אירועים
פסטיבל החומוס של ברלין: give chickpeas a chance
את פסטיבל החומוס של ברלין, שהחל ב-2015, מארגנים אנשים מחיי הלילה של ברלין, בהם הדיג’יי והאושייה רועי סיני, שביחד מרכיבים צוות בינלאומי של ישראלים, פלסטינים, סורים, עיראקים וגם גרמנים, המחברים בין אנשים באמצעות אוכל טוב ומוזיקה.
בפסטיבל נמכרות גרסאות של חומוס מלבנון, סוריה, ירדן, ישראל, פלסטין, עיראק וגרמניה (כן, מה שקראתם), על רקע מסיבה באוויר הפתוח עם ביטים מזרחיים מתובלים בהאוס וטכנו ברלינאי. לילדים יש גם אוהל קרקס עם ציורי פנים ושלל הפעלות.
משתתפים בגזרת החומוס: Aviv030 (ישראל), Bab al-Jihan (סוריה), Cedre Blanc (לבנון), Elements of food (ישראל, מטבח יהודי), HU-MUSS-au-Chocolat (צרפת), Hummus für Deutschland (גרמניה), Hummus Klein (סוריה), Hummus ohne Grenzen (סוריה), Hummus Studio (ישראל), Kikero (עיראק), Salsabil (ירדן), The Hummus Dealer (ישראל), The Hummus Guys (גרמניה), Toledo (סוריה), Yafo (ישראל).
•איפה: Birgit&Bier, Schleusenufer 3, 10997 Berlin• לפרטיםערבי קולנוע תחת כיפת השמיים בחצר בית הכנסת פרנקלאופר
ביום חמישי, 18 באוגוסט, תיפתח בגינת בית הכנסת פרנקלאופר סדרה של ארבעה ערבי קולנוע תחת כיפת השמיים, שבסיום כל אחד מהם תתקיים שיחה עם היוצרים.
כל ערב יתמקד בהיבט אחר של החיים היהודיים בגרמניה, במטרה לבחון את המגוון התרבותי, להציג נקודות מבט שונות וליצור במה לדיאלוג פתוח.
הסרטים יוקרנו בגרסת המקור עם כתוביות באנגלית או בגרמנית (פרטים בקישור). הדיונים לאחר ההקרנות יתקיימו בגרמנית בשני הערבים הראשונים ובאנגלית בשניים אחריהם.
הערב האחרון בסדרה, ב-8 בספטמבר, יוקדש לסרטה של הבמאית הישראברלינאית יעל ראובני, ״פתח תקווה״, שגם שניים ממפיקיו הם ישראלים תושבי ברלין - נעמי לבארי וסער יוגב בעלי חברת ההפקה בלאק שיפ.
לחצו להרחבה
על הסרט:
״בשנת 1988 ישראל היתה בת ארבעים ואנחנו בני שמונה. בטקס בית ספרי חגגנו יום הולדת למדינה שהיתה צעירה ומלאת תקווה בדיוק כמונו. עכשיו, כשאנחנו עצמנו בני ארבעים, אני חוזרת לבני כיתתי שהתחילו את החיים באותו זמן ומקום כמוני כדי לפגוש אותם מחדש ולספר את ההיסטוריה הקולקטיבית שלנו. מתוך הקולאז׳ שנוצר במעברים בין מפגש למפגש עולה דיוקן קבוצתי של דור: אמצע ישראל, אמצע החיים. הילדים שהתבגרו בשנות התשעים, עשור שהתחיל באופטימיות של שיחות שלום ונגמר בשבר של האינתיפאדה השנייה. הדור הראשון שידע תקווה בישראל, וגם, אולי, הדור שאיבד אותה״.
הסרט, שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע היהודי ברלין ברנדנבורג, יוקרן בגרסה עברית עם כתוביות באנגלית.
סדרת האירועים היא שיתוף פעולה של מרכז התרבות של בית הכנסת פרנקלאופר, שעתיד לקום במקום במסגרת הבנייה המחודשת בהובלתם של דקל ונינה פרץ, ושל העמותה .Jewish Moving Pictures e.V שהקימה ליהי נגלר ובתמיכת עיריית ברלין וארגונים נוספים.
עומר מושקוביץ מופיעה בברלין
הזמרת והיוצרת עומר מושקוביץ אמנם שרה בעברית, אבל השירים שלה כבר הושמעו בתחנות רדיו מרכזיות בגרמניה, וכעת היא מגיעה להופעה בברלין.
ההופעה תתקיים במועדון מאדאם קלוד בקרויצברג, כניסה על בסיס תרומה (שלמ/י כפי יכולתך ורצונך).
•איפה: Madam Claude, Lübbener Str. 19, 10997 Berlin• לפרטיםלהגיד את הדבר הלא נכון - סטנד אפ באנגלית עם אורי הלוי
סצנת הסטנדאפ קומדי באנגלית מתפתחת בעקביות בברלין בעשור האחרון, עם קומיקאים שמגיעים לכאן מכל העולם, כולל מארץ הקודש כמובן. אחד מהם הוא אורי הלוי, שבישראל היה גם סטנדאפיסט וגם תסריטאי (הפיג׳מות/הלהקה האחרונה בלבנון ועוד) וכאן בברלין מפיק מופעים בחמש השנים האחרונות תחת המותג Epic Comedy Club.
באפיק קומדי קלאב יש ערבי Darkest Thoughts, שבהם הקהל כותב את המחשבות שלו על פתקים והקומיקאים מאלתרים על פיהן;
לחצו להרחבה
ערבי Wise fools, שמאתגרים קומיקאים לנסות ולהפוך רעיונות פילוסופיים למשהו מצחיק;
ערבי The Epic Comedy showcase, שבהם מיטב הקומיקאים בברלין ואלה שמבקרים מאירופה מבצעים את החומרים הכי טובים שלהם.
ב-27 ביולי יתקיים ערב תחת הכותרת Saying the wrong thing, שבו קומיקאים יאתגרו את הקו בין הפוליטיקלי קורקט למצחיק. הערב ייערך ב-Kohlenquelle, בר עם הרבה היסטוריה, שהיה פעם מחסן פחם.
חאפלה פואטית
החאפלה הפואטית חוזרת, ותכלול הפעם שירה, מחול, וידאודאנס מוזיקה חיה ופרפורמנס.
משתתפות/ים:
לחצו להרחבה
Hila MH
Volkan Gündüz
Assaf Dvori
Naomi-Elisha Wiener
Mariam Rashid
Tom Bressermann
Winifred Yong
Karma
Matti Shemoelof
Erez Majeranz
Mara genschel
כניסה: 10 אירו
אירוע פתיחת קיץ בצוזאמן
בחלק הראשון של הערב יתקיימו שלוש הופעות של יוצרים ישראלים החיים בברלין:
שלומי מוטו וגנר - זמר אופרה, מלחין ודראג קווין, יופיע עם המופע והמיצב המוזיקלי שלו - ADAMA.
טריו דליליק - מתן גולדשטיין (כלי הקשה), אורי דוידסון (בס) ודורון פורמן (עוד).
תהילה ניני גולדשטיין וטל ידין - תהילה היא זמרת ורסטילית מהעולם הקלאסי, דרך מוזיקת עמים, בארוק וציידת מוזיקה טובה מכל הזמנים והעמים. טל הוא גיטריסט, מפיק ומלחין המוביל להקת ג’אז.
בחלק השני של הערב תהיה מסיבה עם דיג’י ענת גלעד.
הכניסה החל מגיל 18. מחיר: 10 אירו כולל משקה ראשון.
•איפה: האירוע יתקיים סמוך לתחנת Jannowitzbrücke, כתובת מדויקת תישלח לנרשמים במייל• לפרטיםהלך על אהרון: השקת ספר השירה של אהרון לוין
אָבִי קָטָן וַאֲנִי גָּדוֹל,
יָדוֹ בְּיָדִי, אֲנִי מוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל מוֹתוֹ,
הוּא בּוֹכֶה, הוּא פּוֹחֵד, הוּא רוֹצֶה לְאָבִיו,
וַאֲנִי אָבִיו, בְּנוֹ, מוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל מוֹתוֹ.
לא קל לפרסם ספר שירה ראשון כשאתה בן של אושיית תרבות מהוללת. לא קל לכתוב שירים על אב ובן כשאביך הוא חנוך לוין. איך אפשר לקרוא את שירתו של אהרון בלי לזכור את חנוך, אותו ״אַבָּא שֶׁהֻנְצַח עַד כְּלוֹת, / שֶׁנִּשְׁחַק עַד דַּק וְנַעֲשָׂה פְּלָקָט, אֲבַקַבָּא״?
לחצו להרחבה
״הָרִקּוּד הַזֶּה, / לְפִיתַת הַחֶנֶק הַזּוֹ / שֶׁל אָב לִבְנוֹ״ – זה הרגע שנותן לשירת אהרון לוין את הדהודה ואת מקצביה, רגע ההתאחדות האלימה, הנכספת עם האב. אותו אב שלקח לבנו את היד ועשה בו ״מעשה אב״, כהגדרתו של המשורר. ״לָקַחְתָּ לִי יַלְדוּת / וְעָשִׂיתָ לִי מָוֶת״, הוא מתריס כלפי הנמען הלא-שומע, ומכאן ואילך הוא יכול להיעשות הוא-עצמו: ״הוּא חֲנוֹךְ אָב וַאֲנִי אַהֲרֹן בֵּן. / וַאֲנִי אַהֲרֹן אָב״ – הבן נעשה לאב בעצמו, לאבי-מילותיו, לאבי-עצמו. הבן נעשה למשורר.
הלך על אהרון הוא ספר שירה עתיר כאב ויופי, אך גם מלא סרקזם דק וחסד והומור. יש בו שירי תשוקה ושירים ארס-פואטיים, שירי גולה ושירי בדידות, וגם שירי מחווה נהדרים לאהרון שבתאי ולאבות ישורון. אנחנו פוסעים בו עם המשורר צעד צעד, נסערים יחד אתו כאשר הוא מתוודע לחולשתן ההכרחית של המלים (״אֵיפֹה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן – / שָׁם הוּא אֵינֶנּוּ״), ונכספים יחד אתו להגיע ״עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ יֵעָשֶׂה אַהֲרֹן / לְאַהֲרֹן, וְיִהְיֶה סוֹף כָּל סוֹף אַהֲרֹן / שֶׁבְּאַהֲרֹן״.
דורי מנור
בערב ההשקה בברלין ישתתפו אהרון לוין, עורכו דורי מנור (שניהם חיים בעיר), נעם פרתום, אריאל ניל לוי ועוד.
מנחה: טל אלון
פסטיבל הסרטים היהודי ברלין ברנדנבורג: 14 עד 19 ביוני
פסטיבל הסרטים היהודי ברלין ברנדנבורג (והגדול מסוגו בגרמניה), יתקיים השנה בין 14 ל-19 ביוני בברלין ובפוטסדאם.
תחת המוטו Jewcy Movies (משחק מילים על ״עסיסי״ ו״יהודי״ באנגלית), יוצגו במשך שישה ימים 43 סרטים מכל הסוגות ושתי סדרות. בלב הפסטיבל עומדות שתי תחרויות – תחרות הסרט העלילתי ותחרות הסרט התיעודי הטוב ביותר (אגב, בחבר השופטים בתחרות העלילתית חברה בין השאר הבמאית הישראלית אסתי עמרמי; ובחבר השופטים בתחרות הדדוקומנטרית חברה בין השאר הבמאית הישראלית יעל ראובני), ובקולקטיב שבחר את הסרטים לפסטיבל חברים גם שני ישראברלינאים: נעמי לבארי ועמוס גבע.
לחצו להרחבה
הפסטיבל יציג השנה בבתי הקולנוע Delphi Lux בגן הזואולוגי, Passage-Kino בנויקלן ו- MS Goldberg בשפנדאו. הקרנות באוויר הפתוח יתקיימו ב-Kulturforum Sommerkino בפוטסדאמר פלאץ.
בפוטסדאם, הפסטיבל יתקיים במוזיאון הסרטים, ב-Thalia Kino בבבלסברג וב-HBPG, שם גם ייערכו הקרנות באוויר הפתוח ב-Kutschstallhof.
כרטיסים לכל ההקרנות ניתן לרכוש ישירות באתרים של האולמות.
סרטים ישראליים בתחרות הסרטים העלילתיים:
סינמה סבאיא, אורית פוקס רותם, 2021
שמונה עובדות עירייה יהודיות וערביות נפגשות אחת לשבוע בקורס גמול השתלמות ללימוד צילום וידאו. רונה, במאית צעירה, מלמדת אותן איך לתעד את חייהן דרך עדשת המצלמה.
אזרח מודאג, עידן חגואל, 2022
הסרט, שהוצג השנה במסגרת הברלינלה, עוסק במפגש בין צעירים בורגנים למהגרי עבודה בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב.
ברנשטיין, הפרטיזן האחרון, רומן שומונוב, 2021
בביתו הצנוע בקרית אתא מתגורר ברנשטיין בן ה-97, אדם כבד הליכה, שאיש משכניו לא משער כי הוא אחד מאחרוני המפקדים של גדודי הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה.
סרטים ישראליים בתחרות הסרטים הדוקומנטריים:
1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם, רן טל, 2022
סרט על צילום ועל צלם מלחמה, אבל לא פחות מכך, על הצלקות שמותירה ההיסטוריה לא רק בקורבנות שלה, אלא גם במתעדים שלה (גם הוא הוצג בברלינלה האחרון). מיכה בר-עם, מבכירי צלמי ישראל, הקדיש חמישים שנות צילום לתיעוד הפרויקט הישראלי. כיום, כשהוא כבר בן יותר מתשעים, הוא מביט אחורה על חייו ועל הדימויים שאסף ומנסה להבין בשביל מה ובשביל מי כל זה.
קופסה כחולה, מיכל ויץ, 2021
יוסף ויץ היה מראשי הקרן הקיימת לישראל, ובמסגרת תפקידו היה אחראי על רכישת קרקעות בא״י לטובת יישוב העם היהודי. מיכל ויץ, נינתו ובמאית הסרט, יוצאת למסע בעקבות יומניו האישיים, המתארים לפרטי פרטים ולאורך שנים את שגרת יומו של מי שעסק בפינוי ערביי הארץ מהאדמות והכשרתן להקמת יישובים. היא מעמתת את בני משפחתה עם גילויים חדשים, החושפים היסטוריה אחרת מזו שנהוג לספר.
לעזוב את גן עדן, עופר פריימן, 2020
קלאו הגשים חלום ישן, כשעזב את העיר הגדולה עם אשתו וחמישה-עשר ילדיהם כדי להקים קומונה משפחתית בחווה בברזיל. גילויים מסעירים שנחשפים בחקירת עץ השורשים המשפחתי מערערים את המשך קיומה של הקומונה.
לילות קיץ, אוהד מילשטיין, 2021
מה עובר בראשו של עלוה בן ה-6? כיצד הוא רואה את העולם? הסקרנות, הפחדים, האהבות, כפי שהם נגלים מנקודת מבט ילד. מסע לילי אל תוך עולמו הפנימי של ילד תם רגע לפני שהוא נרדם.
בכינו בלי דמעות, איתי לב, גדעון גרייף, 2022
תיעוד נדיר של שישה מניצולי פלוגת הזונדרקומנדו, ששימשו כעבדים באושוויץ-בירקנאו. הסרט ליווה את חזרתם אל זירת הרצח, כדי למסור עדות אחרונה בעברית, לפני מותם.
ריימונד אל בידאוויה, יעל אבקסיס, 2020
יעל אבקסיס, חמושה במצלמה, ליוותה את אמה אל תוך עולמה, עולם שהיה זר לה עד כה. לראשונה הן יוצאות יחד למסע: מילדות במלאח בקזבלנקה דרך חולות אשדוד ובחזרה למרוקו, שם הפכה האם ל״ריימונד אל בידאוויה״, מאגדות הזמר המרוקאי בעולם. מסע בו מגלה הבת אישה שמבטאת במודעות חדה ומזוקקת את חולשותיה ואת מורכבות בחירותיה.
סרטים ישראליים קצרים (במסגרת NOSH NOSH):
מה נשתנה, סלומון צ׳קול, 2021
שי, חייל ממוצא אתיופי, קיבל חופשה לפסח. הצבא נותן לו חבילת מזון המורכבת משימורים כדי שמשפחתו תוכל ליהנות מארוחת החג. כאשר שי מגלה במקרה שלאביו יש סכום כסף נכבד מאוחסן בבית, פורצת מריבה.
התאונה, אמרי דקל קדוש, 2020
אמרי מאחד את בני משפחתו לנסיעה טעונה אל לב המדבר. מול עדשת המצלמה הביתית הוא מבקש מהם להיזכר בתאונה הקשה שעברו בדרך לבר המצווה שלו 15 שנים קודם לכן, תאונה שהובילה לגירושין של הוריו. שלוש וריאציות על זיכרון בין מציאות לקולנוע.
הולי הולוקוסט, אוסי ולד, נועה ברמן־הרצברג, 2021
סוד אפל מהעבר נחשף במפתיע באמצע החיים ופוער תהום בין שתי חברות קרובות - ג׳ני הגרמנייה ונועה הישראלית. האחת מגלה שהיא נכדתו השחורה של ארכי־נאצי נודע וחייה מתהפכים, השנייה עושה מה שאפשר כדי לא להתהפך.
סרטים ישראליים בקטגוריית המיוחדים (FERMISHED):
תוצרת חוץ, יואב בריל, 2021
הדור האידיאליסטי של שנות השישים הוקסם מהרעיון הקומוניסטי כפי שהתממש בקיבוצים, ומלחמת ששת הימים הפכה את טפטוף המתנדבים לשיטפון. כשסוכנויות תיירות בארץ ובעולם התחילו לשווק ״חבילות התנדבות״, היה ברור שההתנדבות נעשתה גם לעסק משתלם. במהלך שנות ה-80, גל אבטלה באירופה שמר על זרם המתנדבים יציב, אבל בשלב הזה ישראל כבר לא היתה אותה מדינה. מלחמת לבנון ורצף אירועים ביטחוניים ופוליטיים הכריחו את המתנדבים להתמודד עם השאלה - האם תמיכה בקיבוץ משמעותה תמיכה במדינה שבה הוא נמצא?
השיבה לברלין, בובי לקס, 2021
זמן קצר לאחר מות אביו, חוזר בובי לאנגליה מולדתו ומוצא מזוודה ישנה מלאת מסמכים, מכתבים ותמונות, המתעדים את סיפור משפחתו שנספתה בשואה - הסיפור שאביו הסתיר ממנו כל חייו. הוא מזמין את מנואל, חבר ילדות מרקע גרמני, לתרגם את המסמכים. מנואל מגלה שגם הוא חשף סוד משפחתי אפל. יחד הם יוצאים במסע לברלין, שמעמיד את חברותם במבחן.
רסיסים, דינה פרלשטיין, 2021
בסרטה של הבימאית החרדית דינה פרלשטיין משחקות שורה של שחקניות בולטות, בהן גילה אלמגור, סמדר קילצ׳ינסקי, לונא מנסור, סמירה סרייה, גלית גיאת ועוד. עלילת הסרט מתרחשת על רקע הפיגוע הגדול בבואנוס איירס בשנת 1994, סמוך לבניין הקהילה היהודית.
כיתת כוננות, עידן גליקזליג, 2021
מדינת ישראל נמצאת על פי חוק במצב חירום תמידי והמערכות הציבוריות שלה מחויבות להטמעת הרעיון הזה בקרב האזרחים. הסרט מלווה את תלמידי כיתה ה׳, הנחשפים לשיעורי חובה בנושא ״הגנת העורף״. קליידוסקופ תיעודי שנעשה תחת הצנזורה של דובר צה״ל, המביט בהומור ובחרדה על טקס התבגרות ישראלי ממושך, ומעלה שאלות על חברה מגויסת, ציות וגזענות, פחדים קיומיים ודמותו של האזרח הישראלי שגדל לתוך הסכסוך.
תעלומת הספר השחור, בוריס מפציר, 2019
באוקטובר 1947 היה אמור להתפרסם במוסקבה ״הספר השחור״ - קובץ עדויות ומאמרים על רצח כשני מיליון ושבע מאות אלף יהודים סובייטים בשטחי ברית המועצות תחת הכיבוש הנאצי. הספר נגנז בהוראת השלטונות. שואת היהודים הסובייטים כאילו לא התרחשה כלל. מדוע החליט סטלין להסתיר את המידע המוצק והמתועד על השואה בשטחי בריה״מ? מאז המהפכה נחשבו היהודים לשותפים נאמנים לבניית ולניהול ברית המועצות. מדוע ואיך הפכו, תוך שנים בודדות, לחשודים בנאמנות כפולה, לבוגדים פוטנציאלים, לאזרחים סוג ב׳?
פסטיבל ID: יום של אירועים בחג השבועות
מאז הקמתו ב-2015, שפיץ הוא שותף מדיה של פסטיבל ID, וכך גם השנה כמובן!
הפסטיבל יתקיים השנה בחג השבועות, יום ראשון, 5 ביוני, החל מ-12:30 בצהריים ועד שעות הערב המאוחרות, ברדיאל סיסטם על השפרה.
נתחיל, לפי סדר כרונולוגי, באירוע ״מפגש 1: תרגומים פואטיים״ (12:30), שהוא אירוע של מוזיקה ופואטיקה עם ערן צור ודורי מנור, וכפי שניתן לנחש מכותרתו, הלחנת מוזיקה לשירה עומדת במרכזו.
לחצו להרחבה
צור ישיר מבחר מהלחנים שכתב לשירי משוררים, שרבים מהם תורגמו לעברית על ידי מנור. יחד עם הקהל, השניים יחקרו את הביוגרפיות של המשוררות/ים, את ההקשר ההיסטורי והלשוני של יצירותיהם/ן, ואת האתגרים השונים בהלחנת מוזיקה לשירתם. צור אף יבצע לראשונה שירים חדשים שהולחנו לתרגומיו של מנור לכמה יצירות מופת, בהן שירים של אלזה לסקר-שילר, אדגר אלן פו וצ’רלס בודלר.
מפגש 2 הוא סדנה בשם ״מפגשים בין שפות״ עם מתי שמואלוף, ״על כוח החזון של שירה רב-לשונית״, שיתקיים בשעה 14:30. ״הגירה לארץ חדשה מחוללת בדרך כלל כמה תהליכים: שנמוך של השפה העיקרית של המהגר/ת לשפת מיעוט, הצורך בתרגום מתמיד, וכניסה לקיום חדש שבו על המהגר/ת להגדיר מחדש מילים, מונחים ומושגים שמשמעותם טמונה בתרבות שאליה הם/ן רגילים.
הסדנה תתמקד בכתיבת שירה רב-לשונית. טכניקת הכתיבה שפותחה על ידי שמואלוף אינה קשורה לשפה מסוימת, אם כי הדגש יהיה על עברית וגרמנית. על ידי חציית גבולות השפה, משתתפי הסדנה ינסו ליצור מחדש ולחקור את הלך הרוח של א/נשים עם ניסיון הגירה״.
