מגזין שפיץ - Spitz Magazine

שכר המינימום יעלה ל-14.60 אירו עד 2027

שכר המינימום בגרמניה יעלה ל-14.60 אירו עד 2027 - כך קבעה ועדת שכר המינימום בגרמניה, גוף בלתי תלוי שהמלצותיו מתקבלות בדרך כלל על ידי הממשלה.

בצעד ראשון, שכר המינימום יעלה מ-12.82 אירו לשעה כיום ל-13.90 אירו בתחילת 2026. בשנה לאחר מכן הוא יעלה שוב ב-0.70 אירו.

משמעות הדבר היא שעובדים בשכר מינימום ירוויחו קרוב ל-2,500 אירו - שכר המינימום השני בגובהו באיחוד האירופי אחרי לוקסמבורג, אשר מחייבת מינימום חודשי של 2,638 אירו.

לשלוש מדינות נוספות באיחוד האירופי יש שכר מינימום גבוה מ-2,000 אירו לחודש: בלגיה, הולנד ואירלנד.

פחות בירוקרטיה? רפורמת המינהל הגדולה של ברלין יוצאת לדרך

בית הנבחרים של ברלין אישר את הרפורמה המינהלית הגדולה בתולדות העיר – מהלך שכונה ״היסטורי״ בשל היקפו, אופיו החריג, והתיקונים שהוא כולל בחוקת העיר-מדינה.

ביום חמישי הצביעו רוב חברי הפרלמנט של ברלין – נציגי הקואליציה (CDU ו-SPD) וגם חלק מנציגי האופוזיציה (הירוקים והשמאל) – בעד רפורמה נרחבת בשירות הציבורי בעיר. המטרה: לשים סוף לחוסר התפקוד הבירוקרטי הכרוני של ברלין, שמורגש היטב בתורים למשרדי הרישום, באי-בהירות תפקודית בין הרשויות ובזמן התגובה האיטי של העיר למצבי חירום ולשינויים.

מהות הרפורמה היא חלוקה מחודשת וברורה יותר של סמכויות בין הסנאט לבין 12 המחוזות העירוניים, ומתן כלים לניהול עירוני כוללני יותר. הרפורמה מחייבת תיקון של חוקת ברלין – מהלך נדיר שדורש רוב מיוחס, ולכן מחייב תמיכה מצד האופוזיציה. משום כך מדובר באירוע פוליטי יוצא דופן, במיוחד לקראת הבחירות הבאות ב-2026.

למרות ההסכמות הרחבות, מנהיגי הירוקים והשמאל הדגישו כי הכדור כעת במגרש של הקואליציה, והזהירו שהרפורמה עלולה להיכשל אם תקציבי המחוזות יקוצצו. ואכן, המהלך לא מבטיח פתרונות מהירים, אבל הוא מהווה צעד משמעותי לפתרון הבעיות שמוכרות לכל תושבי ברלין.

מרכז ברלין ללא מכוניות פרטיות?

בית המשפט החוקתי בברלין אישר (ברוב של 8 נגד 1) את החוקיות העקרונית של היוזמה ״Berlin autofrei״, המבקשת לאסור כמעט כל תנועת רכב פרטי בתוך טבעת ה-S-Bahn (ה"רינג").

בית המשפט לא עסק בשאלה אם מרכז העיר צריך להיות ללא תנועת מכוניות, אלא רק קבע שאין זכות חוקתית לנהיגה חופשית בעיר ולכן עצם העיסוק בנושא הוא חוקתי.

לפי ההצעה, בשטח ה"רינג" תותר נסיעה פרטית עד 12 פעמים בשנה בלבד, עם חריגים לשירותי חירום, נכים, תחבורה ציבורית ולוגיסטיקה.

שרת התחבורה של ברלין אמרה כי היא מעדיפה להגדיל את היצע אמצעי התחבורה במקום להציב איסורים, דוברים אחרים הטילו ספק ביכולת לעקוב ולאכוף 12 נסיעות פרטיות בלבד בשנה, ובמגזר העסקי הזהירו מהשלכות כלכליות כבדות למהלך שכזה.

כעת הפרלמנט מחויב לבחון את ההצעה ואם ידחה אותה בתוך ארבעה חודשים, יוזמי התוכנית יידרשו לגייס כ-170 אלף חתימות כדי לקדם משאל עם בנושא.

מרץ נכשל בהצבעה הראשונה - אך נבחר לקנצלר גרמניה

שישה קולות משפילים הפרידו אתמול בין פרידריך מרץ ללשכת הקנצלר בסיבוב הראשון של ההצבעה בבונדסטאג. רק 310 מתוך 328 חברי הקואליציה הנכנסת הצביעו בעדו, בעוד שנדרשו לו מינימום 316 קולות מתוך 630.

היתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של גרמניה שקנצלר מיועד לא השיג את הרוב הדרוש בהצבעה הראשונה. אליס ויידל, שעומדת בראש מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (שרק לפני כמה ימים הוכרזה על ידי המשרד הפדרלי להגנת החוקה כמפלגת ימין קיצוני מסוכנת), מיהרה לקפוץ על השלל הפוליטי וקראה לערוך בחירות חדשות (אף שעל פי החוק אין שום סיבה לעשות זאת). אולם בהסכמת הירוקים ומפלגת די לינקה, הסיבוב השני של ההצבעה נערך כבר שעות ספורות לאחר מכן, ובו זכה מרץ לאמונם של 325 חברי פרלמנט – 9 קולות מעבר לרוב הנדרש.

כיוון שמדובר בהצבעה חשאית, לא ידוע מיהם 18 חברי הקואליציה שהצביעו נגד מרץ בהצבעה הראשונה. ההערכה היא כי מדובר הן בחברי המחנה הצעיר והנוטה שמאלה יותר במפלגה הסוציאל דמוקרטית (אף שלארס קלינגבייל, יו"ר ה-SPD וסגן הקנצלר הנכנס, טען לאחר ההצבעה כי אין אינדיקציות ל"עריקים" ממפלגתו) והן בחברי האיחוד הנוצרי-דמוקרטי CDU/CSU שבחרו להתנקם במרץ, בין אם בשל איבה אישית או בשל מחלוקות על מדיניות.

ואכן, למרץ לא חסרים אויבים פוליטיים גם מבית, ולמעשה, הכישלון בהצבעה הראשונה אתמול מתיישב היטב עם דפוס חוזר בקריירה הפוליטית רצופת האכזבות שלו. ב-2002 נדחק הצידה על ידי יריבתו אנגלה מרקל, והודח מתפקיד יו"ר הסיעה. בהמשך פרש מהחיים הפוליטיים למשך שנים, אך חזר וניסה שוב ושוב לכבוש את הנהגת המפלגה. הוא נכשל ב-2018 מול אנגרט קראמפ-קרנבאואר; וב-2021 מול ארמין לאשט; ונבחר רק בניסיון השלישי בדצמבר 2021, לאחר שלאשט התפטר. לאחר ההפסד השני אף הציע להצטרף לממשלה בתפקיד שר הכלכלה – והצעתו נדחתה. כך שכישלון ראשוני והתאוששות הדרגתית הם מאפיין עקבי בדרכו הציבורית של מרץ, והשאלה החשובה היא מה תהיה מידת הצלחתו בניווט גרמניה מכאן ואילך.

שביתת bvg חמישית: שוב 48 שעות

בברלין שוב צפויה שביתת אזהרה של הBVG - בימים רביעי וחמישי, 26 ו-27 במרץ (משלוש בבוקר בין שלישי לרביעי ועד שלוש בבוקר בין חמישי לשישי).

במהלך השביתה לא יפעלו כלל הרכבות התחתיות (U-Bahn), החשמליות (Straßenbahn) ורוב קווי האוטובוסים.

זוהי שביתת האזהרה החמישית עד כה בסבב הנוכחי של סכסוך העבודה בחברת התחבורה הציבורית של ברלין. אם לא תהיה פריצת דרך במשא ומתן, ארגון העובדים Verdi מאיים בשביתה ללא הגבלת זמן באפריל.

שוב שביתת bvg של 48 שעות

בברלין שוב צפויה שביתה ב-BVG – שוב למשך 48 שעות - החל מיום רביעי, 19 במרץ, בשלוש לפנות בוקר (בין שלישי לרביעי) ועד שלוש בבוקר בין חמישי לשישי.

במהלך השביתה לא יפעלו כלל הרכבות התחתיות (U-Bahn), החשמליות (Straßenbahn) ורוב קווי האוטובוסים.

זוהי שביתת האזהרה הרביעית עד כה בסבב הנוכחי של סכסוך העבודה בחברת התחבורה הציבורית של ברלין.

שדה התעופה של ברלין יושבת ביום שני

נמל התעופה ברלין-ברנדנבורג (BER) ישבית לחלוטין את פעילותו ביום שני הקרוב, 10 במרץ, עקב שביתת אזהרה שהוכרזה על ידי איגוד העובדים ורדי (Verdi). כל הטיסות המתוכננות להמראה ולנחיתה יבוטלו.

נוסעים מתבקשים לבדוק עם חברות התעופה שלהם לגבי אפשרויות להזמנת טיסה חלופית או החזר כספי. נמל התעופה צפוי לשוב לפעילות רגילה ביום שלישי.

השביתה לא תשפיע רק על BER אלא גם על עשרה שדות תעופה נוספים בגרמניה, כולל פרנקפורט, מינכן, שטוטגרט, דיסלדורף, המבורג ועוד. כ-23,000 עובדים נקראו להשתתף, מה שעלול לגרום לכ-3,400 ביטולי טיסות ולפגוע בכחצי מיליון נוסעים.

הרקע לשביתה הוא סכסוך עבודה בענף השירות הציבורי, כאשר ורדי דורש תוספת שכר של 8% או לפחות 350 אירו לחודש לעובדים. איגוד שדות התעופה מתח ביקורת על השביתה, בטענה שהיא פוגעת בנוסעים ובתעשיית התעופה, וקרא לפתרון דרך משא ומתן.

תוצאות האמת: מרץ יוכל להקים קואליציית רוב עם הסוציאל-דמוקרטים

אחרי מערכת בחירות סוערת ולילה מתוח, גרמניה ניצבת בפני תסריט חיובי יחסית לאפשרויות שעמדו על הפרק מבחינת יציבות פוליטית: פרידריך מרץ, הקנצלר המיועד מטעם המפלגה הנוצרית הדמוקרטית (CDU), יוכל להקים קואליציית רוב עם הסוציאל דמוקרטים (SPD), לאחר שגם המפלגה הליברלית (FDP) וגם המפלגה הפופוליסטית של זהרה וגנקנכט (BSW) לא עברו את אחוז החסימה ונותרו בחוץ.

אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) השיגה בסופו של דבר 20.8% מהקולות והכפילה בדיוק את כוחה מבחירות 2021. מרץ חזר והבהיר אתמול וגם היום כי לא יישב בקואליציה עם מפלגת הימין הקיצוני שאותה תיאר כ"מפלגה שלא מעוניינת בפתרונות, אלא ניזונה מבעיות". הוא הוסיף כי ״התוצאה של AfD היא תמרור האזהרה האחרון לגוש המרכז הדמוקרטי בגרמניה לכך שעליו למצוא את המכנה המשותף שיאפשר לפעול יחד״.

המשא ומתן הקואליציוני, שמרץ שואף לסיים עוד לפני אוסטר/פסחא, לא יתקיים מול הקנצלר היוצא אולף שולץ, שכבר אתמול לקח אחריות והודיע כי לא יכהן בשום תפקיד בממשלה הבאה. ככל הידוע הוא כן יישאר חבר פרלמנט, לאחר שהצליח לנצח את שרת החוץ היוצאת אנלנה ברבוק מהירוקים במחוז הבחירה של שניהם בפוטסדאם.

למעשה, לא רק שולץ אלא כל השלישייה שהנהיגה את הקואליציה היוצאת יורדת מהבמה בדרך זו או אחרת: כריסטיאן לינדנר שהוביל את הליברלים ופירק את הקואליציה הקודמת הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים; ורוברט האבק, שכיהן כסגן קנצלר מטעם הירוקים, הודיע כי לא ימלא תפקיד הנהגה במפלגה.

באופן כללי, ההתנהלות אמש של ראשי המפלגות, שכולם נשאו דברים סמוך לאחר פרסום המדגמים (ולא דפקו כניסה בחצות אחרי משיכת זמן והמתנה מורטת עצבים), ואף השתתפו בפאנל המסורתי בטלוויזיה שאליו מגיעים מנצחים ומפסידים כדי לדון בתוצאות באופן ענייני זמן קצר לאחר פרסום המדגמים (ה"ברלינר רונדה"), הזכירה שהמערכת הפוליטית בגרמניה עדיין מתנהלת באופן שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים מהמולדת.

יוצאת דופן שספגה ביקורת היום היא זהרה וגנקנכט, שחסרו לה רק כ-14,000 קולות כדי להיכנס לבונדסטאג, ולא רק שאינה לוקחת אחריות אלא כותרות העיתונים מבשרות שהיא מחפשת אשמים מבחוץ ואף הודיעה כי תערער על התוצאות.

ההצלחה הגדולה והמפתיעה של מפלגת השמאל די לינקה, שהשיגה 8.8% אחרי שחודשים רבים לא עברה את אחוז החסימה בסקרים, באה לביטוי מיוחד בברלין, שבה הלינקה היא המפלגה המנצחת, עם 19.9% מהקולות השניים (Zweitstimme, הקול שקובע את גודל המפלגה בפרלמנט). די לינקה אף זכתה בארבעה מנדטים ישירים במסגרת הקול הראשון (Erststimme), כולל ניצחון היסטורי על הירוקים בפרידריכסהיין-קרויצברג, שזכו במנדט הישיר ברובע ברציפות מאז 2002.

שיעור ההשתתפות בבחירות אמנם היה נמוך במעט ממה שפורסם תחילה ועמד בסופו של דבר על 82.5% מבעלי זכות הבחירה, אולם זהו עדיין שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מאז איחוד גרמניה. בוואריה הובילה עם שיעור השתתפות של 84.5% ושלזוויג-הולשטיין במקום השני עם 83.5%. שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר היה בסקסוניה-אנהלט עם 77.7% ובברמן עם 77.8%.

לראשונה יכהנו בבונדסטאג ילידי שנות האלפיים

הפרלמנט החדש של גרמניה, שצפוי להתחיל את כהונתו בסוף חודש מרץ, יכלול 630 חברים, כאשר 230 מהם נבחרו לראשונה, בעוד ש-400 כבר כיהנו בפרלמנט הקודם. 333 חברי פרלמנט יסיימו את כהונתם.

פחות משליש הן נשים

גם בבונדסטאג החדש נשים ימשיכו להיות במיעוט: מתוך 630 החברים, רק 204 הן נשים – כלומר, שיעור של 31.2% בלבד. מדובר בירידה לעומת הפרלמנט הקודם, שבו שיעור הנשים היה 34.7%.

• המפלגה עם הייצוג הנשי הגבוה ביותר היא הירוקים עם 61.2% נשים
• הייצוג הנמוך ביותר הוא ב-AfD עם 11.8%
• ב-CDU נשים מהוות 22.6%
• אצל הסוציאל דמוקרטים 41.7%
• במפלגת די לינקה 56.2%

גיל ממוצע 47, לראשונה חברי פרלמנט שנולדו בשנות האלפיים

הגיל הממוצע של חברי הפרלמנט הוא 47.1 – מעט נמוך יותר מהבונדסטאג הקודם (47.3). הנשים צעירות יותר מהממוצע, עם גיל ממוצע של 44.8 לעומת 48.2 אצל הגברים.

• הגיל הממוצע הגבוה ביותר הוא באפד – 50.7, כולל חבר הפרלמנט המבוגר ביותר, אלכסנדר גאולנד בן ה-84.
• חברי די לינקה הם הצעירים ביותר, עם גיל ממוצע של 42.2, ושני חברי הפרלמנט הצעירים ביותר - לוק הוס בן 23 וזאדה סאליהוביץ בת 24, כלומר לראשונה גם נכנסים לבונדסטאג ילידי שנות האלפיים.

גרגור גיזי (די לינקה) הוא החבר הוותיק ביותר עם ותק של מעל שלושים שנה ועל פי המסורת הוא גם זה שינהל את ישיבת הבונדסטאג הראשונה, עד לבחירת הנשיא או הנשיאה החדשים של הפרלמנט.

תוצאות המדגמים בבחירות הכלליות: השמרנים ניצחו אבל יש עדיין הרבה ערפל

מה ברור ומה עדיין לא ברור מתוצאות המדגמים בבחירות הכלליות בגרמניה שנערכו היום, 23 בפברואר:

• האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU/CSU) הגיע כצפוי למקום ראשון, נושק ל-29%. פרידריך מרץ יהיה הקנצלר הבא של גרמניה.
• אלטרנטיבה לגרמניה הגיעה למקום השני, אבל כרגע עם פחות מ-20% מהקולות.
• מפלגת השמאל די לינקה היא ההפתעה הגדולה של הבחירות. אחרי שחודשים לא עברה את אחוז החסימה בסקרים היא עומדת כרגע על 8.5% מהקולות.
• הפסד צורב לסוציאל דמוקרטים שנחלשו לכ-16% (ירידה של כ-10%).
• הירוקים ניצלו יחסית עם כ-13%, ירידה מתונה בהרבה מזו שספגו הסוציאל-דמוקרטים למרות שגם הירוקים ישבו בקואליציה היוצאת (משלוש שותפות הקואליציה היוצאת ספגו את המכה החלשה ביותר).
• הליברלים (FDP) והמפלגה הפופוליסטית של זהרה וגנקנכט (BSW) נמצאים במדגמים עשיריות האחוז מתחת לאחוז החסימה שעומד על 5%. השאלה אם ייכנסו בסופו של דבר או לא תשפיע דרמטית על אפשרויות בניית הקואליציה של מרץ וכמובן גם על איך תיראה האופוזיציה: אם לא ייכנסו, למרץ יהיה רוב רק עם הסוציאל-דמוקרטים. אם ייכנסו, אפשרויות הקואליציה מסתבכות כי יידרשו שלוש מפלגות כדי להשיג רוב.
• שיעור ההצבעה בבחירות הדרמטיות האלה הגיע ככל הנראה ל-84% (!), הגבוה ביותר מאז איחוד גרמניה. שיעור ההצבעה בדואר ירד באופן משמעותי יחסית ל-2021 (36.5% לעומת 47.3%). הסיבות לכך עשויות להיות שילוב בין ההעדפה של בוחרים רבים להמתין עד הרגע האחרון עם ההחלטה למי להצביע לבין העובדה שהבחירות הוקדמו וחלון ההזדמנויות להצבעה בדואר צומצם משישה שבועות בדרך כלל לשבועיים בלבד בבחירות הנוכחיות.