשלה הפדרלית אינו בר ביצוע, ואף עלול ליצור מצג שווא בעל פוטנציאל מזיק. היעדים שמציב משאל העם אינם ריאליים ולברלין אין את המשאבים הדרושים לשם יישומם.
נזכיר כי בינתיים גם התקיימו בחירות חוזרות בברלין, שבהן הקואליציה של הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים ומפלגת השמאל הפסידה. בימים אלה מתנהל משא ומתן קואליציוני בין המפלגה הנוצרית-דמוקרטית השמרנית, שזכתה בבחירות, למפלגה הסוציאל דמוקרטית. לא נראה שמי שעשוי להיות ראש העיר הבא של ברלין מטעם ה-CDU, קאי וגנר, יהיה תומך נלהב של היעד השאפתני של נייטרליות אקלימית עד 2030. נהפוך הוא: וגנר מעוניין לקדם את המשך הבנייה של כביש A-100 וכן בנייה בפארק טמפלהוף, שבמשאל עם בעבר החליטו הברלינאים והברלינאיות להשאירו כשטח פתוח.