מגזין שפיץ - Spitz Magazine

לקראת ביקור נתניהו: הנשיא שטיינמאייר מבקר את המהפכה המשפטית

נשיא גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, מתח אתמול (שישי) ביקורת חריגה על המהפכה המשפטית בישראל. ״אנחנו מודאגים מהשינוי המבני של שלטון החוק שמתכננת הממשלה״, אמר, ״תמיד הסתכלנו בהערצה רבה על שלטון החוק החזק והתוסס בישראל״.

באופן עקיף הביע שטיינמאייר ביקורת חריפה אף יותר, כאשר צידד בנאום של הנשיא הישראלי יצחק הרצוג, שבו קרא לזנוח את תהליך החקיקה שמקדמת הממשלה וכינה אותו ״שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים״. בהתייחסו לדברי הרצוג אמר שטיינמאייר כי הוא בקשר רציף עם חברו ועמיתו ו״סומך על קולו הנבון והמאזן בדיון הישראלי״.

ההתבטאות נחשבת יוצאת דופן הן בשל מעמדו הא-פוליטי של הנשיא והן על רקע הזהירות המופלגת שהפגינה גרמניה הרשמית עד כה בנושא. לפני שטיינמאייר הביעו שרת החוץ אנלנה ברבוק (ירוקים) ושר המשפטים מרקו בושמן (FDP) את דאגתם מהמהפכה המשפטית באופן דיפלומטי מאוד.

דברי שטיינמאייר נאמרו על רקע ביקורו הצפוי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בברלין, שייחל ביום רביעי הקרוב. זהו ביקורו הראשון בגרמניה מאז שהקים את ממשלתו החדשה. מבחינת נתניהו הנושאים שיעמדו במרכז השיחות הם איראן ועסקת רכישת חץ 3 של גרמניה מישראל, אולם יהיה מעניין לראות עד כמה הצד הגרמני, ובראשו הקנצלר אולף שולץ, ישימו את החשש לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית על סדר היום הפנימי והפומבי.

לקראת הביקור מתארגנת הפגנה של ישראלים המתגוררים בעיר, על מנת להגביר את הלחץ על גרמניה להפעיל את כובד משקלה בעניין.

שרת החוץ ברבוק הביעה דאגה מהמהפכה המשפטית בישראל

שרת החוץ, אנלנה ברבוק, הביעה אתמול לראשונה דאגה פומבית מהמהפכה המשפטית שהממשלה בישראל מקדמת במרץ. במסיבת עיתונאים לרגל ביקור שר החוץ הישראלי אלי כהן בגרמניה, אמרה ברבוק כי ״ישראל וגרמניה מחוברות על ידי ערכים משותפים… בהם גם שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת״.

ברבוק הוסיפה כי הממשלה הגרמנית משוכנעת שדמוקרטיה חזקה צריכה מערכת משפט עצמאית שיכולה להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה, ואף הפצירה בישראל לעצור את החקיקה שתאפשר עונש מוות למחבלים. ״גרמניה מודאגת מאוד מהתוכנית הישראלית בתחום זה״, ציינה. ״אני מדברת כחברה כשאני אומרת שזו תהיה טעות חמורה״.

לביקורת של ברבוק קדמו אמירות זהירות יותר של שר המשפטים מרקו בושמן, שעיתוי ביקורו בישראל בשבוע שעבר זכה לביקורת, ושל שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט, שאמר בראיון בישראל כי "הניסיון של גרמניה משכנע שדמוקרטיה היא יותר מהכוח הזמני של הרוב שנבחר באופן דמוקרטי״.

ובינתיים, נציגי הקהילות היהודיות וארגונים יהודיים שונים בגרמניה הצטלמו מחויכים מאוזן לאוזן עם השר הישראלי, ולפי ציוץ של שגרירות ישראל בגרמניה שוחחו על ״תחושות של יהודים בגרמניה״ ועל חשיבות היחסים הקרובים בין ישראל והתפוצות.

הסוציאל-דמוקרטים הולכים לקואליציה עם השמרנים

דרמה פוליטית בברלין: אחרי מגעים ראשוניים (״זונדירונגן״) בין כל המפלגות, החליטו ה-CDU וה-SPD (המפלגה השמרנית שניצחה בבחירות והסוציאל דמוקרטים שהובילו את הקואליציה היוצאת) להיכנס למשא ומתן קואליציוני.

הנהלת ה-SPD בברלין נתנה אור ירוק למהלך, אך יש לו קני התנגדות משמעותיים במפלגה, בעיקר בקרב הדור הצעיר. לטענת המתנגדים, המפלגה השמרנית ״לא מתאימה לברלין״ (אף שכ-28% מהמצביעים בבחירות חשבו אחרת). החשש הוא שהסוציאל-דמוקרטים, שגם כך נחלשו באופן כמעט חסר תקדים בבחירות החוזרות בפברואר, יספגו מפלה עוד יותר מוחצת בבחירות הבאות, שייערכו כבר בעוד שלוש שנים וחצי (מכיוון שהיו אלה בחירות חוזרות, השעון של חמש השנים אינו מתאפס).

אם תושג הסכמה בין שתי המפלגות בנושאים מרכזיים כמו משבר הדיור ועתיד התחבורה בעיר, טיוטת ההסכם הקואליציוני תצטרך לעבור בהצבעה פנימית של ה-SPD.

מהפך בברלין: המפלגה השמרנית - המנצחת הגדולה בבחירות

האם קאי וגנר (50), יהיה ראש העיר הבא של ברלין?

על פניו התשובה אמורה להיות כן: בתום ספירת הקולות בבחירות החוזרות של ברלין, רשמו וגנר ומפלגתו CDU (המפלגה הנוצרית-הדמוקרטית) ניצחון היסטורי בעיר-מדינה לאחר יותר משני עשורים, עם 28.2%, עלייה של יותר מעשרה אחוזים בכוחם לעומת הבחירות ב-2021. המפלגה זכתה לתוצאה הטובה ביותר ברייניקנדורף (כ-40%) ובתוצאה החלשה ביותר בקרויצברג (13.4%).

הסוציאל-דמוקרטים (SPD) בראשות פרנציסקה גיפאיי הם המפסידים הגדולים של הבחירות. הם נחלשו ב-3% וקיבלו 18.4% מהקולות. הם גם לא זכו ברוב הקולות באף אחד מרובעי העיר (ראו מפות בתגובות). רק 105 קולות (!) הפרידו בינם לבין הירוקים, שקיבלו גם הם 18.4% מהקולות, ונחתו במקום השלישי.

המפלגה הליברלית (FDP) עם 4.6% לא עברה את אחוז החסימה (5%) ותישאר מחוץ לפרלמנט הברלינאי. שר האוצר הפדרלי מטעם הליברלים, כריסטיאן לינדנר, אמר כי המפלגה שילמה מחיר על השתתפותה בקואליציית ה״רמזור״ הפדרלית עם הסוציאל-דמוקרטים והירוקים.

מפלגת השמאל (לינקה) השיגה 12.2% מהקולות - ירידה של 1.9% לעומת 2021, והקלה גדולה לקלאוס לדרר העומד בראשה, שחשש מהתרסקות.

אלטרנטיבה לגרמניה קיבלה 9.1% - עלייה של 1.1%.

למרות הניצחון של ה-CDU, בטינה יאראש, שעומדת בראש הירוקים, עדיין הביעה תחילה את רצונה להמשיך בקואליציה הקיימת (סוציאל-דמוקרטים, ירוקים והשמאל, המכונה גם קואליציית ״אדום-ירוק-אדום״), שצפוי לה רוב גדול יותר בפרלמנט (57%) לעומת קואליציה של ה-CDU עם ה-SPD או עם הירוקים (54% בכל אחד מהשילובים). עם זאת, גיפאיי הודיעה במסיבת עיתונאים שלא תמשיך את הקואליציה הנוכחית ותשב לשיחות עם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. נראה שמשמעות ההפסד מתחילה לחלחל.

יש מי שכבר קוראים להקמת קואליציית ״קניה״, של ה-CDU, ה-SPD והירוקים ביחד, שתזכה לרוב של 75%, אך מן הסתם יעבור זמן עד שיתברר לאן פני הדברים. השלב הראשון הוא שיחות ה״זונדירונג״, שבהן המפלגה המנצחת מזמינה את שאר המפלגות לשיחות גישוש ראשוניות.

שיעור ההצבעה הסופי עמד על 63.1%, לעומת 75.1% בבחירות ב-2021. הירידה המשמעותית נובעת בין השאר מכך שב-2021 התקיימו במקביל גם הבחירות הפדרליות, שבדרך כלל מניעות יותר אנשים להצביע. בבחירות ב-2016, שבהן לא התקיימו בחירות כלליות במקביל, עמד שיעור ההצבעה על 66.9%.

נזכיר כי ברלין נאלצה לקיים בחירות חוזרות בעקבות החלטת בית משפט בשל אי סדרים ומחדלים מינהלתיים (לא שחיתות אלא בלגן) בבחירות בספטמבר 2021. עתירה נגד קיום הבחירות החוזרות עדיין נדונה בבית המשפט החוקתי הפדרלי, ומשבר חוקתי ופוליטי כבד צפוי אם היא תתקבל בסופו של דבר (אילו מהבחירות יהיו תקפות אז? האם ברלין תצטרך לצאת לסיבוב בחירות נוסף? שאלות כבדות שמשתדלים לא לעסוק בהן כרגע).

ברלין מתגייסת: סיוע רב נאסף עבור נפגעי רעידת האדמה בטורקיה

ברלין סולידרית עם נפגעי רעידת האדמה בטורקיה ובסוריה: בימים האחרונים נאספה כמות ענקית של ציוד סיוע שיועבר למוקדי הרעש.

בשלב זה ביקשו במוקדי האיסוף, שחלקם אורגנו על ידי הקהילה הטורקית המקומית, לא להביא יותר ציוד. תרומות כספיות נדרשות מאוד, בתחתית הכתבה הזאת תמצאו רשימת ארגונים עם פרטי החשבון ומה יש לכתוב בפירוט ההעברה כדי שהתרומה תועבר לנפגעי רעידת האדמה.

ארבעה ימים לבחירות החוזרות: השמרנים מובילים בסקרים

עוד ארבעה ימים לבחירות החוזרות בברלין: ה-CDU, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית השמרנית בראשות קאי וגנר, מובילה בסקרים בפער די משמעותי מהירוקים (במקום השני, בראשות בטינה יאראש) ומהסוציאל-דמוקרטים (במקום השלישי, בראשות פרנציסקה גיפאיי).

איך יכול להיות שבעיר עם תדמית כה ליברלית כמו ברלין המפלגה הנוצרית-דמוקרטית השמרנית מובילה? נזכיר:

• 70% מבעלות ובעלי זכות הבחירה בברלין, שהיא כידוע עיר-מדינה, חיים מחוץ לרינג ולא עונים לדימוי ההיפסטרי שלה.
• הסוציאל-דמוקרטים בשלטון מזה 22 שנה.

כמובן שסקרים יכולים גם לטעות, ובכל מקרה, גם אם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית אכן תגיע למקום הראשון, זה עדיין לא אומר בהכרח שהיא זאת שתקים את הקואליציה, אם כי זה כמובן מגדיל מאוד את הסיכויים לכך.

מה שכן בטוח הוא שהבחירות האלה מסתמנות כיותר דרמטיות ממה שניתן היה לצפות, כך שאם יש לכן זכות בחירה וחשבתם לוותר עליה, תהא עמדתכם הפוליטית אשר תהא, כדאי לחשוב שנית.

נוכחות מצומצמת ליוצרים ישראלים בברלינלה 2023

הברלינלה, פסטיבל הסרטים של ברלין, יתקיים השנה בין 16 ל-26 בפברואר ויחסית לשנים קודמות תהיה בו נציגות די מצומצמת ליוצרים מישראל:

סרטו של גיא נתיב על גולדה מאיר, בכיכובה של הלן מירן, יוצג בהקרנת בכורה עולמית, אך מחוץ לתחרות.

״המשלחת״ של אסף סבן, פיצ’ר על מסע של בני נוער ישראלים לפולין, יתחרה בקטגוריית סרטי ילדים ונוער.

החל מ-2 בפברואר: תבוטל חובת מסיכות בתחב"צ

החל מ-2 בפברואר החובה לעטות מסכה בתחבורה הציבורית בברלין ובברנדנבורג תבוטל, ובמקומה תהיה המלצה לעשות כן. חובת עטיית מסכה במוסדות רפואיים וטיפוליים תישאר על כנה.

שישה שבועות לבחירות החוזרות: שלטי החוצות וההודעות לבוחר יוצאים לדרך

שישה שבועות לפני מועד הבחירות החוזרות בברלין, מהיום נתלים שלטי החוצות של המועמדות והמועמדים ומתחילות להישלח ההודעות לבוחרים.

בבחירות לפרלמנט הברלינאי יכולים להצביע אזרחי ואזרחיות גרמניה. בבחירות למועצות הרובעים (בצירקים) יכולים להצביע גם בעלי אזרחות אירופית אחרת.

ההמלצה שלנו היא להצביע בבחירות החוזרות בדואר, מכמה סיבות: כמהגרים נוח יותר להבין את פתקי ההצבעה בנחת, בבית; הבחירות ייערכו ביום ראשון, 12 בפברואר, כך שאין לשלול אפשרות של שלג או קרח שיקשו על הגעה לקלפיות; וכמובן שלאור הבלגן של ביום הבחירות הקודמות, עדיף לא לקחת סיכון.

את מסמכי ההצבעה בדואר ניתן להזמין לפני או אחרי קבלת ההודעה לבוחר בדואר. ניתן גם להגיע לבית העירייה של מקום מגוריכם ולהצביע שם עם פתקי ההצבעה בדואר.

מכיוון שמדובר בבחירות חוזרות, על פתקי ההצבעה מופיעים אותם המועמדים והמועמדות כמו בספטמבר 2021, למעט חריגים בודדים.

תהליך הבחירות יוצא לדרך אף שעדיין לא ברור אילו השלכות יהיו לעתירה של 43 פוליטיקאים מברלין נגד ההחלטה לקיים בחירות חוזרות. השופטים בבית המשפט החוקתי הפדרלי בקרלסרוהה לא דחו את התלונה בשלב ראשון, והמעורבים בהליך התבקשו להגיש את הערותיהם עד 10 בינואר.

שישה שבועות לאחר הבחירות החוזרות, ב-26 במרץ, תתקיים ההצבעה על משאל העם בנושא הפיכת ברלין לנייטרלית אקלימית עד 2030. בחירות חוזרות לנציגי ברלין בבונדסטאג, שגם עליהן דובר בשל אי הסדרים ב-2021, כנראה לא ייערכו לפני 2024.

סילבסטר פרוע במיוחד: פצועים ומעצרים רבים

אחרי שנתיים של מגבלות קורונה, שכללו בין השאר איסור על מכירת נפצים וזיקוקים ועל התקהלויות באירועי סוף השנה, חגיגות הסילבסטר השנה בברלין היו חמות במיוחד, ולא רק בגלל הטמפרטורה יוצאת הדופן (בטמפלהוף נמדדו אחר הצהריים כמעט 18 מעלות).

במקביל לטיפול בשריפות ופציעות רבות, כוחות מוגברים של המשטרה וכיבוי האש נאלצו להתמודד גם עם מתקפות ישירות עליהם, שגרמו לפציעה של 33 לובשי מדים ואנשי כוחות ההצלה והובילו ליותר ממאה מעצרים. ״אפילו אנשי שירותי חירום מנוסים הזדעזעו מהאגרסיביות ומהנכונות להשתמש באלימות״, נמסר בהודעה לעיתונות.

סרטון של שלוש שניות שפורסם בטוויטר על ידי אחד מדוברי המשטרה, המראה בבירור כיצד אדם יורה מאקדח נפצים או זיקוקים לתוך ניידת, הוצג כסמל לחוליגניות של חלק מהחוגגים.

בבית החולים לתאונות במרצאהן בלבד טופלו ונותחו עשרות בני אדם כתוצאה מכוויות ומפציעות נפצים, בהם ילדים עם פגיעות קשות בידיים; בטרפטו נפצע ילד כבן שלוש מנפצים שהושלכו לעבר משפחתו; בשרלוטנבורג עלו באש מכוניות חונות והרשימה עוד ארוכה.

אירועי הלילה הובילו לגינויים רבים ובנוסף גם לקריאות במערכת הפוליטית לאסור על מכירת זיקוקים ונפצים בשנים הבאות, באופן מלא או חלקי.