מגזין שפיץ - Spitz Magazine

חופשי חודשי ב-29 אירו יחזור לברלין

במקביל לוויכוח המתמשך על המשך המימון של ה״דויטשלנד טיקט״, הכרטיס שמאפשר נסיעה בתחב״צ בכל גרמניה (למעט רכבות מהירות) ב-49 אירו לחודש, ברלין תחזיר את כרטיס החופשי חודשי ב-29 אירו לחודש, אלא שהפעם הוא יהיה בתוקף רק לאזורים A ו-B.

הכרטיס המוזל יושק בתאריך לא ידוע במחצית הראשונה של 2024 ולא יאוחר מאחד ביולי. הוא יהיה בתוקף רק לחלקים הפנימיים של העיר משום שלא הושגה הסכמה עם ברנדנבורג בעניין. בשונה מכרטיס ה-29 אירו שהיה זמין מאוקטובר 2022 עד אפריל 2023, הכרטיס החדש לא יאפשר לקחת אנשים נוספים ולא ניתן יהיה להעבירו.

במערכת הפוליטית והכלכלית הושמעה ביקורת על הכרטיס, בין השאר בטענה שיותר הגיוני להשקיע את העלות של 300 מיליון אירו בהרחבה ובשיפור של התחבורה הציבורית בעיר.

ברלינאים שמקבלים הטבות סוציאליות ימשיכו לשלם רק תשעה אירו לחודש עבור כרטיס התחב״צ ואילו מחירי כרטיסים בודדים יעלו שוב בכמעט שבעה אחוזים בממוצע בתחילת 2024. זאת לאחר שבאפריל השנה כבר התייקרו הכרטיסים בכמעט שישה אחוזים בממוצע.

בברלין לבדה: כמעט 800 אלף מנויים לכרטיס התחב״צ המוזל

הפופולריות של כרטיס התחב״צ המוזל לכל גרמניה ב-49 אירו לחודש ממשיכה לטפס: מספר המנויים דרך חברות התחבורה הברלינאיות (BVG ו-S-BAHN) עלה בכ-22 אחוזים מאז הושק הכרטיס במאי והגיע ל-784,145 מנויים, תוספת של כ-140 אלף מנויים חדשים.

באופן מפתיע, כ-170,000 מנויים נוספים מעדיפים להמשיך להשתמש בכרטיס המנוי הרגיל שלהם ולשלם עבורו 66.90 אירו בחודש, חלקם כנראה משום שאת הכרטיס הרגיל, שאמנם תקף רק לברלין ולא לכל גרמניה, ניתן להעביר וגם לצרף עוד נוסעים ללא תשלום נוסף בשעות מסוימות.

בתקשורת הגרמנית מדווחים שמחיר ה"דויטשלנד טיקט" עשוי להתייקר ב-2024 ל-59 אירו, אך עדיין לא התקבלה החלטה בנושא.

יורחבו המגורים למבקשי מקלט בטמפלהוף ובטגל

העלייה במספר מבקשי המקלט באירופה מורגשת גם בברלין: בחודשים ינואר עד אוגוסט 2023 הגישו כמעט עשרת אלפים בני אדם בקשה למקלט בברלין - עלייה של כ-40 אחוז לעומת השנה שעברה. רוב מבקשי המקלט הגיעו מאוקראינה. מדינות מוצא עיקריות אחרות הן סוריה, טורקיה, אפגניסטן, גאורגיה ומולדובה.

בסנאט הברלינאי מעריכים כי עד סוף השנה יגיעו לעיר עוד כמה אלפי מבקשי מקלט. כוח משימה מיוחד בעניין החליט שכדי לספק מקומות לינה למבקשי המקלט יורחבו המגורים הזמניים בטגל ובטמפלהוף ויישכרו חדרים במלונות ובהוסטלים.

פארק גרליצר על המוקד: ראש העירייה מכנס ״פסגת ביטחון״

ראש עיריית ברלין, קאי וגנר (CDU), מכנס ״פסגת ביטחון״ ביום שישי, 8 בספטמבר, שבה ישתתפו נציגים מהמשטרה, מכבי האש, מערכת המשפט, הפנים והמשרד להגנת החוקה, כמו גם ראשי הבצירקים (מחוזות) פרידריכסהיין-קרויצברג ומיטה. הנושא הכללי של הפסגה הוא מצב הביטחון האישי בברלין, אולם תשומת לב מיוחדת תוקדש למצב בפארק גרליצר בקרויצברג וב-Leopoldplatz בוודינג (השכונה מהווה חלק מהמיטה).

וגנר הכריז על התוכנית לקיים את הפסגה כבר ביולי, לאחר שנודע שאישה בת 27 עברה אונס קבוצתי בפארק גרליצר על ידי כמה גברים, שאף היכו את בן זוגה. וגנר תיאר את המצב בפארק כבלתי מתקבל על הדעת והבטיח חבילת צעדים להגברת הביטחון בברלין.

בדיון על הפשע בפארק, שמשמש כבר שנים מקום פעילות לסוחרי סמים, נשמעו קריאות לסגירת הפארק בלילה, התקנת מצלמות מעקב, תוכניות שיקום לסוחרים והשקעה בשינויים מבניים-עיצוביים נרחבים.

במספרים מוחלטים, ברלין מובילה את טבלת הפשיעה בגרמניה כעיר הגדולה במדינה. אולם בסטטיסטיקה השוואתית ביחס לגודל האוכלוסייה, היא נמצאת רק במקום השני, אחרי פרנקפורט (אם מיין), עם 14,135 פשעים רשומים לכל 100,000 תושבים. האנובר, קלן וברמן עוקבות אחריהן עם יחס דומה. מינכן, לעומת זאת, היא העיר הבטוחה ביותר בגרמניה עם כ-5,800 פשעים לכל 100,000 תושבים.

מאבק על ההנהגה מטלטל את הקהילה היהודית בברלין

הטאגסשפיגל מדווח על תסיסה בתוך הקהילה היהודית של ברלין וביקורת חריפה נגד היו"ר המכהן גדעון יופה לקראת בחירות הצפויות להתקיים בקהילה בספטמבר.

בכתבה (בקישור, מאחורי חומת תשלום) מובאות ההאשמות המרכזיות של האופוזיציה נגד יופה, שעומד בראש הקהילה מאז 2012. ראשית, יופה שינה את תקנון הבחירות לקהילה כך שנאסר על חברי ארגונים יהודיים מסוימים להתמודד מולו. לדברי האופוזיציה, בכך הוא חסם את המתנגדים העיקריים לסגנון הניהול שלו, שלדבריהם מאופיין בשחיקה עקבית של האופי הדמוקרטי של הקהילה וניצול האמצעים העומדים לרשותה – בהם כ-15 מיליון אירו בשנה מתקציב משרד התרבות הברלינאי - לצרכים שלו ושל מקורביו.

כדוגמה לניצול המשאבים מובאת בכתבה תקנה חדשה שהעביר יופה, שלפיה מי שכיהן כיו"ר הקהילה במשך עשור לפחות יהיה זכאי לפנסיה של כ-50% משכרו האחרון. בעל התפקיד היחיד שעונה עד כה להגדרות החדשות הוא יופה עצמו. לפי המידע של הטאגסשפיגל, הפנסיה של יופה לכשיפרוש עשויה להגיע לכ-7500 אירו בחודש. זאת לאחר שרוב היו"רים של הקהילה בעבר מילאו את תפקידם בהתנדבות.

יופה מצוי בסכסוך גלוי עם המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, ואף מאיים להתנתק ממנה. בתגובה להאשמות שמועלות בטאגסשפיגל הוא טוען כי האיסור על התמודדות של נציגי ארגונים יהודיים מסוימים נועד ״למנוע ניגודי עניינים ולהבטיח חיי קהילה שלווים״. לגבי הפנסיה הוא טוען כי הנהלת הקהילה היתה רשאית לאשר פנסיה גם לפני השינוי שהוביל בתקנון, ואפילו ללא מינימום כהונה. אלא שלפי הטאגסשפיגל, האפשרות העקרונית הזו בתקנון מעולם לא נוצלה בעבר.

בכתבה מצוטטים בשמם פעילים נגד יופה המביעים חשש כי הפגיעה המתמשכת במבנים הדמוקרטיים של הקהילה תפגע בעצם קיומה בטווח הארוך. הם מבקרים את היו"ר על כך שצמצם בצורה דרסטית את השקיפות והפך את הקהילה לגוף המשרת בעיקר אותו ואת שאר בעלי התפקידים בה.

שיעור החברות בקהילה היהודית בברלין נמצא בירידה, ובשנת 2022 היו רשומים בה רק כ-8000 חברים. מייק דלברג בן ה-33, שכיהן בעבר כנציג הקהילה, מציין בכתבה כי החיים היהודיים בברלין אמנם נמצאים בפריחה, אך הפריחה הזאת מתקיימת מחוץ לקהילה היהודית הרשמית.

האם יש באמת יותר אלימות בבריכות השחייה?

האלימות והקטטות בבריכות הציבוריות בברלין (ובעיקר בקרויצברג ובנויקלן), תוך עיסוק בחלקם של ״בעלי רקע הגירה״ בהן, מילאו את הכותרות בפתיחת ה-Sommerloch, עונת המלפפונים במדיה הגרמנית. שני היבטים מעניינים שנסקרו בדיעבד:

• מבחינה סטטיסטית למעשה היתה ירידה במקרי האלימות בבריכות בשנים האחרונות. גם ביחס ל-2019, השנה האחרונה לפני ההטיות שנגרמו כתוצאה מהקורונה, נרשמו ב-2022 פחות עבירות.
• עו"ד זכויות אדם וחבר מועצה בפרידריכסהיין-קרויצברג צייץ בטוויטר עובדה שצוטטה לאחר מכן גם בעיתונים: בעקבות סגירת אחת הבריכות המרכזיות בקרויצברג (בריכת הגלים בשפרה-ואלד-פלאץ), כ-650,000 תושבים ותושבות בנויקלן ובפרידריכסהיין-קרויצברג חולקים בסך הכל שלוש בריכות ציבוריות. לשם השוואה, לרשותם של מספר דומה של בני אדם שחיים בדיסלדורף עומדות 14 בריכות ציבוריות (וזאת בלי לקחת בחשבון שבדיסלדורף יש הרבה יותר בריכות פרטיות).

יו"ר האופוזיציה לא פסל שת״פ עם AFD - וחזר בו בעקבות הסערה שחולל

יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), פרידריך מרץ, עורר השבוע סערה פוליטית ותקשורתית כשאמר בראיון כי אינו פוסל שיתוף פעולה עם מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AFD) ברמה האזורית והמוניציפלית. בעקבות ביקורת חריפה שעוררו הדברים, גם בתוך המפלגה שלו עצמו (כולל ראש העירייה של ברלין קאי וגנר), חזר בו מרץ ואמר כי הוא עומד מאחורי החלטות ה-CDU מהשנים האחרונות שלא לשתף פעולה עם AFD בשום רמה שלטונית.

אף שמרץ ומקורביו מנסים למזער נזקים בעקבות האמירה שנחשבת לא פחות מרעידת אדמה במערכת הפוליטית בגרמניה, גורמים במפלגתו מביעים כעת ספק אם מי שעומד כיום בראש האופוזיציה כשיר להיות מועמד לתפקיד הקנצלר. זאת משום שזו אינה ההתבטאות הראשונה שמסבכת את מרץ ומפלגתו. רק כמה ימים לפני האמירה לגבי שיתוף פעולה אפשרי עם ה-AFD, ועל רקע התחזקות מתמדת של מפלגת הימין הקיצוני בסקרים, אמר מרץ כי מפלגתו היא למעשה האלטרנטיבה האמיתית לגרמניה, ״רק עם מהות״ (Alternative für Deutschland mit Substanz), אמירה שזכתה גם היא לביקורת חריפה ואף ללעג.

סערה בעקבות הקפאת הבנייה של שבילי אופניים

שרת הסביבה והתחבורה של ברלין מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), מניה שריינר, בגיבוי ראש העירייה ממפלגתה קאי וגנר, עוררה סערה פוליטית השבוע כשהודיעה כי היא עוצרת את המימון לבניית שבילי אופניים שכבר אושרו, לצורך בחינה מחודשת.

ההודעה עוררה ביקורת חריפה במועצות הרובעים (בצירקים) ובקרב פוליטיקאים לא רק מן האופוזיציה, אלא גם מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), שותפתה של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בקואליציה החדשה. במועצת פרידריכסהיין-קרויצברג אף הודיעו כי הם בוחנים את התוקף החוקי של הקפאת התקציב לפרויקטים שכבר אושרו.

ראש העירייה וגנר אמר בראיון לשפיגל כי הסנאט אינו עוצר את בניית שבילי האופניים, אלא בוחן מחדש את סדרי העדיפויות. לדבריו, ״ההסכם הקואליציוני קובע שאנחנו רוצים לבנות הרבה יותר שבילי אופניים מאשר הקואליציה הקודמת. מה שאני לא רוצה זה שבילי אופניים שנבנים במטרה מכוונת להאט את המהירות של מכוניות".

האוכלוסייה בברלין חזרה לראשונה לגודלה מלפני מלחמת העולם השנייה

אף ששיעור התמותה הן בגרמניה והן בברלין היה גבוה בשנה שעברה משיעור הילודה – נרשם בשתיהן שיא של תושבים, בעיקר בהשפעת הגירת המלחמה מאוקראינה. בברלין הגיעה האוכלוסייה כעת לגודל שלא נרשם בה מאז תחילת מלחמת העולם השנייה.

ב-2022 נוספו לאוכלוסיית גרמניה כ-1.1 מיליון איש, המהווים גידול של 1.3%. זאת לעומת עלייה של 0.1 אחוז בלבד (כ-82,000 איש) בשנת 2021. בסוף 2022 חיו בגרמניה כ-84.4 מיליון איש - המספר הגבוה ביותר מאז תחילת הרישום ב-1950.

הגידול באוכלוסייה נובע מהגירה של כמעט מיליון וחצי איש לתוך גרמניה, רובם פליטים מאוקראינה שנמלטו מהפלישה הרוסית.
סך התושבים בגרמניה הורכב בסוף 2022 מכ-72 מיליון בעלי אזרחות גרמנית וכ-12.3 מיליון אזרחים זרים. רוב הזרים הם בעלי אזרחות טורקית (1.34 מיליון), אוקראינית (1.05 מיליון) או סורית (883,000).

במונחים אבסולוטיים, האוכלוסייה גדלה הכי הרבה בנורדריין-וסטפאליה (215,000 איש) ואחריה בבוואריה (192,000) ובבאדן-וירטמברג (156,000). עם זאת, באחוזים, במדינות-העיר ברלין והמבורג נרשמה העלייה הגדולה ביותר, כל אחת עם 2.1 אחוזים.

בברלין התגוררו בסוף שנת 2022 3,755,251 איש, שהם 77,779 יותר מאשר בשנה שלפני כן ומספר שנרשם כמותו בפעם האחרונה בברלין בתחילת שנות הארבעים. בעוד שמספר הגרמנים (כ-2.9 מיליון) בעיר ירד זו השנה השישית ברציפות, מספר הזרים עלה בכ-92,000 לכ-834,000 איש (כ-22 אחוז).

235,365 אנשים עברו ב-2022 לברלין – יותר מפי שניים מהם הגיעו מחו"ל לעומת הגירה פנימית משאר חלקי גרמניה. חלק ניכר מהם אוקראינים: 50,792 איש הגיעו מאוקראינה לברלין בגלל המלחמה. רק כ-4360 חזרו במהלך השנה לאוקראינה.

בעקבות התפתחויות שנה החולפת התמקמה אוקראינה במקום השלישי בין הלאומים הנפוצים ביותר בברלין, אחרי גרמנים וטורקים. בהמשך הרשימה מופיעים יוצאי פולין (48,135), סוריה (44,785) ורוסיה (31,537).

ההגירה החיובית אמנם גרמה לעלייה במספר התושבים בברלין, אולם לראשונה מזה 15 שנה נרשמו בעיר יותר מקרי מוות (39,572) מלידות (35,729). עם זאת, בקרב לא-גרמנים החיים בעיר, שיעור הלידות היה גבוה יותר מאשר מקרי המוות (משום שהאוכלוסייה הלא-גרמנית בעיר צעירה יותר בממוצע).

בעוד שבני 65 ומעלה היוו 22.4 אחוזים מהאוכלוסייה הגרמנית בברלין, הם היוו רק 6.5 אחוזים מהאוכלוסייה הזרה. צעירים בגילאי 15 עד 35 היוו 22.2 אחוז מהגרמנים ו-39.9 אחוז מהלא-גרמנים.

קעקוע חינמי במקום תעודת תרומת איברים

יוזמה יצירתית מנסה להפיק תועלת מכך שלאחד מתוך כל ארבעה בני אדם בגרמניה יש קעקועים: קעקוע חינמי שיסמן את העובדה שבעליו מעוניין לתרום איברים ויהווה סוג של תחליף לכרטיס תרומה.

כ-10,000 איש בגרמניה ממתינים לתרומת איברים, ומדי שנה כ-1000 בני אדם לא מקבלים אותה בזמן. רוב תושבי גרמניה מצהירים שהם מעוניינים לתרום איברים, אבל רק 0.001% עושים זאת בפועל, משום שנדרשת הסכמה אקטיבית מבעוד מועד.

היוזמה OPT.INK של עמותת Junge Helden e.V. מעוניינת להעלות את שיעור ההסכמה מראש באמצעות קעקוע חינמי של שני חצאי עיגול שמתחברים לעיגול שלם, כסמל למתנת החיים שניתנת באמצעות תרומת איברים. אפשר לקעקע את הסמל המקורי בחינם אצל מקעקעים שונים שנרתמו ליוזמה (מופיעים על מפה באתר), או גרסאות מורכבות יותר שלו, בתשלום.

בטופס ההסכמה לקעקוע מופיעה גם הסכמה לתרומת האיברים, כך שמעבר לפעולת הקעקוע נוסף גם מסמך הסכמה רשמי. בכל מקרה חשוב לדעת שכמו עם כרטיס תרומת איברים, לבני משפחה מדרגה ראשונה יש אפשרות להתנגד בשעת אמת. לכן הקעקוע בעצם חשוב גם כטריגר לשיחה וכדי ליידע את הקרובים על רצונכם לתרום איברים.

אגב, אם מתחרטים, אפשר להשאיר מסמך שמבטל את ההסכמה למרות הקעקוע. אפשר גם להחליט מראש אילו איברים אינכם מעוניינים לתרום.