המוח שלנו ומשבר הקורונה, חלק 2: למה ואיך גורמת ״הטיית הזמינות״ לבהלה
כתבה שנייה בסדרת הכתבות של ד״ר תום ביאליק מהאוניברסיטה החופשית של ברלין על העולם המופלא של ההטיות הקוגנטיביות
ראשית, רצינו להודות לכם על ההיענות המהירה למילוי שאלון החשיבה הביקורתית - בתוך שעות חצינו את סף מאה המשתתפים וכעת יש לנו כ-150, מספר מכובד ביותר שייתן לנו בסיס נתונים משמעותי להתייחסות ולניתוח בסדרת הכתבות שלנו על חשיבה ביקורתית והטיות קוגניטיביות (ואם טרם בחנתם את עצמכם - מוזמנות ומוזמנים לעשות זאת, אבל לפני שתמשיכו לקרוא).
בשאלה הראשונה נשאלתם ממה נהרגים יותר אנשים: מתקיפת כריש בים או מנפילת חלקי מטוס מהשמיים. כמעט שני שליש (63%) בחרו באפשרות של הכריש ורק כשליש בחרו בנפילת חלקי מטוס. זאת על אף שנתוני האמת הם שיש בערך פי 30 יותר אנשים שנהרגים מנפילת חלקי מטוס מאשר מתקיפת כריש בממוצע בשנה. בשאלה השנייה נשאלתם האם יש לדעתכם יותר שמות של מדינות שמתחילות באות ט’ או באות י’. התשובות הפעם התחלקו כמעט שווה בשווה, עם יתרון קל לאות ט’ (55%). התשובה הנכונה, לפי ויקיפדיה, היא שישנן שמונה מדינות שמתחילות באות ט’ (טג’יקיסטן, טובאלו, טוגו, טונגה, טורקיה, טורקמניסטן, טנזניה, וטרינידד-טובגו) לעומת רק ארבע מדינות שמתחילות ב-י’ (ישראל, ירדן, יוון ויפן). כלומר, מחצית מכם שיערתם נכון, בהנחה שלא בדקתם באינטרנט מהי התשובה הנכונה לפני. מטרת שאלות אלה היא לא לבדוק את הידע או יכולות הניחוש שלכם, אלא להדגים את ההטיה הקוגניטיבית הראשונה שבה נדון הפעם: הטיית הזמינות (Availability bias).
על פי הטיית הזמינות, יש לנו נטייה לחשוב שאירועים בהם נתקלנו יותר פעמים בעבר אכן שכיחים יותר במציאות מאירועים בהם נתקלנו פחות. לכאורה, הסבר זה נשמע הגיוני מאוד - מה שקורה יותר קרוב לוודאי שכיח יותר. מה שמטעה אותנו היא המחשבה שהאירועים אליהם אנו נחשפים מייצגים בצורה מאוזנת את תדירות התרחשותם במציאות. לפעמים המציאות שונה לחלוטין, שכן המידע שאנו מקבלים עובר דרך המון רשתות סינון שבוררות את המידע שמועבר אלינו בצורה סלקטיבית. הדוגמא הקלאסית לכך היא ההשוואה בין הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים לסיכוי להיפגע פיגוע טרור (לא עלינו, טפו טפו טפו). כמות הנפגעים בתאונות דרכים גבוה בעשרות מונים מכמות הנפגעים מפיגועי טרור, אך לרוב מקרים אלה אינם מגיעים לכותרות הראשיות בתקשורת. לעומת זאת, פיגועי טרור מקבלים סיקור נרחב. לכן, תדירות הפעמים שאנו שומעים על פיגועי טרור גורמת לנו לחשוב, לפי הטיית הזמינות, שהרבה יותר אנשים נפגעים מהם, לעומת כמות הנפגעים בתאונות דרכים.
החוקרים הראשונים שתיארו את התופעה, ולמעשה היו פורצי הדרך במחקר על הטיות קוגניטיביות בכלל, הם צמד הפסיכולוגים הישראלים עמוס טברסקי ז״ל ודניאל כהנמן, עליהם עוד נדבר רבות בסדרת כתבות זו. הם התייחסו להטיית הזמינות במאמר שפרסמו כבר בשנת 1973, ומאז פרסמו עוד מאמרים רבים בתחום. ההסבר הנוירולוגי לתופעה זו הוא שלמוח קל יותר לשלוף מידע שבו נתקל פעמים רבות בעבר מאשר מידע חדש וזר שעדיין לא יצר מסלולים עצביים מבוססים, ולכן המידע המוכר הופך לזמין יותר בעת הצורך. המלצה חמה לקריאת המשך: ספרו של מייקל לואיס, ״ענן של אפשרויות״, מתאר את סיפורם של טברסקי וכהנמן ואת תחום ההטיות הקוגניטיביות בצורה נפלאה.
הטיית הזמינות קשורה לאחד מסוגי הידע הלא-רציונלי שאנו רוכשים: ידע חזרתי. הכוונה לידע הנרכש ממידע שאנו נתקלים בו שוב ושוב עד שאנו מתחילים להאמין שהוא נכון, רק בגלל שהוא מופיע סביבנו פעמים רבות. בעולם השיווק מנצלים סוג ידע זה בצורה נרחבת: סלוגנים רפטטיביים של חברות, ג’ינגלים שמתנגנים שוב ושוב, סמלים של מוצרים שמופיעים בכל מיני מקומות - כולם דוגמאות לידע חזרתי שמשפיע עלינו דרך הטיית הזמינות.
נחזור לשתי השאלות בשאלון. על פי הטיית הזמינות, רובנו בחרנו באפשרות שיותר אנשים נהרגים מתקיפת כריש מאשר מנפילת חלקי מטוס מפני שאנו שומעים יותר על מקרים של תקיפות כריש במדיה. אנו כמעט לא שומעים על מקרים של מוות מפגיעה מחלקי מטוס מהשמיים, כנראה בגלל שזה נחשב כידיעה פחות אטרקטיבית. כמחצית מהאנשים חשבו שיש יותר שמות של מדינות שמתחילות באות י’ מאשר ב-ט’, פשוט מפני שרוב המדינות שמתחילות ב-י’ נמצאות בסביבה הגאוגרפית שלנו ולכן הן זמינות יותר במוחנו. לעומת זאת, רוב המדינות המתחילות ב-ט’ הן מדינות רחוקות ולא מוכרות, ולכן קשה לנו יותר לשלוף אותן ממוחנו.
ואיך זה קשור למה שמתרחש כעת עם התפשטות נגיף הקורונה? חשבו על התמונות שאנו רואים לא פעם בחדשות וברשתות החברתיות: מדפים ריקים בסופרמרקטים, תורים ארוכים בחנויות, אנשים מסתובבים מבוהלים עם מסיכות פנים בכל מקום. מידע זה זמין לנו כל הזמן - הרבה יותר מתמונות של אנשים רגועים שעושים קניות או יושבים בשלווה בבית מול נטפליקס - ולכן הוא נצרב חזק יותר במוחנו והופך לאמיתי יותר, מבחינתנו. זו חלק מהסיבה לפאניקה ולתגובות חסרות הפרופורציה של אנשים ברחבי העולם. הטיית הזמינות משפיעה עלינו כל הזמן, ובעיקר בתקופות לא יציבות, שבהן מתרחשים שינויים משמעותיים בשגרת חיינו ואנו צריכים לקבל החלטות בסביבה חדשה ובתנאים שמשתנים בכל יום. כמובן שאין להסיק מכך שאנו צריכים להיות אדישים למתרחש או לא להישמע להוראות הגופים האחראים - אבל כדאי להפעיל קצת חשיבה ביקורתית ולא להיסחף עם הפאניקה המוגזמת עליה מדווחים במדיה כדי לשמור אותנו צמודים למסך, ובטח שלא להפיץ את הפייק-ניוז ברשתות החברתיות שרק מגבירים את רמת החרדה.
המלצת צפייה לסיום: אם אתם רוצים ללמוד עוד על איך הטיות קוגניטיביות משפיעות על ההתנהגות שלנו, בעיקר בהקשר של שמירה על הבריאות, אתם מוזמנים לצפות בהרצאת טד מרתקת זו של הכלכלן דיוויד אש מ-2018. ובפרק הבא - הטיית העיגון.
על הכותב:
ד״ר תום ביאליק, בוגר המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן למדע, הינו חוקר ומרצה בתחום החינוך המדעי. תום עבר לפני מספר חודשים לברלין לטובת משרת מחקר באוניברסיטה החופשית של ברלין, לאחר פוסט-דוקטורט של כמה שנים במישיגן, ארה״ב. מחקריו מתמקדים בשילוב סביבות למידה טכנולוגיות בהוראת המדעים בבתי הספר. כמו כן, תום מרצה לקהל הרחב בנושאי חינוך, חשיבה ביקורתית והיסטוריה של המדע במגוון מסגרות ואירועים. מידע נוסף ניתן למצוא באתר שלו.