יומן קורונה ברלין: ״כמה שאני אוהבת להתלונן על גרמנים, גיליתי הרבה סולידריות וצד יותר רך של אנשים״
דליה קסטל, בברלין מ-2005, יוצרת סרטים דוקומנטריים ועורכת
מי אני, מאיזו שנה אני בברלין ומה אני עושה בעיר?
אני דליה קסטל, בברלין מ-2005, יוצרת סרטים דוקומנטריים ועורכת, כרגע אני מתפרנסת מיצירת תוכן וידאו לרשתות חברתיות, עורכת הרבה ומלמדת את עצמי לאט לאט אנימציה. גרה עם שתי בנותיי (המקסימות) ובת זוגי (המקסימה) בשנברג.
איך משבר הקורונה משפיע עלייך ברמה האישית?
מבחינת אורח החיים משבר הקורונה לא הביא שינוי גדול, אני עובדת לרוב מהבית ומאוד אוהבת להיות לבד. ההבדל הגדול הוא שאני לא לבד בזה. הבנות שלי כבר בגילאים שהן הרבה בחוץ בלימודים ועם חברות, ובת הזוג שלי צריכה הרבה תנועה ובחוץ, אז זה לפעמים מרגיש כמו ״האח הגדול״, כאילו שמו את כולנו בבית לניסוי חברתי. בהתחלה ראיתי בזה הזדמנות להיות עם הבנות הרבה זמן איכות בבית ולהפוך להיות האמא מהבלוגים שתמיד שאפתי להיות, תכננתי לעשות איתן מלא דברים, תיארתי לי סדר יום מאורגן ומאוזן בין מטלות ולימודים לבין מנוחה נעימה. נידלס טו סיי, זה לא קרה… מה שהיה נראה כמו רצף של ימים זהים, הזויים ודי כאוטיים. חשבתי שזאת ההזדמנות שלי ליישם את כל ההכנות התיאורטיות שהיו לי לסוף העולם והתוצאה של כל המאמץ הזה היא גינה קטנה בסלון ומחמצת תוססת.
בנוסף לזה אמא שלי שבדרך כלל נמצאת חצי שנה בברלין וחצי שנה באיטליה ״נתקעה״ למזלנו בברלין (הבית שלה באיטליה הוא בצפון באחד האזורים הנגועים ביותר), וגם זה מצריך התמודדות מסוג אחר. היא בברלין בעיקר בשביל להיות איתנו ופתאום אנחנו צריכות לשמור מרחק. עכשיו כשכבר עבר די הרבה זמן אני יכולה להגיד שנראה לי שעברתי את כל שלבי האבל: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. ודווקא עם הקבלה שאולי זה לא ייגמר כל כך מהר כמו שחשבתי בא רוגע, הורדתי ציפיות ואנחנו נהנות מהזמן שלנו יחד יום ביומו.
איך משבר הקורונה משפיע עלייך ברמה המקצועית?
בהתחלה היה דווקא איזה שפע של עבודות, הרבה אנשים הגיבו לסגר ביצירת תכנים לרשת ונזקקו לשירותיי. כפרילנסרית אני ממש רגילה לעבור מתקופות של שפע לתקופות של צמצום. ובשביל תקופות של צמצום יש לי בדרך כלל רשימה ארוכה של דברים לעשות שאני לא מספיקה כמו לעבוד על יצירות שלי. בת הזוג שלי הרקדנית נאלצה להסתפק במרחב המצומצם של הבית בשביל לרקוד, אז צילמתי אותה ואנחנו עובדות על וידאו דאנס משולב אנימציה. בנוסף אני די מכורה לטיוטוריאלז וללימוד טכניקות חדשות, משהו בלעקוב אחרי הוראות ביוטיוב מאוד מרגיע אותי.
מה הדבר הכי מבאס שהתבטל לך בגלל המשבר?
תכננו נסיעה משפחתית לפוליה באיטליה, זה היה טיול שתוכנן הרבה מן מראש ומאוד חיכינו לו ובעולם ללא קורונה מאוד מאוד הייתי שמחה להיות עכשיו בדרום איטליה.
מה מבין הדברים שאי אפשר לעשות עכשיו בברלין הכי חסר לך?
לפגוש אנשים בלי שזה יהפוך לאופרציה רוויית אלכוג’ל.
מה בברלין הכי עושה לך טוב בימים אלה?
אני אוהבת את העיר, עם כמה שאני יכולה להתלונן - אני מאוד אוהבת אותה. ומתחיל קיץ ואין תיירים. לשבת בפארק (כרגע גלייסדרייאק הוא האהוב עלי) עם חברה ובירה זה נעים ומשמח בצורה בלתי רגילה.
האם גילית או הבנת טוב יותר משהו על ברלין, גרמניה, הגירה באמצעות/בזכות/בגלל המשבר?
אני יכולה לפתוח את התשובה הזאת כמו שפתחתי את הקודמת: כמה שאני אוהבת להתלונן על גרמניה וגרמנים, יש כאן הרבה דברים שאני מעריכה ושמחה לשלם את המחיר של לחיות בעולם נוזף ומקובע לפעמים בשביל שהם יתקיימו. גיליתי הרבה סולידריות, שמצד אחד זה לא מפתיע בכלל כי יש כאן מודעות חברתית מאוד גבוהה, ומצד שני הכי מפתיע כי יש כאן אינדיבידואליות מאוד חזקה. משהו במשבר הוציא צד יותר רך של אנשים וכמובן אני מודה כל יום שאנחנו עוברים את המשבר תחת הנהגתה של מרקל ולא של מנהיג מפוקפק אחר.
המלצות (מכל סוג) לתקופה הזאת?
פסטיבל סרטים דוקומנטריים שמציע צפייה בחינם: https://www.idfa.nl/en/
