היזם הישראלי שמוכר לגרמנים טופו שעשוי מחומוס
זאבי חיימוביץ׳ חיפש תחליף לסויה ולסייטן השנויים במחלוקת - והחליט לייצר טופו חומוס. עכשיו ה״קופו״ שלו נמכר בעשרות הסניפים של רשת הסופרים האורגניים ביו-קומפני - וזו כנראה ממש רק ההתחלה
כמו לא מעט ישראלים שעושים את צעדיהם הראשונים בעיר, כשזאבי חיימוביץ׳ הגיע לברלין לפני כשמונה שנים, הוא התחיל להכין ולמכור חומוס. ״מכרתי ליחידים ולמסעדות וראיתי שאנשים מאוד אוהבים, אז חשבתי לעצמי, אם אנשים אוהבים חומוס - למה לא מוכרים אותו גם בסופרמרקטים? שקלתי להיכנס לשוק הזה״.
הבעיה היתה שכולם מסביב הזהירו את זאבי שהגרמנים לא ישנו את ההרגלים שלהם וימשיכו לאכול סלט ביצים, סלט שינקן וסלט לקס, והרעיון היזמי התמוסס. כעבור כמה שנים, כשבכל רשת סופרים בברלין כבר מכרו חומוס בקופסה (גם אם ישראלים רבים לא יתקרבו אליו), זאבי אמנם איחר את הרכבת ההיא, אבל היה עמוק בפיתוח הרעיון החומוסאי הבא שלו: ״קופו״ - טופו מגרגרי חומוס, ששמו הוא הלחם של המילה טופו והאות הראשונה של המילה Kichererbsen, גרגרי חומוס בגרמנית.
״מה שקרה עם החומוס רק חיזק לי את ההבנה שאפשר להכניס מוצר חדש לשוק שהוא לכאורה רווי, ועל אחת כמה וכמה מוצר שעשוי מחומר גלם שנחשב בריא ומזין״. וכך, החל מיום רביעי האחרון, הקופו האורגני של זאבי נמכר ב-56 סניפים של רשת ביו-קומפני, רשת סופרים אורגניים ברלינאית, שלה סניפים גם בהמבורג ובדרזדן. בקרוב הרשת גם תקדם את הקופו באמצעות דוכני טעימה בסניפים.
חיימוביץ, בן 38, נשוי לצלמת נוגה שטיינר ואב לשתי בנות (6 ו-3), הגיע כאמור לברלין לפני כשמונה שנים, אבל עוד בישראל הוא היה טבח, עבד בקייטרינג וגם פתח מסעדה, כך שבסך-הכל הוא בעסקי המזון כבר 16 שנה. הרבה ישראלים מכירים אותו בתור משווק פיתות שמנמנות ונחשקות ״כמו בישראל״, אבל עיקר העסק של זאבי - עד להמצאת הקופו - הוא ייצור ושיווק של לחמניות המבורגר טריות למסעדות ולחברות קייטרינג.
אז איך הגעת דווקא לטופו מחומוס?
״לפני שלוש שנים עלה לי רעיון לחפש תחליף לטופו, בגלל המחלוקת שיש לגבי הבריאות של סויה בהקשר ההורמונלי. האלטרנטיבה של מי שלא אוכל סויה זה סייטן, שעשוי מחלבון גלוטן, שגם הצריכה שלו שנויה במחלוקת, ואז בעצם צריך להחליט בין סויה לגלוטן. מכיוון שהכנתי הרבה חומוס בעברי עלה בדעתי שאולי אפשר לעשות טופו מגרגרי חומוס, מוצר שיהיה ללא סויה וללא גלוטן. גיליתי שבבורמה מייצרים טופו חומוס באופן ביתי, וגם מוכרים אותו מטוגן בשווקים, אבל הבנתי שאין שום יצרן שמנגיש אותו לצרכן הסופי בסופרמרקט. מרגע שנולד הרעיון התחלתי לעבוד עליו במקביל לעסק הקיים. זה לקח יותר זמן ממה שחשבתי, שלוש שנים״.
למה נדרשו שלוש שנים?
״אחד האתגרים המרכזיים היה לקחת מוצר ביתי, שכמו ממרח חומוס או טופו סויה בעצם אפשר להכין לבד בבית, ולהגיע למוצר ששומר על האיכויות הביתיות והבריאותיות אבל גם יש לו חיי מדף ואפשר לייצר בכמויות. הקופו מיוצר רק משלושה רכיבים: חומוס, מים ותבלינים. אין רשימת רכיבים ארוכה וחומרים לא ידועים, הכל מאוד פשוט ומאוד אמיתי. אנחנו עדיין כל הזמן בתהליך של שיפור וייעול, כי אף אחד לא ייצר את המוצר הזה עד היום. הבישול והעבודה עם החומר שונה מאוד מטופו סויה וגם המכשור שנדרש מאוד שונה. אנחנו עדיין שומרים על ייצור יחסית ידני, אבל שואפים לפצח את זה כדי שנוכל לגדול בכמויות״.
איזה טעם יש לקופו?
״לעומת הטופו שהוא חסר טעם, לקופו יש טעם בסיסי של חומוס. אנחנו מייצרים שלושה טעמים: קופו טבעי, קופו פלאפל וקופו מעושן. זה מוצר שלא צריך להשרות או להוסיף לו טעם - הוא מוכן לשימוש. אני הכי אוהב את המעושן, אבל הרבה מקומיים משבחים את הקופו פלאפל. אני חושב שצריך תמיד לחתוך את הקופו לקוביות או פסים ולטגן טיפה כדי שהוא יהיה קריספי מבחוץ ורך מבפנים, אבל יש כאלה שטוענים שהם אוכלים אותו גם קר, למרות שזו לא ההמלצה שלי. הוא מאוד ורסטילי, חוץ מהכיוון המתוק שאולי קצת פחות מתאים בגלל שהטעם לא נייטרלי לחלוטין, אם כי יש לנו באתר גם מתכון של קינוח עם קופו״.
מי קהל היעד?
״בעיקר אנשים בגילאי השלושים והארבעים, לא בהכרח טבעונים או צמחונים, אלא גם מה שנקרא flexiterian, שאוכלים בשר ומוצרים מן החי אבל שואפים להפחית ולאכול בריא״.
רשמת פטנט?
״כדי לרשום פטנט צריך להוכיח שאף אחד לא עשה את זה לפניך. בגלל שזה קיים בבורמה זה לא פטנט שלי, אני רק מנגיש אותו לסופרמרקטים״.
אתה חושש שיקומו מתחרים במהירות?
״אני מאמין שחברות גדולות ומנוסות יוכלו לייצר מוצר דומה, כמו שכל אחד יכול לייצר טופו או חומוס. אבל ברגע שמעתיקים אותך זה סימן שאתה עושה משהו טוב. אני מקווה שהשם ׳קופו׳ יהפוך לשם גנרי, כמו שבארץ קוראים לכל טלפון נייד ׳פלאפון׳. על השם דווקא יש לנו סימן רשום״.
מי זה ״לנו״? יש לך שותפים?
״יש לי שני שותפים גרמנים. יורן גוטובסקי אחראי על השיווק ומרקוס טרייבר על הייצור. למרקוס יש מפעל טופו במרצאהן, וכשפנינו אליו כדי לייצר אצלו את הקופו הוא התלהב מהרעיון והעדיף להיות שותף. את האריזות עיצבנו עם חברה ממינכן שמתמחה בעיצוב אריזות בשוק האורגני. הם גם אלה שהמליצו לשווק את הקופו תחת המותג ׳זאבי׳, למרות שאותי זה מאוד הביך. על האריזה מופיע גם שאני מישראל. אני אמרתי שלדעתי כדאי להוריד את זה, כי זה עלול גם לעורר אנטגוניזם ולערבב פוליטיקה במקום שבו היא לא שייכת, אבל הגרמנים חשבו שזה רק מוסיף למוצר ושיהיה בסדר. אני עדיין חושב שזה קצת נאיבי מצדם אבל אולי זה באמת לא מעניין אף אחד, אני לא יודע. יש דברים שאגלה רק תוך כדי הדרך״.
מה התוכניות לעתיד? תרצה לשווק את הקופו גם בישראל?
״השאיפה הראשונית היא להפיץ בכל גרמניה ובמדינות הדוברות גרמנית, כי כרגע כל המיתוג הוא בגרמנית. אני חושב שהמוצר והשם קופו יכולים לעבוד גם במדינות לא דוברות גרמנית, אבל רק בשבוע שעבר עלינו למדפים, אז כל דבר בעיתו. קודם כל צריך להתייעל ולהשתפר. אני מאמין שתוך חמש שנים הקופו יהיה גם בארה״ב ובישראל, ואני מקווה גם לפתח עוד מוצרים שעשויים מגרגרי חומוס - אבל אינם ממרח חומוס״.
יש לך עצה למי שרוצה להקים עסק בברלין?
״הייתי ממליץ קודם כל לקחת את העסק ברצינות, וגם אם ההתקדמות איטית להמשיך להתמיד. ועוד דבר - עם כל הבירוקרטיה, לא לשכוח לחשוב קצת מחוץ לקופסה״.