החזון של היזמים הישראלים מקרויצברג: גידול מזון בבתים עירוניים
הסטארטאפ הברלינאי INFARM, שמאחוריו ארבעה ישראלים, מפתח שיטות מתקדמות לגידול מזון בחללים אורבניים, ללא תלות במזג האוויר ובעונה. קמפיין מימון המונים שהשיקו, זוכה להצלחה מסחררת: ״השאיפה שלנו היא להקנות לאנשים כלים שיהפכו אותם מצרכנים פסיביים ליצרנים אקטיביים״
קצת פחות משבועיים נדרשו ליזמים הישראלים של הסטארטאפ הברלינאי INFARM כדי לחצות את היעד הכלכלי הראשון של קמפיין מימון ההמונים שהשיקו בתחילת מאי. נכון לכתיבת שורות אלה גויסו כבר כמעט 17 אלף אירו לטובת פיתוח הפרויקט הראשון של החברה, שהחזון שלה פשוט ורלבנטי: גידול מזון בבתים עירוניים. בלופט התעשייתי של INFARM ברחוב Glogauer שבקרויצברג, המשתרע על פני כ-300 מ״ר, אפשר לראות את החזון הזה קורם עור וגידים. כשמה של החברה כן היא - חווה עירונית Indoors, שבה מפתחים היזמים שיטות מתקדמות לגידול מקומי של מזון, תוך שימוש בטכניקות שונות של הידרופוניקה (גידול צמחים על בסיס מים ללא אדמה) ותאורת LED מלאכותית. בחממת גידול אנכית, צומחים להם מינים נדירים של חסות, עשבי תיבול, שורשים ומיקרוגְרִינְס (שעוד נרחיב על סגולותיהם בהמשך) - חקלאות העתיד, אם תשאלו את ארבעת הישראלים שמאחורי היוזמה: האחים ארז וגיא גלונסקה, אסנת מיכאלי (שהיא גם זוגתו של ארז) ועדי ששון, היחידה מבין הארבעה שלא חיה בברלין, אך מגיעה לכאן לעתים קרובות כדי לעבוד בחווה וללוות את התקדמות המיזם.
כדי להבין את השתלשלות העניינים, יש לחזור לשנת 2007. באותה תקופה חי ארז בחווה מבודדת בלה גומרה שבאיים הקנריים, ונהנה מהאפשרות לגדל בעצמו את המזון שלו או להחליף אותו עם שכניו: ״החוויה הזאת, שאתה מנביט זרע ומלווה את התהליך עד לאכילתו, היא חוויה מעצימה, פלא שלא מפסיק להפעים אותי״, הוא מתפייט. את אסנת הכיר כשצילם וביים סרט דוקומנטרי וחיפש מי שיערוך אותו. ״חבר משותף המליץ עלי״, היא מספרת, ״ומאז עבדנו המון יחד בהפקות של סרטים וטלוויזיה, וידאו לתיאטרון ווידאו ארט״. מהר מאוד גילו גם את האהבה המשותפת שלהם לנדודים, אלא ש״לארז תמיד היתה משיכה לחקלאות וחלום לעבור לגור בכפר ולגדל אוכל, ואני לעומת זאת בנאדם של עיר״. לפני כשלוש שנים, אחרי שנולדה בתם ניקו (״ההשראה והכוח המניע שלנו״), חזרו יחד לגן-העדן של ארז בלה גומרה. ״היינו מאוד קרובים לקנות בית קטן עם חלקת אדמה״, ממשיכה אסנת, ״אבל אני לא הרגשתי שמצאתי את הבית שלי. החלטנו לקנות קרוון ולהמשיך לטייל. שאלתי את ארז אם הוא לא עצוב לוותר על החלום לגדל אוכל. אחרי יומיים הוא אמר לי ׳מצאתי פתרון - הידרופוניקה. אפשר לקחת את החווה איתנו בקרוון!׳״. ביוני 2012 הגיעו לברלין כדי להכין סרט תדמית לחבר שגייס כסף לאפליקציה שפיתח (Capsuling Me) ומהר מאוד התאהבו בעיר. ״ברלין היא מקום מדהים להגיע אליו עם רעיונות ויוזמות חדשות. העיר הזאת מאפשרת לך לעוף אם אתה רוצה. יש זמן לחקור ולגבש רעיון, ואפילו אם הוא ממש הזוי תמצא מי שמתעניין ורוצה לעזור״. גיא, אחיו הצעיר של ארז, שעבד במטבחים מגיל מאוד צעיר ורוב הזמן השתדל לשלב את אהבת הבישול שלו עם טיולים בעולם, הצטרף גם הוא - ושני האחים צללו למחקר וניסוי. ״התוצאות עלו על כל הציפיות״, משחזרת אסנת, ״מהר מאוד הסלון שלנו הפך לג’ונגל של חסות, תבלינים, עגבניות ועשבי תבלין. אני בינתיים המשכתי לעבוד בעריכה. ערכתי את סרט הביכורים של אסתי עמרמי,׳Anderswo׳, שבהרבה מובנים תיאר את החוויה האישית שלי כמהגרת. הזדהיתי מאוד עם נועה, הגיבורה, ועם תחושת ההומלסיות שמלווה אותה לכל מקום ומתגברת דווקא כשהיא בישראל בבית הוריה״.
לאחר הניסוי המוצלח בבית, החליטו האחים להקים חווה מיניאטורית בקרוון דמוי חללית כסופה. החווה התארחה בקיץ שעבר בגינה הקהילתית Prinzessinnengarten שבקרויצברג. הם גידלו בתוכה עשרות מינים של מיקרוגרינס - שם כולל לצמחי מאכל צעירים, כבני שבועיים, ששתיים מתכונותיהם הופכות אותם לפלא תזונתי. אמנם צורתם היא כשל עלעלים זעירים, אך טעמם הוא טעם מחוזק של הצמח בבגרותו (מגוון טעימות בחממה הוכיחו זאת היטב); ותכולת הוויטמינים והערכים התזונתיים שלהם גבוהה בכארבעים אחוז מזו שתהיה להם לכשיגדלו. העוברים והשבים ליד החללית הכסופה ב-Prinzessinnengarten הוזמנו לגזום את התוצרת ולהכין לעצמם סלט טרי. ההתלהבות של מבוגרים וילדים כאחד, הביאה את השלישייה לייצר ערכה ביתית פשוטה לגידול מיקרוגרינס בבית. הבעיה היחידה שממנה סבלה הערכה היתה העובדה שה״חממה״ שהם יצרו עבורה היתה קופסת סושי מפלסטיק, מה שהיווה ניגוד מוחלט לתפישה הסביבתית שלהם. השלושה הבינו שדרושה כאן חשיבה מחוץ לקופסא, הפעם גם באופן מילולי. הרעיון שהגו היה ליצור חממה מתקפלת, בהשראת אמנות הקיפול היפנית אוריגמי. כדי לממש את הרעיון, חברו לשתי מעצבות שוודיות מוכשרות, Hanna Billqvist ו-Anna Glansén, העובדות עם חומרי אריזה חדשניים (tomorrowmachine.se). יחד הם יצרו ערכה חדשה עם כמה וכמה יתרונות: ראשית, היא שקופה, כך שאפשר לראות ולחוות בכל זמן נתון את תהליך הגדילה. שנית, מצע הגידול הוא ג’ל המופק מאצה בשם אגר-אגר. זהו חומר המשמש בדרך כלל כתחליף טבעוני/פרווה לג’לטין, וכמצע לגידול תרביות וחיידקים במעבדות רפואיות. השימוש בג’ל לגידול המיקרוגרינס מבטל את הצורך בהשקיה. היתרון השלישי של הערכה הוא שהיא מיועדת לשימוש רב פעמי - צריך להחליף רק את הג’ל והזרעים. הערכה עשויה מפוליפרופילן (polypropylene), פולימר פלסטי שלדברי היזמים הוא בטוח לשימוש וניתן למחזור. לאחר שפיתחו אב טיפוס מוצלח, השיקו את הקמפיין באתר indiegogo כדי לגייס את המימון הדרוש לסיום פיתוח הערכה ולייצורה. כנהוג בקמפיינים רבים של מימון המונים, התומכים למעשה רוכשים מראש את הערכה (יש ״חבילות״ תמיכה שונות שמקנות הטבות שונות לפי גובה התשלום), ובכך מאפשרים את קידום הפרויקט. ההצלחה, כאמור, גדולה (והקמפיין יימשך עד 12 ביוני), אולי משום שליותר ויותר אנשים אכפת מה הם אוכלים ומאיפה האוכל שלהם הגיע. הרעיון שלפיו כל אחד יכול לגדל לעצמו בתוך הבית מוצרים טריים, מקומיים ואורגניים ללא תלות במזג האוויר ובעונה, קוסם לרבים. ״השאיפה שלנו היא להקנות לאנשים כלים שיהפכו אותם מצרכנים פסיביים ליצרנים אקטיביים. זהו כלי שיש לו עצמה ענקית בשליטה שלך כפרט על החיים שלך״, אומרת אסנת. השאיפה הזאת מתיישבת גם עם חששותיהם של מומחים מפני משבר מזון עולמי, שעלול להתרחש כתוצאה מכך שאוכלוסיית העולם צפויה להגיע לכתשעה מיליארד בני אדם עד 2050, מתוכם כשבעים אחוזים יחיו בערים. מעבר לתמיכה של צרכנים פרטיים בפרויקט, הוא מעורר התעניינות גם בקרב אדריכלים, מעצבים ואנשי עסקים. כך, למשל, כשפעלו עדיין בחללית הקטנה ב-Prinzessinnengarten, הזדמן למקום המעצב המצליח Werner Aisslinger, שעיצב לאחרונה את המלון הטרנדי 25hours Hotel Bikini Berlin במערב העיר. וורנר נפעם מהרעיון שלהם, בין השאר בגלל החיבור שראה בינו לבין הקונספטים העתידניים המאפיינים רבות מעבודותיו. הוא קישר את היזמים לבעל המלון Christoph Hoffmann, חיבור שהוביל להקמת מערכת הידרופונית מרהיבה במסעדת המלון, NENI Berlin. בינתיים הפך גם הופמן לתומך נלהב של INFARM בשל מה שהוא רואה כחשיבה מהפכנית שיכולה לגרום לשינוי עולמי בצריכת המזון. הוא אף החליט להעניק פרסום נרחב לקמפיין בשבעת המלונות שלו ברחבי אירופה.
למרות הפוטנציאל העסקי הברור, כשמבקרים ב-INFARM אי אפשר לטעות - המניעים של היזמים אינם רק כלכליים. ״אנחנו רואים בחלל הזה חממה לחשיבה חדשנית וקן לשיתופי פעולה עם אמנים, מדענים, בשלנים ואנשי רוח שרוצים להיות חלק מעתיד טוב יותר״, אומרת אסנת, ״אנחנו רוצים להעניק לכל מי שנכנס לכאן תחושה אחרת, חוויה שלמה והרמונית של טעם, צבע, ריח וקול״. בינתיים התחילו להפעיל במתחם גם בית קפה (פתוח בימי שני עד שבת), שעושה כמובן שימוש במוצרים שהם מגדלים במקום. בהתאם לרוח היוזמה, המקום משתף פעולה עם יצרנים מקומיים (למשל Our/Vodka ו-The Liquor Company), מתוך רצון לתמוך בכלכלה המקומית ולהפחית את זיהום האוויר הנוצר בעת שינוע מוצרים. על הכנת האוכל אמון צ’רלי מגירה, שף שהוא גם כוכב רוקנרול, או כוכב רוקנרול שהוא גם שף. ״אני מכירה את צ’רלי המון שנים דרך המוזיקה המעולה שלו״, מספרת אסנת, ״הוא השף המוכשר ביותר שיצא לי לפגוש. זו חוויה אמיתית לראות אותו מחולל במטבח. הוא מבשל עם המון אהבה, הקשבה ודיוק״. מי שרוצה להיחשף ליוזמה ולטעום את פירותיה מוזמן להצטרף ל-Farm-To-Table Supper Club, ארוחות ערב אינטימיות (כעשרים עד שלושים משתתפים), שבהן ניתן לאכול מטעמים המתבססים על יבול החווה, לשתות את קוקטייל הבית INFARMule (עשב חיטה, ליים, וודקה) ולקבל הסברים אישיים על המקום (40 אירו כולל יין וקוקטייל, 30 אירו ללא).