קצרים
פשרת הקנאביס: הלגליזציה תתרחש בשני שלבים
התוכנית ללגליזציה של קנאביס בגרמניה עוברת שלב, אם כי בשל לחץ מהאיחוד האירופי היא תהיה איטית ושונה ממה שהוכרז תחילה.
לפי טיוטת החוק המסתמנת, הלגליזציה תתרחש בשני שלבים: בשלב ראשון אנשים מעל גיל 21 לא ייענשו על החזקת עד 25 גרם של קנאביס לצריכה עצמית. כל אדם יוכל לגדל עד שלושה צמחי קנביס לשימוש עצמי, במרפסות או בגינות. כמו כן יוקמו ״מועדוני קנאביס״, שכל אחד מהם יוכל לספק לעד 500 חברים קנאביס שיגודל על ידי המועדון. השלב הראשון אמור להיכנס לתוקף עוד בשנת 2023.
השלב השני של תוכנית הלגליזציה אמור להסדיר את מכירת הקנאביס. התוכנית הראשונית של הקואליציה שאפה להסדיר גידול ומכירה נרחבים תחת פיקוח ממשלתי לאנשים מעל גיל 18, כולל בבתי מרקחת, אך שרי הבריאות והחקלאות נאלצו לזנוח אותה בתגובה ללחץ של הנציבות האירופית. על פי הטיוטה החדשה של החוק, ניתן יהיה לקנות קנאביס רק מחנויות מורשות באזורי פיילוט שייבחרו לצורך העניין.
גם הצעת החוק המרוככת צריכה עדיין לעבור בשני בתי הפרלמנט של גרמניה (בונדסטאג ובונדסראט) ולאחר מכן לקבל את אישור האיחוד האירופי.
• מקור: DW״הכי טוב בשביל ברלין״: השותפות הקואליציוניות הגיעו להסכם
צעד משמעותי בדרך לקואליציה חדשה בברלין: כשלושה שבועות לאחר שהחלו במשא ומתן, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) בברלין מציגות היום את עיקרי ההסכמים הקואליציוניים ביניהן, הנפרסים על פני 130 עמודים תחת הכותרת ״הכי טוב בשביל ברלין״.
עם זאת, ההסכמים עדיין טעונים אישור של כמעט 20 אלף חברי ה-SPD בברלין, הצבעה שתושלם עד 23 באפריל. על רקע התנגדות גורמים במפלגה לקואליציה עם השמרנים, האישור אינו מובטח במאה אחוז.
אם ההסכמים יאושרו, בראש ברלין יעמוד לראשונה מזה כרבע מאה ראש עירייה מטעם השמרנים. עם זאת, במונחים ישראליים המונח ״שמרנות״ עלול להטעות כאן, כפי שניתן להתרשם בהמשך מעיקרי ההסכמים.
לסמכויותיו הקיימות של ראש העירייה המיועד קאי וגנר (שיעמוד גם בראש המדינה משום ברלין היא, כידוע, עיר-מדינה), יצורפו גם נושא הדיגיטליזציה והרפורמה במינהל הציבורי, שאותם חשוב לו במיוחד לקדם.
על אף שה-CDU ניצחו בפער של יותר מ-10% בבחירות החוזרות שהתקיימו לפני כשבעה שבועות, לשתי המפלגות יהיה את אותו מספר השרים בסנאט על פי חלוקת התיקים הבאה:
ל-CDU: אוצר; סביבה ותחבורה/ניידות; משפטים והגנת הצרכן; חינוך, נוער ומשפחה; תרבות.
ל-SPD: פיתוח עירוני; ענייני פנים וספורט; כלכלה ואנרגיה; בריאות ומדע; עבודה, חברה ואנטי-אפליה.
כמה נקודות מתוך ההסכמים:
ה-CDU הסכימה להמשיך את דרכה של הקואליציה הקודמת לרכישת השליטה בחברות המחזיקות בתשתיות החימום של ברלין.
התמודדות עם משבר האקלים הוגדרה כיעד מרכזי של הקואליציה. עשרה מיליארד אירו יוקצו לקרן מיוחדת להגנת האקלים ויושקעו בתחבורה חשמלית וחיזוק התחב"צ, שדרוג תשתיות והרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות. התקציב הזה לא ישמש לצורך מימוש הסעיף הקודם.
הקואליציה תקדם בנייה של 20 אלף דירות חדשות בשנה, ותשקיע כארבעה מיליארד אירו ברכישת כ-5000 דירות בשנה שישמשו כדיור ציבורי מסובסד.
הקואליציה תקצה תקציב לחיזוק ולתוספת כוח אדם למשטרה ולמכבי האש לצורך אכיפה מוגברת, כולל יותר מצלמות וידאו באזורים בעיר שבהם שיעורי הפשיעה גבוהים יחסית.
הקואליציה תמשיך לקדם את ברלין כעיר של מגוון וסובלנות. יוקצו משאבים למאבק בשנאת מוסלמים והגנה על להט"ב.
השותפות הקואליציוניות לא הצליחו להגיע להסכמה בנושא הארכת או הקפאת האוטוסטרדה A100. הסיכום הוא שהעירייה לא תתנגד ולא תתמוך באופן אקטיבי בהרחבה. ההחלטה בנושא נתונה בידי הממשלה הפדרלית.
ברלין מעוניינת באופן עקרוני לארח אולימפיאדה אם גרמניה תגיש בקשה כזאת. עם זאת, שנת 2036 כיעד (100 שנה אחרי אולימפיאדת ברלין שהתקיימה בזמן שלטון הנאצים) לא מופיעה בסופו של דבר בהסכמים.
תל אביב, לעומת זאת, כן מופיעה בהסכמים: הקואליציה העתידית מתכננת להפוך את תל אביב לעיר שותפה/תאומה, ה-18 במספר של עיר הבירה הגרמנית.
• מקור: Tagesspiegelחופשי-חודשי לכל גרמניה ב-49 אירו: מה שצריך לדעת
כרטיס התחבורה-הציבורית החופשי-חודשי לכל גרמניה ב-49 אירו עבר את כל שלבי הבירוקרטיה הנדרשים וייכנס לתוקף באחד במאי. כבר מיום שני הקרוב, 3 באפריל, ניתן להזמינו.
הכרטיס יהיה תקף לכל הרכבות והאוטובוסים המקומיים והאזוריים בגרמניה, אך לא ניתן לנסוע איתו ברכבות מהירות בין-אזוריות. ככל הידוע עד כה, החופשי-חודשי הברלינאי ב-29 אירו יתבטל עם כניסת החופשי-חודשי לכל גרמניה (מכיוון שבברלין מתנהל משא ומתן קואליציוני ייתכנו שינויים בהמשך).
המחיר החדש, שהוא המשך יותר בר-קיימא לכרטיס ב-9 אירו מקיץ 2022, יהיה בתוקף לפחות למשך שנתיים. כדי ליהנות ממנו חייבים לעשות מנוי שנתי, אך ניתן לבטל את המנוי בכל חודש. המנוי הוא לפי חודשים קלנדריים, וכדי שייכנס לתוקף בחודש העוקב יש להזמינו עד ל-10 בחודש שלפני כן. המנוי הוא אישי, לא ניתן לנסוע עם אנשים נוספים באמצעותו ו/או להעלות אופניים לרכבות.
מי שכבר מנויים לתחבורה הציבורית קיבלו או יקבלו פנייה מה-BVG בנושא, באימייל או בדואר.
• מקור: Tagesspiegelמעט מדי הצביעו: נכשל משאל העם על הפיכת ברלין לירוקה
משאל העם על הקדמת היעד להפיכת ברלין לנייטרלית אקלימית כבר ב-2030 (במקום 2045) אמנם זכה לרוב של 51%, אך לא הצליח לגייס את המינימום הדרוש של 25% מבעלי זכות הבחירה (165 אלף קולות חסרו) ולכן לא יהפוך לחוק.
כאן תוכלו לראות איך הצביעו בשכונה שלכם.
כאן אפשר לקרוא על מה היה המשאל.
• מקור: Die Zeitשביתה ארצית ביום שני: איך ברלין מושפעת
ביום שני הקרוב, 27 במרץ (24 שעות - מחצות בין ראשון לשני ועד חצות בין שני לשלישי), תתקיים שביתת אזהרה חריגה בכל גרמניה שתכלול את עובדי הרכבות ושדות התעופה. ארגון העובדים Ver.di הכריז על השביתה בדרישה להעלאות שכר משמעותיות על רקע האינפלציה.
כל הרכבות הבין-עירוניות והאזוריות יושבתו, כמו גם שירות רכבות האס-באהן בברלין. אוטובוסים ורכבות או-בהאן של BVG בברלין לא יושבתו, וגם שדה התעופה של ברלין הוא היחיד בכל גרמניה שיעבוד במתכונת רגילה. עם זאת, רוב הטיסות הפנים-ארציות צפויות להתבטל כיוון ששדות התעופה האחרים בגרמניה ישבתו.
• מקור: Berlin.deבאיחור מה: זוגות נשואים יוכלו לשאת שם משפחה כפול
שר המשפטים מרקו בושמן (FDP), הודיע על רפורמה שלאוזניים ישראליות עשויה להישמע טריוויאלית, אבל במונחים גרמניים היא חידוש פרוגרסיבי: לפי התוכנית, זוגות נשואים יוכלו לשאת שם משפחה כפול ביחד, ולהעביר את השם הכפול גם לילדיהם.
המצב כיום הוא שרק אחד/אחת מבני הזוג יכול להוסיף את שם המשפחה של האחר עם מקף, לפני או אחרי שם המשפחה הקודם.
האם בעתיד ניתן יהיה גם להשמיט את המקף? זו סוגיה כבדת משקל שהתשובה לה עדיין לא ידועה.
הירוקים, אגב, מציעים לאפשר גם הלחמה של שמות משפחה לשם אחד (לדוגמה, מג’יימס והריסון יוצא ג’יימיסון), אם כי לא ברור אם יש בכלל ביקוש לפתרון שכזה.
הרפורמה המתוכננת אמורה להקל גם על שינוי או הוספת שם משפחה לילדים במקרה של גירושין.
• מקור: Tagesspiegelסוף לאפליה: בוטל האיסור על תרומת דם של הומואים
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים לא יופלו עוד בגרמניה בכל הקשור למתן תרומת דם.
על פי שינוי בחוק שהתקבל בבונדסטאג, נטייה מינית וזהות מגדרית אינן יכולות להוות שיקול בעת החלטה על תרומת דם. עד כה לגברים שקיימו מגע מיני עם בן זוג חדש או עם יותר משותף מיני אחד, לא התאפשר לתרום דם במשך ארבעה חודשים לאחר מכן, לכאורה כדי לצמצם את הסיכון להדבקה באיידס. ההנחיה השפיעה על הומואים, ביסקסואלים וטרנסים.
הקואליציה הנוכחית (סוציאל-דמוקרטים, ירוקים וליברלים) ביטלה את האפליה בהתאם להסכמים הקואליציוניים, משום שאין לה תוקף מדעי: הסיכון בתרומת דם נקבע על פי ההתנהגות המינית האינדיבידואלית של האדם התורם ולא על פי נטייתו המינית. גם בעתיד ניתן יהיה לדחות תרומת דם על בסיס התנהגות מינית אישית, במסגרת הערכת סיכונים.
עוד שינוי שהתקבל בהקשר הזה הוא ביטול מגבלת הגיל לתרומת דם. במקום ההגבלה לגיל 65 במקרה של תרומה ראשונה, ו-70 או 75 במקרה של תרומה חוזרת, תתבקש חוות דעת רפואית.
אגב, בישראל הוסרה ההגבלה על תרומת דם של הומואים באוקטובר 2021, במהלך כהונתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ ממרצ.
• מקור: Tagesspiegelביום שני: אין טיסות יוצאות משדה התעופה של ברלין
בשל שביתת אזהרה של צוותי האבטחה בשדה התעופה של ברלין, לא ימריאו ממנו טיסות יוצאות ביום שני הקרוב, 13 במרץ. המשמעות היא ביטול של כ-200 טיסות שעליהן היו אמורים להמריא כ-27,000 נוסעים.
גם צוותי האבטחה בשדות התעופה בהמבורג, הנובר וברמן יקחו חלק בשביתה, אולם באופן גורף פחות. ארגון העובדים ורדי הודיע כי צפויים זמני המתנה ארוכים וגם ביטולי טיסות. עד כה בוטלו בסך הכל יותר מ-350 טיסות יוצאות.
הרקע לשביתת האזהרה הוא משא ומתן על תנאי ההעסקה של עובדי הנמל.
• מקור: Tagesspiegelלקראת ביקור נתניהו: הנשיא שטיינמאייר מבקר את המהפכה המשפטית
נשיא גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, מתח אתמול (שישי) ביקורת חריגה על המהפכה המשפטית בישראל. ״אנחנו מודאגים מהשינוי המבני של שלטון החוק שמתכננת הממשלה״, אמר, ״תמיד הסתכלנו בהערצה רבה על שלטון החוק החזק והתוסס בישראל״.
באופן עקיף הביע שטיינמאייר ביקורת חריפה אף יותר, כאשר צידד בנאום של הנשיא הישראלי יצחק הרצוג, שבו קרא לזנוח את תהליך החקיקה שמקדמת הממשלה וכינה אותו ״שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים״. בהתייחסו לדברי הרצוג אמר שטיינמאייר כי הוא בקשר רציף עם חברו ועמיתו ו״סומך על קולו הנבון והמאזן בדיון הישראלי״.
ההתבטאות נחשבת יוצאת דופן הן בשל מעמדו הא-פוליטי של הנשיא והן על רקע הזהירות המופלגת שהפגינה גרמניה הרשמית עד כה בנושא. לפני שטיינמאייר הביעו שרת החוץ אנלנה ברבוק (ירוקים) ושר המשפטים מרקו בושמן (FDP) את דאגתם מהמהפכה המשפטית באופן דיפלומטי מאוד.
דברי שטיינמאייר נאמרו על רקע ביקורו הצפוי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בברלין, שייחל ביום רביעי הקרוב. זהו ביקורו הראשון בגרמניה מאז שהקים את ממשלתו החדשה. מבחינת נתניהו הנושאים שיעמדו במרכז השיחות הם איראן ועסקת רכישת חץ 3 של גרמניה מישראל, אולם יהיה מעניין לראות עד כמה הצד הגרמני, ובראשו הקנצלר אולף שולץ, ישימו את החשש לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית על סדר היום הפנימי והפומבי.
לקראת הביקור מתארגנת הפגנה של ישראלים המתגוררים בעיר, על מנת להגביר את הלחץ על גרמניה להפעיל את כובד משקלה בעניין.
• מקור: FAZשרת החוץ ברבוק הביעה דאגה מהמהפכה המשפטית בישראל
שרת החוץ, אנלנה ברבוק, הביעה אתמול לראשונה דאגה פומבית מהמהפכה המשפטית שהממשלה בישראל מקדמת במרץ. במסיבת עיתונאים לרגל ביקור שר החוץ הישראלי אלי כהן בגרמניה, אמרה ברבוק כי ״ישראל וגרמניה מחוברות על ידי ערכים משותפים… בהם גם שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת״.
ברבוק הוסיפה כי הממשלה הגרמנית משוכנעת שדמוקרטיה חזקה צריכה מערכת משפט עצמאית שיכולה להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה, ואף הפצירה בישראל לעצור את החקיקה שתאפשר עונש מוות למחבלים. ״גרמניה מודאגת מאוד מהתוכנית הישראלית בתחום זה״, ציינה. ״אני מדברת כחברה כשאני אומרת שזו תהיה טעות חמורה״.
לביקורת של ברבוק קדמו אמירות זהירות יותר של שר המשפטים מרקו בושמן, שעיתוי ביקורו בישראל בשבוע שעבר זכה לביקורת, ושל שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט, שאמר בראיון בישראל כי "הניסיון של גרמניה משכנע שדמוקרטיה היא יותר מהכוח הזמני של הרוב שנבחר באופן דמוקרטי״.
ובינתיים, נציגי הקהילות היהודיות וארגונים יהודיים שונים בגרמניה הצטלמו מחויכים מאוזן לאוזן עם השר הישראלי, ולפי ציוץ של שגרירות ישראל בגרמניה שוחחו על ״תחושות של יהודים בגרמניה״ ועל חשיבות היחסים הקרובים בין ישראל והתפוצות.