מגזין שפיץ - Spitz Magazine

חופשי-חודשי לכל גרמניה ב-49 אירו: מה שצריך לדעת

כרטיס התחבורה-הציבורית החופשי-חודשי לכל גרמניה ב-49 אירו עבר את כל שלבי הבירוקרטיה הנדרשים וייכנס לתוקף באחד במאי. כבר מיום שני הקרוב, 3 באפריל, ניתן להזמינו.

הכרטיס יהיה תקף לכל הרכבות והאוטובוסים המקומיים והאזוריים בגרמניה, אך לא ניתן לנסוע איתו ברכבות מהירות בין-אזוריות. ככל הידוע עד כה, החופשי-חודשי הברלינאי ב-29 אירו יתבטל עם כניסת החופשי-חודשי לכל גרמניה (מכיוון שבברלין מתנהל משא ומתן קואליציוני ייתכנו שינויים בהמשך).

המחיר החדש, שהוא המשך יותר בר-קיימא לכרטיס ב-9 אירו מקיץ 2022, יהיה בתוקף לפחות למשך שנתיים. כדי ליהנות ממנו חייבים לעשות מנוי שנתי, אך ניתן לבטל את המנוי בכל חודש. המנוי הוא לפי חודשים קלנדריים, וכדי שייכנס לתוקף בחודש העוקב יש להזמינו עד ל-10 בחודש שלפני כן. המנוי הוא אישי, לא ניתן לנסוע עם אנשים נוספים באמצעותו ו/או להעלות אופניים לרכבות.

מי שכבר מנויים לתחבורה הציבורית קיבלו או יקבלו פנייה מה-BVG בנושא, באימייל או בדואר.

מעט מדי הצביעו: נכשל משאל העם על הפיכת ברלין לירוקה

משאל העם על הקדמת היעד להפיכת ברלין לנייטרלית אקלימית כבר ב-2030 (במקום 2045) אמנם זכה לרוב של 51%, אך לא הצליח לגייס את המינימום הדרוש של 25% מבעלי זכות הבחירה (165 אלף קולות חסרו) ולכן לא יהפוך לחוק.

כאן תוכלו לראות איך הצביעו בשכונה שלכם.

כאן אפשר לקרוא על מה היה המשאל.

שביתה ארצית ביום שני: איך ברלין מושפעת

ביום שני הקרוב, 27 במרץ (24 שעות - מחצות בין ראשון לשני ועד חצות בין שני לשלישי), תתקיים שביתת אזהרה חריגה בכל גרמניה שתכלול את עובדי הרכבות ושדות התעופה. ארגון העובדים Ver.di הכריז על השביתה בדרישה להעלאות שכר משמעותיות על רקע האינפלציה.

כל הרכבות הבין-עירוניות והאזוריות יושבתו, כמו גם שירות רכבות האס-באהן בברלין. אוטובוסים ורכבות או-בהאן של BVG בברלין לא יושבתו, וגם שדה התעופה של ברלין הוא היחיד בכל גרמניה שיעבוד במתכונת רגילה. עם זאת, רוב הטיסות הפנים-ארציות צפויות להתבטל כיוון ששדות התעופה האחרים בגרמניה ישבתו.

באיחור מה: זוגות נשואים יוכלו לשאת שם משפחה כפול

שר המשפטים מרקו בושמן (FDP), הודיע על רפורמה שלאוזניים ישראליות עשויה להישמע טריוויאלית, אבל במונחים גרמניים היא חידוש פרוגרסיבי: לפי התוכנית, זוגות נשואים יוכלו לשאת שם משפחה כפול ביחד, ולהעביר את השם הכפול גם לילדיהם.

המצב כיום הוא שרק אחד/אחת מבני הזוג יכול להוסיף את שם המשפחה של האחר עם מקף, לפני או אחרי שם המשפחה הקודם.

האם בעתיד ניתן יהיה גם להשמיט את המקף? זו סוגיה כבדת משקל שהתשובה לה עדיין לא ידועה.

הירוקים, אגב, מציעים לאפשר גם הלחמה של שמות משפחה לשם אחד (לדוגמה, מג’יימס והריסון יוצא ג’יימיסון), אם כי לא ברור אם יש בכלל ביקוש לפתרון שכזה.

הרפורמה המתוכננת אמורה להקל גם על שינוי או הוספת שם משפחה לילדים במקרה של גירושין.

סוף לאפליה: בוטל האיסור על תרומת דם של הומואים

גברים המקיימים יחסי מין עם גברים לא יופלו עוד בגרמניה בכל הקשור למתן תרומת דם.

על פי שינוי בחוק שהתקבל בבונדסטאג, נטייה מינית וזהות מגדרית אינן יכולות להוות שיקול בעת החלטה על תרומת דם. עד כה לגברים שקיימו מגע מיני עם בן זוג חדש או עם יותר משותף מיני אחד, לא התאפשר לתרום דם במשך ארבעה חודשים לאחר מכן, לכאורה כדי לצמצם את הסיכון להדבקה באיידס. ההנחיה השפיעה על הומואים, ביסקסואלים וטרנסים.

הקואליציה הנוכחית (סוציאל-דמוקרטים, ירוקים וליברלים) ביטלה את האפליה בהתאם להסכמים הקואליציוניים, משום שאין לה תוקף מדעי: הסיכון בתרומת דם נקבע על פי ההתנהגות המינית האינדיבידואלית של האדם התורם ולא על פי נטייתו המינית. גם בעתיד ניתן יהיה לדחות תרומת דם על בסיס התנהגות מינית אישית, במסגרת הערכת סיכונים.

עוד שינוי שהתקבל בהקשר הזה הוא ביטול מגבלת הגיל לתרומת דם. במקום ההגבלה לגיל 65 במקרה של תרומה ראשונה, ו-70 או 75 במקרה של תרומה חוזרת, תתבקש חוות דעת רפואית.

אגב, בישראל הוסרה ההגבלה על תרומת דם של הומואים באוקטובר 2021, במהלך כהונתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ ממרצ.

ביום שני: אין טיסות יוצאות משדה התעופה של ברלין

בשל שביתת אזהרה של צוותי האבטחה בשדה התעופה של ברלין, לא ימריאו ממנו טיסות יוצאות ביום שני הקרוב, 13 במרץ. המשמעות היא ביטול של כ-200 טיסות שעליהן היו אמורים להמריא כ-27,000 נוסעים.

גם צוותי האבטחה בשדות התעופה בהמבורג, הנובר וברמן יקחו חלק בשביתה, אולם באופן גורף פחות. ארגון העובדים ורדי הודיע כי צפויים זמני המתנה ארוכים וגם ביטולי טיסות. עד כה בוטלו בסך הכל יותר מ-350 טיסות יוצאות.

הרקע לשביתת האזהרה הוא משא ומתן על תנאי ההעסקה של עובדי הנמל.

לקראת ביקור נתניהו: הנשיא שטיינמאייר מבקר את המהפכה המשפטית

נשיא גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, מתח אתמול (שישי) ביקורת חריגה על המהפכה המשפטית בישראל. ״אנחנו מודאגים מהשינוי המבני של שלטון החוק שמתכננת הממשלה״, אמר, ״תמיד הסתכלנו בהערצה רבה על שלטון החוק החזק והתוסס בישראל״.

באופן עקיף הביע שטיינמאייר ביקורת חריפה אף יותר, כאשר צידד בנאום של הנשיא הישראלי יצחק הרצוג, שבו קרא לזנוח את תהליך החקיקה שמקדמת הממשלה וכינה אותו ״שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים״. בהתייחסו לדברי הרצוג אמר שטיינמאייר כי הוא בקשר רציף עם חברו ועמיתו ו״סומך על קולו הנבון והמאזן בדיון הישראלי״.

ההתבטאות נחשבת יוצאת דופן הן בשל מעמדו הא-פוליטי של הנשיא והן על רקע הזהירות המופלגת שהפגינה גרמניה הרשמית עד כה בנושא. לפני שטיינמאייר הביעו שרת החוץ אנלנה ברבוק (ירוקים) ושר המשפטים מרקו בושמן (FDP) את דאגתם מהמהפכה המשפטית באופן דיפלומטי מאוד.

דברי שטיינמאייר נאמרו על רקע ביקורו הצפוי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בברלין, שייחל ביום רביעי הקרוב. זהו ביקורו הראשון בגרמניה מאז שהקים את ממשלתו החדשה. מבחינת נתניהו הנושאים שיעמדו במרכז השיחות הם איראן ועסקת רכישת חץ 3 של גרמניה מישראל, אולם יהיה מעניין לראות עד כמה הצד הגרמני, ובראשו הקנצלר אולף שולץ, ישימו את החשש לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית על סדר היום הפנימי והפומבי.

לקראת הביקור מתארגנת הפגנה של ישראלים המתגוררים בעיר, על מנת להגביר את הלחץ על גרמניה להפעיל את כובד משקלה בעניין.

שרת החוץ ברבוק הביעה דאגה מהמהפכה המשפטית בישראל

שרת החוץ, אנלנה ברבוק, הביעה אתמול לראשונה דאגה פומבית מהמהפכה המשפטית שהממשלה בישראל מקדמת במרץ. במסיבת עיתונאים לרגל ביקור שר החוץ הישראלי אלי כהן בגרמניה, אמרה ברבוק כי ״ישראל וגרמניה מחוברות על ידי ערכים משותפים… בהם גם שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת״.

ברבוק הוסיפה כי הממשלה הגרמנית משוכנעת שדמוקרטיה חזקה צריכה מערכת משפט עצמאית שיכולה להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה, ואף הפצירה בישראל לעצור את החקיקה שתאפשר עונש מוות למחבלים. ״גרמניה מודאגת מאוד מהתוכנית הישראלית בתחום זה״, ציינה. ״אני מדברת כחברה כשאני אומרת שזו תהיה טעות חמורה״.

לביקורת של ברבוק קדמו אמירות זהירות יותר של שר המשפטים מרקו בושמן, שעיתוי ביקורו בישראל בשבוע שעבר זכה לביקורת, ושל שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט, שאמר בראיון בישראל כי "הניסיון של גרמניה משכנע שדמוקרטיה היא יותר מהכוח הזמני של הרוב שנבחר באופן דמוקרטי״.

ובינתיים, נציגי הקהילות היהודיות וארגונים יהודיים שונים בגרמניה הצטלמו מחויכים מאוזן לאוזן עם השר הישראלי, ולפי ציוץ של שגרירות ישראל בגרמניה שוחחו על ״תחושות של יהודים בגרמניה״ ועל חשיבות היחסים הקרובים בין ישראל והתפוצות.

הסוציאל-דמוקרטים הולכים לקואליציה עם השמרנים

דרמה פוליטית בברלין: אחרי מגעים ראשוניים (״זונדירונגן״) בין כל המפלגות, החליטו ה-CDU וה-SPD (המפלגה השמרנית שניצחה בבחירות והסוציאל דמוקרטים שהובילו את הקואליציה היוצאת) להיכנס למשא ומתן קואליציוני.

הנהלת ה-SPD בברלין נתנה אור ירוק למהלך, אך יש לו קני התנגדות משמעותיים במפלגה, בעיקר בקרב הדור הצעיר. לטענת המתנגדים, המפלגה השמרנית ״לא מתאימה לברלין״ (אף שכ-28% מהמצביעים בבחירות חשבו אחרת). החשש הוא שהסוציאל-דמוקרטים, שגם כך נחלשו באופן כמעט חסר תקדים בבחירות החוזרות בפברואר, יספגו מפלה עוד יותר מוחצת בבחירות הבאות, שייערכו כבר בעוד שלוש שנים וחצי (מכיוון שהיו אלה בחירות חוזרות, השעון של חמש השנים אינו מתאפס).

אם תושג הסכמה בין שתי המפלגות בנושאים מרכזיים כמו משבר הדיור ועתיד התחבורה בעיר, טיוטת ההסכם הקואליציוני תצטרך לעבור בהצבעה פנימית של ה-SPD.

מהפך בברלין: המפלגה השמרנית - המנצחת הגדולה בבחירות

האם קאי וגנר (50), יהיה ראש העיר הבא של ברלין?

על פניו התשובה אמורה להיות כן: בתום ספירת הקולות בבחירות החוזרות של ברלין, רשמו וגנר ומפלגתו CDU (המפלגה הנוצרית-הדמוקרטית) ניצחון היסטורי בעיר-מדינה לאחר יותר משני עשורים, עם 28.2%, עלייה של יותר מעשרה אחוזים בכוחם לעומת הבחירות ב-2021. המפלגה זכתה לתוצאה הטובה ביותר ברייניקנדורף (כ-40%) ובתוצאה החלשה ביותר בקרויצברג (13.4%).

הסוציאל-דמוקרטים (SPD) בראשות פרנציסקה גיפאיי הם המפסידים הגדולים של הבחירות. הם נחלשו ב-3% וקיבלו 18.4% מהקולות. הם גם לא זכו ברוב הקולות באף אחד מרובעי העיר (ראו מפות בתגובות). רק 105 קולות (!) הפרידו בינם לבין הירוקים, שקיבלו גם הם 18.4% מהקולות, ונחתו במקום השלישי.

המפלגה הליברלית (FDP) עם 4.6% לא עברה את אחוז החסימה (5%) ותישאר מחוץ לפרלמנט הברלינאי. שר האוצר הפדרלי מטעם הליברלים, כריסטיאן לינדנר, אמר כי המפלגה שילמה מחיר על השתתפותה בקואליציית ה״רמזור״ הפדרלית עם הסוציאל-דמוקרטים והירוקים.

מפלגת השמאל (לינקה) השיגה 12.2% מהקולות - ירידה של 1.9% לעומת 2021, והקלה גדולה לקלאוס לדרר העומד בראשה, שחשש מהתרסקות.

אלטרנטיבה לגרמניה קיבלה 9.1% - עלייה של 1.1%.

למרות הניצחון של ה-CDU, בטינה יאראש, שעומדת בראש הירוקים, עדיין הביעה תחילה את רצונה להמשיך בקואליציה הקיימת (סוציאל-דמוקרטים, ירוקים והשמאל, המכונה גם קואליציית ״אדום-ירוק-אדום״), שצפוי לה רוב גדול יותר בפרלמנט (57%) לעומת קואליציה של ה-CDU עם ה-SPD או עם הירוקים (54% בכל אחד מהשילובים). עם זאת, גיפאיי הודיעה במסיבת עיתונאים שלא תמשיך את הקואליציה הנוכחית ותשב לשיחות עם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. נראה שמשמעות ההפסד מתחילה לחלחל.

יש מי שכבר קוראים להקמת קואליציית ״קניה״, של ה-CDU, ה-SPD והירוקים ביחד, שתזכה לרוב של 75%, אך מן הסתם יעבור זמן עד שיתברר לאן פני הדברים. השלב הראשון הוא שיחות ה״זונדירונג״, שבהן המפלגה המנצחת מזמינה את שאר המפלגות לשיחות גישוש ראשוניות.

שיעור ההצבעה הסופי עמד על 63.1%, לעומת 75.1% בבחירות ב-2021. הירידה המשמעותית נובעת בין השאר מכך שב-2021 התקיימו במקביל גם הבחירות הפדרליות, שבדרך כלל מניעות יותר אנשים להצביע. בבחירות ב-2016, שבהן לא התקיימו בחירות כלליות במקביל, עמד שיעור ההצבעה על 66.9%.

נזכיר כי ברלין נאלצה לקיים בחירות חוזרות בעקבות החלטת בית משפט בשל אי סדרים ומחדלים מינהלתיים (לא שחיתות אלא בלגן) בבחירות בספטמבר 2021. עתירה נגד קיום הבחירות החוזרות עדיין נדונה בבית המשפט החוקתי הפדרלי, ומשבר חוקתי ופוליטי כבד צפוי אם היא תתקבל בסופו של דבר (אילו מהבחירות יהיו תקפות אז? האם ברלין תצטרך לצאת לסיבוב בחירות נוסף? שאלות כבדות שמשתדלים לא לעסוק בהן כרגע).