מגזין שפיץ - Spitz Magazine

שדה התעופה של ברלין יושבת ביום שני

נמל התעופה ברלין-ברנדנבורג (BER) ישבית לחלוטין את פעילותו ביום שני הקרוב, 10 במרץ, עקב שביתת אזהרה שהוכרזה על ידי איגוד העובדים ורדי (Verdi). כל הטיסות המתוכננות להמראה ולנחיתה יבוטלו.

נוסעים מתבקשים לבדוק עם חברות התעופה שלהם לגבי אפשרויות להזמנת טיסה חלופית או החזר כספי. נמל התעופה צפוי לשוב לפעילות רגילה ביום שלישי.

השביתה לא תשפיע רק על BER אלא גם על עשרה שדות תעופה נוספים בגרמניה, כולל פרנקפורט, מינכן, שטוטגרט, דיסלדורף, המבורג ועוד. כ-23,000 עובדים נקראו להשתתף, מה שעלול לגרום לכ-3,400 ביטולי טיסות ולפגוע בכחצי מיליון נוסעים.

הרקע לשביתה הוא סכסוך עבודה בענף השירות הציבורי, כאשר ורדי דורש תוספת שכר של 8% או לפחות 350 אירו לחודש לעובדים. איגוד שדות התעופה מתח ביקורת על השביתה, בטענה שהיא פוגעת בנוסעים ובתעשיית התעופה, וקרא לפתרון דרך משא ומתן.

תוצאות האמת: מרץ יוכל להקים קואליציית רוב עם הסוציאל-דמוקרטים

אחרי מערכת בחירות סוערת ולילה מתוח, גרמניה ניצבת בפני תסריט חיובי יחסית לאפשרויות שעמדו על הפרק מבחינת יציבות פוליטית: פרידריך מרץ, הקנצלר המיועד מטעם המפלגה הנוצרית הדמוקרטית (CDU), יוכל להקים קואליציית רוב עם הסוציאל דמוקרטים (SPD), לאחר שגם המפלגה הליברלית (FDP) וגם המפלגה הפופוליסטית של זהרה וגנקנכט (BSW) לא עברו את אחוז החסימה ונותרו בחוץ.

אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) השיגה בסופו של דבר 20.8% מהקולות והכפילה בדיוק את כוחה מבחירות 2021. מרץ חזר והבהיר אתמול וגם היום כי לא יישב בקואליציה עם מפלגת הימין הקיצוני שאותה תיאר כ"מפלגה שלא מעוניינת בפתרונות, אלא ניזונה מבעיות". הוא הוסיף כי ״התוצאה של AfD היא תמרור האזהרה האחרון לגוש המרכז הדמוקרטי בגרמניה לכך שעליו למצוא את המכנה המשותף שיאפשר לפעול יחד״.

המשא ומתן הקואליציוני, שמרץ שואף לסיים עוד לפני אוסטר/פסחא, לא יתקיים מול הקנצלר היוצא אולף שולץ, שכבר אתמול לקח אחריות והודיע כי לא יכהן בשום תפקיד בממשלה הבאה. ככל הידוע הוא כן יישאר חבר פרלמנט, לאחר שהצליח לנצח את שרת החוץ היוצאת אנלנה ברבוק מהירוקים במחוז הבחירה של שניהם בפוטסדאם.

למעשה, לא רק שולץ אלא כל השלישייה שהנהיגה את הקואליציה היוצאת יורדת מהבמה בדרך זו או אחרת: כריסטיאן לינדנר שהוביל את הליברלים ופירק את הקואליציה הקודמת הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים; ורוברט האבק, שכיהן כסגן קנצלר מטעם הירוקים, הודיע כי לא ימלא תפקיד הנהגה במפלגה.

באופן כללי, ההתנהלות אמש של ראשי המפלגות, שכולם נשאו דברים סמוך לאחר פרסום המדגמים (ולא דפקו כניסה בחצות אחרי משיכת זמן והמתנה מורטת עצבים), ואף השתתפו בפאנל המסורתי בטלוויזיה שאליו מגיעים מנצחים ומפסידים כדי לדון בתוצאות באופן ענייני זמן קצר לאחר פרסום המדגמים (ה"ברלינר רונדה"), הזכירה שהמערכת הפוליטית בגרמניה עדיין מתנהלת באופן שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים מהמולדת.

יוצאת דופן שספגה ביקורת היום היא זהרה וגנקנכט, שחסרו לה רק כ-14,000 קולות כדי להיכנס לבונדסטאג, ולא רק שאינה לוקחת אחריות אלא כותרות העיתונים מבשרות שהיא מחפשת אשמים מבחוץ ואף הודיעה כי תערער על התוצאות.

ההצלחה הגדולה והמפתיעה של מפלגת השמאל די לינקה, שהשיגה 8.8% אחרי שחודשים רבים לא עברה את אחוז החסימה בסקרים, באה לביטוי מיוחד בברלין, שבה הלינקה היא המפלגה המנצחת, עם 19.9% מהקולות השניים (Zweitstimme, הקול שקובע את גודל המפלגה בפרלמנט). די לינקה אף זכתה בארבעה מנדטים ישירים במסגרת הקול הראשון (Erststimme), כולל ניצחון היסטורי על הירוקים בפרידריכסהיין-קרויצברג, שזכו במנדט הישיר ברובע ברציפות מאז 2002.

שיעור ההשתתפות בבחירות אמנם היה נמוך במעט ממה שפורסם תחילה ועמד בסופו של דבר על 82.5% מבעלי זכות הבחירה, אולם זהו עדיין שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מאז איחוד גרמניה. בוואריה הובילה עם שיעור השתתפות של 84.5% ושלזוויג-הולשטיין במקום השני עם 83.5%. שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר היה בסקסוניה-אנהלט עם 77.7% ובברמן עם 77.8%.

לראשונה יכהנו בבונדסטאג ילידי שנות האלפיים

הפרלמנט החדש של גרמניה, שצפוי להתחיל את כהונתו בסוף חודש מרץ, יכלול 630 חברים, כאשר 230 מהם נבחרו לראשונה, בעוד ש-400 כבר כיהנו בפרלמנט הקודם. 333 חברי פרלמנט יסיימו את כהונתם.

פחות משליש הן נשים

גם בבונדסטאג החדש נשים ימשיכו להיות במיעוט: מתוך 630 החברים, רק 204 הן נשים – כלומר, שיעור של 31.2% בלבד. מדובר בירידה לעומת הפרלמנט הקודם, שבו שיעור הנשים היה 34.7%.

• המפלגה עם הייצוג הנשי הגבוה ביותר היא הירוקים עם 61.2% נשים
• הייצוג הנמוך ביותר הוא ב-AfD עם 11.8%
• ב-CDU נשים מהוות 22.6%
• אצל הסוציאל דמוקרטים 41.7%
• במפלגת די לינקה 56.2%

גיל ממוצע 47, לראשונה חברי פרלמנט שנולדו בשנות האלפיים

הגיל הממוצע של חברי הפרלמנט הוא 47.1 – מעט נמוך יותר מהבונדסטאג הקודם (47.3). הנשים צעירות יותר מהממוצע, עם גיל ממוצע של 44.8 לעומת 48.2 אצל הגברים.

• הגיל הממוצע הגבוה ביותר הוא באפד – 50.7, כולל חבר הפרלמנט המבוגר ביותר, אלכסנדר גאולנד בן ה-84.
• חברי די לינקה הם הצעירים ביותר, עם גיל ממוצע של 42.2, ושני חברי הפרלמנט הצעירים ביותר - לוק הוס בן 23 וזאדה סאליהוביץ בת 24, כלומר לראשונה גם נכנסים לבונדסטאג ילידי שנות האלפיים.

גרגור גיזי (די לינקה) הוא החבר הוותיק ביותר עם ותק של מעל שלושים שנה ועל פי המסורת הוא גם זה שינהל את ישיבת הבונדסטאג הראשונה, עד לבחירת הנשיא או הנשיאה החדשים של הפרלמנט.

תוצאות המדגמים בבחירות הכלליות: השמרנים ניצחו אבל יש עדיין הרבה ערפל

מה ברור ומה עדיין לא ברור מתוצאות המדגמים בבחירות הכלליות בגרמניה שנערכו היום, 23 בפברואר:

• האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU/CSU) הגיע כצפוי למקום ראשון, נושק ל-29%. פרידריך מרץ יהיה הקנצלר הבא של גרמניה.
• אלטרנטיבה לגרמניה הגיעה למקום השני, אבל כרגע עם פחות מ-20% מהקולות.
• מפלגת השמאל די לינקה היא ההפתעה הגדולה של הבחירות. אחרי שחודשים לא עברה את אחוז החסימה בסקרים היא עומדת כרגע על 8.5% מהקולות.
• הפסד צורב לסוציאל דמוקרטים שנחלשו לכ-16% (ירידה של כ-10%).
• הירוקים ניצלו יחסית עם כ-13%, ירידה מתונה בהרבה מזו שספגו הסוציאל-דמוקרטים למרות שגם הירוקים ישבו בקואליציה היוצאת (משלוש שותפות הקואליציה היוצאת ספגו את המכה החלשה ביותר).
• הליברלים (FDP) והמפלגה הפופוליסטית של זהרה וגנקנכט (BSW) נמצאים במדגמים עשיריות האחוז מתחת לאחוז החסימה שעומד על 5%. השאלה אם ייכנסו בסופו של דבר או לא תשפיע דרמטית על אפשרויות בניית הקואליציה של מרץ וכמובן גם על איך תיראה האופוזיציה: אם לא ייכנסו, למרץ יהיה רוב רק עם הסוציאל-דמוקרטים. אם ייכנסו, אפשרויות הקואליציה מסתבכות כי יידרשו שלוש מפלגות כדי להשיג רוב.
• שיעור ההצבעה בבחירות הדרמטיות האלה הגיע ככל הנראה ל-84% (!), הגבוה ביותר מאז איחוד גרמניה. שיעור ההצבעה בדואר ירד באופן משמעותי יחסית ל-2021 (36.5% לעומת 47.3%). הסיבות לכך עשויות להיות שילוב בין ההעדפה של בוחרים רבים להמתין עד הרגע האחרון עם ההחלטה למי להצביע לבין העובדה שהבחירות הוקדמו וחלון ההזדמנויות להצבעה בדואר צומצם משישה שבועות בדרך כלל לשבועיים בלבד בבחירות הנוכחיות.

שביתת תחב"צ של 48 שעות

בברלין שוב צפויה שביתה ב-BVG – הפעם למשך 48 שעות - החל מיום חמישי, 20 בפברואר, בשלוש לפנות בוקר (בין רביעי לחמישי) ועד שלוש בבוקר בין שישי לשבת.

במהלך השביתה לא יפעלו כלל הרכבות התחתיות (U-Bahn), החשמליות (Straßenbahn) ורוב קווי האוטובוסים.

הנהלת BVG שיפרה לאחרונה את הצעתה לעובדים (העלאת שכר של 17.6% בארבע השנים הקרובות), אך איגוד העובדים Verdi טוען כי ההצעה אינה מספקת. ״הנהלת ה-BVG עדיין לא הבינה שהעובדים לא יסכימו להפחתה ריאלית בשכרם״, הצהיר נציג העובדים במו"מ. הנהלת BVG גינתה את ההחלטה לשבות וכינתה אותה הסלמה במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי.

זוהי השביתה השלישית והארוכה ביותר עד כה בסבב הנוכחי של סכסוך העבודה בחברת התחבורה הציבורית של ברלין. שתי השביתות הקודמות נמשכו 24 שעות כל אחת.

לראשונה מאז 7 באוקטובר - משרד החוץ הגרמני החליש את אזהרת המסע לישראל

לראשונה מאז שבעה באוקטובר 2023 החליש אתמול משרד החוץ הגרמני את אזהרת המסע שלו לישראל - ועדכן אותה לאזהרת מסע חלקית רק לאזורים מסוימים בישראל.

מאז השבעה באוקטובר הזהיר משרד החוץ הגרמני מנסיעה לישראל והמליץ להימנע מכך לחלוטין. העדכון מאתמול מותיר על כנה ״רק״ את האזהרה שלא לנסוע לצפון ישראל (מצפון לכביש 85 וההארכה שלו) לעוטף עזה (דרומית לכביש 7, מערבית לכביש 40 ומצפון לכביש 211) ולגדה המערבית.

עם זאת, באופן כללי משרד החוץ הגרמני ממשיך להמליץ שלא לנסוע לישראל משום שהמצב הביטחוני עלול ״להידרדר במהירות וללא אזהרה״.

שוב שביתת bvg של 48 שעות

בברלין שוב צפויה שביתה ב-BVG – שוב למשך 48 שעות - החל מיום רביעי, 19 במרץ, בשלוש לפנות בוקר (בין שלישי לרביעי) ועד שלוש בבוקר בין חמישי לשישי.

במהלך השביתה לא יפעלו כלל הרכבות התחתיות (U-Bahn), החשמליות (Straßenbahn) ורוב קווי האוטובוסים.

זוהי שביתת האזהרה הרביעית עד כה בסבב הנוכחי של סכסוך העבודה בחברת התחבורה הציבורית של ברלין.

סילבסטר: סיכום הכאוס השנתי

כמדי שנה, גם במעבר בין 2024 ל-2025 ליל הסילבסטר בברלין ובגרמניה נשמע ונראה כמו שדה קרב, כשלפניו ואחריו מתקיים ויכוח ציבורי אם הגיע הזמן לאסור על השימוש בזיקוקים ובנפצים שאסורים לשימוש על ידי מי שלא מורשה לכך כל השנה, ומותרים לכולם רק לכמה שעות בסילבסטר.

השנה נהרגו לא פחות מחמישה גברים ברחבי גרמניה מזיקוקים ו״פצצות זיקוקים״ לא חוקיים ו/או תוצרת בית. ״פצצות זיקוקים" לא חוקיות גרמו גם לנזקים כבדים ולפגיעות חמורות. ברובע שנברג בברלין פיצוץ עז הרס לא פחות מ-36 דירות, פגע בכלי רכב ופצע חמישה בני אדם. בסך הכל נפצעו קשה עוד 40 בני אדם בגרמניה כתוצאה מפיצוץ זיקוקים לא מבוקר.

לכותרות הגיעו גם מתקפות על כוחות משטרה וכיבוי אש ומאות מעצרים. האירועים הביאו - שוב, כמדי שנה - לדרישות להגברת הפיקוח בגבולות כדי למנוע הברחת חומרים מסוכנים ולחידוד הנהלים. עם זאת, רק מפלגת הירוקים דורשת בעקביות איסור על שימוש בזיקוקים בליל הסילבסטר ולכן ככל הנראה גם בשנה הבאה יימשך המנהג למרות השלכותיו.

הבחירות בברנדנבורג: ניצחון דחוק לסוציאל-דמוקרטים, הימין הקיצוני במקום השני

הסקרים ניבאו ניצחון למפלגת הימין הקיצוני AfD בבחירות שהתקיימו ביום ראשון האחרון במדינת המחוז ברנדנבורג, אולם בעקבות קמפיין אינטנסיבי של ראש הממשלה מזה יותר מעשור, דיטמר ווידקה, הסוציאל דמוקרטים הצליחו בסופו של דבר לנצח בפעם השמינית ברציפות מאז 1990, עם 30.9% מהקולות.

אלטרנטיבה לגרמניה הגיעה להישג משמעותי, עם 29.2% מהקולות (התחזקות של 5.7%), שלא רק מיקמו את המפלגה במקום השני, אלא העניקו לה מיעוט חוסם שיעניק לה כוח פוליטי גם מהאופוזיציה ויאפשר לה לבלום מהלכים פוליטיים שדורשים רוב מיוחס, כמו למשל מינוי שופטים לבית המשפט החוקתי.

ברית זהרה וגנקנכט (BSW), שהשתתפה בבחירות בברנדנבורג בפעם הראשונה ונחשבת למפלגה פופוליסטית עם עמדות שמאל בנושאים כלכליים וחברתיים ועמדות ימין בנושאי הגירה והפסקת התמיכה הצבאית באוקראינה, הגיעה למקום השלישי עם 13.5% אחוזים.

המפלגת הנוצרית דמוקרטית (CDU) השיגה רק 12.1% מהקולות, התוצאה הגרועה ביותר שלה אי פעם בבחירות בברנדנבורג. הירוקים, הלינקה (שמאל) והליברלים (FDP) לא נכנסו בכלל לפרלמנט.

במערכת הפוליטית יש מי שהאשימו את ווידקה בכך שקמפיין הגוועלד שלו, שבמסגרתו הכריז כי אם מפלגתו לא תגיע למקום הראשון הוא יפרוש מהפוליטיקה, גרם להחלשת כוחות המרכז. תוצאות הבחירות אכן יצרו פלונטר פוליטי, שהפך את ברית זהרה וגנקנכט לכוח שבלעדיו לא ניתן להקים
קואליציה (בהינתן שאף אחד לא יישב עם AfD).

הנתונים מראים שמי שהתגייסו להציל את ווידקה והסוציאל דמוקרטים היו הבוחרים המבוגרים, בעוד שבקרב צעירים אלטרנטיבה לגרמניה קיבלה את שיעורי התמיכה הגבוהים ביותר. גם נשים הצביעו יותר לסוציאל דמוקרטים, בעוד שגברים הצביעו יותר ל-AfD. שיעור ההצבעה, שעמד על 72.9%, היה הגבוה אי פעם בבחירות בברנדנבורג.

מבחינת הסוציאל-דמוקרטים ווידקה השיג ניצחון שהמפלגה נזקקת לו מאוד בתקופה שבה היא מקרטעת בסקרים ושביעות הרצון מקואליציית הרמזור הפדרלית נמצאת בשפל. אולם בנוסף לאיתות הפוליטי הנובע מכך ששתי השותפות האחרות לקואליציה הפדרלית (הירוקים והליברלים) נותרו מחוץ לפרלמנט, עוד היבט בניצחון הזה הופך אותו לפחות מזהיר מכפי שהוא נראה במבט ראשון: ווידקה ניצח על סמך קמפיין אישי, שבמהלכו דווקא הרחיק את עצמו מהממשלה הפדרלית והקנצלר שולץ חבר מפלגתו (שחי בפוטסדאם, בירת ברדנדנבורג, אך לפי הפרסומים לא הוזמן להשתתף בקמפיין אפילו פעם אחת).

אם מחברים את תוצאות שלוש מערכות הבחירות הבחירות שנערכו לאחרונה במדינות מזרח גרמניה סקסוניה, תורינגיה וברנדנבורג, ה-AfD קיבלה בסך הכל את מירב הקולות וזכתה לתמיכה במיוחד בקרב מצביעים צעירים.

בפרשנויות לתוצאות הבחירות הוזכרו בין השאר שתי סוגיות מעניינות: העמדה האנטי-הגירתית של AfD עומדת בניגוד לתלות ההולכת וגוברת של מדינות מזרח גרמניה בעלות האוכלוסייה המזדקנת בעובדים זרים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מערכת הבריאות.

הסוגייה השנייה היא העובדה שמזרח גרמניה התמודדה במקביל לבחירות בברנדנבורג עם עלייה מסוכנת של נהרות האלבה והאודר, בעקבות שיטפונות הרסניים ברומניה, צ’כיה ואוסטריה מוקדם יותר החודש. אולם כפי שתוצאות הבחירות המחישו, נושאים אקולוגיים לא קיבלו שום משמעות בברנדנבורג, וכאמור הירוקים נשארו מחוץ לפרלמנט.

התחזקות דרמטית לימין הקיצוני בשתי מדינות מחוז במזרח גרמניה

אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) ניצחה את הבחירות במדינת המחוז תורינגיה (טורינגן בגרמנית) עם לא פחות מ-32.8% מהקולות (כל הנתונים לא סופיים). במדינת המחוז סקסוניה (זאקסן בגרמנית) AfD אמנם לא הצליחה להפוך לכוח החזק ביותר, אך הגיעה שנייה אחרי המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU) עם 30.6% לעומת 31.9% ל-CDU. מפלגת הימין הקיצוני זכתה לשיעורי התמיכה הגבוהים ביותר באזורים כפריים (לעומת ערים) ובקרב צעירים יותר מאשר מבוגרים.

בתורינגיה הגיעה המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU) למקום השני כשהיא מפגרת בהרבה אחרי AfD, עם 23.6% מהקולות. המפלגה החדשה ברית שרה (או זארה/זהרה/סהרה) וגנקנכט (BSW), שמשלבת עמדות שמאל בנושאים כלכליים ועמדות ימין פופוליסטיות בנושאי הגירה והמלחמה באוקראינה, הגיעה להישג משמעותי עם 15.8% מהקולות בתורינגיה ו-11.8% בסקסוניה.

מפלגת השמאל די לינקה, שהנהיגה את תורינגיה עד הבחירות, נחלשה שם בצורה דרמטית כשקיבלה 13.1% מהקולות (כמעט מינוס 18%). התוצאה בזאקסן מרה לא פחות עבור המפלגה, שהתחילה אמנם נמוך יותר מאשר בתורינגיה, אבל עם ירידה של כמעט 6% בתמיכה לא עברה את אחוז החסימה ותיכנס לפרלמנט רק בזכות מנדטים ישירים.

הקואליציה הפדרלית ספגה גם היא חבטה רצינית מאוד: המפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD) קיבלה 6.1% בלבד בתורינגיה ו-7.3% בזאקסן; הירוקים לא נכנסו לפרלמנט בתורינגיה עם 3.2% תמיכה, ועברו את אחוז החסימה אך בקושי בזאקסן עם 5.1%. המפלגה הליברלית (FDP) נשארה מחוץ לפרלמנט הן בתורינגיה והן בזאקסן, עם 1.1% ו-0.9% בהתאמה.

כדי להקים קואליציות ללא AfD כפי שהבטיחו, ה-CDU יצטרכו לשתף פעולה עם ברית וגנקנכט ו/או עם די לינקה, שתיהן שותפות מאוד לא טבעיות למפלגה הנוצרית דמוקרטית.

מעבר לשאלת הרכבת הקואליציות בתורינגיה ובסקסוניה, שתהיה בכותרות בשבועות הקרובים, שתי סוגיות גדולות נלוות לבחירות האלה: ראשית, העיניים נשואות לבחירות שייערכו בברנדנבורג בעוד שלושה שבועות (ב-22 בספטמבר), שגם שם AfD מובילה בסקרים. השאלה הגדולה הבאה היא כיצד ישפיעו תוצאות הבחירות בשלוש מדינות המחוז על הפוליטיקה הפדרלית לקראת הבחירות הכלליות בספטמבר 2025: האם התחזקות הקצוות הפופוליסטיים תישאר בגבולות מדינות מזרח גרמניה לשעבר או שכל המערכת הפוליטית הגרמנית צפויה לעבור טלטלה שכמוה לא היתה מאז סוף מלחמת העולם השנייה.