מגזין שפיץ - Spitz Magazine

מאבק על ההנהגה מטלטל את הקהילה היהודית בברלין

הטאגסשפיגל מדווח על תסיסה בתוך הקהילה היהודית של ברלין וביקורת חריפה נגד היו"ר המכהן גדעון יופה לקראת בחירות הצפויות להתקיים בקהילה בספטמבר.

בכתבה (בקישור, מאחורי חומת תשלום) מובאות ההאשמות המרכזיות של האופוזיציה נגד יופה, שעומד בראש הקהילה מאז 2012. ראשית, יופה שינה את תקנון הבחירות לקהילה כך שנאסר על חברי ארגונים יהודיים מסוימים להתמודד מולו. לדברי האופוזיציה, בכך הוא חסם את המתנגדים העיקריים לסגנון הניהול שלו, שלדבריהם מאופיין בשחיקה עקבית של האופי הדמוקרטי של הקהילה וניצול האמצעים העומדים לרשותה – בהם כ-15 מיליון אירו בשנה מתקציב משרד התרבות הברלינאי - לצרכים שלו ושל מקורביו.

כדוגמה לניצול המשאבים מובאת בכתבה תקנה חדשה שהעביר יופה, שלפיה מי שכיהן כיו"ר הקהילה במשך עשור לפחות יהיה זכאי לפנסיה של כ-50% משכרו האחרון. בעל התפקיד היחיד שעונה עד כה להגדרות החדשות הוא יופה עצמו. לפי המידע של הטאגסשפיגל, הפנסיה של יופה לכשיפרוש עשויה להגיע לכ-7500 אירו בחודש. זאת לאחר שרוב היו"רים של הקהילה בעבר מילאו את תפקידם בהתנדבות.

יופה מצוי בסכסוך גלוי עם המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, ואף מאיים להתנתק ממנה. בתגובה להאשמות שמועלות בטאגסשפיגל הוא טוען כי האיסור על התמודדות של נציגי ארגונים יהודיים מסוימים נועד ״למנוע ניגודי עניינים ולהבטיח חיי קהילה שלווים״. לגבי הפנסיה הוא טוען כי הנהלת הקהילה היתה רשאית לאשר פנסיה גם לפני השינוי שהוביל בתקנון, ואפילו ללא מינימום כהונה. אלא שלפי הטאגסשפיגל, האפשרות העקרונית הזו בתקנון מעולם לא נוצלה בעבר.

בכתבה מצוטטים בשמם פעילים נגד יופה המביעים חשש כי הפגיעה המתמשכת במבנים הדמוקרטיים של הקהילה תפגע בעצם קיומה בטווח הארוך. הם מבקרים את היו"ר על כך שצמצם בצורה דרסטית את השקיפות והפך את הקהילה לגוף המשרת בעיקר אותו ואת שאר בעלי התפקידים בה.

שיעור החברות בקהילה היהודית בברלין נמצא בירידה, ובשנת 2022 היו רשומים בה רק כ-8000 חברים. מייק דלברג בן ה-33, שכיהן בעבר כנציג הקהילה, מציין בכתבה כי החיים היהודיים בברלין אמנם נמצאים בפריחה, אך הפריחה הזאת מתקיימת מחוץ לקהילה היהודית הרשמית.

האם יש באמת יותר אלימות בבריכות השחייה?

האלימות והקטטות בבריכות הציבוריות בברלין (ובעיקר בקרויצברג ובנויקלן), תוך עיסוק בחלקם של ״בעלי רקע הגירה״ בהן, מילאו את הכותרות בפתיחת ה-Sommerloch, עונת המלפפונים במדיה הגרמנית. שני היבטים מעניינים שנסקרו בדיעבד:

• מבחינה סטטיסטית למעשה היתה ירידה במקרי האלימות בבריכות בשנים האחרונות. גם ביחס ל-2019, השנה האחרונה לפני ההטיות שנגרמו כתוצאה מהקורונה, נרשמו ב-2022 פחות עבירות.
• עו"ד זכויות אדם וחבר מועצה בפרידריכסהיין-קרויצברג צייץ בטוויטר עובדה שצוטטה לאחר מכן גם בעיתונים: בעקבות סגירת אחת הבריכות המרכזיות בקרויצברג (בריכת הגלים בשפרה-ואלד-פלאץ), כ-650,000 תושבים ותושבות בנויקלן ובפרידריכסהיין-קרויצברג חולקים בסך הכל שלוש בריכות ציבוריות. לשם השוואה, לרשותם של מספר דומה של בני אדם שחיים בדיסלדורף עומדות 14 בריכות ציבוריות (וזאת בלי לקחת בחשבון שבדיסלדורף יש הרבה יותר בריכות פרטיות).

יו"ר האופוזיציה לא פסל שת״פ עם AFD - וחזר בו בעקבות הסערה שחולל

יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), פרידריך מרץ, עורר השבוע סערה פוליטית ותקשורתית כשאמר בראיון כי אינו פוסל שיתוף פעולה עם מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AFD) ברמה האזורית והמוניציפלית. בעקבות ביקורת חריפה שעוררו הדברים, גם בתוך המפלגה שלו עצמו (כולל ראש העירייה של ברלין קאי וגנר), חזר בו מרץ ואמר כי הוא עומד מאחורי החלטות ה-CDU מהשנים האחרונות שלא לשתף פעולה עם AFD בשום רמה שלטונית.

אף שמרץ ומקורביו מנסים למזער נזקים בעקבות האמירה שנחשבת לא פחות מרעידת אדמה במערכת הפוליטית בגרמניה, גורמים במפלגתו מביעים כעת ספק אם מי שעומד כיום בראש האופוזיציה כשיר להיות מועמד לתפקיד הקנצלר. זאת משום שזו אינה ההתבטאות הראשונה שמסבכת את מרץ ומפלגתו. רק כמה ימים לפני האמירה לגבי שיתוף פעולה אפשרי עם ה-AFD, ועל רקע התחזקות מתמדת של מפלגת הימין הקיצוני בסקרים, אמר מרץ כי מפלגתו היא למעשה האלטרנטיבה האמיתית לגרמניה, ״רק עם מהות״ (Alternative für Deutschland mit Substanz), אמירה שזכתה גם היא לביקורת חריפה ואף ללעג.

סערה בעקבות הקפאת הבנייה של שבילי אופניים

שרת הסביבה והתחבורה של ברלין מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), מניה שריינר, בגיבוי ראש העירייה ממפלגתה קאי וגנר, עוררה סערה פוליטית השבוע כשהודיעה כי היא עוצרת את המימון לבניית שבילי אופניים שכבר אושרו, לצורך בחינה מחודשת.

ההודעה עוררה ביקורת חריפה במועצות הרובעים (בצירקים) ובקרב פוליטיקאים לא רק מן האופוזיציה, אלא גם מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), שותפתה של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בקואליציה החדשה. במועצת פרידריכסהיין-קרויצברג אף הודיעו כי הם בוחנים את התוקף החוקי של הקפאת התקציב לפרויקטים שכבר אושרו.

ראש העירייה וגנר אמר בראיון לשפיגל כי הסנאט אינו עוצר את בניית שבילי האופניים, אלא בוחן מחדש את סדרי העדיפויות. לדבריו, ״ההסכם הקואליציוני קובע שאנחנו רוצים לבנות הרבה יותר שבילי אופניים מאשר הקואליציה הקודמת. מה שאני לא רוצה זה שבילי אופניים שנבנים במטרה מכוונת להאט את המהירות של מכוניות".

האוכלוסייה בברלין חזרה לראשונה לגודלה מלפני מלחמת העולם השנייה

אף ששיעור התמותה הן בגרמניה והן בברלין היה גבוה בשנה שעברה משיעור הילודה – נרשם בשתיהן שיא של תושבים, בעיקר בהשפעת הגירת המלחמה מאוקראינה. בברלין הגיעה האוכלוסייה כעת לגודל שלא נרשם בה מאז תחילת מלחמת העולם השנייה.

ב-2022 נוספו לאוכלוסיית גרמניה כ-1.1 מיליון איש, המהווים גידול של 1.3%. זאת לעומת עלייה של 0.1 אחוז בלבד (כ-82,000 איש) בשנת 2021. בסוף 2022 חיו בגרמניה כ-84.4 מיליון איש - המספר הגבוה ביותר מאז תחילת הרישום ב-1950.

הגידול באוכלוסייה נובע מהגירה של כמעט מיליון וחצי איש לתוך גרמניה, רובם פליטים מאוקראינה שנמלטו מהפלישה הרוסית.
סך התושבים בגרמניה הורכב בסוף 2022 מכ-72 מיליון בעלי אזרחות גרמנית וכ-12.3 מיליון אזרחים זרים. רוב הזרים הם בעלי אזרחות טורקית (1.34 מיליון), אוקראינית (1.05 מיליון) או סורית (883,000).

במונחים אבסולוטיים, האוכלוסייה גדלה הכי הרבה בנורדריין-וסטפאליה (215,000 איש) ואחריה בבוואריה (192,000) ובבאדן-וירטמברג (156,000). עם זאת, באחוזים, במדינות-העיר ברלין והמבורג נרשמה העלייה הגדולה ביותר, כל אחת עם 2.1 אחוזים.

בברלין התגוררו בסוף שנת 2022 3,755,251 איש, שהם 77,779 יותר מאשר בשנה שלפני כן ומספר שנרשם כמותו בפעם האחרונה בברלין בתחילת שנות הארבעים. בעוד שמספר הגרמנים (כ-2.9 מיליון) בעיר ירד זו השנה השישית ברציפות, מספר הזרים עלה בכ-92,000 לכ-834,000 איש (כ-22 אחוז).

235,365 אנשים עברו ב-2022 לברלין – יותר מפי שניים מהם הגיעו מחו"ל לעומת הגירה פנימית משאר חלקי גרמניה. חלק ניכר מהם אוקראינים: 50,792 איש הגיעו מאוקראינה לברלין בגלל המלחמה. רק כ-4360 חזרו במהלך השנה לאוקראינה.

בעקבות התפתחויות שנה החולפת התמקמה אוקראינה במקום השלישי בין הלאומים הנפוצים ביותר בברלין, אחרי גרמנים וטורקים. בהמשך הרשימה מופיעים יוצאי פולין (48,135), סוריה (44,785) ורוסיה (31,537).

ההגירה החיובית אמנם גרמה לעלייה במספר התושבים בברלין, אולם לראשונה מזה 15 שנה נרשמו בעיר יותר מקרי מוות (39,572) מלידות (35,729). עם זאת, בקרב לא-גרמנים החיים בעיר, שיעור הלידות היה גבוה יותר מאשר מקרי המוות (משום שהאוכלוסייה הלא-גרמנית בעיר צעירה יותר בממוצע).

בעוד שבני 65 ומעלה היוו 22.4 אחוזים מהאוכלוסייה הגרמנית בברלין, הם היוו רק 6.5 אחוזים מהאוכלוסייה הזרה. צעירים בגילאי 15 עד 35 היוו 22.2 אחוז מהגרמנים ו-39.9 אחוז מהלא-גרמנים.

קעקוע חינמי במקום תעודת תרומת איברים

יוזמה יצירתית מנסה להפיק תועלת מכך שלאחד מתוך כל ארבעה בני אדם בגרמניה יש קעקועים: קעקוע חינמי שיסמן את העובדה שבעליו מעוניין לתרום איברים ויהווה סוג של תחליף לכרטיס תרומה.

כ-10,000 איש בגרמניה ממתינים לתרומת איברים, ומדי שנה כ-1000 בני אדם לא מקבלים אותה בזמן. רוב תושבי גרמניה מצהירים שהם מעוניינים לתרום איברים, אבל רק 0.001% עושים זאת בפועל, משום שנדרשת הסכמה אקטיבית מבעוד מועד.

היוזמה OPT.INK של עמותת Junge Helden e.V. מעוניינת להעלות את שיעור ההסכמה מראש באמצעות קעקוע חינמי של שני חצאי עיגול שמתחברים לעיגול שלם, כסמל למתנת החיים שניתנת באמצעות תרומת איברים. אפשר לקעקע את הסמל המקורי בחינם אצל מקעקעים שונים שנרתמו ליוזמה (מופיעים על מפה באתר), או גרסאות מורכבות יותר שלו, בתשלום.

בטופס ההסכמה לקעקוע מופיעה גם הסכמה לתרומת האיברים, כך שמעבר לפעולת הקעקוע נוסף גם מסמך הסכמה רשמי. בכל מקרה חשוב לדעת שכמו עם כרטיס תרומת איברים, לבני משפחה מדרגה ראשונה יש אפשרות להתנגד בשעת אמת. לכן הקעקוע בעצם חשוב גם כטריגר לשיחה וכדי ליידע את הקרובים על רצונכם לתרום איברים.

אגב, אם מתחרטים, אפשר להשאיר מסמך שמבטל את ההסכמה למרות הקעקוע. אפשר גם להחליט מראש אילו איברים אינכם מעוניינים לתרום.

התחילו במשבר: קאי וגנר נבחר לראשות העיר רק בהצבעה שלישית

הקואליציה החדשה של ברלין התחילה את דרכה היום במשבר: רק בהצבעה השלישית (!) הצליח קאי וגנר מהמפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU) להיבחר לתפקיד ראש העירייה החדש (86 קולות בעד, 70 מתנגדים ושלושה נמנעים), אחרי שבשתי ההצבעות הראשונות הוא לא זכה לרוב הדרוש.

ההתחלה הצולעת מעידה על כיסי התנגדות לשיתוף הפעולה הן בקרב הסוציאל-דמוקרטים והן בקרב ה-CDU ולא תורמת ליצירת אווירה של אמון בתוך המפלגות עצמן וביניהן.

מי שניסו להעמיק את המבוכה הם חברים בסיעת אלטרנטיבה לגרמניה, שהודיעו כי בהצבעה השלישית הם הצביעו עבור קאי וגנר, כדי ליצור את הרושם שבקולותיהם הוא נבחר. משתי מפלגות הקואליציה החדשה דחו את הטענה הזאת, אבל עצם החשד שהמנדט התקבל באמצעות קולות מפלגה שנחשבת מחוץ לספקטרום הדמוקרטי הלגיטימי לא תרם לחגיגיות של היום הזה.

וגנר הוא נציג ה-CDU הראשון אחרי יותר מעשרים שנה שינהיג את ברלין.

הסוציאל דמוקרטים בברלין אישרו הצטרפות לקואליציה עם השמרנים

ברוב קטן אישרו חברי המפלגה הסוציאל דמוקרטית בברלין את הסכם ההצטרפות לקואליציה עם המפלגה הנוצרית דמוקרטית: 54.3% מתוך 12,000 חברי ה-SPD שהשתתפו בהצבעה תמכו בהסכם.

המשמעות היא שנסללה הדרך להפיכתו של קאי ואגנר מה-CDU לראש העירייה הראשון (וראש המדינה) של ברלין מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית מזה כרבע מאה. ההסכם הקואליציוני ייחתם ביום רביעי.

ראשת העירייה היוצאת מטעם הסוציאל דמוקרטים, פרנציסקה גיפאיי, דיברה על החלטה ברורה של המפלגה, אולם הרוב הדחוק למדי נובע מביקורת חריפה בתוך המפלגה על הכניסה לקואליציה עם המפלגה השמרנית.

פשרת הקנאביס: הלגליזציה תתרחש בשני שלבים

התוכנית ללגליזציה של קנאביס בגרמניה עוברת שלב, אם כי בשל לחץ מהאיחוד האירופי היא תהיה איטית ושונה ממה שהוכרז תחילה.

לפי טיוטת החוק המסתמנת, הלגליזציה תתרחש בשני שלבים: בשלב ראשון אנשים מעל גיל 21 לא ייענשו על החזקת עד 25 גרם של קנאביס לצריכה עצמית. כל אדם יוכל לגדל עד שלושה צמחי קנביס לשימוש עצמי, במרפסות או בגינות. כמו כן יוקמו ״מועדוני קנאביס״, שכל אחד מהם יוכל לספק לעד 500 חברים קנאביס שיגודל על ידי המועדון. השלב הראשון אמור להיכנס לתוקף עוד בשנת 2023.

השלב השני של תוכנית הלגליזציה אמור להסדיר את מכירת הקנאביס. התוכנית הראשונית של הקואליציה שאפה להסדיר גידול ומכירה נרחבים תחת פיקוח ממשלתי לאנשים מעל גיל 18, כולל בבתי מרקחת, אך שרי הבריאות והחקלאות נאלצו לזנוח אותה בתגובה ללחץ של הנציבות האירופית. על פי הטיוטה החדשה של החוק, ניתן יהיה לקנות קנאביס רק מחנויות מורשות באזורי פיילוט שייבחרו לצורך העניין.

גם הצעת החוק המרוככת צריכה עדיין לעבור בשני בתי הפרלמנט של גרמניה (בונדסטאג ובונדסראט) ולאחר מכן לקבל את אישור האיחוד האירופי.

״הכי טוב בשביל ברלין״: השותפות הקואליציוניות הגיעו להסכם

צעד משמעותי בדרך לקואליציה חדשה בברלין: כשלושה שבועות לאחר שהחלו במשא ומתן, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) בברלין מציגות היום את עיקרי ההסכמים הקואליציוניים ביניהן, הנפרסים על פני 130 עמודים תחת הכותרת ״הכי טוב בשביל ברלין״.

עם זאת, ההסכמים עדיין טעונים אישור של כמעט 20 אלף חברי ה-SPD בברלין, הצבעה שתושלם עד 23 באפריל. על רקע התנגדות גורמים במפלגה לקואליציה עם השמרנים, האישור אינו מובטח במאה אחוז.

אם ההסכמים יאושרו, בראש ברלין יעמוד לראשונה מזה כרבע מאה ראש עירייה מטעם השמרנים. עם זאת, במונחים ישראליים המונח ״שמרנות״ עלול להטעות כאן, כפי שניתן להתרשם בהמשך מעיקרי ההסכמים.

לסמכויותיו הקיימות של ראש העירייה המיועד קאי וגנר (שיעמוד גם בראש המדינה משום ברלין היא, כידוע, עיר-מדינה), יצורפו גם נושא הדיגיטליזציה והרפורמה במינהל הציבורי, שאותם חשוב לו במיוחד לקדם.

על אף שה-CDU ניצחו בפער של יותר מ-10% בבחירות החוזרות שהתקיימו לפני כשבעה שבועות, לשתי המפלגות יהיה את אותו מספר השרים בסנאט על פי חלוקת התיקים הבאה:

ל-CDU: אוצר; סביבה ותחבורה/ניידות; משפטים והגנת הצרכן; חינוך, נוער ומשפחה; תרבות.

ל-SPD: פיתוח עירוני; ענייני פנים וספורט; כלכלה ואנרגיה; בריאות ומדע; עבודה, חברה ואנטי-אפליה.

כמה נקודות מתוך ההסכמים:

ה-CDU הסכימה להמשיך את דרכה של הקואליציה הקודמת לרכישת השליטה בחברות המחזיקות בתשתיות החימום של ברלין.

התמודדות עם משבר האקלים הוגדרה כיעד מרכזי של הקואליציה. עשרה מיליארד אירו יוקצו לקרן מיוחדת להגנת האקלים ויושקעו בתחבורה חשמלית וחיזוק התחב"צ, שדרוג תשתיות והרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות. התקציב הזה לא ישמש לצורך מימוש הסעיף הקודם.

הקואליציה תקדם בנייה של 20 אלף דירות חדשות בשנה, ותשקיע כארבעה מיליארד אירו ברכישת כ-5000 דירות בשנה שישמשו כדיור ציבורי מסובסד.

הקואליציה תקצה תקציב לחיזוק ולתוספת כוח אדם למשטרה ולמכבי האש לצורך אכיפה מוגברת, כולל יותר מצלמות וידאו באזורים בעיר שבהם שיעורי הפשיעה גבוהים יחסית.

הקואליציה תמשיך לקדם את ברלין כעיר של מגוון וסובלנות. יוקצו משאבים למאבק בשנאת מוסלמים והגנה על להט"ב.

השותפות הקואליציוניות לא הצליחו להגיע להסכמה בנושא הארכת או הקפאת האוטוסטרדה A100. הסיכום הוא שהעירייה לא תתנגד ולא תתמוך באופן אקטיבי בהרחבה. ההחלטה בנושא נתונה בידי הממשלה הפדרלית.

ברלין מעוניינת באופן עקרוני לארח אולימפיאדה אם גרמניה תגיש בקשה כזאת. עם זאת, שנת 2036 כיעד (100 שנה אחרי אולימפיאדת ברלין שהתקיימה בזמן שלטון הנאצים) לא מופיעה בסופו של דבר בהסכמים.

תל אביב, לעומת זאת, כן מופיעה בהסכמים: הקואליציה העתידית מתכננת להפוך את תל אביב לעיר שותפה/תאומה, ה-18 במספר של עיר הבירה הגרמנית.