מגזין שפיץ - Spitz Magazine

חדש ברשימת אתרי מורשת התרבות העולמית של אונסק"ו: הטכנו הברלינאי

בפעם הבאה שתצאו לבלות במועדון בברלין זו תהיה פעילות תרבותית גבוהת מצח: ועדת המורשת של אונסק"ו צירפה את ״הטכנו הברלינאי״ לרשימת אתרי מורשת התרבות העולמית.

בסך הכל יש בגרמניה כ-150 אתרים ותופעות תרבותיות שמוגדרים כמורשת עולמית. ההוספה לרשימה היא לא רק בעלת חשיבות תדמיתית – אלא עשויה לאפשר לסצנת המועדונים של ברלין, שעדיין לא התאוששה לחלוטין ממשבר הקורונה, לקבל גם הגנה וסיוע כלכלי.

שביתה בתחב"צ בחמישי ובשישי הקרובים

במסגרת מאבק על שיפור תנאי העבודה, ארגון העובדים Verdi ישבית שוב את התחבורה הציבורית ברחבי גרמניה. בברלין צפויים לשבות במהלך כל יום חמישי, 29 בפברואר,וכן ביום שישי, אחד במרץ, עד 14:00 כל רכבות האובאהן, האוטובוסים והטראמים.

מכה לקואליציית הרמזור בבחירות החוזרות החלקיות בברלין

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) ומפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) התחזקו בצורה משמעותית בבחירות החוזרות החלקיות לבונדסטאג בברלין. הסוציאל דמוקרטים (SPD) והליברלים (FDP) נחלשו מאוד. הירוקים שמרו על כוחם ומפלגת השמאל די לינקה התחזקה מעט.

מדובר בתוצאות גרועות לקואליציית הרמזור בשנה שבה צפויות בחירות לפרלמנט האירופי (ביוני) ובחירות בשלוש מדינות במזרח גרמניה (בספטמבר). ההפסד אמנם לא ניכר בתוצאות המשוקללות הסופיות, משום שהבחירות נערכו שוב רק בכחמישית מהקלפיות בברלין, אולם כברומטר למצב הרוח זו בהחלט סיבה לדאגה למפלגות הקואליציה הפדרלית.

הבחירות החוזרות החלקיות נערכו כמעט שנתיים וחצי אחרי הבחירות הפדרליות ב-2021, בעקבות אי סדרים בחלק מהקלפיות (נזכיר כי ברמה הברלינאית כבר נערכו בחירות חוזרות לגמרי שבעקבותיהן התחולל מהפך בעיר).

בבחירות החוזרות החלקיות יכלו להשתתף כ-550,000 ברלינאים וברלינאיות אזרחי גרמניה, אולם רק כ-51% מימשו את זכותם, לעומת 75.4% ב-2021. כתוצאה מאחוז ההשתתפות הנמוך, ברלין איבדה ארבעה נציגים בבונדסטאג לטובת מדינות מחוז אחרות.

פעילי ״הדור האחרון״ מפסיקים להדביק עצמם לכבישים

כולנו זוכרים את שיבושי התנועה שגרמו בשנתיים האחרונות פעילי אקלים שהדביקו את עצמם לכבישים. לא עוד: תנועת ״הדור האחרון״ (Letzte Generation) הודיעה כי תפסיק עם שיטת מחאה זו ותנקוט מעתה בדרכי פעולה אחרות, שיתעמתו באופן ישיר ופומבי עם האחראים להרס האקלים, בהם פוליטיקאים ומקבלי החלטות נוספים.

פעילי הדור האחרון החלו להדביק את עצמם לכבישים בינואר 2022. הם חסמו צירים והביאו לעצירת התנועה בערים גדולות, כמו גם בשדות תעופה. שיטת הפעולה שלהם זכתה לביקורת נרחבת, לרבות טענות על כך שסיכנו את חייהם של פצועים בתאונות כאשר לא אפשרו לאמבולנסים לעבור. טענה מרכזית שנשמעה נגדם היתה שמחאת ההדבקות, שפוגעת בציבור הרחב, גורמת התנכרות למטרות האקלימיות במקום להעלאת המודעות ולתמיכה בהן.

מלבד הדבקה עצמית לכבישים, התנועה השתמשה גם בשיטות מחאה אחרות כגון ריסוס שער ברנדנבורג בצבע כתום, השחתת עבודות אמנות במוזיאונים, הפגנות במשרדי ממשלה ועוד. ההערכה היא כי ״הדור האחרון״ תמשיך לייצר כותרות, ולא נותר אלא להמתין ולראות באיזה אופן.

בגלל המלחמה: פטור לישראלים מהצורך באשרת שהייה בגרמניה

בעקבות מתקפת חמאס והמלחמה בישראל: שרת הפנים של גרמניה, ננסי פזר (SPD), פרסמה היום תקנה מיוחדת הפוטרת ישראלים באופן זמני מהצורך בקבלת אשרת שהייה בגרמניה מעבר לתקופה שבה ניתן לשהות במדינה כתיירים.

התקנה תקפה רטרואקטיבית לכל בעלי האזרחות הישראלית שנכנסו לגרמניה מאז שבעה באוקטובר 2023 ועד 26 באפריל 2024. מדובר על תקופה של כמעט שבעה חודשים, שבמהלכם בעלי אזרחות ישראלית יכולים לשהות בגרמניה גם ללא הסדרת אשרת שהייה (ויזה).

״התקפת הטרור הברברית של חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר זעזעה אותנו עמוקות״, מסרה פזר בהודעה לעיתונות, ״אנחנו לא משאירים את האנשים בישראל לבד, ואנחנו רוצים גם לתמוך במי שבחרו בשל המצב לחיות לתקופת מה בגרמניה עם חברים ובני משפחה".

באופן רגיל בעלי אזרחות ישראלית יכולים לשהות בגרמניה 90 יום ללא אשרת שהייה. התקנה החדשה מאריכה את התקופה בעוד שלושה חודשים (החל מ-26 בינואר) ללא צורך בבקשת אשרה, וכאמור, תקפה רטרואקטיבית החל משבעה באוקטובר. המשמעות היא שמי שהגיעו מישראל לגרמניה מאז שבעה באוקטובר יכולים לשהות בה כעת עד 26 באפריל ללא פנייה לרשויות. ״זו עזרה פרגמטית ולא בירוקרטית לאנשים שאנחנו רוצים לתמוך בהם במצב הקשה הזה״, הוסיפה פזר.

בחירות חוזרות חלקיות בברלין גם ברמה הפדרלית

סאגת אי הסדרים בבחירות 2021 מסרבת להסתיים: אחרי שברמה המקומית ברלין נאלצה לקיים בחירות חדשות לחלוטין, בית המשפט לחוקה החליט אתמול שברמה הפדרלית מצריכים הכשלים הרבים שהיו בקלפיות עריכה מחודשת של הבחירות ב-455 קלפיות בברלין (כ-20%).

בבחירות, שייערכו ב-11 בפברואר 2024, יוכלו כחצי מיליון ברלינאים וברלינאיות להצביע מחדש לבונדסטאג. כמו בבחירות החוזרות של ברלין, המפלגות חייבות להציב את אותן הרשימות שהתמודדו בבחירות המקוריות.

מבחינה פוליטית, אחרי שקלול ההשלכות האפשריות, לבחירות החוזרות אין פוטנציאל ליצור שינויים דרמטיים. מפלגת השמאל די לינקה, שגם ככה נכנסה רק בקושי באמצעות מנדטים ישירים ואף איבדה לאחרונה חלק מהזכויות שלה כסיעה בשל פרישתה של שרה ואגנקנכט ותומכיה לקראת הקמת מפלגה חדשה, לא צריכה לדאוג לעת עתה מאפשרות של העפתה מהפרלמנט. על רקע הסקרים, כן תיתכן היחלשות של הסוציאל דמוקרטים והירוקים מול האיחוד הנוצרי דמוקרטי ואלטרנטיבה לגרמניה, אולם לא ברמה שמסכנת את עצם הרוב של קואליציית הרמזור.

ברלין רוכשת בחזרה את תשתית רשת החימום שלה

דווקא ראש העירייה מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית CDU, קאי וגנר, חתם בסופו של דבר על עסקת ענק שהיא סוג של הלאמה: ברלין רוכשת בחזרה את תשתית רשת החימום של העיר מידי התאגיד Vattenfall.

את הרכישה יזמה הקואליציה הקודמת (סוציאל דמוקרטים, ירוקים ומפלגת השמאל), אולם וגנר כינה את ההסכם, שיעלה למדינת ברלין כ-1.6 מיליארד אירו, ״היסטורי״. ההסכם עדיין טעון אישור של הפרלמנט הברלינאי.

וגנר המשיך בתהליך רכישת התשתיות משום שהחימום של ברלין אחראי לכ-40 אחוז מפליטות הפחמן של העיר. אם ברלין רוצה להפוך לנייטרלית אקלימית, אין ברירה אלא להתחיל משם. לפי הטאגסשפיגל, ״אפילו ב-CDU מטילים ספק בכך שמשקיע שמעוניין ברווחים יוכל או יהיה מוכן לעשות זאת. לכן ברלין מעדיפה לקחת לידיה את השאלה כיצד צריך לחמם את העיר בעתיד״.

רשתות החשמל והמים כבר שייכות לעיר-המדינה ברלין. רשת הגז, לעומת זאת, תישאר פרטית בעתיד הנראה לעין.

שינוי היסטורי: ברלין מורידה את גיל ההצבעה ל-16

בישיבת בית הנבחרים הברלינאי האחרונה לשנת 2023 התקבל ברוב גדול שינוי היסטורי בחוקה שמוריד את גיל ההצבעה בבחירות בברלין ל-16.

השינוי, שדרש הסכמה של לפחות שני שלישים מהפרלמנט, יאפשר לבני 16 ומעלה (לעומת 18 ומעלה כיום) להצביע החל מהבחירות הבאות במדינה (2026) וגם במשאלי עם. בבחירות לפרלמנט האירופי ולמועצות המחוזות העירוניים (בצירקים) ההצבעה כבר כיום היא מגיל 16.

ההחלטה להוריד את גיל ההצבעה התקבלה למעשה כבר בקואליציה הקודמת, אולם בגלל הבחירות החוזרות לא הספיקה לעבור. כעת העבירה אותה הקואליציה השחורה-אדומה (CDU ו-SPD), בתמיכת השמאל והירוקים מהאופוזיציה.

הושגה הסכמה במשבר התקציב שאיים על הקואליציה

אחרי ארבעה שבועות של דיונים אינטנסיביים ודיבור על משבר חמור בקואליציית הרמזור, הקנצלר אולף שולץ (SPD), סגנו רוברט האבק (ירוקים) ושר האוצר לינדנר (FDP) הגיעו להסכמה בנושא משבר התקציב.

בית המשפט החוקתי הפדרלי קבע לפני כחודש, שכוונת הקואליציה להשתמש במיליארדים שנותרו מקרן החירום של ימי הקורונה אינה חוקתית, פסיקה שיצרה חור ענקי בתקציב המדינה.

המחלוקת בין השותפות לקואליציה היתה בגדול האם לפתור את הנושא באמצעות קיצוץ בהוצאות, העלאת מיסים או הכרזה על מצב חירום שיאפשר שימוש בכספים והגדלת החוב הציבורי.

בסופו של דבר גובשה תוכנית ששומרת על מסגרת החוב כפי שהיא מוגדרת כיום (עם אפשרות לשנות החלטה זאת במקרה של מצב חירום סביב המלחמה באוקראינה או נושא אחר), מגדילה את הכנסות המדינה על ידי ביטול סובסידיות שמזיקות לאקלים והעלאת המס על פחמן דו חמצני (שתביא לעלייה קלה במחירי הדלק והחימום), וקיצוצים רוחביים במשרדים השונים ובקרן האקלים, אך ללא פגיעה בהטבות סוציאליות לשכבות החלשות.

מעולם לא זכה קנצלר מכהן לשיעור תמיכה כה נמוך

רק 20% מהציבור הגרמני מרוצה בימים אלה מהתפקוד של הקנצלר אולף שולץ - שיעור התמיכה הנמוך ביותר בקנצלר מכהן מאז שהרשות הציבורית ARD החלה לקיים את סקרי ה״דויטשלנדטרנד״ ב-1997. רק 14% מהציבור היו מצביעים למפלגה הסוציאל דמוקרטית בהנהגת שולץ אילו הבחירות היו מתקיימות כעת.

שביעות הרצון משולץ והקואליציה בראשותו נמצאת במגמת ירידה מתמדת מאז החלו להתגלגל משברי האנרגיה והאינפלציה לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אולם, פסיקה של בית המשפט לחוקה שניתנה בחודש שעבר, דרדרה את שיעורי התמיכה עוד יותר. הפסיקה קבעה שתוכניות התקציב של הקואליציה אינן חוקתיות, והשאירה את הממשלה עם חור של 60 מיליארד אירו שעדיין לא ברור מה ייעשה איתו.

הרקע לפסיקה הוא החלטה של הקואליציה להקצות מחדש יותר מ-60 מיליארד אירו שנלקחו כחוב בתקופת הקורונה ולא נעשה בהם שימוש, לצורך התמודדות עם שינויי האקלים. לאחר החלטת בית המשפט לא ברור מה יהיה הפתרון: הממשלה יכולה לקצץ בהוצאות, להעלות מיסים, או להכריז על מצב חירום ציבורי שיאפשר בכל זאת להשתמש בכסף.

השותפות בקואליציה אינן מסכימות בינתיים על דרך הפעולה הנכונה, והסקרים מצביעים על כך שגם הבוחרים אינם בטוחים מהי הדרך הגרועה פחות. 47% תומכים בקיצוצים (שיפגעו בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה), בעוד ש-35% תומכים בהגדלת החוב. מעטים מאוד רוצים לשלם יותר מיסים. יותר ממחצית תומכים בקיצוץ הסיוע הצבאי לאוקראינה ו-41% סבורים שיש להשקיע פחות משאבים בהפיכת הכלכלה לידידותית יותר לאקלים. 62% סבורים שגרמניה עשתה רבות כדי להילחם בשינויי האקלים ושהגיע הזמן שמדינות אחרות צריכות יעשו יותר.