יומן קורונה ברלין: ״רק כשכיביתי את כל ההתראות בטלפון התחלתי לחוות זמן איכות״
נעה ליבו, בברלין מ-2015, עוסקת בתיאטרון פלייבק ובעלת עסק בתחום ההדרכה והייעוץ
מי אני, מאיזו שנה אני בברלין ומה אני עושה בעיר?
אני נעה ליבו, הגעתי לברלין ב-2015 עם בן זוגי אחרי תשעה חודשים שבהם גרנו בכפר קטן בסקסוניה. בהכשרתי אני (בין השאר) מנחת קבוצות ויועצת ארגונית. אני עוסקת בתיאטרון פלייבק ומעבירה סדנאות בתחום. מאז שהגעתי לברלין עבדתי כשכירה ובמקביל הקמתי עסק קטן שמציע שירותים בתחום ההדרכה והייעוץ לארגונים וקהילות בשילוב של תיאטרון פלייבק שהוא תיאטרון המשלב אלמנטים מעולם האילתור והדרמה-תרפיה.
איך תקופת הקורונה השפיעה ומשפיעה עלייך ברמה האישית?
לפני שהעניין עם הקורונה תפס תאוצה, טסתי לטיול עם עצמי בהודו אחרי שעברתי תקופה לא קלה בגלל מות אבי. בשלב מסוים במהלך הטיול הבנתי שהדברים משתנים במהירות ושיש סיכוי שהגבולות עם הודו ייסגרו ואני אתקע שם בלי אפשרות לחזור, ונאלצתי לקצר קצת את הטיול. החזרה לברלין היתה מלאה במתח וחרדה כי הטיסה שלי בוטלה והתחילו הגבלות רציניות על טיסות לאירופה ואני כבר ראיתי את עצמי מבלה חודשים בהסגר בהודו. לשמחתי בן זוגי ועוד כמה א.נשים קרובים עשו מאמצים להחזיר אותי והצלחתי לעלות על טיסה לאמסטרדם ומשם חזרתי לברלין ברכב שכור. אני שמחה מאוד שביליתי קרוב לחודש בהודו ועוד יותר שמחה שהצלחתי לחזור בזמן לברלין.
איך תקופת הקורונה השפיעה ומשפיעה עלייך ברמה המקצועית?
במהלך התקופה המשרד שבו עבדתי כשכירה נסגר ופוטרתי יחד עם עוד מאות עובדים אחרים. לגבי העבודה שלי עם התיאטרון אני עדיין מבולבלת מאוד. אני עוקבת אחרי ההנחיות ומנסה להבין מתי אוכל לחזור להופיע ולקיים סדנאות. בינתיים העברתי את כל הפעילות שלי למרחב הווירטואלי ולהפתעתי זה עובד ממש טוב.
מה הדבר הכי מבאס שהתבטל לך בגלל הקורונה?
לקראת סוף הטיול שלי בהודו תכננתי לעשות סדנה לקבוצת תיאטרון בצ’אנאי. לצערי נאלצתי לבטל את הסדנה ברגע האחרון בגלל הקיצור הפתאומי של הטיול. בנוסף הייתי אמורה להנחות סדנה בכנס בבולגריה וגם האירוע הזה נדחה בשנה.
מה הדבר הכי משמח שקרה לך בזכות הקורונה?
כשחזרתי מהודו הייתי כל כך מבואסת על מה שקורה בעולם ובאמת האמנתי שאנחנו, האזרחים, עומדים לאבד הרבה מהחירויות הבסיסיות שלנו בגלל שתאגידים וממשלות מצאו דרך פשוטה להטיל אימה על הציבור. כדי לא להישאב לייאוש החלטתי להסיח את דעתי ולהתחיל פודקאסט שבו אני משוחחת עם אמנים מכל העולם על תיאטרון פלייבק. הפודקאסט זכה לתגובות חיוביות ואני נשאבתי לעולם הפודקאסטים כי הייתי חייבת ללמוד בזמן קצר איך מנהלים כזה דבר. בנוסף התחלתי לעבוד עם קבוצות תיאטרון ממקומות שונים בעולם והעברתי סדנאות לשחקנים בברזיל ובמקומות שונים בגרמניה. החיבור הווירטואלי המשמח ביותר היה עם קבוצת התיאטרון שלי, סטורי-ליין (story-lane, שנפגשה באדיקות מדי שבוע לסדנה וירטואלית והעניקה הרבה תמיכה לכל הנוכחים לאורך התקופה הלא פשוטה הזאת. בנוסף חזרתי ללימודי הגרמנית אחרי הפסקה ארוכה ואפילו התחלתי קצת לרוץ (לאט אמנם ולמרחקים קצרים) בפארק ליד הבית.
באיזו מידה את מרגישה שחזרת לשגרה? אלו היבטים הכי מאתגרים בתהליך החזרה לשגרה?
לא חזרתי לשגרה כי השגרה שלי כללה עבודה במשרד ועכשיו כבר לא. נדמה לי שהשינוי הזה יוביל אותי לפיתוח העסק שלי, מה שיחייב שגרה מסוג אחר. יש אלמנטים שחשוב לי לשמר בתוך השגרה ושמרתי עליהם לאורך התקופה כמו למשל לעשות מדיטציה מדי בוקר ולתרגל יוגה לפחות פעמיים בשבוע.
חוכמה בדיעבד: מה את מבינה כעת על החודשים האחרונים ועל עצמך בתוכם שלא יכולת להבין או לדמיין בתחילת התקופה?
הבנתי שעם כל התרגול הרוחני שאני עושה, אני עדיין נופלת למקומות של שיפוטיות ותסכול כשהדברים בעולם נראים לא טוב, אבל לשמחתי אני בדרך כלל תופסת את עצמי בזמן ומנסה לשנות. מבחינה מקצועית, לא יכולתי להאמין שאוכל ליהנות ולהיתרם כל כך מהנחיה ומהשתתפות בסדנאות אונליין של תיאטרון פלייבק. עכשיו ברור לי שאני אשלב את זה בעבודה השוטפת שלי בהמשך.
המלצות (מכל סוג) לתקופה?
אני ממליצה על כיבוי כל הנוטיפקציות והסרה של אפליקציות בטלפון החכם שלכם. בתחילת המשבר התרשמתי שכולם מבלים זמן איכות עם עצמם ורק אני כל הזמן עסוקה במיליון דברים, לכן החלטתי לעשות צעד פשוט אך רדיקלי של צמצום זמן המסך שלי והתחלתי להרגיש שאני גם חווה קצת מהאיכות הזאת שכולם מדברים עליה.
המלצה נוספת היא לעקוב, לקרוא והאזין לג’ק קורנפילד (Jack Kornfield). ג’ק הוא מורה למיינדפולנס, פסיכולוג ונזיר לשעבר והוא מורה הדרך שלי בשנים האחרונות. המסרים שלו הם פשוטים אך מלאי תבונה ועוסקים בחמלה, קשיבות ואהבה: jackkornfield.com.
