יומן קורונה ברלין: ״הבנתי שבזבזתי המון זמן על בניית ׳שגרה׳ רק כי ׳צריך׳ כסף ויציבות״
טל פליישמן, בברלין מ-2018, מורה ליוגה, קלינאית תקשורת, מלמדת ב״קומזיץ״
מי אני, מאיזו שנה אני בברלין ומה אני עושה בעיר?
אני טל פליישמן, גרה בברלין מדצמבר 2018, אני מורה ליוגה, לומדת הדרכת פילאטיס כרגע וקלינאית תקשורת. אני גם עובדת ב״קומזיץ״ - ארגון של הורים ישראלים שרוצים שלילדיהם תהיה חוויה ישראלית.
איך תקופת הקורונה השפיעה ומשפיעה עלייך ברמה האישית?
תקופת הקורונה בשבילי היא תקופה של צמיחה. הרבה פעמים אני מרגישה לא נעים להגיד ״אני אוהבת את הקורונה״ כי בכל זאת, זה לא בעל חיים, זו מגפה, אבל במהלך התקופה הזו הרגשתי שאני מצליחה לפתח את עצמי ואת הקריירה העצמאית שלי, מקבלת הצעות עבודה חדשות, פותחת אפיקים חדשים של עבודה ומבלה זמן עם אנשים שלא היה מזדמן לי בחיים לבלות כמות כזו של זמן איתם.
בן הזוג (הגרמני חובב הפרטיות) שלי עובד מתשע עד שש בדרך כלל, וכשהתחילה הקורונה היינו ביחד שמונה חודשים ורק חודש עבר מאז שעברנו לגור ביחד. כלומר פתאום בבת אחת נהייתה אינטנסיביות מטורפת, שמעולם במהלך הקשר לא היתה. אני באופן אישי אוהבת קשרים אינטימיים שכאלה, אז היה לי נורא כיף ונראה לי שהקורונה קיצרה הרבה תהליכים בהיבט של הקשר.
איך תקופת הקורונה השפיעה ומשפיעה עלייך ברמה המקצועית?
כיוון שאני עובדת עם חברות הייטק בתור מורה ליוגה, קיבלתי פתאום הצעות נוספות לקיים מפגשי אונליין כמורה ליוגה. הרבה מעסיקים הבינו שהעובדים ייכנסו לדיכאון אם המצב יימשך כך וכולם ייאלצו לעבוד מהבית במשך חצי שנה נוספת, וניסו למצוא פתרונות בצורת דאגה לעובדים, אם זה להזמין טייק אווי על חשבונם או לממן שיעורי יוגה אונליין. בנוסף, אני חושבת שאנשים שלא היו מוכנים לפני כן ולא היו פתוחים ליוגה, פתאום חיפשו מקור של הורדת מתח ולחץ ויצירת אווירה שונה בבית אחרי יום עבודה ארוך, אז סך הכל התקופה היתה חיובית מאוד.
מה הדבר הכי מבאס שהתבטל לך בגלל הקורונה?
אני חושבת שהיעדר טיסות זה הדבר שהכי קשה כרגע להתמודד איתו (אפילו שאחי גם גר בברלין). כבר נכתב כאן, שישראלים בחו״ל הרבה פעמים ״מכחישים גבולות״, תופעה שהיתה נשמעת לי מצוצה מהאצבע אם לא הייתי חווה אותה בעצמי. הכחשת גבולות או הכחשה גיאוגרפית בעצם אומרת שאנחנו אמנם גרים בברלין אבל בגלל הנגישות הגבוהה לקפוץ ״הביתה״ לישראל, אין לנו באמת תחושה של מרחק. לפני הקורונה הייתי מגיעה כל 3-4 חודשים לישראל: הייתי מסתפרת בישראל, הולכת לקוסמטיקאית, שיננית ורופאי שיניים ונשים. לא באמת העברתי את הכל לפה, וכשהתחילה הקורונה הבנתי שאין ברירה, צריך להתרגל למצב כי אנחנו לא יודעים מתי הוא יסתיים. התחלתי בלהסתפר אצל בן הזוג, ספר חובבן.
בספטמבר אנחנו אמורים לטוס פעם שנייה ביחד לישראל לחתונה של חברה, ואנחנו מאוד מקווים שלא תבוטל הטיסה או שתהיה חובת בידוד.
מה הדבר הכי משמח שקרה לך בזכות הקורונה?
הקמתי חדר יוגה/סטודיו קטן שיהיו בו שיעורים בעברית ובאנגלית. גם היה לי זמן ממש לחשוב על הקונספט והרעיון וגם לבצע. אני חושבת שבלי הקורונה היה לוקח לי שנה להתבשל עם הרעיון ועוד שנה לממש אותו.
בנוסף, המשבר קידם תהליכים של דיגיטליזציה וטיפולים אונליין. אם עד עכשיו בישראל התנגדו לטיפולי קלינאות תקשורת אונליין, כי טענו שאין לזה אפקט טיפולי זהה, היום מקבלים את הטיפול מקופות החולים. כיוון שעלה הצורך בטיפולי אונליין דחופים, גייסו אותי ואני אמורה להתחיל את זה בקרוב, שזה מאוד משמח.
באיזו מידה את מרגישה שחזרת לשגרה? אלו היבטים הכי מאתגרים בתהליך החזרה לשגרה?
לפני שהקורונה פרצה עבדתי בחברת חללי העבודה השיתופיים מיינדספייס, והיתה לי משמרת כל יום. הייתי אמורה לסיים חוזה במאי ולצאת אז לדרכי העצמאית, אבל לקורונה היו תוכניות משלה ויצא לטובתי שקיבלתי קורצארבייט ולא הייתי צריכה להגיע יותר שוב לעבודה. כך שבעצם השגרה שלי השתנתה מוקדם מהצפוי אבל כך או כך היתה משתנה במאי, כי אז תכננתי לצאת ממיינדספייס ומעבודה ״רגילה״ כשכירה.
עכשיו כשאני עצמאית, ההיבטים של חזרה לשגרה הם בעיקר עקב פתיחת ה״יוגה רום״, כלומר, הנהלים כל כך מעורפלים ולא ברורים ואנשים רבים מעדיפים להיפגש בחוץ כי הם חוששים מגל שני, כך שגם אם עמדת בנהלים המעורפלים יכול להיות שלא תהיה לך עבודה בזמן הקרוב כי הלקוחות עדיין חוששים. כל החברים שלי מורי היוגה ובעלי הסטודיו שאני מכירה אומרים את אותו הדבר. לדבר הזה ייקח עוד זמן.
חוכמה בדיעבד: מה את מבינה כעת על החודשים האחרונים ועל עצמך בתוכם שלא יכולת להבין או לדמיין בתחילת התקופה?
אני חושבת שלמדתי שאין באמת דבר כזה ״שגרה״, אנחנו בונים לעצמנו את העולם ואנחנו אחראים במאה אחוז לאיך שהחיים שלנו ייראו. המון זמן בעברי בזבזתי על עבודות מלצרות, פקידות ועוד דברים שלא ממלאים אותי, ו״השגרה״ שאחזתי בה בגלל ש״צריך״ עבודה ו״צריך״ כסף ו״צריך״ ביטחון ויציבות, בעצם מנעה ממני לגדול, לקפוץ למים ולקחת אחריות במאה אחוז על מה אני רוצה בחיים שלי.
המלצות (מכל סוג) לתקופה?
קורס אונליין בUDEMY: למי שמשתעמם בקלות כשהוא יושב בבית, ממליצה מאוד למצוא דברים שתמיד חלמתם עליהם ולהגשים אותם. זה לא קל להתמיד לבד, אבל בסוף יש תחושת סיפוק.
חשבון אינסטגרם לפילאטיס שאני לומדת ממנה המון וגם היא עושה שיעורים בימי חמישי בלייב: ashleydeleonpilates.
ההורים שלי גרים באשדוד, וכל סופ״ש שהייתי באה לבקר אותם, היה שיעור זומבה על חוף הים באוויר הפתוח, בדיוק בשקיעה. לרקוד מוזיקה לטינית בשקיעה זו תחושה עילאית בשבילי. כשהגעתי לברלין ניסיתי להגיע לאנשים הנכונים אבל המקסימום שמצאתי היה שיעורים ב״הולמס פלייס״. לאחרונה, במקרה נתקלתי בבחור שמעביר שיעורי זומבה בברלינר דום, ממש מול הקתדרלה, כל שלישי ושישי, בדרך כלל ב-18:30 (יש לו גם קבוצת וואצאפ). כשגיליתי את זה רציתי לצעוק לעולם אבל לא ידעתי כמה אנשים באמת מתחברים לזומבה. לתקופת הקורונה בכל אופן, זו הפעילות האולטימטיבית כדי להוציא אנרגיה, לרקוד, להזיע, וליהנות מהשמש הלא כל כך חמה לפעמים של ברלין.
עם MOISHE HOUSE, ארגון יהודי שוויוני פה בברלין, היתה הפעם הראשונה שניסיתי להדריך יוגה בחוץ. לומר את האמת, היו לי הסתייגויות מלעשות יוגה בחוץ, בפארקים בברלין, מתוך מחשבה על כמה רוגע וביטחון התלמיד יכול לקבל במידה שאנשים יצפו בו או עוברי אורח יגיבו וכדומה. את הניסיון הראשון גם עשינו בברלינר דום, ובעקבות הניסיון המוצלח ייתכן שאעשה שיעור שבועי בימי שני בחוץ. אפשר ליצור איתי קשר דרך האתר שלי.
