עוד כתבות בקטגוריית פוליטיש (עמוד 4)
העם דורש צדק חברתי: ראיון עם מייסד ה״סאמר סקול לאקטיביזם יהודי״ בברלין
פרופ׳ יונתן שורש עבר לברלין מניו יורק לפני כשנתיים, וחיפש כאן יהדות פתוחה וליברלית, שאכפת לה גם מצדק חברתי ומהומניזם. כשלא מצא את מבוקשו - החליט להקים תכנית שתכשיר את דור האקטיביסטים הבא
ראש הקרן החדשה לישראל בגרמניה: ״הגיע הזמן להציג כאן תמונה יותר מורכבת על מה שקורה בישראל ובשטחים״
עפר ולדמן, שנכנס לתפקידו בדצמבר, משוכנע שצריך לתת לגיטימציה לדיונים ״נפיצים״ על ישראל גם במרחב הגרמני, ויחד עם זאת מאמין בשיתופי פעולה דו-סיטריים: ״הגרמנים רק עכשיו מתחילים להבין שהם הופכים לחברה מעורבת, הטרוגנית, ולכן הניסיון שצברנו בישראל מהווה יתרון מאוד גדול״
הסיפור האמיתי נחשף: מדוע הוזמן נתניהו לברלין כדי לקחת את התוכניות המקוריות של אושוויץ
בראיון ל״שפיץ״ מגלה קאי דיקמן, עורך-העל והמו״ל של קבוצת ה״בילד״, איך איימו עליו בארכיב הלאומי ובמשרד הפנים הגרמני שאם ינסה להעביר את המסמכים הנדירים לישראל יעצרו אותו בגבול, ואיזו תוכנית הגה כדי להערים עליהם: ״חשבתי שצריך למצוא מישהו שלא ייעצר. המישהו הזה היה נתניהו״
טימור ורמש על השקת ״הוא חזר״ בעברית: ״התגובות בישראל היו פחות חריפות ממה שציפיתי״
בראיון לשפיץ אומר מחבר רב-המכר הגרמני, שיצא לאחרונה בישראל לאחר תקופה ארוכה שבה סירבו ההוצאות הגדולות לפרסמו: ״הספר סותר את ההנחה האינטואיטיבית שלפיה לא ניתן לחוש אמפתיה כלפי היטלר. אני סבור שתהליך זה אפשרי גם עבור הקורא היהודי״
״אנחנו בסך הכל פנטזיה של מישהו אחר״: מבוא לתרבות הישראלית-ברלינאית החדשה
האם גרמניה באמת רוצה אותנו, הישראלים, או שאנחנו פשוט הדבר הכי קרוב שבנמצא ל״מה שהיה פעם, בימים הטובים״? והאם אנחנו רוצים את ״גרמניה״, או דווקא את ״ברלין״ כ״לא-גרמניה״? אלעד לפידות ועפרי אילני מניחים את היסודות לדיון על האפשרות של תרבות ישראלית-ברלינאית חדשה
המחקר שחושף מה באמת חושבים הגרמנים על הישראלים ולהיפך
לרגל 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה ערכה קרן ברטלסמן מחקר מקיף בשתי המדינות החושף אוסף מרתק של נתונים סותרים ומשלימים, מפתיעים וצפויים. פרסום ראשון של הממצאים המלאים
נולד ליד שכם, מתמודד על ראשות עיריית ברלין: ״ברלין היא המולדת שלי״
אתם אולי מכירים אותו בתור המועמד ״הפלסטיני״ לרשת את כיסאו של ראש העיר המתפטר ווברייט, אבל בשביל ראאד צאלח (זַאלֶה) גרמניה היא הבית. בראיון ראשון בעברית הוא מבטיח להמשיך להיאבק באנטישמיות, מודה שהוא מודאג מהתחזקות האסלאם הפונדמנטליסטי - ומגלה מה החומוס האהוב עליו בברלין
הבנק שלא מתעניין רק בשורת הרווח
בנק שרוצה אתכם כבעלי מניות? שאכפת לו מאחריות אקולוגית ומדאגה לחלשים? שפועל מתוך תפישה של שקיפות ודמוקרטיה? נשמע אוטופי, אבל יש חיה כזאת